~שרשור יום השואה~משתדלת יותר

(י בטבת וכו. אני יודעת)


 

אֲנִי כּוֹתֵב בַּמָּלוֹן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּרוּר:

וַרְשָׁה עִיר מְעַנְיֶנֶת, זוֹלָה

עִם אוֹרְיֶנְטַצְיָה מַעֲרָבִית.

בָּרְוָזִים בַּנָּהָר, נִימוּסִים פּוֹלָנִיִּים,

אֲבָל אַל תִּתְבַּלְבֵּל:

כָּאן קָרָה כָּל הָעִנְיָן.

 

[טוּבִי סוֹפֵר, וַרְשָׁה. יוּנִי, 2015]

 

@סתרי המדרגה

@יחידי

@דיו

@אנשים שתמיד משתתפים

מצבה/ יעקב ברזילימשתדלת יותר

בְּאֵין קֶבֶר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
הֵקַמְתִּי לְךָ מַצֵּבָה אָבִי
תְּמוּנָתְךָ, לִפְקֹד
לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת.
לְתַרְגֵּם סִימוּלְטָנִית
קוֹל הָרוּחַ,
שִׂיחַ צִפֳּרִים,
שְׂפַת הַנִּינִים.
וְאִם תִּשְׁאַל מָה נִשְׁתַנָה
אֲסַפֵּר לְךָ עַל קֶשֶׁת בֶּעָנָן
שֶׁצְּבָעֶיהָ לֹא הִשְׁתַּנּוּ.
גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָעָה בְּאוֹתוֹ מַסְלוּל
הַיָּרֵחַ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
אַתָּה שׁוֹאֵל עַל הַכּוֹכָבִים?
סָפַרְתִּי אוֹתָם
חַסֵּר אֶחָד. 

כואב.בזרימה

תודה על השרשור.

איה! איזה שירחותם-צורי
תודהיחידי
17870 / קל וחומר
בביכורים מאז כ"ג ניסן ה´תשע"א

לזכרה של אסירה מספר 17870, שהגיעה ב21.8.42 למחנה ההשמדה אושוויץ ושם נספתה.

שמה אינה ידוע. יהי זכרה ברוך.




1.
הַאִם הָיְתָה לָךְ הַרְגָּשָׁה
שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁלָּקַח אֶת אִמָּא
יִקַּח גַּם
אוֹתָךְ


הַאִם
חָשַׁבְתְּ עַל זֶה,
שָׁעָה שֶׁשִּׂחַקְתְּ בְּכַדּוּר
לְיַד בֵּית הָרַב


7.
הֵיכָן שִׁבְעַת הַחֲבֵרוֹת
שֶׁל אוֹתוֹ מִשְׂחָק כַּדּוּר אָרוּר


וְהַאִם רָאִית אֵיזוֹ סִמְלִיּוּת בַּמַּשָּׁאִית
הַמַּלְבֶּנִּית
שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ הַחַיּוֹת


8.
הַאִם בִּשְׁמוֹנַת הַקְּרוֹנוֹת אֲלֵיהֶם נִדְחַסְתְּ יַחַד עִם לאה'לה וְחַנֶּה
הָיָה מָקוֹם גַּם לַזִּכָּרוֹן הַפָּשׁוּט שֶׁל אִמָּא


הַאִם אוֹתוֹ מִסְכֵּן שֶׁהִשְׁתִין עַל עַצְמוֹ בְּפִנַּת הַקָּרוֹן,
כִּי רָצָה לִהְיוֹת צָנוּעַ
(כֵּן,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְטֹרָף)
יָכֹל הָיָה לְדַמְיֵן שֶׁרַק הוּא מִכָּל שְׁמוֹנַת הַקְּרוֹנוֹת יִנָּצֵל
בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַזְּוָעָה


7.
הַאִם שִׁבְעַת דַּרְגְּשֵׁי הָעֵץ
סִפְּקוּ מַשֶּׁהוּ מֵהַצְּרָכִים שֶׁל עֶשְׂרוֹת הָאֲסִירוֹת
שֶׁהִצְטוֹפְפוּ שָׁם, בַּצְּרִיף הֶחָנוּק


הַאִם יָכֹלְתְּ לְהָרִיחַ אֶת הַפַּחַד שֶׁהִתְעַרְבֵּב
בְּהֶבֶל גּוּפָן שֶׁל הַמִּסְכְּנוֹת


וְהַאִם, הַאִם חַשְׁתְּ כָּבוֹד כַּאֲשֶׁר
נִבְחַרְתְּ לִמְפַקֶּדֶת הַצְּרִיף


0.
הַאִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ,
אוֹ מַשֶּׁהוּ
(אֲנִי מַרְשֶׁה לָךְ לִבְחֹר)

שֶׁבִּיכוֹלְתּוֹ לָתֵת
מָזוֹר
לְמַשֶּׁהוּ
מִתּוֹךְ ה
חוֹר הַשָּׁחֹר הַזֶּה



וְהַאִם אַתְּ יוֹדַעַת לָמָּה 17870 חֶלְקֵי אֶפֶס
שָׁוֶה אֵינְסוֹף?

(יותר טוב לקרוא במקור 17870 | ביכורים )
יפהפהשפיות
לכל איש יש שםמשתדלת יותר

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים
וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ
וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הֶהָרִים
וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַמַּזָּלוֹת
וְנָתְנוּ לוֹ שְׁכֵנָיו
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו
וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שׂוֹנְאָיו
וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ חַגָּיו
וְנָתְנָה לוֹ מְלַאכְתוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם
וְנָתַן לוֹ
מוֹתוֹ

 

(השורות פה לא משהו אבל זה מה שמצאתי. יש בפסיחה אחרת גם)

תודה על זהיחידי
(זה המקורי)
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם/ דן פגיסמשתדלת יותר

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

אבות ובנים אביתרמשתדלת יותר

תיכף אני ארצה שתלכו מפה 
שאוכל כבר ליפול בשקט 
שלא תראו את הפצעים נפערים 
שנשאר לבד ונשבר לאט 

תוותרו כבר ותלכו מפה 
שאוכל כבר לצעוק בשקט 
בלי המבט הקרוע שלכם 
שנשאר לבד ונשבר לאט


אבות ובנים סבתות ונכדים 
הלב של אמא מתפוצץ 
מי אשם לה מי אשם לי 
מי יפרד ממי 
אבא בוכה על בן בוכה על אבא 

תיכף אני ארצה שתלכו מפה 
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול 
לטבוע או לשוט לחיות או למות 

אבות ובנים סבתות ונכדים 
הלב של אמא מתפוצץ 
מי אשם לה מי אשם לי 
מי יקבור את מי 
אבא בוכה על בן בוכה על אבא 

צרויה להבמשתדלת יותר

לראש השנה שלך 
היה ריח עמום של שריפה 
היו לך סרטים בשיער מסורק 
של ילדת סמינר יפה 

תמיד אוספים אתכם מחדש 
הו כמה יפה השלכת 
חיילים מהדקים אנשים בשורות 
סופרים בקולות מתכת 

ואבא שלך איתך שם 
על רצפת העפר במגרש 
פרוכת קרועה, השמיים שלו 
יתגדל ויתקדש 

קצין מדפדף בניירת 
נועץ בך עיניים שקופות 
קר לך נורא בידיים 
אחיך מלביש לך כפפות 
ואת אמרת שאת החג הזה 
לא תוכלי עוד שנה לעבור 
והיית צל מסתתר 
מפרפר על קירות הכפור, 
הלך וכבה הנר, דעך וכבה הנר 
ואת ידעת שאת החג הזה 
לא תעברי יותר. 

קדימה נשים ימינה 
נדחפת לשער ממול 
וככה כל ראש השנה את עלית 
לקרון האימה הנעול 

קורבנות הם תמיד קורבנות 
ניצולים נשארים אשמים 
וחזן מתורגל ברגש, 
שר אל מלא רחמים. 

ואת אמרת שאת החג הזה

סיפור מאת אבא קובנר/עובד לשיר נתן אלתרמןפועל במה
"אִמָא, כְּבָר מֻתָּר לִבְכּוּת?"
שָׁאֲלָה הילדה אחרי צֵאתה
מן המַחֲבוּא עִם הַשחרור.

כֵּן, ילדה, כֵּן יָדַיִם דקות.
כן, עכשיו כבר מותר לבכות.
כן, מלאך קְטוּף ריסים ושֵׂעָר,
כן, עכשיו כבר מותר. כבר מותר.
כבר הלילה רוגֵעַ וצח,
כבר הדוֹד יוּזֶף קְרֵמֶר הלך,
כבר הרדיו סָפַר וּמָנָה
מֶה עשו לך, כבשה מעֻנָה.
צַיתנית וּמַשְׂכֶּלֶת היית
וּבָאֹפָל בּכֹה לא בָּכִית
וַאפילו (פֶּן אוזן תשמע!)
את שינַיך צִמַחְתְּ בִּדממה
ועַל-כֹּל, ועל-כֹּל, ועל-כֹּל
כבר הוכן, קְטַנָתִי, פרוטוקול
וסֻדַר והֻדַק בסִכּוֹת - -
ועכשיו כבר מותר לבכות.

על מִטַת הסְחָבוֹת בַּזָוִית
קוּמי בְכִי, וירח יביט.
בְּכִי בקול, כי מותר, אוֹר-נפשי,
כי חָפשי העולם, כי חָפשי!
כי על אֶרֶץ ַרָּבה וּגדולה
לא תפריע לָך שום ממשלה.
שום פְּרֶמְיֶר או מִינִיסְטֶר עִם תיק
לא יצעק: את הבְּכי להפסיק!
ולכן קָבָל עַם ועֵדָה
צַעֲקִי נא בְדֶמַע: תודה!
צעקי נא תודה לַדוֹדים
בְּעַד כל, בעד כָּל הילדים!
וארבע חרויות האדם
תִּשְׁתַחְוֶינָה אֵלַיִךְ דוּמָם,
והֻגַד: לפי כל הַחֻקוּת
היא קִבְּלה את החֹפֶשׁ לבכות.

הירח מביט בָּךְ צָלוּל.
השומרים נִצָבים על הגבול.
אם מִגֶדֶר הַתַיִל תֵּצְאִי,
יְרֵדְפוּךְ הצבא והצי.
אבל אַתְּ, - את בִּכְתֹנֶת-הַבַּד,
בְּלֶב-לַילָה יוצאת לְבָדָד,
והולכת על נִיר וִיעָרות,
וחוֹמוֹת לפָנַיִךְ כּורעות,
על גַּבֵּךְ הַנָזִיר מֵרַחְמִים –
צְרוֹר הַג'וֹיְנְט הַנִיתָן לַיתומים.
וּבְיָדֵךְ הקטנה פַּת-קִבָּר
אשר אוּנְרָ'א נתנה למחר.
עַל שָׂדֶה וּנְהָרותֹ וִיעָרִים
אַתְּ הולכת בִּנְתִיב גִבורים
וּקְרוּעָה כֻּתָנְתֵךְ לִסְחָבוֹת
אך תולדות הָאֻמָה נכתבות!

את תגיעי בליל סערה, -
אך תגיע! חֵי רָם ונורא!
החֻקים הֹקָמים לְנֶגְדֵךְ
יִקָרעוּ כְּקִרעֵי כֻּתָנְתֵךְ!
נערים נחושים כּאגרוף
יִשָׂאוֹךְ בּחֵיקָם אל החוף
ויָדַיִךְ עֲלֵי צַוָּארָם
מוּל שִׁבעים פַּרְלַמֶנְטִים וָיָם.
וּבְעֵינַיִך הָאֹשֶׁר יָחֹג
והחוק יְנַצַח את החוק,
וכוכב מִגבוהַ יעיד
איך קרעת את הים בַּשֵׁנִית.
ובין אש לבין גַל נעָרים
יַעַמְדוּ כְּמֻכֵּי-סְַנֵוִרים
להביט איך בּרֶטֶט אִישׁוֹן
מְנַצְנֵץ בָּךְ הַשְׂחוֹק הָרִאשׁוּן.
תודה עלזהדיו


לא צמוקים ולא שקדיםגעגוע..


מילים: ישעיהו שפיגל
לחן: יונתן רזאל
קיים ביצוע לשיר זה

לא צמוקים, שקדים, פרי-מגד
נסע אבא לקנות, בן חמד,
לו-לו-לו-לו, בני.
הוא עזבנו וייסוב
אל קצוי תבל אין-סוף.
לו-לו-לו-לו, בני.
ינשוף צוח זאב ילל.
חוס, רחם, הושע נא, אל!
לו-לו-לו-לו, בני.
אי-שם עומד הוא וצופה,
צמוקים, שקדים, מלא-פה.
לו-לו-לו-לו, בני.
בוא יבוא הוא בבטחה,
בן יקיר לי, לראותך,
לו-לו-לו-לו, בני.

תרגום: שלמה אבן שושן
על הילד אברם/ נתן אלתרמןהר ומדבר
השיר הזה מיוחד. בכללי אלתרמן.


בִּהְיוֹתוֹ יָשֵׁן עַל מַדְרֵגוֹת בֵּיתוֹ בְּפּוֹלִין,
כְּתֹם הַמִּלְחָמָה, מִפַּחַד לִשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ.

עִיר פּוֹלנִית.
יָרֵחַ רָם.
וּכְתָמִיד - עֲנָנִים בְּשַיִט.
בְּבוֹא־לַיְלָה שׁוֹכֵב זֶה הַיֶּלֶד אַבְרָם
עַל אַבְנֵי מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת.

מִתְיַצֶּבֶת אִמּוֹ לְפָנָיו מִקָּרוֹב
וּבְרַגְלֶיהָ בָּאָרֶץ אֵינֶנָּה נוֹגַעַת.
וְאוֹמֶרֶת: אַבְרָם, קַר הַלַּיִל וְרָטֹב.
בַּיְתָה בּוֹא, לַמִּטָּה הַמֻּצַּעַת.

וְעוֹנֶה לָהּ אַבְרָם:
אִמִּי, אּמִּי,
לֹא אִישָן בַּמִּטָּה כְכָל יֶלֶד.
כִּי אוֹתָךְ בָּה רָאִיתִי,
אִמִּי, אּמִּי,
יְשֵׁנָּה וּבְלִבֵּךְ מַאֳכֶלֶת.

מִתְיֵּצב אָז אָבִיו וּמוֹשִׁיט אֵלָיו יָד
וְגוֹעֵר בּוֹ, שָׁקוּף וְגָבוֹהָּ.
וְאוֹמֵר לוֹ: אַבְרָם, בּוֹא הַבַּיְתָה מִיָּד
בְּנִי אַבְרָם, חִישׁ הַבַּיְתָה בּוֹאָה.

וְעוֹנֶה לוֹ אַבְרָם:
אָבִי, אָבִי,
שָׁם אֶפְחַד לַעֲצֹם הָעֵינַיִם.
כִּי אוֹתְךָ שָׁם רָאִיתִי,
אָבִי, אָבִי,
דֹּם יָשֵׁן בְּלִי רֹאשְׁךָ עַל כְּתֵפַיִם.

אָז נִצֶּבֶת מוּלוֹ אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה
וְקוֹרֵאת לוֹ הַבַּיתה בְּבֶכִי.
אַךְ עוֹנֶה לָהּ אַבְרָם: שָׁם אַתְּ יְשֵׁנָה
עִם דִּמְעַת הַמֵּתִים עַל לֶחִי.

לְפָנָיו מִתְיַצְּבוָת אָז שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת
וְאוֹמְרוֹת:
הִנְּנוּ עָלֶיךָ!
בְּשִׁבְעִים פְּקֻדּות־חֹק וְשִׁבְעִים קַרְדֻּמּוֹת
אֶל הַבַּיִת הַזֶּה נְשִׁיבֶךָ!

וְאוֹתְךָ בַמִּטָּה הַמֻּצַּעַת נַנִּיחָה
וְיָשַׁנְתָּ בָּה דֹּם כְּאָבִיךָ!

וְאַבְרָם בַּחֲלוֹם
צוֹעֵק "אָבִי"!
וְקוֹרֵא שֵׁם אִמּוֹ וְעוֹנָה הִיא:
בְּנִי, אַשְׁרַי... כִּי לוּלֵא הַשַׂכִּין בִּלִבָבִי,
לְבָבִי בִּי נִשְׁבֶּר לִשְׁנָיִם.

אָז בַּלַּיִל הָשְׁלַךְ הַס
וְיָרֵחַ הוּעַם,
וּמוּל בְּרַק פִּגְיוֹנוֹת שׁוֹחֲרִים לַצַּיִד,
הָיָה דְבַר אֲדֹנַי אֶל אַבְרָם. אֶל אַבְרָם
הַיָּשֵׁן בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּית.

לֵאמֹר: אַל תִּירָא,
אַל תִּירָא, אַבְרָם,
כִּי גָּדוֹל וְעָצוּם אֲשִׂימֶךָ,
לֶךְ־לְךָ, דֶּרֶך לֵיל מַאֲכֶלֶת וָדָם,
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ.

לֶךְ־לְךָ דֶּרֶך לֵיל מַאֲכֶלֶת וָדָם.
כְּחַיָּה, כַּתּוֹלָע, כַּצִּפּוֹר.
מְבָרְכֶיךָ אֲנִי אֲבָרֵךְ, אַבְרָהָם,
וּמְקַלְּלֶיךָ אָאֹר.
*
-- כָּךְ. לַפֶּרֶק הַזֶּה בְּקוֹרוֹת־הָעִתִּים
שֵׁם קֹרָא בַּעוֹלָם: בְּעָיַת הַפְּלִיטִים!
אַךְ לֹא זוֹ הַבְּעָיָה,
לַבְלָרִים בְּנֵי חַיִל...
וְלֹא הִיא הַקוֹרַעַת תִּיקִים וָתַיִל!

וְלֹא הִיא הַמּוֹלִיכָה הַסְּפִינוֹת אֱלֵי יָם!
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן רַעַם עַתִּיק וְגַבוֹהַּ,
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן צַו לֵדוֹתָיו שֶׁל הָעָם,
כִּי מוֹלִיךְ אוֹתָן דְּבַר אֲדֹנַי אֶל אַבְרָם.
*
- וַיֶּחֱרַד אַבְרָהָם וַיִפֹּל עַל פָּנָיו
וַיֵּצֵא מִנִּי בַּיִת וָשַׁעַר.
כִּי הַצַּו שֶׁרָעַם עַל אַבְרָם הָאָב
רוֹעֵם עַל אַבְרָם הַנַּעַר.
חשק לי לומר תפילה/ אברהם סוצקובר(אהבת עולם)
חֵשֶק לִי לוֹמַר תְּפִלָּה, לְמִי- אֵינִי יוֹדֵעַ
הוּא אֲשֶר אֵי-אָז נִחֲמַנִי- אֵין עַתָּה שוֹמֵעַ,
לְמִי- אֵינִי יוֹדֵעַ,תֹּאחֲזֵנִי בִּכְבָלֶיהָ.

שֶמָּא מִכּוֹכָב אֶשְאַל: "יְדִידִי בָּרַחַק,
מִלָּתִי אָבְדָה לִי, בּוֹא- בִּמְקוֹמָהּ, בֶּן-שַחַק!"

גַם כּוֹכַב הַטּוֹב, לֹא אֵלַי יִקְשֹב
אַךְ תְּפִלָּה לוֹמַר הֶכְרַח הוּא, אֵי שֶבִּי נוֹבֵעַ
מִתְיַסֵּר בְּנִשְמָתַי וּתְפִלָּתי תּוֹבֵעַ,—

וְעַל כֵּן, בְּלִי שַחַר,אֲמַלְמֵל עַד שַחַר
אמא שלימשתדלת יותר
לָמָּה, אִמָּא, זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶש בַּיּוֹם?
אֵיךְ בָּעֶרֶב הִיא חוֹטֶפֶת תְּנוּמָה?
וְלָמָּה הָרַכֶּבֶת כָּל כָּךְ מְמַהֶרֶת?
אִמָּא, לָמָּה?

אִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת הַכֹּל,
לְכָל שְׁאֵלָה
יֵשׁ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה.
אִמָּא
אֲהוּבָה.

וּמִי זֶה, אִמָּא, אֶת הַמְּכוֹנִית מוֹשֵׁךְ?
מִי הַסַּדְרָן בֵּין מַיִם לְמַיִם?
וְלָמָּה כל כך הַרְבֵּה כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם?
אִמָּא, לָמָּה?

אִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת הַכֹּל,
לְכָל שְׁאֵלָה
יֵשׁ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה.
אִמָּא
אֲהוּבָה.

אִמָּא, לָמָּה כֻּלָּם עֲצוּבִים?
אֵיךְ כְּשָׁעָצוּב כֻּלָּם מִתְחַבְּקִים?
וְלָמָּה אַתְּ לֹא מַצִּילָה אוֹתִי?
אִמָּא, לָמָּה?
וְאִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת הַכֹּל,
לְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה.
אִמָּא אֲהוּבָה,
למה אִמָּא אִכְזְבָה?
בחזרה לאושוויץ, אבנר טרייניןמיתרי זהב
זָכַרְתִּי רַק אֶחָת :

שִקְשוּק הַגַּלְגַּלִּים,

פַּסֵּי-בַּרְזֶל מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים,

מְמֹרָטִים...



יָדַעְתִּי רַק אֶחָת :

לֹא אָמוּת

עַד אָשׁוּב אֶראֵם :

שְקֵטִים,

חֳלוּדִים,

מַעֳשִׂיבִים, מַעֳשִׂיבִים...



וּבָאתִי :

שְקֵטִים

וַחֳלוּדִים,

מַעֳשִׂיבִים - - -

הוֹ, כַּמָּה פְּרָחִים !
כתונת איש המחנות/ אבנר טרייניןקפיץ
ולא קנאו בו האחים
על כותנת הפסים,
שבה הלבישו גם אותה
כשהורידו מן בפסים.

ולא חלם ולא פתר
ומן האלומה לא קם,
ולא נגרע שעיר-עזים
בהטבלה בדם.

ואביהם לא הכירה,
כי רבו בני- זקוניו,
ורק מלמל חיה רעה
ולראותם לא שב.

-----
קראתי את זה פעם ראשונה לפני יותר מחמש שנים. איכשהו זה עדיין עושה לי צמרמורת כל פעם מחדש.
האחרון שנשארגלידת לימון

אני האחרון מכולם

ממעמקים קראתיך אדם

כל עוד בלבב נשמתי קוראת

נותרתי חי גם כשהייתי מת

 

אני האחרון שנשאר

נותרתי אדם כשהייתי מספר

כיכר הלחם אצלך בתפריט

ואצלי תמיד מתחת לכרית

 

ובמרוץ השליחים

נותרתי לבד

הלפיד עובר עכשיו

מיד ליד

קחו ממני הכל

אני הסנה הבוער

אתם תישארו כאן

כדי לספר

 

אני האחרון שנשאר

עוד שייך לדור המדבר

אין לי מנוחה אני נע ונד

ורק הזכרונות בקרון לכיוון אחד

 

אני האחרון שנשאר

חוזר עכשיו אל מחוזות העבר

הדשא הזה ירוק מאימה

אני קורא אלייך אמא אדמה

 

ובמרוץ השליחים

נותרתי לבד

הלפיד עובר עכשיו

מיד ליד

קחו ממני את הכל

אני הסנה הבוער

ואתם תישארו כאן

כדי לספר

 

ומיליוני עיניים

בוהות בי עכשיו

איך אוכל לוותר

אני האחרון שנשאר

כדי לספר

 

כל יהודי/נעם חורבלעבדך באמת!
כָּל יְהוּדִי / נֹעַם חוֹרֵב

כָּל יְהוּדִי נוֹלָד
עִם מִסְפָּר דִּמְיוֹנִי עַל הַיָּד
שֶׁהוֹלֵךְ תָּמִיד אִיתּוֹ -
לְאוֹרֵךְ חַיָּיו
לְאוֹרֵךְ מוֹתוֹ.

כָּל יְהוּדִי נוֹלָד
עִם רַכֶּבֶת שְׁקוּפָה מִּמֶּנָּה יָרַד
וְעָלֶיהָ חַיָּיו
וְעָלֶיהָ צְחוֹק יְלָדָיו.

כָּל יְהוּדִי נוֹלָד
עִם מַשָּׂא כָּבֵד עַל גַּבּוֹ
וּטְלַאי צָהוֹב מְרוּפָּט
שֶׁנָּעוּץ עַל דּוֹפֶן לִבּוֹ.

כָּל יְהוּדִי חַיָּיב לִשְׁאוֹל.
כָּל יְהוּדִי חָזַר מֵהַשְּׁאוֹל.
כָּל יְהוּדִי הוּא נִיצּוֹל.

כָּל יְהוּדִי נוֹלָד
עִם מִסְפָּר דִּמְיוֹנִי עַל הַיָּד
שֶׁעוֹזֵר לוֹ לִזְכּוֹר -
מֵאֵיפֹה הוּא בָּא
לְאָן הוּא לֹא יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ
לַחֲזוֹר.
וואו תודה.משתדלת יותר


(אצ"ג)חסוי מאוד

עכשיו נזכרתי שפתחו פה, אז נעלה גם לפה:

 

אורי צבי גרינברג (אל גבעת הגוויות בשלג) - נסיונות פעילים

אפר ואבק /יהודה פוליקרקיבוצניקית
אתה בחרתנו / אלתרמןסביון
בבכות ילדינו בצל גרדומים
את חמת העולם לא שמענו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים,
אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים,
מנורווגים, מצ'כים, מבריטים.
ובצעוד ילדנו אלי גרדומים,
ילדים יהודים, ילדים חכמים,
הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים-
הם קוראים רק לאם: אל תביטי.

ואוכל הגרזן בימים ובליל,
והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום
לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל
לעמוד יום אחד בפוגרום.
לעמוד יום אחד, יום אחד ויחידי,
במקום שעומד בו שנים כמו גדי
ילד קט,
אלמוני,
יהודי.

ורבה דאגה לתמונות ופסלים
ואוצרות אמנות פן יופצצו.
אך אוצרות אמנות של ראשי עוללים
אל קירות וכבישים ירוצצו.
עיניהם מדברות: אל תביטי האם,
איך שורות ארוכות הונחנו.
חיילים ותיקים וידועים לשם,
רק קטנים בקומה אנחנו.

