איך משתפרים בלימוד עיון. ובכלל איך נראה לימוד עיוןיראה אל
אני מרגיש שאצלי אפשר בקלות שגם לימוד עיון ישאר ברמת הבקיאות.
למשל. אתה לומד סוגיה. קורא את רשי עליה. ואחכ רואה בעצמך או דרך מקורות שראשון אחר חולק עליו.
סבבה אז עכשיו אני יודע שיש 2 שיטות בסוגיה. אז מה?
איפה נבנה העיון?
האם מה שצריך זה להכריע ביניהם? או להבין את 2 השיטות?
איך מוסיפים נדבך ?!
ומה עושים ש2 הדעות נשמעות מובנות?

אני במסגרת זו גם רוצה לומר שאפשר לחשוב שלימוד בקיאות זה לימוד גמרא. ולימוד עיון זה לימוד עם מקורות מהראשונים והאחרונים.
אך לענ"ד אפשר בקלות שראיית המקורות תישאר כפי שהדגמתי ברמת הבקיאות. ולראות את הראשון או האחרון על הסוגיה יהיה כאילו הם נכתבו על הדף והם חלק מהשורות.. אז אשמח לשמוע דיוקים מהו לימוד עיון.
** שלא ישתמע חלילה שבישיבה שלמדתי בה לא יודעים ללמוד עיון.
יודעים נפלא. אני תולה את זה בעצמי. מה גם שעכשיו אני לא בישיבה אני בצבא ומנסה מידיי פעם כשאני שב הביתה להתחדש קצת ולשוב ללימוד עיוני יותר אבל זה נשאר תמיד ברמת הבקיאות..
אשמי לעצות. תודה רבה.
קודם כל להסביר את הגמ בלי רש'יאניוהוא
אם רשי הסביר כמוני - אחלה.
אם אני הסברתי קצר יותר מרש'י - למה רשי כתב מילים מיותרות?
אם רש'י הסביר אחרת - למה טעיתי? או לחלופין מי מסביר כמוני?
אם מישהו הסביר כמוני - ואני חשבתי על זה כ'כ בפשטות -למה רש'י מסתבך ולא מסביר ככה?

אח''כ תוס' - איך הם הבינו את הסוגיא? למה לא מסכימים עם רש'י?
למה רש'י לא הסביר כמו תו'ס

וכן הלאה בכל השיטות...
עיקר. השאלה - למה.

זו שיטתו של ר' יצחק קונפטון בספר דרכי התלמוד, אבל מנסיוןאוא"ר
זה שיטה קשה וארוכה מאוד ומייאשת(לפחות אותי ועוד אחרים שפגשתי שניסו).

כדאי ללמוד את הראשונים על הסוגיה בצורה מקיפה(רש"י, תוס', רי"ף, רשב"א וכו') ולנסות לראות אם יש שיטות מרכזיות חלוקות.

אח"כ להבין במה בדיוק הן חלוקות, ואז להתחיל להעמיק למה(מה הברא של כ"א ולמה הוא אמר כהצד השני) לרוב בשביל זה מתחילים לפתוח את האחרונים הבסיסיים כמו פני יהושע וכו' ובסוף לסיכום הסוגיה כדאי ללמוד אחרון כמו ר' אליהו ברוך.

ישנן עוד שיטות לעיון, כ"א בסופו של דבר מוצא את הדרך המתאימה לו.

צריך לזכור שעמל תורה זה עיקר הלימוד וקניין התורה. בהצלחה רבה!
זו שיטה מסודרת ובנויה.אניוהוא
והעיקר החשוב ביותר בה - לא הכמות קובעת האם זה לימוד עיון או בקיאות.
דרך הלימוד היא הקובעת.

אתה יכול ללמוד תוס' ראש ריף רן ריטבא רשבא רמבן ואתה עדיין לומד בביקאות
ואתה יכול ללמוד רק גמרא רשי ולהיות מעיין גדול
אני מסכים שזו דרך טובה אבל היא מייאשת כי לרוב אתה יושב סדראוא"ר
שלם וחושב למה רש"י פי' אחרת.

כתוב בספר מורשה חלק ט"ו בשם הרה"ג שפירא כי עיון רובו מתחיל בבקיאות.

צריך לנסות לרדת לעומק הברא וניתן לעשות זאת יותר בקלות כשרואים מח'.
לא אמרתי לשרוף סדר שלםאניוהוא
לדעת לשאול,

לפעמים כשתעיין באחד הראשונים הוא יעזור לך,
אבל לפני שתסתכל בו - תחשוב כמה דקות לבד.


