ואני מנסה ומאריך ועוד לא הגעתי לפאנץ'.
למען האמת אני לא יודע אם בכלל אצליח לכתוב אותו.
ואני מנסה ומאריך ועוד לא הגעתי לפאנץ'.
למען האמת אני לא יודע אם בכלל אצליח לכתוב אותו.
בעולם של הישיבה, והיה לי מאוד עצוב, כי ידעתי שבעוד פחות משעתיים החלום יתפוגג ואהיה כאחד האדם.
זה לא נתן לי להתוועד באמת. אבל זה עדיין היה כיף לראות חברים שלא ראיתי אותם שנתיים וחצי.
ושתיתי קצת. ושרו "תה עם נענע" ו"לכתחילה אריבער" ו"יחדשהו" של ברסלב וגם "אחת שאלתי" של ר' שלוימה.
ממש כמו שעושים בישיבה. כמו שלא עושים בשום מקום אחר. ועם האנשים של הישיבה.
סתם, פינת נוסטלגיה. פינת קדושה. בועה שהתנפצה.
אנשים כבר נשואים, כ"א גר במקום אחר.
זה שזה בכלל קרה היה נס מבחינתי.
אמרתי למארגן שאני מוכן לשלם לא בשביל שיהיה עוד אחד, אמר שאולי בחנוכה.
אבל אני פסימי.
וחוץ מזה, רק בחנוכה? מה נעשה עד אז? נהלך כמו גוויות?
זה לשון הרע
אני מבקש סליחה ממשפחת רבין על הרצח של יצחק רבין.
אני מתבייש שהרוצח היה חובש כיפה.
אני מקווה שזה מה שיקרה.
הזהרנו אתכם שזה ימין או פלסטין