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אלהי האבות, ידענו
שאתה בחרתנו מכל הילדים,
אהבת אותנו ורצית בנו.
שאתה בחרתנו מכל הילדים
להרג מול כסא כבודך.
ואתה את דמנו אוסף בכדים
כי אין לו אוסף מלבדך.
ואתה מריחו כמו ריח פרחים
ואתה מלקטו במטפחת,
ואתה תבקשנו מידי הרוצחים,
ומידי השותקים גם יחד.
😔רוח סערה
תָּמִיד הָיִיתְ יָפָה וְקָרָה
שׁוֹתָה דַּם אַחַי
אוֹי אֵירוֹפָּה
מִי יְכַסֶּה
עַל שָׂדוֹת מוֹרִיקִים
שֶׁגָּזְלוּ נִשְׁמוֹת טְהוֹרִים
אוֹי אֵירוֹפָּה
תודה על ההקפצה של השרשורמתנחלת גאה!

התנגדות/ חיים גורימתנחלת גאה!
התנגד מי שהבריח כיכר לחם

התנגד מי שלימד בחשאי

התנגד מי שכתב והפיץ עלון מחתרתי, שהזהיר וקרע אשליות

התנגד מי שהגניב ספר תורה

התנגד מי שזייף תעודות "אריות", שהעניקו חיים

התנגד מי שהבריח נרדפים מארץ לארץ

התנגד מי שכתב את הקורות וטמן בחול

התנגד מי שהושיט עזרה לראוי לה ממנו

התנגד מי שאמר מילים שקרבו את קצו

התנגד מי שקם בידיים ריקות על הורגיו

התנגד מי שקישר בין הנצורים והבריח הוראות ומספר כלי נשק

התנגד מי ששרד התנגד מי שלחם עם נשק ביד ברחובה של עיר, בהרים וביער

התנגד מי שהתקומם במחנות המוות

התנגד מי שמרד בגטאות, בין קירות נופלים, במרד הנואש ביותר, שידע עם המורד מעודו.

אני מאמין טרבלינקה/יהודה דים.מתנחלת גאה!
(צריך להיות שם כדי להבין את השיר מעט יותר)


הסתכל מסביב
איך הכל כה ירוק
והיער שותק בבושה
פה פזורות אבנים
כמו נרות נשמה
זו טרבלינקה, עולה לחישה

כמו שדה שנחרש
אחרי הקציר,
כאילו לא צמח מעולם
ומתוך הדממה
פה שרות אבנים
מה קרה בדרך לכאן

פזמון: אני מאמין, אני מאמין, אני מאמין...

בקרון של בקר
בין אלפי אנשים
ושמים שחורים מעליו
הוא התחיל לזמזם
ובלחש ניגן
ובשקט הביטו עליו

וזולגות הדמעות
ובוכים מלאכים
ופורחות אותיות באויר
כש"אני מאמין" מגרונות יבשים
בוקע כמו רעם אדיר

פזמון: אני מאמין, אני מאמין, אני מאמין...

וילד קטן
שואל את אביו,
אם יכול להיות שלפני
שנגיע לשם
באמת הוא יבוא,
או אולי זה יקרה אחרי

והאבא בוכה:
בן, זה לא משנה
והנה העצים והאש
ואם לא נפגש
אז תמשיך לבקש
יהודי עד הסוף מתעקש

פזמון: אני מאמין, אני מאמין, אני מאמין...

ושותקים פה כולם
ושתק העולם
וצמרות העצים דוממות
אל תגעו במשיחי
זועקות אבנים
מאירות עד היום
כמו נרות

ואתה עוד תראה
כשיבוא ויבנה
ויקומו זורעים בדמעה
ויחיו האבנים
וישירו איתו
גם מילים וגם מנגינה

פזמון: אני מאמין, אני מאמין, אני מאמין, באמונה שלמה,
בביאת המשיח, בביאת המשיח אני מאמין,
בביאת המשיח, בביאת המשיח אני מאמין ...


רָחֵל ביהם מִלּוֹדְז'/חיים גורימתנחלת גאה!


וְאָז בִּקַּשְׁנוּ מֵרָחֵל לִרְאוֹת
לִרְאוֹת לְאָן נוֹסְעוֹת הָרַכָּבוֹת
כְּשֶׁהֵן יוֹצְאוֹת כָּל הַקְּרוֹנוֹת מְלֵאִים
כְּשֶׁהֵן שָׁבוֹת הַסַּפְסָלִים רֵיקִים

סְעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא

שָׁאַלְנוּ אֶת נֶהָגֵי הַקַּטָּרִים
לְאָן נוֹסְעִים הַיְּהוּדִים שֶׁבַּקְּרוֹנוֹת
וְהֵם הֵשִׁיבוּ כִּי אֵינָם יוֹדְעִים
כִּי מִתְחַלְּפִים הֵם בֵּין הַתַּחֲנוֹת

סְעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא

סְעִי רָחֵל הַשְׁאִירִי נָא מִכְתָּב
חָבוּי בְּסֶדֶק צַר מִתַּחַת לַסַּפְסָל
וְכַאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ הַקְּרוֹנוֹת
נִקְרָא בּוֹ וְאוּלַי נֵדַע דְּבַר מַה

סְּעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא

יָצְאָה רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת מִן הָעִיר
בִּקְצֵה סַפְסָל יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה
עָבְרָה עַל פְּנֵי שָׂדוֹת עַל פְּנֵי כְּפָרִים
גְּשָׁרִים וּנְהָרוֹת וְיַעֲרוֹת

סְּעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא

אַחַר זְמַן רַב הִגִּיעָה אֶל מָקוֹם
שֶׁלֹּא יָדְעָה אֶת שְׁמוֹ רַק רָאֲתָה
יוֹרְדִים הַיְּהוּדִים מִן הַקְּרוֹנוֹת
וְעוֹד מִלִּים עוֹזְבִים בָּהּ בַּמִּפְתָּן

סְעִי רָחֵל עִם הָרַכֶּבֶת וּרְאִי
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא
לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא

אֲנִי רוֹאָה צְרִיפִים גִּנּוֹת פְּרָחִים
וְשֵׁם שֶׁל תַּחֲנָה בְּגֶרְמָנִית
אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת כְּלָבִים נוֹבְחִים
וַאֲנָשִׁים לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי פַּסִּים
חללגלים.
(משהו שכתבתי לפני שנתיים בערך: )

רוח חדשה הגיעה
אל הישימון
להפיח חיים צחים
בצל צלמון

נושבת בין עצמים
חסרי נשמה והגיון
בין ריקנות
וחלל
מבהיל וגדול

גופות זזות
בלי מחשבה
בלי מרגש
פרחים כחולים
מדממים באלם
בלילה
על הדרגש

והרוח
לא מוצאת את מקומה
עפר ואפר מעורבים
בדמעות ליבה

היא חוזרת לעצמותה,
למקור חיותה;
טרם אף נשימתה הזועקת -
תגווע.
...כיפת ברזל-סרוגה
כשהייתי בכיתה ז הרב שלנו סיפר לנו על מישהו שהיה כותב בכל מיני מקומות ציבוריים "גם כשטוב לך על הלב זכור את השואה"
שאלתי את הרב היום מה הפירוש של המשפט הזה והוא ענה לי (ערכתי והוספתי פה ושם)
שיש שתי תשובות:


אז התשובה היא ש:

יש פצע שלא הגליד עדיין ונשאר פתוח, ושום משחה של שילומים לא תעזור לו להתרפא, אבל אדם רגיל עם פצע כזה גדול שממשיך להתקדם ונהיה אחד האנשים הכי מצליחים בעולם זה דבר שהוא צריך לשמוח בו ולזכור את הפצע כדי לזכור מאיפה הוא התחיל ועשה את כל המסלול עד שהגיע לאן שהגיע ולכן צריך צלקת שתזכיר לו את הפצע.
ויש עוד סיבה בגאולה יש שני שלבים: בניית בית המקדש ותחיית המתים אז זה בחינת אם אשכחך ירושלים של תחיית המתים, ש"אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" אומר שלא אהיה שמח לגמרי כשירושלים לא בנויה והמשפט הזה אומר שלא נשכח עד שיתוקן העוול- בתחיית המתים.

אם היה משהו לא מובן אשמח להסביר..


אם היה משהו לא מובן אשמח להסביר.."




טרקטורים/רוני סומקמתנחלת גאה!

הַבָּנִים שֶׁל דּוֹקְטוֹר מֶנְגֵּלֶה מוֹכְרִים טְרַקְטוֹרִים
בַּדֶּרֶך שֶׁבֵּין מִינְכֶן לִשְׁטוּטְגַּרְט.
מִי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָם יַחֲרֹש אֶת הָאֲדָמָה,
יַשְׁקֶה עֵץ,
יִצְבַּע בְּאָדֹם אֶת רַעֲפֵי הַבַּיִת
וּבְפֶסְטִיבַל הַבִּירָה יִרְאֶה אֵיךְ תִּזְמֹרֶת הַמִּסְבָּאָה
מֻצֶּבֶת עַל הָרְחָבָה כְּחַיָּלֵי בְּדִיל בְּחַלּוֹן רַאֲוָה.

בִּמְכוֹן הַיֹּפִי שֶׁל הַהִסְטוֹרְיָה יוֹדְעִים לְסָרֵק בְּלֹרִית
אֲפִלּוּ בִּשְׁעָרָהּ שֶׁל
מִפְלֶצֶת.
אימרה קרטס, ללא גורלרצה לאש
אפילו שם, על יד הארובות, היה ברווחי הזמן שבין הייסורים משהו שדמה לאושר...
בשבילי אולי דווקא זאת תהיה החוויה שתיחרת לי בזיכרון יותר מכל.
בהחלט. תודה ל@יעל ששלחה אותו שנה שעברהמתנחלת גאה!
רועי זמירמתנחלת גאה!


צְבִיקָה צָחַק בַּצְּפִירָה
וְהַמּוֹרָה כַּעֲסָהּ מְאֹד
אֲבָל הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן
מָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת יֶלֶד עִם מִלְיוֹן וָחֵצִי יְלָדִים מֵתִים?
אֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ
יֵשׁ נְקֻדָּה בָּהּ צָרִיךְ לַחֲנֹק אֶת הַצְּחוֹק חָזָק חָזָק
פַּעַם הָיוּ תִּינוֹקוֹת
שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַחֲנֹק אֶת הַבְּכִי

*
לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ עָשָׁן כִּבְשָׁנִים בָּרֵאוֹת
מִשְׁחַר יַלְדוּתֵנוּ נָשַׁמְנוּ זִכְרוֹנוֹת
בַּת קוֹל לָחֲשָׁה עַל אָזְנֵינוּ
סִיּוּט שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת
"לְעוֹלָם לֹא עוֹד"
מַכְרִיזִים נוֹאֲמִים
וּמַסְגִּירִים אֶת הַפַּחַד

*
הָאֵימָה הִיא לֹא סִפּוּר עַם מֵהַיַּעַר הַשָּׁחֹר
לֹא חִזָּיוֹן אוֹ חֲלוֹם רַע
הִיא פָּלְשָׁה מֵהַגֵּהִנָּם לַחַיִּים
צָרְבָה לְסָבְתָא מִסְפָּר עַל הַיָּד
שָׁבְרָה אֶת שִׁנָּיו שֶׁל אִישׁ הָעֵדוּת
גַּרְעִין הַקִּיּוּם נָגַע בָּהּ
וְכָל מִי שֶׁהַצִּיץ לַתְּהוֹם
נִפְגַּע
*
אַל תִּתְקַרְבֵּן
אוֹמְרִים לַגְּדִי
שֶׁשָּׁמַע פְּעִיּוֹת כְּבָשִׁים שְׁחוּטוֹת
אַל תִּתְקַרְבֵּן
אוֹמְרִים לְעַם
שֶׁמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת צַלְּקוּ אֶת נַפְשׁוֹ
אֲבָל כָּל מִי שֶׁנֶּעֱקַד
נוֹשֵׂא לְעַד
אֶת הָרֶגַע שֶׁאָבִיו הֵנִיף מוּלוֹ אֶת הַמַּאֲכֶלֶת
גַם אִם אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ
הוּא יוֹדֵעַ
הָרֶגַע הַזֶּה אֶפְשָׁרִי
סִימָנֵי הַקְּשִׁירָה שֶׁשָּׂרְטוּ אֶת הַגַּפַּיִם
עוֹבְרִים בְּתוֹרָשָׁה

*
צְבִיקָה צָחַק בַּצְּפִירָה
הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן
אֲבָל כָּל יֶלֶד צוֹחֵק הוּא פֶּלֶא
כָּל יֶלֶד יְהוּדִי צוֹחֵק
הוּא עוֹף חוֹל
וואו. תודה שהעלת.(אהבת עולם)
באבי-יאראריק צדק
בַּאֲבִי יָאר שֶׁלִּי
הוּא עֵמֶק יָרֹק, וּפְרָחִים
וְיַלְדָּה בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה
אוֹסֶפֶת שִׁבְרֵי צְדָפִים לְבָנִים
וּדְמָמָה
הרב ישראל לאו.משתדלת יותר
(הרב ישראל מאיר לאו, בטור לידיעות אחרונות)

גם כעת, במרחק שנים ארוכות מהתקופה החשוכה בתולדות העמים, וכשאני פוסע על אדמת מבטחים במדינת ישראל, אוחזת בגופי צמרמורת בכל עת בה אני חוזה בתמונה המחרידה שכל־כך מזוהה עם הימים האפלים של השואה - שער הכניסה למחנה ההשמדה באושוויץ.

אתמול והיום, להבדיל מבכל עשרות השנים האחרונות, נותר המחנה מיותם. אלפי היהודים מרחבי הארץ והעולם הממלאים אותו מדי שנה עם המון תעצומות נפש, נותרו בבתיהם בשל הקורונה, אבל אנחנו נחזור לשם, נחזור בראש מורם, חזקים, כדי להבטיח שלעולם לא עוד.

סופר השואה שנודע בשם ק. צטניק, אמר בעדותו במשפט אייכמן, כי אושוויץ־בירקנאו היה פלנטה אחרת, לא בכדור הארץ שלנו ולא ברצף של ההיסטוריה האנושית, אלא משהו חריג, יוצא דופן, שייך לעולם אחר. בתום תיאוריו הקצרים הוא התעלף מיד על דוכן העדים בבית העם בירושלים. פגשתי אותו לאחר שנים ואמרתי לו: בדבר אחד אני חולק עליך. אושוויץ לא היה בפלנטה אחרת. זהו פתרון קל מדי לבוא ולומר: מה אנחנו מבינים, מה אנחנו יודעים, זה היה דבר ששייך לכוכב לכת אחר. לצערי זה לא נכון וזה מטאטא את הנגע הזה מחוץ לזירה שלנו באופן לא צודק ולא אמיתי.

אושוויץ היה אצלנו, איתנו, בדור שלנו, לעיני העולם כולו. רוב רובו של העולם (לפחות מי שהתעניין), ידע כבר בשנת 1942, וב־43' עוד יותר, וב־44' גם ראה רכבות נוסעות וחמישים אלף יהודים מהונגריה מגיעים מדי יום להשמדה באושוויץ. איך אפשר לומר שזה היה בפלנטה אחרת?

אנשים כמונו, חלקם גמרו אוניברסיטאות ולמדו את גטה ואת היינה ואת קאנט ועוד פילוסופים ואנשי רוח בגרמניה, שהייתה נחשבת למדינה נאורה מאוד, משכילה ביותר - הם אלה שביצעו את הפשעים האלה, והעולם ברובו המכריע עמד מנגד, עמד על הדם. נכון הוא שאושוויץ היה שונה בכך ששם לא צמחו פרחים ושם לא נולדו ילדים ושם לא גדלו וחונכו. זה היה בית חרושת ותעשייה של מוות. יכול היה לעמוד רופא בשם ד"ר יוזף מנגלה, יימח שמו וזכרו, ולעשות את המיון בין מי שראוי להישאר ככוח עבודה ובין מי שדינו ישיר לתאי הגזים. בהינף אגודל חרץ גורלות של בני אדם לחיים ולמוות. בעיקר למוות.

מדי שנה ביום הזיכרון צועדים אלפי צעירים יהודים מרחבי תבל באותו מסלול שבו צעדו המוצאים להורג. כשצעדתי שם, במצעד החיים הראשון, שנת תשמ"ח, 1988, הידהד במוחי משפט משיר הפרטיזנים, "וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה".

בשנה זו נבצר מאיתנו לצעוד באותו נתיב, ולא יישמע עוד קולה של "התקווה" בעמק הבכא ההיסטורי הזה, אך כל אחד מאיתנו יודע כי גם בלעדי המצעד - כמו גם לפניו ואחריו - הזיכרון חי והשכחה חסרת אונים אל מול עוצמת הציווי "זכור את אשר עשה לך עמלק". לא היה עוד עמלק כמו העמלק ההוא, הנאצי, שהשליך מיליוני חפים מכל פשע אל תאי הגזים וזמם למחות עם מעל פני האדמה. אבל העם הזה, עמנו, הוא עם של נצח, וכזה יישאר בדברי ימי עולם.

השנה אנו פונים שוב אל אדמת אושוויץ, הפעם כשהיא חשופה מתמיד, ואומרים לה: ארץ, אל תכסי דמם ואל יהיה מקום לזעקתם. כי מה הם ביקשו מאיתנו בטרם נפרדנו? אל תשכחו אותנו, אל תמחלו על הפשע הנורא הזה, ומי שיישאר בחיים - שימשיך את המורשת ויוכיח לעולם כולו כי עם ישראל חי וכזה יישאר לעולמי עולמים
מכל העמים/ נתן אלתרמןהגיגים בע"מ

בִּבְכוֹת יְלָדֵינו בְּצֵל גַּרְדֻּמִּים

אֶת חֲמַת הָעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ.

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

מִנּוֹרְבֶגִים, מִצֶ’כִים, מִבְּרִיטִים.

וּבִצְעֹד יְלָדֵינוּ אֱלֵי גַּרְדֻּמִּים,

יְלָדִים יְהוּדִים, יְלָדִים חֲכָמִים,

הֵם יוֹדְעִים כִּי דָמָם לֹא נֶחְשַׁב בַּדָּמִים –

הֵם קוֹרְאִים רַק לָאֵם: אַל תַּבִּיטִי.

וְאוֹכֵל הַגַּרְזֶן בַּיָּמִים וּבַלֵּיל,

וְהָאָב הַנּוֹצְרִי הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר רוֹם

לֹא יָצָא מֵהֵיכָל עִם צַלְמֵי הַגּוֹאֵל

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד בַּפּוֹגְרוֹם.

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד, יוֹם אֶחָד וִיחִידִי,

בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ שָׁנִים כְּמוֹ גְדִי

יֶלֶד קָט,

אַלְמוֹנִי,

יְהוּדִי.

וְרַבָּה דְאָגָה לִתְמוּנוֹת וּפְסָלִים

וְאוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת פֶּן יֻפְצָצוּ.

אַךְ אוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת שֶׁל רָאשֵׁי־עוֹלָלִים

אֶל קִירוֹת וּכְבִישִׁים יְרֻצָּצוּ.

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת: אַל תַּבִּיטִי, הָאֵם,

אֵיךְ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת הֻנַּחְנוּ.

חַיָּלִים וָתִיקִים וִידוּעִים לְשֵׁם,

רַק קְטַנִּים־בְּקוֹמָה אֲנַחְנוּ.

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת עוֹד דְּבָרִים אֲחָדִים:

אֱלֹהֵי הָאָבוֹת, יָדַעְנוּ

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים,

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים

לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְבוֹדְךָ.

וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים

כִּי אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ.

וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים

וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,

וְאַתָּה תְבַקְשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים

וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד.

תודה עליומשתדלת יותר
תחת עץ הלבנה/ עודד פלדסתרי המדרגה
תחת עץ הלִבְנֶה

1
בֹּקֶר יוּלִי חָרְפִּי שָׁמַיִם לַחִים פְּרוּשִׂים עַל שָׂדוֹת אֲרֻכִּים וּשְׂדֵרַת
עֵצִים דַּקִּים כְּחַיָּלִים קְפוּאֵי מַדִּים בִּצְבָא מִשְׂרְפוֹת הַשָּׁמַיִם עַל
אֵם הַדֶּרֶךְ הַהוֹלֶכֶת הָנוֹבֶר –
בֵּין בְּרָאוּנְשְׁוַיג לְצֶלֶא שֶׁמֶשׁ
נֵעוֹרָה פָּרוֹת מִשְׁתַּזְּפוֹת בָּאָחוּ
וְגוּשֵׁי יַעַר שְׁחוֹרִים בֶּהָרוֹת עַל
מֵצַח זְמוֹרוֹת קֶדֶם סְבוּכוֹת
וְעֵינַי שֶׁלִּי לוֹגְמוֹת אֲדָמָה גֶּרְמָנִית
נִצְעֶקֶת בָּאוֹר / בָּאוֹר וּבַחֹם
הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא כַּאֲבַק דּוֹרוֹת
הַדָּם הַנִּכְנָע –

2
אַיי, בֶּלְזֶן, אֲפָרִים גְּדוֹלִים, מוּזֵאוֹן
לִפְסֹחַ עָלָיו בַּכְּנִיסָה, שְׁבִילִים מְרֻצָּפִים
שָׁחוֹר, אַנְדַּרְטַת עֲנָק מַצֵּבוֹת קְטַנּוֹת
אוֹרְרוֹת בִּשְׂפַת עֵבֶר תְּלוּלִיּוֹת עֵשֶׂב
וְשֶׁלֶט מַתֶּכֶת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "הַמְבַקְּרִים
מִתְבַּקְּשִׁים לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמָּקוֹם
וְלֹא לְהַפְרִיעַ לְמְנוּחַת הַמֵּתִים".

3
כָּאן, בָּאוֹר הַלָּבָן, הָרָזֶה
כָּאן, בַּמָּקוֹם הַמְשֻׁגָּע כָּל-כָּךְ

אֲנִי שָׁפוּי מִתָּמִיד
מֹחִי כַּשּׁוּרָה
זֶה וַדַּאי / זֶה וַדַּאי
כְּמוֹ עַצְמוֹת הָעֵשֶׂב הַיְבֵשׁוֹת
בָּאוֹר הַמְתֻעְתָּע
וּמָה עַצְמוֹתַי / מָה עַצְמוּתִי
שֶׁבָּאתִי
לְהַנִּיחַ רֹאשׁ עַל אַפְסֵי אֶרֶץ
בּוֹאִי אֲדָמָה
אִסְפִינִי
אִסְפִינִי
הִנְנִי הַנָּכְרִי הַבָּא בִּרְגָבַיִךְ
וְאֶת מוֹתִי לֹא אֲבַקֵּשׁ
שָׁם

*
יִזְכֹּר עוֹדֵד אֶת לֶנְקֶה בַּת שְׁלֹמֹה וְרָחֵל
יִזְכֹּר עוֹדֵד אֶת לֶנְקֶה בַּת שְׁלֹמֹה וְרָחֵל
יִזְכֹּר עוֹדֵד
שֶׁזִּיו עֲלוּמֶיהָ הוֹתִירָה שָׁם
וְאֵינִי מַתִּיר אֶת דָּמָם

4
בַּשֶּׁלֶג שֶׁל בֶּלְזֶן שֶׁאֵינֶנּוּ שֶׁלֶג
בַּגֶּשֶׁם שֶׁאֵינוֹ גֶּשֶׁם
בָּרוּחַ הַתּוֹעָה

תַּחַת עֵץ הַלִּבְנֶה
שָׁם יָשַׁבְתִּי
שָׁם לֹא בָּכִיתִי
[אַף כִּי כָּבַדְתִּי מְאֹד]
וְנֵר נְשָׁמָה שֶׁהֵבֵאתִי
לֹא צָלַח
בָּרוּחַ הַקָּשָׁה הֲגַם
שֶׁסוֹכַכְתִּי עָלָיו
בַּתָּנָּ"ךְ
בַּכִּפָּה
בַּטְּלַאי הַגָּדוֹל
אֲבָל אֵשׁ הַתָּמִיד:
אֲדֹנָי הִבְעִיר
וַאדֹנָי כִּבָּה

*
אֶרֶץ כַּסִּי דָּמֶיהָ
אֶרֶץ כַּסִּי דָּמֶיהָ
אֶרֶץ כַּסִּי דָּמֶיהָ

תְּנִי וְתָבוֹא בָּךְ מְנוּחַת עֲדָנִים

תַּחַת עֵץ הַלִּבְנֶה
[מִנַּיִן לִי שֶׁלִּבְנֶה הוּא]
תַּחַת עֵץ הַלִּבְנֶה
[שֶׁיִּהְיֶה לִבְנֶה]
תַּחַת עֵץ הַלִּבְנֶה
מַחֲשַׁבְתִּי נְהַר פַּרְפָּרִים צָהֹב

תַּחַת עֵץ הַלִּבְנֶה
שָׁם יָשַׁבְתִּי

עודד פלד//

3.7.89
מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 2005-1973]. הוצאת קֶשֶׁב לשירה
קמטים/ טוביה ריבנרסתרי המדרגה

שואה מתנצלת/ שבתאי מז'רסתרי המדרגה

אחכה לו - שירים שעלו מאפר השואהסתרי המדרגה
הלב והמעיין מארחים, האלבום המלא

מי שנוהג לשמוע וכו'

הלב והמעיין • אחכה לו - שירים שעלו מאפר השואה • אלבום מלא - YouTube
למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!
פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מי כאן וכמה אתם ותיקים?זיויק
כאן מאז אלף תשעמאות ו-2013שיח סוד
אשכרה.
פשייזיויקאחרונה
בדיקהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 19:50

הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

דוגמאות בשיעור: 
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים? 
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר? 
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי? 
ועוד...

נושאים בשיעור: 
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי

נושאים בשיעור: 
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית ברכישה בתשלום דחוי

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת

וכן ב הלכות ברכות 

בהצלחה בלימוד

 

~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

היי, יש למישהו את כל סרטי משחקי הרעב בדרייב?אקרומנטלי
כבר לא כל כך פעילrakonto
הא?

אולי יעניין אותך