אבל יפה, תודה

לגעת באדמה להרגיש פכפןך מים, להרגיש אש בוערת ורוח על הפנים (אש רוח מים אדמה)

להרמוניה הזאת

ומזדהה ממש

ואי אמת ושלום... 

איך המושגים אותם מושגים

אבל הדמויות שונות...

וכן אני חושבת שהדור לגמרי משתוקק לזה כבר...

זכות (בקמץ, וכ' מודגשת מלשון זוך, נקיות).

דיוק

יודעת אידיש?????? 

ואייי חידשת לי

איזה כיף

נשמה זה מושג גבוה..

אולי נפש..

נפש דורשת משמעות יציבה. כל דבר שעונה על זה - ממלא אותה.

בין אם מדובר בנפש בהמית שרוצה אוכל בין אם מדובר בנפש א-להית שרוצה לחיבור לדבר גדול יותר רוחני ומופשט.

הצלחה בעבודת המידות שהיא גלויה.

כל ההצלחות הרוחניות הגלויות.

אבל כל המושגים האלה הם מאוד 'רכושניים'. כי ככה אדם יכול לקלוט. באופן רכושני שלא תופס עד הכל. מאוד באופן של 'מחפש הצלחות'. שזה דבר טוב אבל חלקי ובטח לא חזות הכל.

לעומת זאת הנשמה היא מה שבאמת הוא רצון ה', באמת מושלם, באמת עם כוונה זכה ולא תפיסה חלקית מגושמת.

שהרב קוק כותב - "הנשמה תמיד מתפללת" הוא מתכוון לדבר שאי אפשר לתפוס אותו או לתחום אותו.

בגלל הידיעה שהיא קיימת אע"פ שאני לא מרגיש אותה תמיד. אע"פ שאני לא תמיד חי על פיה - היא נותנת לי תקווה.

המשמעות היא בדברים הנסתרים שלא רואים שאי אפשר לדבר עליהם. וגם אם אפשר לחוש אותם, זה ממש עדין.

זהו היסוד והגרעין שנותנים חיים לכל. ברגע שאני יגיד משהו על הנשמה אני יגשים אותה, אני יקטין אותה. ממילא אני מפספס את הנקדוה הפנימית שמחייה אותי באמת.

אגב, אם כבר ממליץ על הספר 'נשמה' של הרב שטיינזלץ.

קודם כל מאוד מעניין לקרוא מה שאתה כותב, כי זה קצת אחר מאיך שאני רגילה לחשוב על המושגים האלה

אבל שורה תחתונה, לא כל כך הבנתי,

מה ההשתוקקות שלך בעצם? בין אם אתה קורא לזה נשמה, בין נפש? (אתה לא חייב לכתוב כמובן)

(וזה בדיוק היה הקטע של השרשור.. של לא ללכת למקומות של "לדבר על" הנושא, אלא באמת לנסות להרגיש באותו רגע מה התשובה שעולה לך, בלי לחשוב, בלי לנתח. פשוט מה שעולה..)

הנפש שלי רוצה רוחניות קרי משמעות.

אחרי שהצלחתי להגשים דבר שגורם טוב בעולם. טוב ערכי היא מבסוטה. באופן הכי טבעי שיש.

לא מדוייק אבל זה מה שרצית

ואני לא צינית בכלל. כן? שלא יובן לא נכון... 

בכל אופן כן, הלוואי

יש כאן הרבה נשמות גבוהות... 

הנשמה שלי מוצאת את הטעם המתוק הזה בכל מיני זמנים של התעלות,

כמו בקריאת שיר השירים לפני קבלת שבת או באמירת תהילים במקום שקט בטבע.

ואני משתדל לפנק אותה מידי פעם, אולי לא מספיק...

חשבתי הפוך חח (טוב אני לא באמת מבינה בזה)

כתבת מהמם ומרגש

חחח תכלס נכון

לא יודעת להגיד בדיוק

יש רגעים שהנשמה יותר בגילוי לעצמנו 

ויש רגעים שהגוף

ברגעים שנשמה יותר בגילוי אפשר לדבר איתה ולברר איתה מה היא רוצה

אפשר גם לקרוא לה שתהיה יותר בגילוי

או לבקש פשוט מהקב"ה את זה 

ולבקש להבין מה אנחנו במהות הפנימית 

מה הייעוד שלנו 

מה התיקון שלנו

לשם מה באנו 

במה אנחנו יכולים להועיל שלא הועלנו עד עכשיו

וכו'

לאיחוד שלם וגמור עם חציה השני ולדבקות מוחלטת ביחד בקב"ה.

באמת באמת הנשמה שלי משתוקקת לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם

(למה?

למצב מתוקן של העולם, למלאה הארץ דעה את ד', לתיקון עולם במלכותו, נבואה, מקדש, סנהדרין. לחזור למצב של תורה כללית, תורת א"י, אהבה ויראת הרוממות.

במעגלים קטנים יותר- לרגע ההוא אחרי שמונה עשרה, של מאין יבוא עזרי, רגע קצר של השלכת הכל ואמונה תמימה. לעלינו לשבח, למתיקות של לימוד עוד דף ועוד עמוד ועוד ספר. לפורים. להשראת השכינה הגלוי'ה שיש בהר הבית. [חתונה] לרעד והטלטול של התחדשות דבר הלכה, לקישור בין חלקים שונים. לאחדות ישרא-ל.

לראיית ולשמיעת ד' בחוש. ללהרגיש בחוש את שחולת אהבה אני, לנסיון ההוא להצליח להכיל את כל הרגשות והאמת והאהבה בפנים)

[וואו, התגעגעתי. תודה על השא-לה.]

אם את מחפשת חברותא... אני אשמח חח (ואני רצינית.. )

שמשהו ישבור את השגרה של החיים האלה, את הטבע, שיקרה משהו גדול שכל העולם יזדעזע וחוקי הטבע ישברו וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי את יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לב אוהב יש לך שרשורים מעניינים!

חחח mommy אנחנו צריכות להיות חברות

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל