מבואס לי מעט. עבודה של חצי שעה לי לוקח ב5 שעות. כ"כ לא נעים מהמעסיקה. ואני רוצה להצליח
בודד ותלוש כזה. תלוש תלוש לגמרי לגמרי
מה עוד?
מה הרב יענה. האם אני יעמוד בפסיקה שלו?
אני רחוקה ונהיית אדישה ואמפתית כלפי המציאות.
אין לי כח (אולי כן?) להלחם על רוחניות ועל המצוות
ובכל זאת נפש מסתבכת שכמוה, אני לא יכולה בלעדיה
זמן מה בלי קמצוץ התעמקות ורוחניות שכזאת. ע"י שיעור תורה..
אני רוצה יותר עמוק.. אני לא יכולה שחוזרים על דברים מידי. לעלות דרגה
חלק מהקושי שעכשיו אני לא מסתירה.
כן שם יותר עמוק. טוב. נכון. אז מה. אז חסר. הוא חסר מאוד. פנימיות. מתוך הלב אמיתית. אומרים די לתדמית.
אבל
גם שם יש. אני מקווה. מצאתי את הספר בעצתך. היום נסעתי למצוא את.... משהו שלא זכור. הארבעים ראשונים היו מרתקים נורא.
לא היה במלאי...: (
אבל מעודד שהוא קיים. כי דרך האינט' הוא לא מצוי לרכישה..
ו32. ומוחלף ב71 ובר אילן. המון אנשים. אני שקועה במושב מבפנים, ולהסיט מבט מהאנשים שזכותם קודמתם לי כנראה. לא נעים
ספר הספרים, זהו שמה בישראל היום?
רק גרביים לבסוף. גאולה. חזרה. קו 1. פספוס בדקה. שיטוט חסר פשר ברחבי הרכבת החדשה. ואזוריה. מנחה בישיבה מחשש פיספוס. (חשש קצת לא מוצדק. יש לציין)
מה עוד?
חזרה הביתה לכלום החברתי.
אין חדש. אין התעניינות. ונסדקה תקווה הקטנה בלב.
לא נעים. אח בלי תקשורת. לא נעים ולא נעים. ואיך משנים מצב שהתקבע שנים?
אני מתביישת נורא.
אוף הערה שלו בסוכות החריבה הכל
זהו?
ויאללה לשרשור של תודה
?
