וואי זה היום הכי מצחיק שהיה לי!

ואת גם ממש נחמדה אז זה מוסיף לעניין

אוכל, קדימה אוכל, אוכל קדימה אוכל

אכול פה את הכל, לאכול פה ולזלול

וכיוצא בזה

חח סתם

תודה תודה לכן יקירותיי

https://www.hila-matnasim.org.il/designFiles/2621548666367rand.pdf

וקצת כי אני פשוט זכיתי להיות אמא ל... בליעה"ר! הודו לה'.

פתחתי את הניק בשביל הפורום הזה

אני זוכרת שתהיתי אם זה לא יומרני מדי להחשיב את עצמי״אם כל חי״,

כשיש כאן אמהות למספר דו ספרתי , ואני כולי פצפונת אמא ל-2...

אבל זה הדבר היחיד שהתחבר לי

אז התחברתי איתו. לא מתחרטת.

הכל התחיל מזמן, לפני הרבה שנים....

סתאאאםםםםםם

זה הכינוי שלי

גם באתר של רמי לוי

וגם בכל מיני מקומות.

כי אני פשוט כזו

לאחרונה מרגישה קצת יותר "בגה" מ"חגה", יעבור לי.....

חחח לא אני, משהו, ממש מצחיקה...

יופי, הצחקתי את עצמי

וכל דבר אחר היה תפוס... במקור רציתי להכניס גם את היותי רעיה, אך נתקלתי בבעיה לעיל... אין לי עדיין בנים, אז לפחות את הילדים  - כלומר הילדות - הצלחתי להכניס...

אם להירשם לפורום

מפה לשם,זה מה שיצא

חחח

כאשכנזיה, אני ממש מקנאה בכם בפסח...!

במיוחד בהריון עם הגדולה שלי, שבדיוק בדיוק בדיוק בפסח - הייתה לי תשוקה לא נורמלית לאורז. מילא לחם, הייתי אומרת לעצמי שזה חמץ ואיסור כרת, אבל אורז??? והחברה הכי טובה שלי ספרדיה, היא הייתה רווקה וממש לא בהריון, ואכלה חופשי, ורק לי אסור!!!

כמובן, שמיד אחרי פסח, התשוקה לאורז התחלפה בתשוקה לתפוחי אדמה...  אוף, לא יכל להיות הפוך???

וכן, בהחלט יש לכם פיוטים מהממים, ואוכל מהמם עוד יותר, לא רק בפסח

אבל לנו יש מעדן שלכם אין - מרק עוף! לדעתי אין לכם את זה בגלל שקל מדי להכין אותו... 

אם זה מעודד אותך - בדרך כלל הם מתנשאים גם על אשכנזים כמונו. לדעתי זו פשוט תכונת אופי שהביטוי שלה לידכם הוא התנשאות גזענית, ולידינו - התנשאות על יחוס/מנהגים/קהילה/הכשרים/מספר ילדים/ישיבות/סמינרים/בתי ספר/מקום מגורים/מקום לידה/עבודה ומה לא...

אני כן אציין שנתקלתי גם בספרדים גזענים שירדו על אשכנזים. הכרתי אותם פחות, אבל מאמינה שהם גם ירדו על ספרדים...

לכל עדה יש את היחודיות שלה, את המעלות שלה, וממילא אין מקום לגזענות.

אבל כשזה מגיע לאוכל - נראה לי שאתם ניצחתם, ובגדול (זוכרת כנערה כמה חברות ספרדיות שלי היו מזועזעות כשהן שמעו שכשאנחנו מכינים מקרוני, אנחנו אוכלים את זה עם גבינה וקטשופ, מקסימום רוטב קנוי... למדתי מהן, ואני כן כבר מכינה רוטב. אבל ממש לא משקיעה בו.)

וחחח, קוגל ירושלמי! אני ממש אוהבת, אבל נראה לי מסובך מדי... יותר אשכנזיה מאשכנזיה אני

וכן, אני אשכנזיה ליטאית. אבל האמת שיש לי סבתא ספרדיה, אז אולי זה משם 🙂.

וכן, בהחלט יש לנו מאכלים חביבים, אבל זה לא אומר שאנחנו נוטים להשקיע במטבח...

יש לי חברה מרוקאית שאמא שלה משקיעה משהו כמו 8 שעות ביום בבישול, וזה לא קייטרינג, כן? רק להם! וזה גם לא שהם משפחה גדולה... מהסוג שהיא מכינה רסק עגבניות לבד!  ועוד לא דיברתי על הקוסקוס, חתיכת עבודה... גם אני מכינה קוסקוס - אבל משקית, והאמת - באמת אין מה להשוות. אבל ככה זה, לנו אין את הסבלנות לעמוד במטבח כל כך הרבה זמן. אנחנו מעדיפים להכין דברים קלים - כמו מרק עוף למשל .

