{בבקשה, לא להגיב סתם, אפשר להגיב בעדינות}
אני מתחיל להישבר,
דווקא אני שכלום לא מזיז ומערער אותי אף פעם,
אני שתמיד מצליח להישאר בשמחה גם כשלא,
אני שכן, יודע לשמוח בייסורים {אולי אני סתם מזוכיסט},
אני נשבר, כבר קשה לי לסחוב את זה,
איך אפשר להיות בלי הישיבה, בלי הרב, בלי החברים,
רחוק לי,
אני זקוק למסגרת ולא לכזאת מוזרה,
שהכל לבד,
אוף, אני צריך חיבוק,
ויהי מה,
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
..דוס בדם
תקבל חיבוק ענקיLove the world
(הי,מקווה שאני מגיבה בעדינות..רק הפעם.
רק להגיד שזאת תקופה שתעבור ורק להגיד שמותר לפעמים קצת להישבר..כן..
ואופ שאני מידי מבינה אותך וזה קצת מנחם לדעת אולי שזה ככה כי זאת התקופה..
גם חורף וגם קורונה והבדידות מתגברת כי לא באמת נמצאים עכשיו עם חברים..
הלוואי ויהיה כבר אחרת)
ואופ שאני מידי מבינה אותך וזה קצת מנחם לדעת אולי שזה ככה כי זאת התקופה..
גם חורף וגם קורונה והבדידות מתגברת כי לא באמת נמצאים עכשיו עם חברים..
הלוואי ויהיה כבר אחרת)
|מנסה בעדינות|~אניגמה~
אולי אתה טיפה מחזיק את עצמך בכוח?
אתה מרגיש חייב לשמוח ולקבל תמצב
עד שזה נשבר מתישהוא..
כי זה מתבעסים על המצב
לא סותר אתזה שאפשר להיות גם שמח ומאושר
מקווה שזה פסדר. סליחה אם לא..
תודה,דוס בדם
אז להתפרק?
(סליחה, אני יודע שזה כשל לוגי, אבל)
בגדול כן
~אניגמה~
אבל תעשה אתזה ממקום
של לשחרר.. לא של נדפק העולם וזהו.
ואז מה אני עושה מפה הלאה..
איך אני מצליח לשמוח גם עכשיו
אבל לא בגלל שצריך לשמוח
אלה כי אני רוצה לשמוח
המון בהצלחה!
תודהדוס בדםאחרונה
שנה טובה!זית שמן ודבש
שנה טובהמשהאחרונה
..זית שמן ודבש
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
..זית שמן ודבש
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
