אם הסטוריה (או כביכול הסטוריה):
אזי ספרי הסופר משה שמיר, אבל חלק מהספרים שלו לא נקיים, כאלה שאני יודע שנקיים:
1. מלך בשר ודם. (על ינאי המלך)
2. יאיר. (על אברהם שטרן)
יש את פרשת גבריאל תירוש של יצחק שלו (אבא של מאיר) שהוא יפהפה גם.
בפינת המדע בדיוני:
ספרים של הסופר ז'ול ורן, יש מלא וכל מה שקראתי שלו נקי.
בפינת העלילה:
ספרים של הסופר אליסטר מקליין, רוב הספרים שלו נקיים, אציין פה מספר שאני זוכר שהם נקיים-
1. הלילה הנצחי.
2. המשימה קוטב.
3. הסיירת יוליסס.
4. תותחי נברון.
5. פרטיזנים.
6. תחנת זברה אינה עונה.
7. שלום לך קליפורניה.
בפינת ספרי הבלשות:
ספרים של הסופרת של אגאטה כריסטי (יש מלא), כל הספרים שלה שקראתי הם נקיים, ולמרות שמדובר בתעלומות רצח, רובם המוחלט לא גרפים בנושא.
בפינת ספרים חמודים:
1. הסדרה של אן שרלי.
2. ספרים של אריך קסטנר.
3. ספרים של חיים ולדר (אנשים בלי מסכות, מאחורי המסכה, אנשים מספרים על עצמם, קוראים לי צביקי גרין ועוד)
ספרים נוספים יפים ולא קשורים:
1. 8 דודנים.
2. מעבר חציה של ציפורה אדלר.
3. צופן ממעמקים של שרה קיסנר.
4. סוד הקלפים של וולטרוד קירשקה.
5. מעבר לקו של שי צ'רקה הוא אמנם קומיקס, אבל יש בו הרבה יופי שניתן ליהנות ממנו כגדולים.
בפינת הסופר הגדול מכולם:
טולקין, ובכלל שר הטבעות, ההוביט (למרות שראוי לקרוא את ההוביט לפני השר, עדיין השר יופיע קודם מפאת חשיבותו), ילדי הורין, סיפורים שלא נשלמו, הסילמריליון.
כמובן שיש עוד, אבל נגמר לי הכח לכתוב עכשיו, מחילה.
.
[ויש קטע אכזרי להתחיל ספר נקי, וללכלך אותו בהמשך, מבאס נורא]