לגבי אחרונים,
רק בסוף הסדר לפתוח.
קשה מאד לחשוב בצורה אובייקטיבית אחרי שראית אחרון טוב בסוגיא.
צריך לחלק בין אחרונים יסודיים כמו פני יהושע, רעק"א, קצות,אוא"ר
מהרש"א, ערוך לנר...
לבין אחרונים בני זמנינו שאותם באמת רק בסוף סוגיה.
אמת, ועדיין, גם אחרונים אלו אחרי שאימצת מחשבתך הרבהאניוהוא
לא צריך לעשות את זה כ"כ בקיצוניות..אדם כל שהוא

גם אם ישבת חמש דקות, והגעת למסקנה שאתה היית מפרש אחרת, ואין לך מושג למה רש"י פירש איך שהוא פירש, ואז המשכת הלאה, זה טוב.

אחרי זה, כשתגיע לאחרון ששואל את השאלה הזו, ומסביר [או מסביר בלי לשאול], תגיע אליו ממקום שונה.

כשיש לך שתי שיטות..אדם כל שהוא

א. להבין איך כל אחת מסבירה את הגמרא, ומה הסברא שלה, להבין האם יש לזה השלכות בהסבר שאר הסוגיא מעבר לנקודה שהם הסבירו, ואם כן, איך בדיוק כל הסוגיא תוסבר לכל אחת מהשיטות, וכן האם אמורות לצאת נפקא מינות להלכה בין השיטות.

 

אבל עוד קודם לכן - כאשר אתה לומד את הגמרא, לשים לב טוב לכל שלב, ולבדוק האם הוא מובן לך עד הסוף, מה בדיוק הגמרא אמרה, ומה הסברא שלה, ובסוף הסוגיא בגמרא לזכור את כל זה.

 

וכשאתה לומד קושיא של תוס', או ראשון/אחרון אחר, לפעמים זו קושיא שלא היה לך סיכוי להקשות בעצמך [נניח, קושיא מגמ' שאתה לא מכיר, או חשבון מתוחכם וכדו'], אבל לפעמים זה קושיא שהיית צריך לחשוב עליה בעצמך, וכשאתה נתקל בכזה דבר, זה אמור לעורר אותך לשים לב בפעם הבאה, ולהקשות מעצמך

 

 

כדאי לעיין בספר פלפולא דאורייתא - שערים לעולם הלמדנותאביקימל

ניתן להורידו אונליין

פורטל הדף היומי: בכורות ס

בהצלחה

נראה לי.."עודד"

נראה לי.. שלימוד עיון איננו החידושים הגדולים שתוציא לאור.. 

לימוד עיון זה היכולת שלך להבין שיטה לעומק, להזדהות,  מה גרם לו להסביר ככה? למה לא אחרת? מה האפשרות השנייה? ולאחר שאתה מזדהה באמת עם השיטה שלמדת, תלמד גישה נוספת, ותנסה להבין אותה ולהזדהות איתה לחלוטיןף להבין את הסברא את המקור את השורש, וכמובן לכל שיטה לשים לב שאתה מבין איך הוא מסביר כל שלב בגמרא- זה הבסיס, אבל יש סיבה שפרשן מסוים בוחר להסביר את הגמרא בצורה מסויימת, זה לא רק כי זה "הסתדר לו עם המילים" , יש מחשבה מאחורי הפירוש. 

היכולת שלנו לעיין, זה היכולת שלנו להיכנס לבית המדרש של אותו "ראשון" , להיות החברותא שלו, להבין את דבריו עד כדי הזדהות, וכך עם כל שיטה ושיטה, ואל תגיד- איך זה אפשרי? בכל שיטה יש אמת, וכל שיטה נכונה, ובשעת הדחק סומכים אפילו על דעת יחיד בסוגיות מסויימות לשם פסיקת ההלכה.. כלומר כשפרשן או פוסק כותב משהו - זה אמת! זה ניתן בסיני, ועכשיו המשימה שלי להבין למה? למה זה נכון? "מאי טעמא"! . 

לדעתי מספיק ללמוד בכל סוגייה שתי שיטות עיקריות ולהעמיק בהן, כל אחת בפני עצמה ואז להשוות ביניהן, פחות היקף יותר הבנה וסברא. כך לעניות דעתי הקטנה. 

יישר כח לכולם! אני רק מוסיףע מ
עיון (בפרט) לומדים בשמחה
אבל שלא כמו חומוס,אניוהוא
גם לא בשמחה - לומדים. - כדי ללמוד לשמוח בו....
👍ע מ
אני מוסיף שאלהami1113
איך אתם בוחרים סוגיה? כלומר, אתם פותחים 'ב.' ומתחילים משנה, גמרא רש"י וכו'? אתם מחפשים סוגיות עיקריות? (בנושאים כלליים עו ספציפיים של המסכת).
אתם פשוט לומדים מה שכולם לומדים בישיבה? או שמחלקים לכם דפי מקורות?
ומה יעשה בחור שרוצה ללמוד לא בישיבה? או סתם מסכת אחרת?
בתחילת הדרך בישיבה - ע'פ דפי מקורותאניוהואאחרונה
אח''כ לפי התקדמות הגמ' (החל מדף ב עמוד א) בעיקר ע'פ מה שהלב מושך, אבל לא להתעלם מסוגיות מרכזיות.
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך