אני מעתיק משהו קצת מעניינא דיומא, מחיוב נשים בבנין ביהמ"ק. משהו ממש אקראי, מישהו יכול לשער את גודל הגאונות שטמונה בקטע השכוח הזה בהשמטות לצ"פ? תראה איזה ראיות נפלאות הוא מביא כמסיח לפי תומו (למשל זאת מערכין לגבי עבד, שהזכיר במילים בודדות. איזו ראיה. הפלא ופלא). תראה איזה חילוקים מבריקים הוא שולף מבלי לעשות רעש גדול, ועל ידם מיישב את כל הסתירות שהוזכרו, וגם מסביר על הדרך גמרא תמוהה אחרת.
אם יהיה צורך, אסביר את דבריו.
ומה שמכיר את הספר יודע שהוא מלא וגדוש ממהלכים אדירים וגאוניים, על כל צעד ושעל ממש.
מבואר ברמב"ם שנשים חייבת בבנין ביהמ"ק. קשה, שבשבועות (טו: ) מבואר שאין בנין ביהמ"ק בלילה, וא"כ הוי מ"ע שהז"ג שנשים פטורות. ועוד קשה, שבב"ב (ד.) משמע שעבד חייב בבנין ביהמ"ק (ע"ש בדברי הגמרא גבי הורדוס 'שאני עבדא דאיחייב במצוות'), ועבד חייב במצוות כאשה, וקשה כנ"ל. ולגבי עבד יש לדחות, שאמנם פטור, אך מה שנאמר שאני עבדא, הוא לא משום שחייב, אלא כתירוץ לקושיא איך מותר להשיאו עצה, שמכיון שחייב במצוות, מותר (וע"ש בגליוני הש"ס במסכת ב"ב ותראה איך הכל מרוכז בדברי הצ"פ בכמה מילים). ומביא ראיה נפלאה לזה ממסכת ערכין, שם דף יד. הסבירה הגמרא שהמשנה לא הזכירה הערכת עכו"ם משום שרצתה לשנות לשון 'נאה', וא"א לשנות לשון זו על עכו"ם משום לא תחנם. אלו דברי הגמרא. ומעיר הצ"פ מדברי המשנה שפ בע"ב, שהזכירה לשון נאה גבי עבד, ולא אמרה ע"ז הגמ' דבר. ומוכח דגבי עבד לא שייך לא תחנם. ומסתברא שהטעם הוא משום ששייך במצוות. והוא הדין לגבי השאת עצה.
ומוסיף להקשות עוד מקטן, שמשמע בסנהדרין (סט: ) שקטנים לא היו עוסקים במלאכת המשכן (ע"ש איך משמע), ואילו באדר"נ משמע שהיו מתנדבים למלאכת המשכן, וכן משמע בשבת (קיט: ) אפי' גבי בנין. ושוב ישנה כעין אותה סתירה דנשים ועבדים.
ומחדש שיש שני גדרים במצוות בנין ביהמ"ק: עצם הבנין, ובנין לשם הקרבת קרבן. ומוכיח מזבחים שישנה מציאות שההיכל שנניטלה תיקרתו, הבנין כשלעצמו כשר, אך א"א להזות אז. ומוכח מזה שאלו שני גדרים כמ"ש (ומקשה מנתקפלה היריעה שפסול המשכן, ומ"ש מתקרת היכל שאינה פוסל את ההיכל. ומחלקת דתקרה שאני, ומוכיח הדבר מעירובין שדירה בלא תירה יש עליה שם דירה).
ועפ"ז מיושב הדבר. שנשים (וה"ה עבדים) פטורות מהמצוה של עצם הבניה מטעם מעשהז"ג, אך חייבות מצד בנין לשם קרבנות. ונפק"מ שכל בנין שמעכב קרבן חייבות בו. ומוכיח מקידושין (לה.) שלענין כפרה יש יותר סברא להשוות איש לאישה. ע"ש.
ועל פי החילוק הזה מיישב גמרא תמוהה בשבת (עד: ) שהשנים טוו את היריעות ע"ג העיזים, ואמרה שם הגמרא שזו חכמה ולא מלאכה. ולמה עשו באופן זה. אך הענין שהיריעות שימשו לכיסוי העליון של המשכן, וזה אינו מעכב את הקרבת הקרבן כמ"ש בשבת (כח.). ולפ"ד ר"ת בתוס' גיטין (מה: ) כ"ד שהאשה פטורה ממנו, פסולה עשייתה בו. ונמצא לפי הנ"ל, שמכיון שאין פסול יריעות עליונות נוגע לאשה, שהרי אינו מעכב קרבן, פסולה היא בעשייתו. ולכן טווו הנשים ע"ג העיזים, שאז בתלישתן הוי כנעשה מאליו (כעין פסול תולמנה"ע, אך כאן הוא להכשירא כמובן), וכשר. ומוכיח הדבר מעיר הנידחת שבמקום שפסולה אשה, עדיף נעשה מאליו מנעשה ע"י אשה.
אגב, הגאון הנוב"י ג"כ הפגין חריפות קרובה לזה, בספרו המפעים והמבעית "דורש לציון", מכיר?
הסגנון של הדורש לציון הוא סגנון די קלאסי של ספרי דרושים שהתחברו ע"י לא ע"י דרשנים אלא ע"י גדולי ישראל, שבו הם מגלים את זרועם וחורזים מילי דאגדתא במילי דשמעתא. יש כמה כאלו, ה'פרשת דרכים' הוא אולי המפורסם ביותר. יש גם הרבה מספריו של הגאון חיד"א באותו סגנון, ראש דוד בעיקר. גם דרשות החת"ס הם פחות או יותר באותה סגנון, וכן גם כמה הקדמות לספרי השו"ת של גדולי האחרונים.
אבל הצפיפות והשכיחות של המהלכים, אופיים מורכבותם ועומקם, מקנים מקום של כבוד למיוחד בדורות.
הרבה יותר מהדוג' שהזכרת.
מכיר את המהלך על יע"ל קג"ם? או על "שלשה המה נפלאו ממני"? אני מסכים שזה לא ממש כהרוגוצ'ובר, אבל זה מתקרב בהחלט, יותר מההגדרה הרחבה שציינת. בוודאי שאיזור הפרשת דרכים לא מתקרב לזה..
טיפות של אור
שבוע אחרי ט' באב.
ויום אחרי ט"ו באב, ביטול פרדיסאות וכו'.
קצת מאולץ. נכון.
דענין פרדיסאות נזכר בסוף תענית (ל: ) כידוע . ושם (כו.) במשנה איתא שיום ט"ו באב היה יום קרבן עצים של בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות, ומבואר שם בגמ' (כח.) שפעם אחת גזרה המלכות וכו' והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט ע"ש.
ויתכן שלזה התכוונת.
אם תעיין היטב בבית ישי, תראה שכל הדרוש ההוא נסוב על ענייני ארץ ישראל.
וחברי, שהוא תלמיד מאוד מאוד קרוב אליו שמע ממנו שזה בדיוק דרוש ליום העצמאות אך מפני "חמת המציק" הוא עשה כזה טריק, שסיבב את כל הדרשה סביב קרבן עצים והחליף עצמאות בעצים...
כנ"ל בדרשה שי שלו על שמואל הנביא, לכ"ח באייר, והוא מאריך לבאר בה שעניין שמואל הוא ירושלים ולכן היארצייט שלו הוא כ"ח אייר שהוא יום מסוגל לירושלים כי וכי וכי.... וזה בעצם דרשת יום ירושלים מוסווית....
בחינת כבשים ללבושך (בחגיגה יג.).
טיפות של אורפחות בכיוון של "התחילה אז" ברצינות, אלא יותר בבוז כאילו כזה "מה הם עושים עסק, כבר ראינו אתחלתא ומה קרה אחר כך...."
אבל זה לא רלוונטי, באמת אין לו יחס ליום העצמאות כיום גאולי, אלא כיום משמעותי מצד א"י, זו המציאות שרואה כל מי שפוקח עיניים, והוא כידוע אכן כזה....
)ראש השנה
בעעע
לא אוהבת. ועוד חג של יומיים
חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם
אני דוקא די אוהב אותו
עם תפילות מרוממות
ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?
יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..
אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.
ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!
מה איתך?
המפגש טד יצא לפועל?
עוד אפשר להירשם? 😇
ריבוזוםהאחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...
אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|
כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה
מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...
לא כזה מגניב לבוא לפה
סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.
בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..
ארץ השוקולדאחרונהשמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו
הוד444או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?
תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי
