עורכת: @מתנחלת אמיתית יחצנית: @בת סוד מעבדת ומלחינה משלימה: @הכל עוד אפשרי מבצע: @הוד444

תוכן הענינים:
הודעות חשובות

דבר העורכת - @מתנחלת אמיתית
דבר היחצנית - @בת סוד
הטור של מתנחלתא - @מתנחלת אמיתית
חדש!! חיוכי השבוע - מרכז הסמיילים של @yes123   - כותב מחליף - @eli345
טור השל אלי -  @eli345
חדש!! מיומנה של מעבדת - @הכל עוד אפשרי

הפינה של אפי - @אפרת גלבוע1

הודעות חשובות:

ניתן לשלוח ל@שיריתון הודעות חשובות

אני (מתנחלתא) רוצה לקבוע צבעים קבועים לכל פינה. בגלל ששבוע שעבר לא התקבלה שום הצעה הניק של המערכת עדיין מקבל הצעות.

תזכורת הכללים:

• הצבעים ישתלבו יפה אחד בשני
• מספר הצבעים יהיה כמספר הטורים
• עדיפות לכמה שיותר צבעים בשביל פינות שיכנסו בעתיד לשיריתון

דבר העורכת:

שלום לכם שלום!!!

קבלו את הגליון המיוחד לחנוכה!

בגלל שזה עיתון צומח אין תוספים לחג (חוץ מדיווח מי מהכתבים בחופשת חנוכה ולכן הוא לא שלח טור)

ואין מתנות למנויים חדשים אבלללללל

וזה האבל הגדול אז נגדיל אותו: אבל

יש את השיריתון הרגיל שהוא ממש סבבה אגוזים!!!

אז קדימה לקריאה!!!

דבר היחצנית:

יצאה לחופשת חנוכה ולכן לא העלתה טור

הטור של מתנחלתא:

לכבוד החזרה של הגשמים הוצאתי מהמגרה שיר שכתבתי בגשמים הראשונים השנה. השיר מתאר את האכזבה של הלומדים מרחוק כי הם יודעים שיהיה להם עומס מאוד גדול אחרי חזרת האינטרנט והחשמל את הצפייה שזה יקרה. השיר מסביר איך כל נסיון להחזיר את החשמל מוסיף ניצוץ של תקווה אך כשהנסיון נכשל - האכזבה רבה רבה

היום הייתה תקלה
תקלה גדולה לה
הפסקת חשמל הייתה
שנמשכה ונמשכה
אוף אוף זה נורא
איזה הפסקה
אך כעבור שלוש שעות
פיתאום דלקו המנורות
וכשהתקווה חזרה
פיתאום נפל
שוב החשמל
אוף אוף זה נורא
איזה תקלה
אך בסוף יש סוף טוב
כמו לכל סיפור על דוב
אז חזר לו החשמל
והאינטרנט שוב לא נפל
סוף טוב הכל טוב
סיימתי את השיר לכתובבבב

חיוכי השבוע - והפעם בהגשת אלי:

הינה הסמיילי הבוכה מהתרגשות כי יס חזר ואיתו גם פינת חיוכי השבוע!!! הוא השקיע ברמות אז תפרגנו לו

הטור של אלי:

שוב אני איתכם אחוקים היקרים לי יותר מבמבה. היום החלטתי א) שהשיר יהיה בתכל'ס על חנוכה ב) שזה יהיה שיר לא על בסיס שיר אחר אלה שיר שממש נכתב על ידי. ג) שאני ייכתוב שיר מחאה ד) שבמבה זה יותר טעים מביסלי
אה וכן. היום זהו גם יום מיוחד. יום הזכרון לחללי ריבות ישראל. אז החלטתי שהפעם נעשה טור יותר רציני לכבוד היום החשוב. אז אני רוצה לספר לכם. על חבר טוב שלי שהוא מנפגעי ריבות ישראל עד היום הוא בטראומה ומפחד מסופגניות אז הנה הסיפור:
זה היה יום שלו בחייו של ____ הוא לא ציפה ליותר מדי התרחשויות. הימים היו ימי כסלו סגרירים ובמאפיות כבר יכלו לראות סופגניות עם ריבות. באותו הזמן ___ לא ידע על הסכנה הקיימת בצריכת סופגניות כאלו. ויום יום ביקש מאמו לאכול את המאכל הנחשק אימו הסבירה לו שזה לא טוב ושהוא סתם ייתחרט. אך ____ עמד שלו וביקש וביקש כל יום מחדש. לאחר ימים מרובים אמו הרשתה "אבל רק אחד" היא אמרה הוא היה מאושר וגם אחד היה מספיק מבחינתו. אמו נתנה לו לבחור משלל הסופגניות שנראו על המדף והוא בחר דווקא באחת שאכן נראתה גדולה ומשובחת אך למעלה היה לה מעט צבע אדום מסגיר. ___ ואמו לא שמו לב לצבע האדום המתריע ורצו לקנות מהמוכר "אתם בטוחים?" הסתקרן המוכר "הסופגנייה הזאת הרבה זמן אצלי ומעולם לא קנו אותה" האמה היססה אך ___ מיד ענה בהתלהבות "בטוחים!" צעק ושם את הכסף מול בידיו של המוכר ההמום. לאחר מספרר דקות ___ ואמט הגיעו לבית. "אתה מוזמן לאכול את זה" קראה אימו והלכה לעיסוקיה. ___ הנרגש אכל לאכול את הסופגנייה. ובאמת טעמה היה טוב. והשומן אכן היא שומני והסוכר אכן היה אבקת וניל אך לאחר מספר נגיסות הוא הגיע לחלק האדום....
אינני ממשיך את הסיפור מפני חשש לסיוטים. בוא נגיד שהזוועות שקראו לאחר מכן לא הועלו אף דף. תודה רבה

(אה. והכול בהומור. כן? גם אני אוכל סופגניה עם ריבה)


די לסופגניות עם ריבה(שיר מחאה)\eli345

בית א)
זה שיר מאוד עצוב
על נושא. כלל לא כאוב
בחג החנוכה סופגנייה אכלתי
ומיד אחר כך פוגרום ריבה קיבלתי
אוח עולם אכזר
נו באמת. מה נסגר?
עד מתי רוב הסופגיות
יהיו ממולאות בהמון ריבות?
זה ממש רצח עם.
כך קבע העולם

פזמון:
אז נצא לרחובות
נמחה על כול הריבות
שדוחפים לסופגניות
כאילו לא חסר קליוריות
ונכתוב בשלטים
תמלאו אותן בשאר ממרחים!
יש שם יותר מדי נוזלים
ועל זה אנו מוחים!

בית ב)
לאחר מערכה ראשונה
העניין עוד לא שונה
סופגניות על מדפים
עם ריבות שלא רוצים
ואנו מתלוננים
ועוד לא מחליפים
כנראה הריבה תשאר איתנו לנצח
גם הוחלט ברוב עם שזה רצח

פזמון:
אז נצא לרחובות
נמחה על כול הריבות
שדוחפים לסופגניות
כאילו לא חסר קליוריות
ונכתוב בשלטים
תמלאו אותן בשאר ממרחים!
יש שם יותר מדי נוזלים
ועל זה אנו מוחים!

בית ג)
אך בסוף לא התייאשנו
ואת נפשנו חירפנו
לנשות להסיר את הנגע
ידענו. הוא לא יוסר ברגע
שנים רבות כך נלחמנו
וידים לא הורדנו
עד היום אנו נלחמים
למען הסרת הריבות מן המדפים

פזמון:
אז נצא לרחובות
נמחה על כול הריבות
שדוחפים לסופגניות
כאילו לא חסר קליוריות
ונכתוב בשלטים
תמלאו אותן בשאר ממרחים!
יש שם יותר מדי נוזלים
ועל זה אנו מוחים!

מיומנה של מעבדת:

יצאה לחופשת חנוכה ולכן ל העלתה טור

והפינה של אפי:

יצאה לחופשת חנוכה ולכן לא העלתה טור

נראה שהיו כמה גלגולים לפורום הזה, מישהו רוצה לעשות סקירה היסטורית?

עקב זה שקיבלתי סוף וסך את פורום חלומתיי. פרוזה וכתיבה שטותית לעתיד👏🏻👏🏻👏🏻👏🏻
מוזמנים גם
פורום סניף קטמון
נעמתם לי מאוד. סלאמת