ואני עוד לא מדברת על אוסף הסלטים בשולחן שבת... יצא לי כמה פעמים להיות בסעודות אצל ספרדים, אין מה להשוות אלינו...
 

תכל'ס שווה להיות מוזמנים לשבת לספרדים חחח... בחיים לא חשבתי, לא אני, לא אמא שלי, לא דודות שלי ולא אף משפחה אשכנזיה שיצא לי להתארח אצלה להכין למנה עיקרית כמה סוגי בשרים! בדרך כלל זה פשוט עוף/שניצל, ובשבת ביום - יש גם בשר בחמין...

מזכיר לי שהוזמנו פעם לסעודת זבד הבת אצל ספרדים, ואכלנו לפני זה בבית - לא חשבתי שיהיה יותר משולחן עוגות חחח... הייתי צריכה לדחוף סעודה שלמה של לא זוכרת כמה מנות אבל מספר בהחלט מכובד - לבטן מלאה... 

גם בתור ליטאית לא התקבלתי לסמינרים ה"נחשבים" (אני חרדית). בסוף הלכתי לסמינר מעולה מהנדירים שממש לא מתחשבים בעדה... מה לעשות, גזענים מתנשאים מוצאים סיבות להתנשא גם על מי שבעדה שלהם ):

ואמא שלי בכלל פולניה טהורה, ליטאית כזו, שנראה לי שהיא היתה ליטאית גם בגלגול קודם חחח... (אבל ממש לא גזענית. ויוצאת בחריפות נגד האפליה העדתית בסמינרים.)

ואגב, אני לא יודעת מה זה שבקייה לצערי, וגם לא מה זה חצ'פורי, גומבוץ, ורקיטס, פריקסה, יויו, פפנאש, סמבוסק, גונדי, קובנה. אם כי על האחרון שמעתי שזה תימני.

ואוכל מרוקאי - כן, ניסיתי כבר דג מרוקאי, יצא ממש טעים, וגרסה שלי למטבוחה (נראה לי תצחקי עליה אם תטעמי, חחח, לא דומה בכלל, אבל טעים). מסכימה איתך לגבי הקוגל והקניידלך, אין עליהם. במיוחד על הקניידלך במרק עוף   

שבת שלום גם לך, אחותי! ויתקיים בך מה שכתוב "מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת" - ובגדול, חחח... גם אנחנו נאכל, אבל מבחר הרבה יותר מצומצם...

וגם אצלי - רק סאטירה, כן? נא לא לקחת שום דבר כנסיון לפגוע...

ואני עוד בדרך כלל קוראת סמויה... ותודה על המילון! אולי יום אחד גם אני אנסה חלק מהם

והאמת, ב"ה לא יגמר לנו האוכל, אנחנו לא אכלנים גדולים עד שאנחנו מגיעים לספרדים שמאביסים אותנו חחח. ("רזית! זה לא טוב, את חייבת לאכול!" אמא של החברה הטובה שלי).

ואם את גרה באזור שלי - ירושלים - תכתבי לי בפרטי ואני אשלח לך את הדגים והמטבוחה לטעימה וציון חחח...

בעלי קורא וצוחק גם הוא   

שבת שלום גם לך!!!

אני פשוט בלי סמארטפון, אז לא תמיד אני רואה...

אבל את יכולה לומר לבעלך שלא ידאג, לא מאמינה שיחסמו אותך, את כל כך מתוקה!

כן, תשלחי לי בפרטי כשאת מגיעה לירושלים, אני ממש אשמח! אני ממש לא מגיעה לצפון...

וב"ה, האוכל הספיק למרות שהכנו הרבה פחות ממך, ועוד נשאר, חחח...

וממש תודה, מתוקה! כל הכבוד לך שאת מחזיקה ראש כאן עם כל אחת!!!

להורים שלנו לא היה כסף בשביל דירה בכלל... אז אנחנו בשכירות. יום אחד, בעז"ה, עוד נקנה...

ולא, עוד לא ניסיתי, בעז"ה, אולי לכבוד השבת הקרובה...

וכן, גם אני התפקעתי מצחוק 😆😆😆😆😆😆!

אבל מה כן, אני עומדת לנסות משהו יותר מעניין - גלידת שום לסבא שלי שיבוא מחר לבקר, ומ א ו ד אוהב שום.

כשתבואי, להכין לך גם?

בערך אותו מחיר כמו בית שמש, לא יודעת מה המחירים בשאר המקומות שציינת...

והגלידת שום - הייתי רצינית, אבל הלכתי עכשיו לקניות והמחיר של ראשי שום היה יקר בטירוף - 20 שקל לחבילה של 4 ראשים! אז ויתרתי

ואם את באמת רוצה, את יכולה להכין גלידה באיזה טעם שאת רוצה... תכננתי פשוט להכין בסיס הכי פשוט שיש לגלידה, לאפות את הראשי שום, ופשוט למעוך ולערבב אותם לתוך הגלידה. לא משהו מסובך.

חבל, אבל יצטרך לחכות לפעם אחרת. אני עקרונית לא מוכנה לשלם מחירים מופרזים על שום דבר.

בינתיים את יכולה לנסות את... ניסית כבר הרבה דברים, הרבה יותר ממני!

אפשר גם להכין גלידת פטרוזיליה, גלידת מלפפונים, להריון - גלידת מלפפונים חמוצים, שמעתי על גלידריה שלכבוד פסח הוציאה גלידת חרוסת וגלידת מצה... יש המון טעמים הזויים של גלידות, שנוצרו רק לספר עליהן נראה לי... כימאים כבר המציאו גלידה שזוהרת בחושך, ואפילו גלידת מחליפת צבעים - אחרי שמלקקים אותה היא מחליפה צבע.

איזה טעם הזוי של גלידה היית רוצה לנסות?

ספרדיות שמדברות בצורה מאד לא נעימה על אשכנזים.

לא יודעת מה הסיבה לזה, וזה גם לא ממש מפריע לי כי זה לא עלבון אישי כמובן.

אבל הסטיגמה הזאת של אשכנזים מתנשאים היא כל כך לא נכונה, אולי פעם זה היה, היום זה לא ככה וחבל לשמר את התחושה הזאת ועל הדרך להגיד שהאשכנזים שווים פחות.

כולנו יהודים, בני עם אחד אנחנו, מה זה משנה מה ארץ המוצא???? מעולם לא הבנתי ולעולם לא אבין.

זה לא אמור להיות נושא לדיון

כאילו וואו? וואו! 

נראה לי אולי בחודשיים אחרי שהתחתנו הייתי נורא רומנטית והכנתי לו סנדוויצים....

למה שלא תשבי ותעשי טבלה מה "נורמלי" לדעתך.

ואת מוזמנת לשתף אותנו אחר כך, ולקבל קצת פרספקטיבה על מה נורמלי בעולם. כמובן תמיד תוכלי להחליט שגם אם הרב לא עושים משהו את כן רוצה ושואפת אליו. זה בסדר גמור, לכל אחת הנורמלי שלה.

אבל פשוט נראה לי, שאת, בתוך הבועה שלך עכשיו, ציירת לך משהו שלדעתך נורמלי, ואת מנסה נואשות להשיג אותו ונופלת חזק כי את לא.

אם תצאי מהבועה תגלי שבעצם מה שאת חושבת שנורמלי, הוא לא הנורמה בכלל בכלל (ע"ע להכין סנדוויץ. זה מהמם, משמח אותו, מתוק, רצוי ביותר. מקסים לשאוף לזה. האם זה הנורמה? ממש לא)

ועל כן זה שאת לא מצליחה להשיג את זה, לא אומר שאת לא נורמלית בכלל, כי אם להיפך

וגם אחרי שתחליטי מה הנורמלי, ולאן את רוצה להגיע, תזכרי בבקשה שהכי הכי הכי נורמלי בעולם, זה לא להצליח מה שרוצים. ושאם 3 מתוך 5 ימים בשבוע מצליחים משהו, זה זה הנורמלי בפני עצמו. ומי שתמיד תמיד מצליחה לעמוד בכל היעדים שלה, ובכן, היא קצת לא נורמלית 

את מדהימה גם אם הבית בלאגן, את עם פיג'מה ולא הכנת סנדוויץ' לבעלך!

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭

דר דוד דניס לווינסקי. איך הוא.

האם עושה בעצמו אולטרסאונד או שולח לטכנאית?

(בכללית, אז לא יודעת מה הנוהל על אולטרה סאונד)

הוא היה נחמד ממש אבל הפנה אותנו סתם למוניטור ומעקב צפוף כי העובר קטן כשהוא היה אחוזון 18, שזה לא כזה קטן...