מאיר הפלר – מותו של לוחם

היום הלך לעולמו בלא עת חברי לנשק מאיר הפלר, לוחם בצנחנים, איש משפחה אהוב, חבר, משפטן מוכשר, אוהב ארץ ועם ישראל, מלח הארץ.

יוסי בלום-הלוי , י"ט באלול תש"ע

יוסי בלום הלוי
יוסי בלום הלוי
צילום: עצמי

היום (ראשון) הלך לעולמו בלא עת חברי לנשק מאיר הפלר, לוחם בצנחנים, איש משפחה אהוב, חבר, משפטן מוכשר, אוהב ארץ ועם ישראל, מלח הארץ.

יום הכיפורים תשל"ד, 17 באוקטובר 1973, גדוד הצנחנים במילואים שצלח את התעלה בבוקרו של היום הקודם, מקבל פקודה לנוע לסיור אלים אל מקום שכוח אל במפת הקוד "סיריוס" – על ציר מסילת הרכבת - "מסכה" מתג 29 במתחמי "אורחה" שליד עיירה מצרית מאובקת בשם סרפיאום, שעוד מעט קט תכנס להיסטוריה של צה"ל כשדה קרב עקוב מדם.

שלושה טנקים 8 זחל"מים ושני ג'יפי תול"ר נעו ללא סיוע ארטילרי אל היעד, בקרב שעד היום שנויות תוצאותיו במחלוקת. הכוח נע אל המתחם בטור ונכנס למלכודת אש כבדה של תותחי נ"ט ומקלעים, בשטח ההריגה שבין תחנת הרכבת סרפיאום למתחם דיביזיוני מצרי המוגן בסוללות ארטילריה, תותחי נ"ט, תול"רים וסוללות נ"מ.

כוח המג"ד עם שני זחל"מים נלכד בפאתי הכפר מצפון לתחנת הרכבת, ומאיר הפלר שהגיע לקרב עם עוד שלושה לוחמים, היו הכוח שבלם גדוד חי"ר מצרי שתקף מכיוון צפון את הכוח הלכוד של המג"ד בכפר ואת שאר כוחות הגדוד, שהסתערו על תחנת הרכבת ונהלו בתוכה קרבות פנים אל פנים לחיים ולמוות.

מאיר הפלר הגיע למלחמה במטוס מארה"ב; יכול היה, לו רצה, לפסוח על המלחמה ההיא. אבל לא איש כמוהו יפקיר את חבריו בשדה הקרב. עם נחיתתו בשדה התעופה יצא למרכז הגיוס ומשם היישר אל גדוד הצנחנים 71 כקצין בכוח של השלמת יחידות שנפגעו בלחימה, קצין אלמוני שלא הכיר כמעט איש מאיתנו, החיילים הוותיקים של גדוד 71.

מאיר הוא מתנדב אותנטי של עם ישראל, חבר אמיתי לנשק, ומי כמוהו יודע, עד כמה קשה לצאת לקרב והלחם מבלי להכיר את חבריו לנשק. יחד עם מאיר, במקום הארור ההוא, ובזמן השאול שעמד להם אז, היו אסא קדמוני, ישראל אדוד ושקי אברהם לוחמי הגדוד. תוך כדי הלמות תותחי הנ"ט וירי הבזוקות שהכו בטנקים בזחל"מים, קפצו הארבעה מהזחל"מ והגיעו אל הבודקה שלמרגלות בית דו קומתי, כשמאחוריהם ניצב מבנה חד קומתי.
מאיר הוא מתנדב אותנטי של עם ישראל, חבר אמיתי לנשק, ומי כמוהו יודע, עד כמה קשה לצאת לקרב והלחם מבלי להכיר את חבריו לנשק.

המג"ד ועוד עשרה לוחמים התבצרו בחושה שמאחוריהם ונלחמו באויב שתקף מכיוון מערב. מרגע הגיעם לנקודה ההיא התנהל במשך 4 שעות ארוכות קרב אכזרי פנים אל פנים. אסא קדמוני עם רובה מלפנים, הפלר מימין, אדוד באמצע ושקי משמאל. משאית עמוסה חיילים מצריים תקפה אותם והם השמידו אותה בירי ובזריקת רימונים. נגמ"ש מצרי התקרב ואסא ניסה לפגוע בו בטיל לאו, אך התקשה לירות בשל נכותו ביד ימין, ומאיר נטל מידיו את הטיל והשמידו בירי מדויק.

הלחץ המצרי נמשך והתחמושת הלכה ואזלה ועימה גברה העייפות והצמא המתישים. חייל מצרי איגף את הכוח, עלה בהסתר על גג המבנה שמאחוריהם, וירה צרור ארוך על 4 הלוחמים. ישראל אדוד ז"ל נהרג במקום, שקי אברהם, יבדל לחיים ארוכים, נפצע בינוני, ומאיר הפלר נפצע קשות בגבו. אסא הסתובב והרג את המצרי.

כוח של החטיבה הגיע למקום, חילץ את הגדוד ופינה את הפצועים וההרוגים אל אזור ראש הגשר. איש לא ידע מיהו הקצין הפצוע הזה, אך זכרו שהיה יחד בכוח של הלוחם, האגדי אסא קדמוני, גיבור ישראל בקרב הסרפיאום. אבל למען האמת, כולם היו גיבורי עם ישראל באותו קרב, אך הם כולם בזו לתהילה ושאפו לחיים, לחברות ולאהבה. מאיר היה איש צנוע, ענו לא רודף תהילה, אחד משלנו, מילואימניק הנאמן תמיד לחבריו ולכל מה שאנו מאמינים: אמונה של ציונות נטולת מרכאות, ובהתמדה שאין מאחוריה גבולות.

חזר מהמלחמה, נישא לבחירת ליבו מלי, ועשה חייל בלימודי המשפטים כממשיך השושלת של סבו מאיר הירש הפלר, מאגודת חובבי ציון, מקוממי זיכרון יעקב, ציונים אמתיים של ציון ובוניה. סא"ל, מתנדב במילואים מעבר לחובת התפקיד. לתת תמיד, להלחם למען רעיון ארץ ישראל, איש ליכוד אמיתי ללא סייג.

עם השנים ובעת שחקרתי את הקרב הנורא ההוא בסרפיאום, שוב עלה שמו של הקצין האלמוני מרביעיית הלוחמים המופלאה של אסא קדמוני, ואחד מחברי לגדוד זיהה אותו כמאיר הפלר מחיפה. בו ביום התקשרתי למאיר ובאתי לפוגשו במשרדו שבעיר התחתית. מאיר ספר לי את קורות הקרב הוא וההקלטה הזו נותרה לי כמזכרת-תמיד מהאיש הצנוע הזה, יפה התואר והנפש, הדמות האהובה, אב וסב עם רעייתו מלי, ילדיו איתי, מיכל, יעל ורותי, נכדיו, משפחתו וחבריו. ביום הזה אנו עומדים מול החלל שהותיר אחריו וכל שבידנו הוא לחבק אתכם בני משפחת הפלר, שהמקום ינחם אתכם בין שאר אבלי ציון וירושלים, ושתזכו לנחמה, טוב ואושר לאורו של מאיר הפלר.

יהא זכרו של מאיר שמור עמנו לעד.