מלא זמן, אז כאן זו הרחבה לכמה עניינים:

הקדמות מילים שעברו עליי בחנוכה האחרון בעזרתו יתעלה-

בליל שישי הייתי בקארלין, בדרך עברתי במרכזית (שבסוף התברר כטעות כי בסוף הריקודים היו בגבעת זאב ולא בירושלים כבכל נר חמישי ארצישראלי מצוי), שזה הבניין שבנו מסביב לדף הניקים. אז הלכתי לדף שממנו הושתת (שלא לומר הושטת)-

חבורת בנות חוזרות מהסיבו"ש שאין בו כיבוש.

ודבר יותר משמח לראות (במחילה)- מישהו גאון חטף ג'ננה על השער של השירותים שם באיזור ועכשיו הם חינם, לאלו שאינם בינישם, שלא מבינים- זה אומר שירותים חינם, משתנה חינם, שתיה חינם, טישו חינם, מראה חינם, בכללי מים חינם, מקום להקיא חינם ועוד כהנה וכהנה דברים נפלאים שהגזל הנהדר הזה שנקרא "שירותים ציבוריים" מספק לעולם ולי... בכל אופן אמרתי- "טוב נו" (@טוב נו..- אחלה שם של ניק) ואחרי שירותים קצרים ולעניינים- הלכתי לחתום בדף הק' (הקטן). ופרגנתי לווייבערס הנ" ששכוייח (שזה אומר "סחטיין") שלא שאלו אותי מה שם הניק, אני שונא ששואלים את זה ועוד יותר ששואלות.ואז הן ענו פשוט "כי אנחנו כבר יודעות". תודה רבה לך, גיקית מוזרה שלא מעניין אותה מי אני/ איפה אני גר/ איפה לומד/ מה הרצונות שלי וסביב איזה איזור השקפת עולם אמורה להיות השידוך שלי- אלא רק איך אני קורא לעצמי כשאני מתווכח ויכוחים קיומיים אינפנטילים עם חוני....

סליחה.

בכל אופן- היה נחמד וכו' וכו'

ישנתי אצל דודים שלי - (הדלקה ב00:00 בלילה ארוכה זה גוואלד, תנסו)

קמתי בשישי ויצאתי מביתם כשלש שעות לפני כניסת השבת, ואני צריך להיות בבית, זו לא שאלה בכלל, סבא מגיע!

אז יצאתי- הגעתי הביתה- סבא בסוף לא מגיע.

שאבעס זה תמיד שאבעס ותמיד גוואלד.

מוצש- מפגש משפחתי- הפגוּש של בתדודה שלי אח של חבר שלי- נהדר! אחלה משפוחה יש לי השבח לאל עליון.

מילים מילים

ישן בישיבת הכותל וקם בבוקר בעשרים לשבע לתפילה הקדושה בכותל נגד כוחות החושך, הרשע, האופל ושאר אוכלי מות למיניהם. לא פוטר את ההרמוניקים מהר כ"כ לפני ריקוד לחנוכה של ארוממך ד'" הנהדר של קארלין שלא נמאס אףפעם.

עולה לישיבת לנתיבות ישראל- חומות. שמתברר שמרן פאר הדור הרצב"י טאו שליט"א הקדים ממני לצאת משם, ולא הספקתי ללוות אותו לביתו. אבל למדתי, כי זה מה שיהודי עושה [כמאמר הכתוב- תאכל בזמן, תישן בזמן- תלמד קצת בבין הזמנים], חבר טוב שגר ברובע בא- מפטפטים. (ארוחת בוקר- דבר שהרבה שוכחים לפני מפגש, חבר'ה מלבד פת שחרית- זו גם סעודת ר"ח! אני סעדתי את נפשי) שירותים שבא נאמר האשר יצר שלהם היה בדביקות ובשמחה של חצי הלל עם הגומל בברית מילה שחל בשבוע שחל בו תשעה באב אחרי הגאולה ואיזו חתונה- בקיצור גיוואלד. ואני הולך ברגליי לכיוון המפגש (בדרך פתאום אני רואה את מרא דאתרא של היישוב שלי אז דברתי איתו קצת כי אנחנו אוהבים משכבר)

מפה לשם- לגבי המקום הנפשי הפתיחות השיח והיחס לבנות ולשאר יצורים ודברים- אני עוד צריך להתבונן בזה ואכמ"ל (בדיוק תהיתי לי - נסיונות פעילים)

ואז התחיל המפגש-

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול