אתם אסורים ו... שרשור פאדיחות ה"אסורים" וכמובן טיפים לעזרה😉ה' כל יכול
מתחילה...
הבית מלא באורחים.
יושבים מולך.
בעלך שואל איפה הסידור?
מישהי מביאה לך אותו.
את נתקעת עם הסידור ביד, כשהוא עם היד שלו בא לקחת ממך.
והופ... נזכרתם
מה עושים?

אני שמתי על הכיסא, לעיני כולם🙈

יאלהה שתפו בטיפים וכמובן...
סיטואציות.


בסיטואציה כזאת את יכולה להעביר לו נראה ליחצילוש
זה לפחות הפסיקה שאנחנו הולכים לפיה. כל עוד זה באלגנטיות ונראה טבעי זה בסדר. אם לא.. מעבירים..
וואי מעניין. לא ידעתי...ה' כל יכול
כמו שאמרת רק לפי פסיקה מסוימתמצטרפת למועדון
יודעת שיש הסתכלות שלא מייחסת לעובדה שאנשים יכולים להסיק על המצב שלכם כזוג משמעות מבחינה הלכתית.
נכון זה לא נעים, אבל לא סיבה לוותר על ההרחקות..
גם אנחנו ככה בסיטואציות כאלהשומשומונית
אבל אחרי החתונה ואחרי לידות- שכולם יודעים שאנחנו אסורים, אז מקפידים יותר לא להעביר גם אם שמים לב...
חח בדיוק קרה לנו עכשיו עם הילדפה לקצת
הוא מניף אותו באוויר לכיווני, אני מושיטה ידיים לתפןס ושנינו נעצרים באוויר.

אנחנו לא מעבירים גם אם שמים לב, אין לי בעיה שיידעו שאנחנו אסורים ומעדיפה להקפיד על ההלכה מלחשבן לאחרים
חחח, גם אני שמתי על הכיסא בטבעיות...ה' כל יכול
בהנחה שכולם קלטו, אבל לא היה איכפת לי.
אבל מעניין באמת מה ההלכה המדוייקת...
כנראה שיש בזה דעותפה לקצת
חצילוש כתבה שלפי הפסיקה שלהם אפשר להעביר במקרה כזה.
לפי הפסיקה שלנו לא מעבירים גם במקרה כזה.
עם ילד שיעביר את עצמו אין בעיהבוקר אור
ככל הידוע לי
ומה שחצילוש אמרה זה ההלכה שהם נוהגים לפיה, זה לא כי אכפת או משהו כזה
הילד בן 7 חודשיםפה לקצת
הבנתי שזה מה שהיא אמרה, התגובה שלי הייתה בלי קשר אליה
כן ראיתי עכשיובוקר אור
לא זוכרת את הגיל הזה, אבל ילד שמושיט ידייםקול ברמה
שיקחו אותו - מותר להעביר כשאסורים.
כנראה שגם זה תלוי פסיקהפה לקצת
מן הסתם.. כמו כל פרט בהלכהקול ברמה
אבל אנחנו אשכנזים מחמירים, אז רגילה שבערך הכול אסור לנו ;)
לא פדיחה שליכבת שבעים
אבל פעם ראיתי בעל זורק לאשתו את המפתחות של האוטו על הרצפה 😵

אבל הם היו עולים חדשים ממדינות ערב... והיו להם עוד כמה מנהגים מוזרים
אני שמה לבואילו פינו
כשאחי וגיסתי אסורים.
זה גם נחשב?
בנידה הראשונה אחרי החתונה. הינו בטיול משפחתי ועשינו תמונהלא מחוברת
וילד יחסית קטן צילם והחליט שזה יהיה תמונה מושלמת אם כולנו נחזיק ידים באוויר.
אז כולם נתנו ידים ורק אנחנו לא יכלנו.. אז הילד התחיל לצעוק מה למה אתם לא נותנים ידים?? חבל זה הורס..
ואני התחלתי להחליף צבעים עד שאמא שלי הגיעה להציל אותנו. היה פשוט רגע לא נעים..

ועוד אחד. היינו בהבדלה משפחתית והעבירו את הבסמים והיה זוג יחסית צעיר שעוד לא למדו איך לחיות באלגנטיות. אז הם פשוט קמו ביחד הלכו לשולחן הוא הניח ואז היא לקחה .
אוי לאאאציפצופית
מביך 😬😬😬
גם לנו שבוע וחצי אחרי החתונהשומשומונית
היינו בטיול עם המשפחה שלי.
היה בול עץ והיינו צריכים לטפס עליו לתמונה משפחתית ונתקעתי. כל האחים הקטנים צעקו לבעלי שיעזור לי (והוא תירץ את זה בכאבי גב), עד שאחי הגדול הגיע, קלט את העניין ונחפז לעזרתי...
חחחח קרה לי פעם גם בהבדלהנפשי חמדה
אצל ההורים שלו. עמדנו אחד ליד השני ואחרי שהעבירו אלי את הבשמים הכי טבעי היה פשוט להעביר לו אותם, ולא יכולתי, אז העברתי לאחותו שעמדה אחריו והיא העבירה לו, וזה היה ככ ברור😳
אני בקטעים האלה שמה לו באף שיריחחדשה ישנה
ומעבירה הלאה לבן אדם הבא
רעיון טוב. זה מותר?מגש פיצה
האמת שאני תמיד עושה את זהחדשה ישנה
ותוך כדי שכתבתי תהיתי לעצמי אם זה לא בעייתי 🤭
נראה לי שכן קול ברמה
למיטב ידיעתי זה אסור. אסור לתת בשמים להריח כשאסורים.הריון ולידה
אנחנו עושים ככה קבועאמא חדשהה
שלא יהיה הבדל
לפי הפסיקה שלנו מותר
למזלי אצל ההורים שלי תמיד אחד האחים הקטנים שליזוית חדשה
לוקח את הבשמים ומביא לכולם להריח
אני כל פעם מודה להם בלב שהם עוזרים לנו בלי לדעת🤭
אוי לא על הסיפור הראשוןחדשה ישנה
והשני-
וואי וואי גם לנו קרה בהבדלה🤦‍♀️ה' כל יכול
מה לעשות היינו באמת זוג צעיר...
ובמקרה עמדנו אחד ליד השני,
כבר לא זוכרת מה עשינו.
אבל...
מאז אני דואגת שזה לא יקרה!😆
וואי יש מליוןציפצופית
פעם מישהי פה פרסמה על פאדיחה בשדה התעופה. הם היו צריכים להעביר כרטיס וסביבם קבוצת בחורים גדולה והם בלחץ של זמן ומחכים שהוא יעביר לאשתו את הכרטיס טיסה... ו... הם אסורים... דופקים ריצה לקצה האולם הוא מניח על הדלפק והיא לוקחת, וחוזרים לקבוצה ההמומה שלא מבינה מה קרה פה
סליחה אם לא דייקתי, זוכרת במעומעם.


ולפאדיחה שלי- גיסי מבקש עזרה מבעלי בתספורת. אני אומרת לגיסתי, בגאווה: למה את לא מספרת אותו בעצמך? זה ממש קל! אני מספרת את בעלי בעצמי!
חמותי לוקחת אותי מהר לצד: אולי לא מתאים לה עכשיו לספר אותו..??!
גם אצלינו התספורת זה ככה...שומשומונית
לפעמים הוא כבר חייב ואא כי אסורים. ואז כולם מבינים למה הוא נראה ככה...
יאאא הזכרת ליואילו פינו
שביקשתי מאחי לבוא לספר את בעלי בטענה שאני לא יודעת..
ואני עומדת שם ליד ומכוונת אותו.. ואז הוא שואל- לא אמרת שאת לא יודעת לספר?
גימגמתי משהו על זה שאני מפחדת לעשות קצר מידי.. ואז אחי סידר קצר פי כמה ממה שאני עושה והוא התפדח בטירוף..
(בעלי מספר את עצמו אני רק מסדרת מאחורה ובצדדים)
בנוגע לכל הפאדיחות של הרחקות ליד אנשים אחרים...קול ברמה

אני יודעת שיש דעה שאומרת שמותר בציבור לעשות דברים בשינוי (כמו למזוג שתייה לבן הזוג ביד שמאל), וגם יש דעה דמותר להעביר דברים מיד ליד כשמישהו שם לב.

כדאי לברר אם יש דרך להקל כשנמצאים בציבור (לא שזה כ"כ נורא בעיניי... בקטנה).



ויותר מזהקל"ת
לפי הפסיקה שלנו, בכל מה שקשור להעברה מיד ליד בזמן הסעודה, מותר להעביר כאשר יש עוד אנשים בשולחן. העברה מיד ליד בסעודה היא רק כאשר הזוג לבד (או עם ילד מתחת לגיל חינוך)


חוץ ממזיגת יין שעם זה מחמירים
הזכרת לי נשכחות...חיכיתי חיכיתי
חמותי שאינה דתיה הזמינה את כל העולם ואשתו ביום שישי של השבת אחרי החתונה לראות את החדר שסידרה לזוג הצעיר,מיטה זוגית עם מצעים לבנים ומלא פרחים....
כל מי שמכיר את ההלכה ניסה להמר אם אנחנו כבר אסורים או שלא....והיו כאלה שגם שאלו בבוקר איך ישנו.
חחח שאלו.. איזה ישירותדבורית
אוי ואבויחדשה ישנה
הייתם אסורים באמת?
איך ידעתם שהם הימרו על זה? יעל מהדרום
אחיינית שלי הלשינה🤫חיכיתי חיכיתי
ב"ה היינו עדיין מותרים,אבל לא יכולתי לדמיין סיטואציה שבה בעלי צריך לבקש מחמותי להכניס מזרון נוסף לחדר...
בגלל זה אני מהפעם הראשונה שהגענו לחמותיפה לקצת
לא מוכנה לישון בחדר שבו יש מיטה זוגית אלא רק בחדר אחר שבו יש שתי מיטות נפרדות.
אצלנוהשקט הזה
באחת החתונות היינו כבר מספר יפה של זוגות אז החלטנו לעשות תמונה רק של הזוגות..
ואז רואים בתמונה מאד יפה איך כולם מותרים חוץ מזוג אחד..

ופעם שמעתי ממישהו סיפור, שהוא נכנס לסופר ואיזה אישה דוסית רצה אליו עם תינוק ביד ואומרת לו "אתה יכול להעביר אותו לבעלי?"
(הסיפור סופר כאזהרה לא לעשות את זה בחיים)

אין לי כל כך סיפורי פאדיחות על עצמי כי אנחנו נוהגים שאם יש אנשים אז אנחנו מעבירים מיד ליד
תמיד זה מתמיה אותיתמרי.
איך מותר להעביר לגברים חפץ ביד ורק לבעלי אסור בזמן נידה
אותי זה התמיה יותר בקטע שלהשקט הזה
לפני החתונה זה היה מותר ואחרי אסור..
אבל יש בזה הגיון מסויים.. בסוף מותר להיות בייחוד כשאתם אסורים, כשעם כל גבר אחר אסור לך, אז צריך הרבה הרחקות אחרות.
כי שתעבירי חפץ לגבר אחר תא יגרור כלום. כביכול..,שגרה ברוכה
כל "הרעיון" שאם תעבירי לבעלך על כל הקשר שלכם החזק וכו'(שזה קשר אחר מדוד/שכן/אח) אז עלול לגרור משו הלאה
בגלל זה אנחנו בחיים לא נעמוד קרוב אפילו בתמונותהריון ולידה
אפשר לראות שאנחנו אסורים רק אם שמים לב שאנחנו לא מעבירים מיד אל יד (וקרו כמה מקרים כאלה בחג-שבת האחרון... מקווה שלא יותר מדי שמו לב)
וכמונו נוהגים עוד זוג במשפחה.
אבל באמת יש זוג אחד במשפחה שאפשר לראות ממש בוודאות כשם מותרים (ויושבים צמוד ומחזיקים ידיים לפעמים...) ומתי הם אסורים (יושבים עם משהו חוצץ ביניהם, וצריכים להזכיר זה לזה לא להתקרב או להעביר משהו) - ותכלס זה ממש לא נעים...
וואי נזכרתי בעוד פאדיחה ענקית!ה' כל יכול
היינו אצל חמי וחמותי ויש שם 2 מיטות רחוקות אחת מהשניה.
אחת המיטות היתה חדשה וקצת יותר גדולה.
במקרה היינו דווקא מותרים...
חמי בבוקר: שואל את בעלי... איך היתה המיטה? ישנת עליה?
בעלי: האמת ישנתי עליה ויחסית קשה ועושה כאבי גב.
חמי: מסכים איתו, ופונה אלי... את גם חושבת? ישנת עליה? איך היתה המיטה??
אני: אממממ.... לא ממש... אמממ.... נהיית אדומה ומלמלמלת משהו לא ברור🙈
איזה טמבלחדשה ישנה
אוי זוועה,שגרה ברוכה
כותבת מאנונימי מסיבה מובנתאנונימית בהו"ל
לנו הפאדיחה היתה הפוכה, בשבע ברכות עוד לא היינו אסורים והלכתית היינו צריכים לנהוג מול כולם כאילו אסורים. אז כחדשים בתחום מאוד הקפדנו על זה והיו מלא פאדיחות של אנשים שניסו להסתכל אם אנחנו כבר אסורים או לא🙄 כולל אנשים שדפקו לנו על הדלת בשבת שבע ברכות והיינו צריכים להפריד בשקט את המיטות...
באמת? מענייןהעוגב
אצלנו הפוך, מקפידים על מיטות מחוברות במהלך היום (צמודות)... גם כשאסורים. עכשיו פחות, אהל בהתחלה ממש
טוב אני גם חוששת מאאוטינגאנונימית בהו"ל

אכלנו בחג כלשהו אצל חברים והיינו 3 זוגות נשואים, וישבתי ליד בעלי.

ואז זאת שישבה לידי התחילה לחלק גלידה בגביע.. והיא אומרת לי בטבעיות- תעבירי לבנים. וכולם עוקבים איך שאני מניחה את הגביע שהתחיל לנזול על החומוס שבמקרה נשאר עוד על השולחן,

ובעלי מחכה שאסיים ואז לוקח..

 

פדיחות ממש. זכינו אחר כך לברכות חמות שנזכה לילדים וכו'. היה לא נעים.🙈

 

וגם באזכרה של קרוב משפחה, רציתי לקחת משהו מהאוטו והמפתחות.. הלכנו הצידה, הוא הניח מתחת לעץ, לקחתי ואז חזרנו לאיפה שכולם עמדו..

 

באופן כללי זה נראה לי שכשאסורים עוד יותר כואב להיות עם אנשים אחרים. כאילו גלות כזאת. גלות מהבית הפרטי שלי.

 

טיפ: להתנהג אחד לשני באותה חמימות גם כשאסורים וגם כשמותרים. זה נותן הרגשה טובה

מכירות את תופעת הלוואי הזאת?קמה ש.
בס״ד

צריכה להביא עודף למוכר
לקבל חבילה מהשליח
שכן בא להחזיר מפתח

ואת מהססת לרגע, מתלבטת בינך לבין עצמך ״רגע, אפשר מיד ליד?״ ואחרי שנייה של מבוכה נזכרת שכל זה קשור רק לגבי גבר אחד, לא לכולם...
וואי קורה לי קבוע!זוית חדשה
🙌🏼קמה ש.
ועוד יותר מזהזוית חדשה
קוראת בספר על x שהעביר חפץ לy ותוהה איך מותר להם🤦
קרה לי מלא,פשיטא
כל פעם העברתי משהו לאחד האחים/אבא הייתה לי קפיצה קטנה בלב שאני מושיטה מיד ליד...
בארור!פה לקצת
בימים האסורים אני לא מושיטה דברים לאף אחד חח אפילו לא לאמא שלי, מתוך הרגל
חופשייי...חדשה ישנה
חחח... לי זה קורה אפילו מול הילדים... (ילדים גדולים)הריון ולידה
ברור!! ואני גם עושה לעצמי פאדיחות עם זהמק"ר
נבהלת, מושכת אחורה את החפץ, ואז תוך כדי נזכרת שאפשר ועשוה לעצמי כזה "אה" ומושיטה
החלק הגדול זה כשבעלי עושה את זה לאחיות שלו😰אשה שלו
😂🤣😂😂🤣 כל כך!פיצוליי
חחח... קטעים עם הדבר הזה...קול ברמה
הגעתי לאיזה חנות מוזיקה והמוכר שהיה שם היה נראה דתי מתחזק כזה...

היה כמה קטעים שהוא היה צריך להעביר לי /אני לו דברים ליד - מוצרים, כסף, קבלה...

ואני קולטת שכל פעם הוא מתחמק מלהעביר אליי ישירות ליד. לא כ"כ הבנתי מה הקטע...

בסוף הוא אומר לי כשלא העביר לי ליד את הקבלה: "את יודעת, רק אנחנו הדתיים מבינים אחד את השני...".... חחחח...
חחח יפה לו שאמר ככהקטני ומתוק
האמת שאצלנו מותר להעביר מיד ליד בנוכחות אחריםהעוגב
אבל קרה לי אחרת, ישבנו שני זוגות, על 2 ספות אחת ליד השניה. בעלי ישב משמאלי ככה שאני בחיבור בין הספות. ואז האישה מימיני בקשה שאזוז כדי לשבת איתי על הספה, אז זזתי קצת שמאלה ואפשרתי לה, ולהפתעתי בעלה בא, ושכב להנאתו לרוחב הספה השניה. אז ניסיתי לרמוז לה שאולי נתחלק שווה והיא תחזור לספה שלו, והיא כזה- לא אני מעדיפה פה.. ואני- אבל מה ההגיון? אנחנו סתם צפופים..

בקיצור בסוף היא אומרת לי- מה אני אעשה אנחנו אסורים!
ואני- מה? מה הקשר??
ואז גיליתי שיש זוגות שכשאסורים לא יושבים ביחד על הספה. הייתי בשוק.
ומסכנה נפלתי עליה חזק😅
שליכן אני

כבר כתבתי פה פעם, שאצל ההורים של בעלי אנחנו ישנים קבוע בחדר עם מיטה זוגית.

סך הכל, בשנים האחרונות אנחנו רוב הזמן מותרים.

וכשלא- אז מתזמנים את הנסיעות אליהם לזמנים בטוחים.

בינתיים היו לנו שתי פאשלות:

1. באנו אליהם לחג, ונשארנו גם במוצאי החג. ידענו שאני אמורה לקבל בערך אז, אז תכננו שמקסימום בעלי ישן בחדר הריק של אח שלו. הוא ילך לישון אחרי כולם ויקום מוקדם, שלא ישימו לב.

הגענו אליהם, ומתברר שהאח מגיע לחג, בלי שידענו.

אז בסוף בעלי ישן על שמיכה בחדר. (בלילה השני)

 

2. תקופה שהנקתי והיינו מותרים הרבה זמן.

פתאום מגיע מחזור ראשון- כמה דקות לפני שבת שאנחנו שם. 

אז בעלי הלך לישון בסלון. (לא היה מקום לשמיכה בחדר, כי כבר היינו עם שני ילדים).

הלך לישון אחרי כולם, קם לפני כולם.

בצהריים אבא שלו אומר לו: מה, ישנת בסלון?

תירצנו את זה שהקטן בכה הרבה בלילה וזה הפריע לו. (הוא באמת בכה הרבה, אבל בעלי בכלל לא התעורר).

מסתבר שאבא שלו מתעורר באמצע הלילה ומסתובב בבית.

 

ועוד דבר- מאז שהתחתנתי והתוודעתי לכל ההלכות, אני יכולה לשים לב שההורים שלי אסורים. וזה סתם לא נעים.

 

ולא פאדיחה, אלא סתם חוסר אונים-

לנסות להעיר את בעלי אחרי לילה בלי שינה כשאי אפשר לגעת בו.

 

הטיפים שלי:

1. בסיטואציות כמו הבדלה- לעמוד בכוונה רחוק אחד מהשני.

2. להיעזר בילדים קטנים בשביל להעביר מאחד לשני.

וואי וואי... איזה קטעים איתכםחדשה ישנה
משגע שהאופציה היחידה במיטה זוגית! אי אפשר לדבר פעם ולבקש שיהיה מזרון נוסף בחדר באופן קבוע?
אין איפהכן אני
גם ככה בקושי יש מקום לנו עם שני ילדים.
לא יודעת מה יהיה כשיהיה עוד אחד.
הם יודעים שזה מגביל אותנו , מתי אנחנו יכולים להגיע.
אז פעם הבאה שמישהו יתחלף עם אחד הילדים 🤭חדשה ישנה
בלול?כן אני
חחח... למה לא?חדשה ישנה
אצל ההורים שלי פתאום שמו בחדר אורחים ספת שזלונג שאפשר להפוך22252

למיטה זוגית. (במקום ספפה) מזל שהיינו מותרים בדיוק, אבל אחר כך אמרתי לאבא שלי שיחזיר את הספפה, כי כשנהיה אסורים אי אפשר להפריד.. אז הוא התפדח שלא חשב על זה ופעם אחרי שהגענו כבר הספפה חזרה..

יפה לך על הפתיחות. כל הכבוד...חדשה ישנה
האמת שאמא שלי אמרה לי לומר לו.. שהוא לא הקשיב לה אבל אם זה22252

יבוא ממני אז יש יותר סיכוי שיקרה משהו... אז פשוט אמרתי לו את הסיבה אז הוא הבין. אמא שלי רק אמרה לו שהיא לא אוהבת את הספה הזאת.. לפעמים צריך לגשת לעניין כדי שיהיה מובן..

מזדהה עם הלהעיר אותו!!!אנונימיות
בעלי לא קם משמיעה.
הוא מהישנים חזקק
כשמותרים נשיקות חיבוקים הכי גרוע ניעור קל הוא מתעורר
כשאסורים.... אני יכולה לצרוח את חיי והבנאדם לא שומע!!
או שומע ולא ממש קם
ממש! אני תמיד אומרת לבעלי שיכולים לדעת בבבית כנסת מתי אנחנוכבת שבעים
אסורים ומתי מותרים.
אם הוא לא מגיע לתפילה, סימן שלא הצלחתי להעיר אותו 🤦🏽‍♀️ (מתפללים מוקדם)
וואי להעיר אותו בלי לגעת!פעם אחת
אחד הדברים!
כשהיינו זוג צעיר התחרפנתי מזה כי הוא ישן ואין עם מי לדבר. מאז הילד השני שנתו קצת יותר קלה...
אני חייבת לומר משהואמא ל6 מקסימים
קרה לי כמה פעמים שביקשו ממני עזרה, או שאנחנו ביקשנו עזרה, להעביר דברים וכד', והיה ברור למה, ואני לא רואה את זה ככזו פאדיחה. בסהכ יש שני מצבים: או שמותרים או שאסורים, וכמו שאנחנו שומרים על ההלכה, גם האחים שלנו וההורים והחברים. אין מה להתבייש.
קרה לי פעם שהלכתי לעזור לחברה לארגן 7 ברכות אצלה בבית, ואז היא ביקשה ממני לעזור לה להביא את השולחן ולפתוח אותו, בעלה עמד שם והסביר לי בדיוק איפה להחזיק ואיך לפתוח, ולקח לי כמה דקות להבין למה הוא לא עשה את זה בעצמו...
אבל אז בסוף הערב הייתי נחמדה, ולפני שיצאנו, אמרתי לבעלי: תעזור לו להחזיר את השולחן למקום...
מסכימה לגמרי...קול ברמה
בסה"כ, אם אין היריון או הנקה וכדו', זה יוצא בערך חצי מהזמן... זה לא כמו ליל טבילה, שאז זה כבר חושף מידע הרבה יותר אישי.

הייתי מעדיפה שלא ידעו, אבל אם צריך, זה ממש לא נורא...
נכון שמבחינת ההגיון זה ממש לא מביךחדשה ישנה
זה הגיוני.
ובאמת אחרי לידה שכולם יודעים שאנחנו אסורים אני ממש לא מנסה להסתיר, אבל זה סתם מביך בלי קשר לשכל, זה משהו ברגש ..
ערב פסח פעם ראשונה שאנחנו אסוריםמצפה לעתיד טוב
שנה שעברה...
אני ממלאת לנו צלחות עם מיוב מאכלי בחג של אמא שלי ומושיטה לבעלי כוווולם במטבח ואני נו תיקח כבר הוא מנסה לרמוז אני לא קולטת מה הסיפור? אבא שלי בשלב הזה בורח בעלי את יכולה להניח על השיש אקח עוד מעט
אה סוף סוף קלטתי ב''ה
בסוכות השנהנהג חדש:)

התארחנו אצל ההורים במקביל עם אחי,

כשהגענו הוא עזר לבעלי לסחוב מיטה לחדר שהיינו בו.

כשרצו להיכנס בדיוק הרצפה הייתה רטובה ואני הייתי בפנים, אז הוא ביקש ממני להחליף אותו.

כנראה שתקופה ארוכה הוא היה מותר עם אשתו, אחרת אני לא מבינה למה -

אני מנסה להתחמק, הוא - קחי, קחי!

אני כזה - תניח זה בסדר..

הוא - לא, נו, תחזיקי!

לא הייתה לי ברירה, תפסתי את המיטה, נכנסתי, סגרתי את הדלת והנחתי אותה

נראה לי שאח"כ אשתו נתנה לו על הראש, כי כמה ימים אחרי הם הגיעו אלינו וביקשתי מבעלי לעזור לי להזיז שולחן (כבר היינו מותרים), והוא קפץ לעזור לי בעצמו מוציא לשון

גם לכן יש האנג אובר?מק"ר
עוד יום יומיים אחרי הטבילה, מניחה לבעלי דברים במקום להושיט
הוא נכנס הביתה ובא לחיבוק ונשיקה ואני נרתעת ומסתכלת עליו בזעזוע
קורה?
בטח!פה לקצת
ואם אני מניחה בטעות במקום להושיט לו אני בדווקא מרימה ומושיטה לו
חחח קרה לבעלי באחת הטבילותהשקט הזה
יום אחרי הטבילה, הוא חזר הביתה קמתי אליו וחיבקתי אותו בהתלהבות והוא היה בשוק רגע ואז נזכר שאנחנו מותרים😅
ממש! 😅פעם אחת
גם אנחנו כזה: "אה,מותר"
ואי הכי...הכל בנחת
לנו היה מקרה נוראיייייי22252

היה ברית לאחיין, אבל היה צהבת אז לא ברור מתי הברית תהיה...

והיה אמור להיות לנו טבילה באחד הימים הקרובים. 

החמות התקשרה ושאלה אם נוכל להיות קוועטר...חושב

מה נגיד? אז זה מחר אז לא ואם מחרותיים נשמח?????

ה' ישמר, בעלי התחמק יפה ובסוף גם לא הסתייע להגיע לברית... אבל איזה פאדיחה!!!

וואי מזכיר ליכן אני
כשגיסתי ילדה,
זה היה ניתוח מתוכנן וידענו שזה בן.
אז נערכנו מראש לברית.
ואנחנו היינו הקווטרים הפוטנציאלים.
והייתי אמורה לטבול יום לפני.
בסוף באותו חודש הטבילה נדחתה לי ביום, אז יצא ביום של הברית.
כן ידענו להגיד שלא נהיה קווטרים.
סתם זה היה בלאגן לצאת מוקדם מהברית כדי להספיק לטבול. וחמותי שלא ממש מבינה את הקטע.
קוועטאר או איך שכותבים את זה-חדשה ישנה
תמיייייד צריך שמישהו יקח מהאישה ויעביר לבעלה!

יצא לי פעמיים להיות קוואטר, מזלי שכשהיינו אסורים אח שלי לקח ממני לבעלי, אמרתי לעצמי איזה חכם זה. למה להסתבך? ולמה זה לא ברור לכולם שמישהו צריך להיות באמצע
זה די משעשע,מ.א.
כי המקור למנהג הוא שההורים של התינוק אסורים וצריך מישהו שיכול להעביר ביניהם...
אבל יש גם סגולה ענקית לפרי בטן בלהיות קוועטר... לכן בדרך כלל22252

מחפשים זוג שרוצה את זה ושואלים אם הם יכולים... ברך כלל זה אמור להיות משהוא מתוכנן מראש.. לכן חמותי התקשרה אלינו..

אני לא חושבת שהתכנון מראש הוא בגלל הקטעחדשה ישנה
של להיות אסורים, זה כאילו תפקיד מכובד אז מתכננים מראש, וגם יש כאלה שלא רוצים כי לא נעים להם כל התחושה שכולם רואים שהם מצפים להריון, זה מאוד מובן מי שלא רוצה... במיוחד כאלה שמצפים הרבה זמן לתינוק, זה לא פשוט...
מעניין. לא מכירהחדשה ישנה
הכי משעשעכן אני
אצל חילונים
שעושים קוואטר, למרות שיודעים חופשי.
תאכלס יש משו במה שאת אומרת.. אבל כל העניין הוא שהיולדת לאלא מחוברת
יכולה להעביר לבעלה.. אז כאילו שזוג שיכול יעשה את זה..
ואז אם הם לא יכולים זה כאילו מסבך הכל..
לנו בברית של הפגשומשומונית
כבר היינו מותרים (כי היא הייתה אחרי חודשיים).
אני לא רציתי קווטער אבל פסקו לנו שחייבים כי לא משנים מנהג..
אז בברית העברנו דרך הקווטער אבל תכלס כל האירוע העברנו חופשי. היה משעשע...
הי גם לנו זה קרהרק שאלה לי
היה בהחלט משעשע, ונחמד מאוד שהיינו מותרים בברית😅
כן, יש בזה יתרוןשומשומונית
וגם העובדה שאת כבר לא סמרטוט אחרי לידה, זזה בטבעיות ויש לך סבלנות וכח לכולם...
איזו ראייה מדהימה על זה!פעם אחת
לבן אחד שלי הייתה ברית בגיל חודש, ולשאר בזמן. מבחינתי אם כבר ברית אז בזמן. ההיא בגיל חודש נשארה טראומה וסיוט
וואו, ממש!רק שאלה לי
זה בדיוק מה שאמרתי לכולם סביבי כל הזמן, שאני לא כבר לא מרגישה יולדת, ואני לא מבינה איך אפשר לעשות ברית אחרי שבוע...
ואי מגניב!לא מחוברתאחרונה
גם לנו קרה קטע מעצבן עם ברית של אחייןרק שאלה לי
גיסתי ביקשה מבעלי שנהיה הקוועטרים והיינו אסורים, אז סירבנו בנימוס, והיא לא הבינה מה הבעיה שלנו ולמה אנחנו לא מסכימים (גם לא היו להם כ"כ הרבה אופציות לקוועטרים), בסוף איכשהו ירדה ממנו אבל כעסה עלינו. בדיעבד הסברנו לה מה היה העניין כי היא לא נרגעה, ועדיין היה לה קשה להשלים עם הסיטואציה🤦🏼‍♀️
הזיהפעם אחת
יצא לנו לסרב גם כשהיינו מותרים. היינו כמה פעמים קוואטרים עד שמיצינו. כבר היה לא נעים להיות "הזוג שמחכה "
לנו זה קרה בברית של הילד, אחזתי את התינוק והצטלמנו ביחדחבובוש

ואז הצלם רצה לצלם את התינוק לבד עם בעלי, והילד היה אצלי, ואיזה 60 איש היה סביבנו, ונו כבר איך אני מעבירה לו אותו, עד שהצלם חטף לי אותו מהידיים והעביר את הילד לבעלי.

 

משום מה עושה לי רע להיזכר בזה...

אז אצלינו יש צלםמאוהבת בילדי

שיודע שזה התפקיד שלו...

הוא מעביר בטבעיות בין בני הזוג ולהורים וזה כל כך נח!

לא חשבתי על הסיפור הזה כבר כמה שנים טובותעלמא22
יש לנו חבר שאנחנו בקשר טוב גם עם שאר המשפחה שלו. בראש השנה הראשון שלנו, אכלנו אצלם ארוחה אחת כשהיינו אסורים. בסוף הארוחה שנינו, החבר ואח שלו ישבנו לשחק משהו, כשאמא שלו יושבת איתנו ואנחנו מפטפטות בין לבין. בסוף המשחק (לא זוכרת בדיוק למה) בעלי ואני רצינו לתת כיף, והדיים כבר היו באוויר, קורובות אחת לשניה, כשפתאום אנחנו נזכרים שאנחנו אסורים, אז נתנו כיף באוויר🙈 הרגשנו אח"כ ממש מובכים
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !