גם אם ישבת חמש דקות, והגעת למסקנה שאתה היית מפרש אחרת, ואין לך מושג למה רש"י פירש איך שהוא פירש, ואז המשכת הלאה, זה טוב.

אחרי זה, כשתגיע לאחרון ששואל את השאלה הזו, ומסביר [או מסביר בלי לשאול], תגיע אליו ממקום שונה.

א. להבין איך כל אחת מסבירה את הגמרא, ומה הסברא שלה, להבין האם יש לזה השלכות בהסבר שאר הסוגיא מעבר לנקודה שהם הסבירו, ואם כן, איך בדיוק כל הסוגיא תוסבר לכל אחת מהשיטות, וכן האם אמורות לצאת נפקא מינות להלכה בין השיטות.

אבל עוד קודם לכן - כאשר אתה לומד את הגמרא, לשים לב טוב לכל שלב, ולבדוק האם הוא מובן לך עד הסוף, מה בדיוק הגמרא אמרה, ומה הסברא שלה, ובסוף הסוגיא בגמרא לזכור את כל זה.

וכשאתה לומד קושיא של תוס', או ראשון/אחרון אחר, לפעמים זו קושיא שלא היה לך סיכוי להקשות בעצמך [נניח, קושיא מגמ' שאתה לא מכיר, או חשבון מתוחכם וכדו'], אבל לפעמים זה קושיא שהיית צריך לחשוב עליה בעצמך, וכשאתה נתקל בכזה דבר, זה אמור לעורר אותך לשים לב בפעם הבאה, ולהקשות מעצמך

ניתן להורידו אונליין

פורטל הדף היומי: בכורות ס

בהצלחה

נראה לי.. שלימוד עיון איננו החידושים הגדולים שתוציא לאור.. 

לימוד עיון זה היכולת שלך להבין שיטה לעומק, להזדהות,  מה גרם לו להסביר ככה? למה לא אחרת? מה האפשרות השנייה? ולאחר שאתה מזדהה באמת עם השיטה שלמדת, תלמד גישה נוספת, ותנסה להבין אותה ולהזדהות איתה לחלוטיןף להבין את הסברא את המקור את השורש, וכמובן לכל שיטה לשים לב שאתה מבין איך הוא מסביר כל שלב בגמרא- זה הבסיס, אבל יש סיבה שפרשן מסוים בוחר להסביר את הגמרא בצורה מסויימת, זה לא רק כי זה "הסתדר לו עם המילים" , יש מחשבה מאחורי הפירוש. 

היכולת שלנו לעיין, זה היכולת שלנו להיכנס לבית המדרש של אותו "ראשון" , להיות החברותא שלו, להבין את דבריו עד כדי הזדהות, וכך עם כל שיטה ושיטה, ואל תגיד- איך זה אפשרי? בכל שיטה יש אמת, וכל שיטה נכונה, ובשעת הדחק סומכים אפילו על דעת יחיד בסוגיות מסויימות לשם פסיקת ההלכה.. כלומר כשפרשן או פוסק כותב משהו - זה אמת! זה ניתן בסיני, ועכשיו המשימה שלי להבין למה? למה זה נכון? "מאי טעמא"! . 

לדעתי מספיק ללמוד בכל סוגייה שתי שיטות עיקריות ולהעמיק בהן, כל אחת בפני עצמה ואז להשוות ביניהן, פחות היקף יותר הבנה וסברא. כך לעניות דעתי הקטנה. 

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה