אם הסטוריה (או כביכול הסטוריה):

אזי ספרי הסופר משה שמיר, אבל חלק מהספרים שלו לא נקיים, כאלה שאני יודע שנקיים:

1. מלך בשר ודם. (על ינאי המלך)

2. יאיר. (על אברהם שטרן)

יש את פרשת גבריאל תירוש של יצחק שלו (אבא של מאיר) שהוא יפהפה גם.

בפינת המדע בדיוני:

ספרים של הסופר ז'ול ורן, יש מלא וכל מה שקראתי שלו נקי.

בפינת העלילה:

ספרים של הסופר אליסטר מקליין, רוב הספרים שלו נקיים, אציין פה מספר שאני זוכר שהם נקיים-

1. הלילה הנצחי.

2. המשימה קוטב.

3. הסיירת יוליסס.

4. תותחי נברון.

5. פרטיזנים.

6. תחנת זברה אינה עונה.

7. שלום לך קליפורניה.

בפינת ספרי הבלשות:

ספרים של הסופרת של אגאטה כריסטי (יש מלא), כל הספרים שלה שקראתי הם נקיים, ולמרות שמדובר בתעלומות רצח, רובם המוחלט לא גרפים בנושא.

בפינת ספרים חמודים:

1. הסדרה של אן שרלי.

2. ספרים של אריך קסטנר.

3. ספרים של חיים ולדר (אנשים בלי מסכות, מאחורי המסכה, אנשים מספרים על עצמם, קוראים לי צביקי גרין ועוד)

ספרים נוספים יפים ולא קשורים:

1. 8 דודנים.

2. מעבר חציה של ציפורה אדלר.

3. צופן ממעמקים של שרה קיסנר.

4. סוד הקלפים של וולטרוד קירשקה.

5. מעבר לקו של שי צ'רקה הוא אמנם קומיקס, אבל יש בו הרבה יופי שניתן ליהנות ממנו כגדולים.

בפינת הסופר הגדול מכולם:

טולקין, ובכלל שר הטבעות, ההוביט (למרות שראוי לקרוא את ההוביט לפני השר, עדיין השר יופיע קודם מפאת חשיבותו), ילדי הורין, סיפורים שלא נשלמו, הסילמריליון.

כמובן שיש עוד, אבל נגמר לי הכח לכתוב עכשיו, מחילה. 

אם תפרטי סגנון כמובן שיקל להכווין ולפרט יותר, אבל נראה לי שזו התחלה טובה

שכל הקטעים של הצוללת מועתקים מילה במילה מתחנת זברה אינה עונה? (ופחות מקצועי מאליסטר מקלין)

לי אישית ממש הפריע לקרוא אותו כשראיתי את זה..

הרבה סופרים חוזרים על עצמם ברעיון 

הבעיה זה להעתיק מסופר אחר

הוא כתוב באמת טוב, אבל בתור דתית-לאומית - היה לי ממש מעצבן לקרוא אותו... ואני אחת שקוראת הרבה ספרות חרדית, ולא מפריע לי בכלל (ולפעמים גם מזדהה עם) העולם החרדי. אבל שם ההתיישבות בתחילת ימי המדינה (ובטרם לה) מוצגת בצורה ממש מקובעת ושחור-לבן, כאילו כל מי שניסה ליישב את הארץ בהכרח היה כופר...

ב"ה בשנים האחרונות יש יותר מבחר של ספרים טובים בספרות החרדית.

אשמח לרשימה כזו , ואוכל גם לעשות רשימה כזו משלי...

(לספר של רותי קפלר קוראים "לחיות וחצי" בהדפסה).

את מלי אברהם לא מכירה... תודה על ההמלצה!

רותי קפלר ודבורי רנד, כמו שכתבו, תמר מור, אסתר קווין (רוב הספרים), מ' קינן, נעמי צוובנר.

וספר שקראתי השבת, של סופרת חדשה כנראה, "כמה שיותר" של עדינה פרלוב.

וכן, אם אני לא מתבלבלת - אז לנעמי צוובנר יש כמה ספרים למבוגרים.

"האסופי מנרבתא"- החדש של אורי הדסה קלוש,

"עגור הברונזה"- חדש של מ. קינן

ואני משוגעת על מ. קינן.

נראה כאילו בכלל סופרת אחרת כתבה אותו, או שהוא מכוון לגילאי ט' י'

וכולם היו מדהימים.

אצלו הרגשתי שכל המסרים והערך המוסף בספר מגיעים בצורה ישירה ושטחית מדי מדי.

הספרים של מיה הם באמת האהבה שלי. 

דווקא בגלל זה התבאסתי..

לכן זה ברמה נמוכה יותר...

כבר 7 שנים יש לי סיוטים ממנו

האמת, קצת פחות מוצלח מהקודמים, אבל עדיין עם השפה הקסומה שלו.

משחקי הרעב לא יהודי לא מוסרי מזעזע...

בטח.

אבל מנסיון, הוא נוטה להתאדות כשיוצאים לחום בחוץ

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