..

תשאל את הרמבן והרמבם ואבן עזרא והרמחל.
ועוד גדולי ישראל שהיו פילוספים וכתבו ספרי אמונה.

אבל בדורונו? כשהרמב"ן כתב מחקר זה היה בעולם של קבלה ופנימיות של שמי שמיים.

גם הרמב"ם היה ביראת חטא עליונה.

אבל אנחנו?!!

קשה לי להתאהב כך סתם.

אני מתאהב ברב חרלפ, בספירת העומר, בירושלמים זקנים, במדרשי אגדה, בסעיף קטן בט"ז ובהלכות מסיימות ברמבם.

אנחנו צריכים להיות כמו הראשונים,
אין גנאי בלהיות תלמיד חכם וגם פילוסוף או מתמטקאי.

האל נתן לנו שכל,
למה לא להשתמש בו?

וככה גם היום! למרות שהמגמה דוקא משתנה לטובה....

כך צריך ללמוד מתמטיקה או חוכמות אחרות.

איזה מגמה?
למה היא משתנת?
איך?
למה זה טוב?

מגמה של התרחבות האופקים, היא משתנה בעקבות תהליך המודרניזציה, על ידי שינוי הזמינות והצורך בידע הכולל, כי לדעתי זה דבר נכון

אבל לא משלבים את זה עם התורה!

וגם זו מגמה חדשה, אבל אתה מבין שאם ננסה לשלב משהו (לצורך ההדגמה פיזיקה) אני יכול להביר את העולם מבחינה פיזיקלית ולהביר את מקום ה' אבל לעולם המחקר עצמו אני לא יכול לשלב כוח עליון כי הוא בעצם אומר שאני לא יכול לחזות דברים וזה מנוגד למדע

עזוב כוח עליון....

 

בתורה אין לי נוסחה בפיזיקה שיכולה לחזות כמה זמן יקח לאבן ליפול מגג עד שהיא תגיע לרצפה נכון?

אני מתכוון,
שאני חושב שאפשר להיות גדול ישראל,וצדיק ענק.
וגם להיות פילוסוף מפורסם.

יש כאלה שכן, יש לא מעט הרב דוקטור וכו'...

אבל הבעיה היא שהתורה מאוד מאוד עשירה היום וקשה גם וגם וגם צריך להיות אדם מאוד מוכשר בשביל זה (ועדיין היו כמה בדורות האחרונים אבל זה מאוד קשה ודורש גאונות שאין לכל אחד...)

אבל זה יקרה אם זה יכנס למחשבה של תלמידים.ואנשים.

שפילוספיה זה גם עבודת ה'.

פילוסופיה הפכה למשנית, היא כבר לא ה מדע כמו שהיא נחשבה פעם. אבל יש עניין יותר גדול בלימוד התורה ממש ולכן גדולי התורה משקיעים בזה את מרבית זמנם(ושוב זאת הכללה אבל היא לא גורפת...)

וברור  אבל למה?

תודה ידידי

אשכרה.

קפוץ לי