אין לדעת איך לומר את המילים שלך.
מין חידה נסתרת בצללי תקווה,
מתנדפת ונרטבת בין טיפות כמיהה-
שקט מספרת לנערות חולמות.
הפתקים מתגלגלים מיד אל אבן.
עוד שריטות מצטיירות על הלב שלך.
אוסף חלומות בתיבה סגור-
הן קופסת אוצר בהילה סביבך.
פן תחדור אחת אל לבבך, אתה-
עוצם עיניים, נד בשקט.
את שתיקת יומך הליל יחשוף,
ונערות חולמות יישנו אז בשלווה.
שברי שירים, חלקי מילות תקווה,
את כולם איבדת לרוח.
כל אישה אשר קיבלה פיסת ליבך-
כולן יודעות כיצד לנוח.
נורת רחוב אחרונה מתעמעמת.
עששית בחדרים תדלוק לעד.
אש תקווה, כמיהה מתוך תיבה פורצת.
שורפת שארית של חרטה.
