הפרדוקס:

1. הקושי הוא בשתי הדקות הראשונות, או ליתר דיוק - להביא את עצמך להתחיל. השאר פשוט יותר.

2. הרתיעה היא מהמעמסה של התהליך הארוך, שתי דקות נתפסות כדבר פשוט וקל.

התיעול:

לקבוע לעצמך להתחיל רק לשתי דקות, ואז תחליטי אם להמשיך (ברוב המקרים את תמשיכי, ואם לא אז כנראה שזה די מוצדק).

יש עוד עצות אבל חבל להעמיס כי ככה הולכים לאיבוד, תתחילי עם זה (ותעדכני אם זה עזר ).

אני מציע לעשות גמילה מדופמין... זה עשוי לעזור מאוד.. 

אם יש לך קושי להבין אנגלית אפשר לשים כתוביות אוטומטיות בעברית:

אחרי שלומדים 20 דק בהצלחה מושכים עוד

רשימה של משימות ותסמני מה עשית א מה שאת חייבת עד סוף השבוע: למשל, למצוא מקורות לעבודה. הכל לפי הזמן שיש עד למסירת העבודה או הלימוד למבחן

חלקי את העבודה ל-4 חלקים ולסיום כל חלק תתפרגני לעצמך

תקבעי לעצמך שאת לא לובשת שמלה חדשה או אוכלת חטיף מסויים עד שאת מסיימת שלב שקבעת מראש

אני גם מתקשה בזה (בעצם מי לא?! רוב בני האדם נגועים בזה חלקם יותר חלקם פחות)

מה שאני חושבת תמיד שאני נוטה לדחות דברים זה שבכל מקרה אני אצטרך לעשות את זה מתישהו אז זה בחירה שלי להחליט איך לעשות את זה: האם אני רוצה לעשות את הדבר בצורה רגועה, האם אני רוצה להשקיע בזה, להרגיש טוב עם עצמי או שאני רוצה לדחות את זה לדקת התשעים והתוצאות בהתאם....

פעם הבאה שאת עומדת לפני משימה, תעצרי דקה ותחשבי- האם זו משימה שתתבצע מתישהו בכל מקרה, אם כן את מציבה לך יעד ברור לעשות את המשימה, ואת עושה את זה בלי חשבונות!!

את תרגישי נפלא עם עצמך, מבטיחה! את תרגישי שאת זו ששולטת בעצמך ולא הדחפים שלך או החשקים.....

וואוווו אני ממש נשמעת מורה, לא בכוונה פשוט גם אותי זה תופס הרבה פעמים

בהצלחה וחנוכה שמח ומאיר!!!!!

1לקבוע מראש על שעה שאת מתחילה ללמוד\אחרי פעולה מסוימת את מתחילה

2לפרגן לעצמך אח"כ

3לנסות לעשות את הלמידה כמה שיותר זורמת\מעניינת למשל לשמוע מוזיקה\ללמוד עם חברה\לשנות סגנון למידה

3לעשות תחרות עם חברה

4לקבוע לעצמך יעדים קטנים שאפשר לעמוד בהם 

5לחלק את הלמידה לשלבים

6לרשום על דף למה אני לומדת? מה המטרה ?ולהסתכל על העתיד

7לקבוע משהו שאת אוהבת  לאחר הלמידה

8 לא לצפות מעצמך לדברים לא הגיוניים 

 לפעמים קובעים ללמוד ובכל זאת לא רוצים ללמוד אז מביאים קפה\משהו אחר ומתחילים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים.