את המשפט 'ייתכן שאדם שהתחסן יידבק בנגיף אבל לא יסבול מתסמינים...' אני חושבת שאכן אפשר להבין כמו שאת כותבת, כמו - 'אפשרי שאדם שהתחסן יידבק בנגיף...'.
אבל אפשר גם להבין 'יכול להיות שאדם שהתחסן עדיין יכול להידבק בנגיף...' וזה אומר שזה לא וודאי ועדיין לא הוכח, כמו שאחרות פה מנסות לטעון.
הניסוח הספציפי פה אכן נשמע לי יותר מתאים לאפשרות הראשונה שאת מציעה (ככה גם אני הבנתי כשקראתי את זה), אבל אני חושבת שבאמת הם התכוונו במשמעות השניה. ואת זה אני מבינה מתוך מה שקראתי במקורות אחרים, שבהם הניסוח היה אחר והיה ברור שהנושא הזה עדיין לא נבדק.
הנה למשל ציטוט שמסביר את הנושא די טוב:
(ציטטתי את החלק הרלוונטי, את הכתבה המלאה אפשר לראות פה-
גלובס זירת העסקים של ישראל"...אבל מה שחשוב הוא שההגנה עולה בהדרגה ולא מופיעה מיד אחרי קבלת החיסון. "אז עדיין לא להתחבק, לא ללכת למסיבות", מזהירה רגב. זאת, לא רק בגלל הסיכון שעדיין קיים למתחסן, אלא גם משום שעדיין לא ידוע בוודאות שהוא אינו יכול להעביר את המחלה הלאה. "יש חיסונים שלא מגנים מפני הידבקות אלא רק מפני תחלואה", אומרת רגב. במחלות נשימתיות מדובר בווירוסים שמצליחים, למרות החיסון, להתרבות בלוע או באף, אבל לא ברקמות אחרות בגוף. "אני מאמינה, על פי המנגנון הביולוגי, שהחיסון הזה כן יגן מפני הדבקה, אם כי אין לנו עדיין נתונים לגבי זה", אומרת רגב. "אנחנו כן רואים שלמחוסנים יש נוגדנים גם בלוע, שתומכים בגישה הזו".
ניסוי שנועד להיערך בקרב 20,000 תלמידי קולג' באוניברסיטאות בארה"ב, בעלות של כמה מאות מיליוני דולרים, כדי לוודא האם החיסון מונע הדברה, הוקפא בשל חוסר תקציב. כך דיווח אתמול הניו יורק טיימס. ככל הנראה התשובה תגיע בעוד כחודש חודשיים, לא מניסוי אלא מן הדינמיקה של התחלואה בעולם האמיתי.
מדינת ישראל מתכננת להנפיק "דרכון ירוק" למחלימים ומתחסנים אשר יאפשר השתתפות באירועים מרובי קהל וכן פטור מבידוד. המטרה היא לעודד התחסנות, להתחיל בפתיחת אירועי התרבות ולהקל על עומס הבידודים במשק, גם בקרב הצוותים הרפואיים. "אבל עד שאנחנו לא יודעים בוודאות אם החיסון מונע הדבקה, נמשיך להסתובב עם מסכות", אומרת רגב. "גם אחרי כן, אוכלוסיית הילדים אינה מחוסנת, ואנחנו לא יודעים האם החיסון של האוכלוסיה הבוגרת יספיק כדי להדעיך את המגפה ברמה שהיא לא תפגע בילדים, או שיהיה צורך לחסן את הילדים גם כן". "
