אבל יפה, תודה

לגעת באדמה להרגיש פכפןך מים, להרגיש אש בוערת ורוח על הפנים (אש רוח מים אדמה)

להרמוניה הזאת

ומזדהה ממש

ואי אמת ושלום... 

איך המושגים אותם מושגים

אבל הדמויות שונות...

וכן אני חושבת שהדור לגמרי משתוקק לזה כבר...

זכות (בקמץ, וכ' מודגשת מלשון זוך, נקיות).

דיוק

יודעת אידיש?????? 

ואייי חידשת לי

איזה כיף

נשמה זה מושג גבוה..

אולי נפש..

נפש דורשת משמעות יציבה. כל דבר שעונה על זה - ממלא אותה.

בין אם מדובר בנפש בהמית שרוצה אוכל בין אם מדובר בנפש א-להית שרוצה לחיבור לדבר גדול יותר רוחני ומופשט.

הצלחה בעבודת המידות שהיא גלויה.

כל ההצלחות הרוחניות הגלויות.

אבל כל המושגים האלה הם מאוד 'רכושניים'. כי ככה אדם יכול לקלוט. באופן רכושני שלא תופס עד הכל. מאוד באופן של 'מחפש הצלחות'. שזה דבר טוב אבל חלקי ובטח לא חזות הכל.

לעומת זאת הנשמה היא מה שבאמת הוא רצון ה', באמת מושלם, באמת עם כוונה זכה ולא תפיסה חלקית מגושמת.

שהרב קוק כותב - "הנשמה תמיד מתפללת" הוא מתכוון לדבר שאי אפשר לתפוס אותו או לתחום אותו.

בגלל הידיעה שהיא קיימת אע"פ שאני לא מרגיש אותה תמיד. אע"פ שאני לא תמיד חי על פיה - היא נותנת לי תקווה.

המשמעות היא בדברים הנסתרים שלא רואים שאי אפשר לדבר עליהם. וגם אם אפשר לחוש אותם, זה ממש עדין.

זהו היסוד והגרעין שנותנים חיים לכל. ברגע שאני יגיד משהו על הנשמה אני יגשים אותה, אני יקטין אותה. ממילא אני מפספס את הנקדוה הפנימית שמחייה אותי באמת.

אגב, אם כבר ממליץ על הספר 'נשמה' של הרב שטיינזלץ.

קודם כל מאוד מעניין לקרוא מה שאתה כותב, כי זה קצת אחר מאיך שאני רגילה לחשוב על המושגים האלה

אבל שורה תחתונה, לא כל כך הבנתי,

מה ההשתוקקות שלך בעצם? בין אם אתה קורא לזה נשמה, בין נפש? (אתה לא חייב לכתוב כמובן)

(וזה בדיוק היה הקטע של השרשור.. של לא ללכת למקומות של "לדבר על" הנושא, אלא באמת לנסות להרגיש באותו רגע מה התשובה שעולה לך, בלי לחשוב, בלי לנתח. פשוט מה שעולה..)

הנפש שלי רוצה רוחניות קרי משמעות.

אחרי שהצלחתי להגשים דבר שגורם טוב בעולם. טוב ערכי היא מבסוטה. באופן הכי טבעי שיש.

לא מדוייק אבל זה מה שרצית

ואני לא צינית בכלל. כן? שלא יובן לא נכון... 

בכל אופן כן, הלוואי

יש כאן הרבה נשמות גבוהות... 

הנשמה שלי מוצאת את הטעם המתוק הזה בכל מיני זמנים של התעלות,

כמו בקריאת שיר השירים לפני קבלת שבת או באמירת תהילים במקום שקט בטבע.

ואני משתדל לפנק אותה מידי פעם, אולי לא מספיק...

חשבתי הפוך חח (טוב אני לא באמת מבינה בזה)

כתבת מהמם ומרגש

חחח תכלס נכון

לא יודעת להגיד בדיוק

יש רגעים שהנשמה יותר בגילוי לעצמנו 

ויש רגעים שהגוף

ברגעים שנשמה יותר בגילוי אפשר לדבר איתה ולברר איתה מה היא רוצה

אפשר גם לקרוא לה שתהיה יותר בגילוי

או לבקש פשוט מהקב"ה את זה 

ולבקש להבין מה אנחנו במהות הפנימית 

מה הייעוד שלנו 

מה התיקון שלנו

לשם מה באנו 

במה אנחנו יכולים להועיל שלא הועלנו עד עכשיו

וכו'

לאיחוד שלם וגמור עם חציה השני ולדבקות מוחלטת ביחד בקב"ה.

באמת באמת הנשמה שלי משתוקקת לעשות רצונו ולעובדו בלבב שלם

(למה?

למצב מתוקן של העולם, למלאה הארץ דעה את ד', לתיקון עולם במלכותו, נבואה, מקדש, סנהדרין. לחזור למצב של תורה כללית, תורת א"י, אהבה ויראת הרוממות.

במעגלים קטנים יותר- לרגע ההוא אחרי שמונה עשרה, של מאין יבוא עזרי, רגע קצר של השלכת הכל ואמונה תמימה. לעלינו לשבח, למתיקות של לימוד עוד דף ועוד עמוד ועוד ספר. לפורים. להשראת השכינה הגלוי'ה שיש בהר הבית. [חתונה] לרעד והטלטול של התחדשות דבר הלכה, לקישור בין חלקים שונים. לאחדות ישרא-ל.

לראיית ולשמיעת ד' בחוש. ללהרגיש בחוש את שחולת אהבה אני, לנסיון ההוא להצליח להכיל את כל הרגשות והאמת והאהבה בפנים)

[וואו, התגעגעתי. תודה על השא-לה.]

אם את מחפשת חברותא... אני אשמח חח (ואני רצינית.. )

שמשהו ישבור את השגרה של החיים האלה, את הטבע, שיקרה משהו גדול שכל העולם יזדעזע וחוקי הטבע ישברו וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי את יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לב אוהב יש לך שרשורים מעניינים!

חחח mommy אנחנו צריכות להיות חברות

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

נטחנו עד דק

לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם

מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.