וואו. זה ה-שיר שלי. באמת ברמה מאוד עמוקה

.

על הדרך שעולה אל אמת הלב
מנסה להגיע ואליו להתקרב
סימנים על השבילים
עד אליו הם מובילים.
והרוח מתחילה בי לנשב.

אני שומע בתוכי את הלב קורא.
להמשיך וללכת עד שאגלה
חסדי שמיים בהירים
את צעדיי הם מלווים.
והרוח ממשיכה בי לנשב.

כמו המים שזורמים
אל מקורם שבים
ואנחנו מבקשים
אהבת חיים
במקום שיש אמת
שם הלב שקט.

בכל אחד יש צליל
שמחזיר אותו קרוב לשביל
אל הלב.

חוץ מזה שכוייח ונשמע שזה יהיה שרשור מדהים

לפעמים שאני חושב על זה בתור שיר שמייצג את החיים שלי (זהירות!):

אין דבר בחיים שלי שהגיע בלי עמל ובליעת צפרדעים וכשלונות. כבר עדיף לצחוק על זה במקום לבכות.

הייתה תקופה שה-שירים שלי היו שירים של באסה. פעם אפילו פתחתי שרשור שלם על זה.

יש דברים בעולם הזה ש"מלחמה עם ראש בקיר" ובסוף הקיר ישבר. חייב להודות שהעולם המקצועי שלי בנוי במידה רבה מהדברים האלה.

בעולמות הנפש (וכן בעולמות אחרים) זה לא בדיוק ככה.

לפעמים העמל בעולם המקצועי משמש להדחקת עולמות אחרים שאין זמן לחשוב עליהם.

(לפעמים, אגב, גם שמירת מצוות משמשת לזה בדיוק - "אסור" אז לא נוגעים)

בפנימיות  צריך בעיקר להרפות ולהבין מה המערכת (הגוף, העולם, הנשמה, לא משנה מה קוראים לזה) רוצה ממך - ולמי שהתרגל לעבוד בהספקים גבוהים זה ממש קשה.

גם אנשים לא אוהבים שאתה עובד איתם בהספקים גבוהים. נמאס להם ממך בשלב מסויים, ובצדק. בעוד שלעולם תוכן מקצועי או למחשב זה כמובן לא אכפת.

א. יש המון זמרות חרדיות/דתיות. פשוט זה שוק שתוסס מאחורי הקלעים ולכן לא תמיד אפשר וקל להגיע אליו. חפשי בתוכניות ישנות "רק רוצה לשיר" בערוץ 7 לדוגמה. אפשר ליצור קשר עם אחת מהן או כמה, להוצאת השירים לאור

ב. לכל שיר ויצירה יש זמן להיוולד. אל תתייאשי! כשיגיע הזמן השירים והלחנים שלך ייצאו לעולם

ג. אם יש לך גורם מתווך זה אפשרי להעביר לחנים לזמרים, לדעתי.

לגבי שליחת השירים, אם את יודעת לנגן בפסנתר, אפשר לשלוח את המנגינה בלבד, בצירוף טקסט. או לבקש מגבר שישיר כשאת מלווה אותו בפסנתר.