זה עניינים שבין אדם למקום, לכן זה דבר אישי שאני לא בטוח שכדאי לדבר עליו. ביני לבין בוראי...

אני לא חושב שצריך להתבייש בעבודת ה'...

אני גאה בעבודת ה' שלי: עשיית מצוות בשמחה ובהתלהבות!...

אתה צודק, צריך להיזהר מאנשים שאם אתה מספר להם אז הם מחפשים איפה להעביר עליך ביקורת, או לשבח אותך לשם חנופה, צריך לדבר עם יראי שמיים אמיתיים שמכירים בצורה אמיתית שמאמינים באמת ולא סתם עושים רוח. (כמו אני מכיר כמה כאלו, במיוחד באינטרנט צריך להיזהר)

אבל מצד שני כשרוצים לשתף בעבודת ה', זה מצווה, זה דבר חיובי שמעודד ומזרז את האחרים לעבודת ה', ולא נכנסים לעניינים אישיים, אלא מעלים נקודות כלליות שכל אחד רואה בהם דבר חשוב

אבל אני ראיתי צורך להתייחס מצד האנשים מכיוון שיש אנשים (אני לפחות מזהה סגנון כזה פה בפורום) של אנשים שרק רוצים לנגח או לחילופין להחניף (בשיטת הפסיכולוגיה ההפוכה של איפכא מסתברא) כדי להפיל/לנגח/לבלבל/לתקוף וכו', לכן אני מעיר על כך שכדאי לשים לב

אבל מצד שני ברור שהשיתוף יתרום בעבודת ה', זה מהות השיתוף ואכמ"ל, בשביל להבין את זה צריך להבין חברוּת ואכמ"ל,

מה שכתבת בפיסקתך האחרונה - אף אחד לא צריך לעשות מחקר פסיכולוגי על כל משפט שמישהו כותב, מי שעושה את זה חבל על איבוד זמנו בהבלים כאלו, אף אחד לא מחפש את זה ואין צורך להתייחס לדברים כאלו

א. מדברים על זה רק כדי להבן מה הכי חשוב - כמו שאמרת - תקרא את התגובות כאן

ב. מה זה רלוונטי? זו עובדה וזהו.

אני לא מתכוון להיכנס לשיח שכזה

אתה מכניס התפלספויות ורומז רמיזות... חכמת יוונית...

אם אתה לא מבין משהו תשאל ואל תפגע באנשים...

תודה

הוא התנצל וניסה לפייס אותך, למה להמשיך להכניס אותו לפינה לא נעימה ? 

אם אתה לא מבין ברגשות, תעשה הסבה לחידות

לגברים אין רגשות

בשאלה הספציפית כאן אני באמת חושבת שזה כזה ביני לבין ה'... 

אבל באופן כללי. ויותר כשזה בפגישה אמיתית עם חברים ואנשים, אני מרגישה שכשאני "מתלהבת" על ה', וקצת מאירה החוצה כל מיני דברים שעוברים עליי בעבודת ה' - וגם הפוך, כשחברה עושה את זה איתי - זה מחזק. את שני הצדדים. זה נותן נוכחות אלוקית חזקה בחדר, וזה משמח. חשוב שלא להתבייש בזה, וגם.. מבחינה חינוכית, זה חשוב, ליד ילדים. לדבר את עבודת ה' שלי. בצורה מדוייקת ומידתית. אבל חשוב שזה יהיה בדיבור היומיומי ו"על השולחן".

והתבודדות/תפילה

וולקאם בק

היה חוסך לי הרבה 

זה השורש שמתבטא בהצטיינות בשאר הדברים..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה