אשמח לשמוע למי יש נסיון עם מנשא בגילאי שנה וחצי פלוס.
נשמע קצת מצחיק,
אבל אני הזמנתי יועצת מנשאים אליי הביתה.
היא הביאה מלא סוגים, מדדתי וראיתי מה הכי טוב לי.
הוא משרת אותי כבר 6 שנים.
ואז העלות של הביקור יורדת ממחיר המנשא.
ממליצה
יושיביה הדולהבחרתי לפי הצורך שלי.
יש מנשאים קלילים יותר, כאלה לזמן ממושך, לפי גיל וכו'.
ממליצה על טלי זורנברג. גרה בתקוע שבגוש עציון ועובדת באיזור ירושלים
חח איזה כיף שהצטרפת לפורום
בנות- אחלה דולה יש לנו כאן
ברור שגם על הגב זה כבד ומעיק לפעמים,
סה"כ זה כמו להסתובב הרבה זמן רצוף עם תיק על הגב...
לא משהו ממש קליל
אבל אין מה להשוות לנשיאה על הבטן...
סבבה לגמרי
נח מאד
לגבי מה שכתבת- מה שטוב בשבילה כרגע פחות יתאים בהמשך-
לי גם יש את הבייבי ביורן וואן- תקשיבי הוא פשוט מושלם לגיל הפיצי! ממש ממש נוח מגיל 0.
היום הדובון בן 9 חודשים ונהנית ממנו מאד.
כן כשאני אתו לאורך זמן מתחילה להרגיש את הגב, אבל חולף ברגע שאני מורידה.
ואני משתמשת בזה רק קדימה, למרות שהוא מתאים גם לגב. לא ניסיתי עדיין...
בגדול הוא מתאים מגיל 0 עד נראה לי 15 ק"ג אם אני זוכרת נכון.
ועד כמה שיותר מאוחר"
מנשא שיהיה טוב ונח ואיכותי לגיל 0-3 חודשים לא יהיה טוב ונח לגיל שנה-שנתיים וכו'
פשוט כי הצרכים שונים לגמרי בין הגילאים
לי יש מנשא יאמו (שזה די דומה לארגו) והוא מושלם לדעתי
הסגנון הזה נח לדעתי החל ממתי שהם מחזיקים את הראש (5 חודשים כזה?)
כי אז אפשר לשים על הגב (וזה הרבה הרבה יותר נח מאשר לקשור מקדימה)
זה היה לפני הרבה שנים ואז המבחר לדעתי היה קטן יותר.
קניתי מנשא מסוג ילקוט שאמור להתאים מגיל צעיר מאוד (אבל לא בטוחה שגיל לידה) ועד גיל גדול.
החסרון אצלי- גם ילדים שאהבו ידיים לא בהכרח אהבו את המנשא (היה לי גם מנשא בסגנון תינוכיס שממש לא זכה לפופולריות בקרב ילדי..).
ובנוסף, אצלי נולדים במשקלים גדולים, אז היה לי מאוד כבר לסחוב אותם החל מגיל חצי שנה בערך והעדפתי עגלה.
המנשא שימש אותי בעיקר לטיולים (אנחנו מטיילים הרבה במסלולים מאתגרים) לשלב שבו אי אפשר מנשא גב רגיל.
לדעתי שווה לשאול מנשא מחברה ולבדוק אם נוח לך ולתינוק.
נראה לי זה הסוג היחיד שמתאים באמת לכל הגילאים
גם לא מאד קשה לקשירה
נזכרתי שיש לי משהו בסגנון הזה שתפרתי בעצמי לפני הרבה שנים. מאד נח.
אני חייבת לשאול-
יכול להיות שהילדים שלכם קטנים יחסית
כי שלי הם פילים קטנים וזה פשוט כבד ושובר את הגב להיות איתם הרבה במנשא...
מסקרן אותי..
ואני אוהבת אתכם אתן חכמות חח)
רקע:
אחרי החתונה השכרנו לשנה יחידת דיור שההורים שילמו לנו
אחרי שנה בהריון של הגדולה עברנו ליחידה של ההורים ואנחנו שם כבר תיכף ארבע שנים (בפסח)
עכשיו אנחנו רוצים לצאת
מצאנו בית חמוד ממש
בנין ליד ההורים שלי בשכונה טובה בנין לא חדש אבל לובי משופץ ודירה משופצת
המחיר לא מציאה אבל לא יקר (7k לחמישה חדרים עם מרפסת סוכה וחניה, זה גדול מבחינת הצורך שלנו כי רק שני ילדים אבל אין הבדל מחירים כלכך בין ארבע לחמש חדרים בכל מקרה)
אממה
הבעלת בית נראת לנו קצת עקשנית כזו
כשכתבתי לה שמאוד אהבנו את הבית ואנחנו רוצים שאבא שלי יבוא לראןת (כדי שיראו ביום ולא בלילה ואנחנו לא יכולים להגיע שוב) ושאלתי אם יש גמישות במחיר היא שאלה מתי רוצים להיכנס ולכמה זמן שכירות, אמרנו תחילת מאי (כי חשבנו שבספירת העוצר לא מחדשים בית) ולהיות לפחות שנתיים. ראתה מיד ונעלמה לא הגיבה
הבוקר שלחתי סימן שאלה כתבה לא מתאים לי שהבית יעמוד ריק עד מאי אפ אתקע בלי שוכרים אדבר איתכם (לא יכלת להגיד את זה אתמול? למה להעלם?)
אז כתבתי לה בדקנו, ספירת העומר זה בסדר אז אפשרי גם לפני, תחילת אפריל, אחרי החג.
אמרה שהבית כמעט גמור, רוצה לחתום לפסח, למה העקשנות למה לא לחכות לאחרי החג?… בלחץ… הבית גם ככה לא גמור יש להתקין כיור לעשות סיום של שפכטל וצבע וכזה
וניסינו לשאול על להתקין מזגן בממד ולהסתדר בתשלום- אין עם מי לדבר
אז זה מביא אותי לתהות האם זה כדאי
לא יודעת זה מקובל השכירות מהשנייה להשנייה?
אני פעם ראשונה בזה ואחים שלי כולם בבתים שלהם אז לא מכירה (גם לנן יש בית שתיכף יסיים בנייה ונרצה להשכיר אז שאדע גם לצד השני חח)
תראי אנחנו יכולים לחכות אמל ההורים עד שנשכיר את שלנו
אבל אני ב"ה מצאתי עבודה חדשה ומכניסה יפה מאוד ואנחנו יכולים סופסוף לעבור לבית משלנו (אצל ההורים זו לא בדיוק יחידה, זה הגג שלהם שיש בו חדר עם שירותים ומקלחת שאנחנו הפכנו לסלון, מטבחון קטן, וחדר שינה קטן ממש לנו שממנו יוצא חדרון לילדות. אז בעצם זה כזה חצי בבית של ההורים כי אותו כניסה וצפוף לנו שם גם כבר וחיכינו שאמצא עבודה כדי שנוכל לעבור)
העניין פה הוא לא הכסף של השכירות הוא האם שווה להיכנס לבית שנראה שבעלי הבית לחוצים…
לא כלכך חיפשנו מידי הרבה כי באיזור הזה דירות נחטפות מהר ואין יד2 זה פה לאוזן ושמענו עליה
אחרות בעיר שרחוקות יותר אותם מחירים בערך
ורק אז להחליט
וכן הייתי שמה על השולחן הנחה על מזגן בממד
משם תראי מה את חושבת
התכתבות בוואצאפ זה פחות בעיניי
לגבי זה שהיא לחוצה - אני גרה באיזור ביקוש עם שכירות במחיר דומה. הגיוני שהיא רוצה לדעת אם לסגור, וכמה שיותר מהר, זו הכנסה בשבילה
אם היא לחוצה זה הגיוני כי היא רוצה כבר להשכיר
רק צריך לבדוק לגבי מידת העקשנות והקמצנות שלה
אני נדפקתי עם זה חזק
זה שני דברים שונים. מאד מקובל שמשכירים מיידי, וגם זה שראתה ולא ענתה הגיוני בטח רצתה לחשוב על זה.
היא לא חייבת לשים מזגן בממד, אבל זה עלול להיות משמעותי לכם כי זה חדר שימושי.
זה כן דרך לדעת איך היא מתנהלת מול שוכרים, וגם כדאי לבקש לראות חוזה ולקרוא בעיון, לפעמים את מגלה ככה על הגישה של בעל הדירה
'לחוצה' לסגור,
אם היא יכולה להרוויח יותר, ולקהל כסף גם על הזמן הקרוב, איזו סיבה עד לה לחכות?
את לא מבינה אותה? השכרת דירה זה עסק, כל אחד רוצה להרוויח הכי הרבה שהוא יכול.
לגבי ההתנהלות שלה, אם זו התנהלות לא נעימה אז באמת נשמע פחות טוב. כאילו למה לא כתבה לך את ישירות? אבל המוטיבציה שלה לגמרי ברורה והגיונית...
אין לי תובנות מעבר לזה.
שנראה רציני ומוכן לשלם כמה שאבקש- אחכה לו שבועיים
כי טוב ציפור אחת ביד משתיים בעץ…
תחשבי שהיא מפסידה 14,000 שקל אם תכנסו במאי. זה סכום מאד גדול.
שווה לך דוקא להכנס לפני החג, ככה לא תצטרכי לעשות ניקיון לפסח.
יש לה 3 שבועות לתקן את מה שצריך בדירה (נשמע מספיק) ובמקביל אתם יכולים להתחיל לארוז.
אני מטורפת על ניקיון של בית חדש וריק ועוד להיכנס לפסח בכלל חלום
תחשבי שאין שם חמץ אלא הכל נקי לפסח רק אבק מהבניה
מלא מלא מים חומרים טובים ואת מתגבר. על זה ממש בכמה שעות
ומניסיון גם ככה לוקח לזה זמן לרדת גם אחרי הרבה שטיפות רצפה
ממליצה בחום לעבור לפסח
תחשבי שבפסח גם ככה תנקי ותסדרי את יחידת הדיור לחג...
למה להתאמץ פעמיים?
כבר תעברו ותסדרו ותנקו שם.
וואי זה מושלם.
היא צריכה להזמין נקיון מקצועי אחרי שיפוץ
אם זאת דירה שמתאימה לכם הייתי משלמת על שבוע נוסף וסך הכל עוברת אחרי החג.
יותר קריטי שהיא באמת תסיים את כל השיפוץ. אם אין לה כוונה לשים מזגן בממד זה בעייתי. החלטה שלכם אם זה קריטי לכם. לגבי זה שלא ענתה בטח חשבה על זה והתייעצה... אבל באמת לא הייתה צריכה להשאיר אותך ככה באוויר בלי תגובה.
עם בעלת דירה לחוצה ולא זמינה
וקחי בחשבון גם ארנונה גבוהה יותר אם לא חשבת על זה
בהודעות או טלפונית?
נשמע שבהודעות
את האמת, שלא הייתי ממהרת להסיק מסקנות על סמך הודעות.
תמיד עדיף טלפון, ללכת לראות את בעלי הדירה ולראות את הדירה בעיניים. לדבר ממש ולא להתכתב.
אם השיח עם בעל הבית לא זורם.
ודאי אם יש חשדות שמדובר במישהו עקשן/ וכו'. ממש לא כדאי. לא שווה את זה. מניסיון של כאב לב
אמר שרוב הדברים בסדר
אז בעלי התקשר אליה
דיבר איתה אמרה על רוב הדברים שהעלה שהיא מודעת וזה יטופל עד לכניסה זה חלק מהשיפוץ
על המזגן אמרה שהיא מודעת לזה שזה חיסרון אבל כרגע זה המצב והיא לא רוצה להשקיע עוד הצענו שנתקין אנחנו אמרה שאין בעיה (גם ברכה)
ובעלי אומרת שנשמעה אישה מאוד נחמדה ונעימה ב"ה
זה משהו קצת יותר מורכב וגם יותר יקר אני חושבת, אז שווה לברר את זה קודם. יש מצב גם שאני טועה.
בהצלחה
צריכה את עזרתכן איך לתווך לבעלי את האירוע
אני דקה וחצי אחרי לידה עם כמה פיצים מתארחים. לא התאוששתי עדיין ואני מניקה את הניובורן 24/7, היום על שעתיים וחצי שעות שינה כשהכרחתי אותו בלילה להתמודד איתה בלילה כדי שיהיה לי את השעתיים האלה.
הוא חזר ללמוד בזום. אני שומרת על הילדים וזה סופר אינטנסיבי, מסדרת אחריהם, מבשלת להם, מגישה. מניקה מחתלת מחליפה בגדים ושומרת ש"הגדולים" לא יפגעו בה.
בעצמי אין לי ממש מה לאכול, היום ארוחצ הייתה לי שוקולד שקיבלתי במשלוח מנות הבודד שלי וקפה שלא הצלחתי לשתות. כי מתארחים וכשלפ פה כבר ואין מצרכים למרות שקונים.
גם לשתות לא ממש הצלחתי.
התאמצתי מאוד! וההוכחה-חוזרים לי כתמים חד פעמיים במקרים כאלה.
בעלי לא מבין אותי בהרגשה שלי. בגלל שיש זמנים שהוא מאוד נוכח עם הילדים הוא בטוח שזה לא מובן מאליו שהוא עוזר ושאני צריכה להגיד תודה ולשתוק. מבחינתו אני אמורה לתפקד כאחת האדם. אז מה אם אני ממלמלת שטויות על רצפת האגן ועל משכב לידה הוא חושב שזה חארטה. אין לו את ההבנה מה זה להיות אחרי לידה (לידה קשה!)
הוא ישר זורק הכל ואומר שאין בעיה אבל אני לא יכולה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ושהוא יפסיק את הלימודים לאלתר.
אציין שהוא לא מאוד שמח בלימודים ורוצה לעשות משהו אחר גם ככה, אבל גם אילו היה מפסיק לחלוטין ללמוד (למה צריך?! יש הקלטות ויכול להשלים כשבא לו) הוא היה חופר לי לעשות את הדבר השני שרצה ולא באמת ישחרר אותי קצת לנשום
וגם חסרה לי ההתעניינות הבסיסית, שלא תמיד הייתה כי הוא טיפוס כזה שצריך ללמד אותו מה אישה צריכה מגבר ולא תמיד אני פנויה בשיא כוחי לתווך גם את הצורך הזה
עייפה רעבה ועצבנית מהסיטואציה.
ועוד הסביבה טורחת להגיד לי כל פעם כמה שאני ברת מזל שהוא ככה איתי ונוכח.
הלוואי שמישהי קראה אותי
לגבי עניין הדימניקה הזוגית בכללותה ובכלל מבט העל על התמונה השלמה שחשוב לעשותו לאחר ההתאוששות השלמה שלך -
אז כאשר תתחזקי ותתאוששי (ולא כדאי לבזבז כעת כוחות שאין בתוך סיר לחץ של אחרי לידה, בבית לא שלכם, במלחמה, ובתשישות גוף נוראית כאשר את מזהה שהכיוון לא רק שאינו חיובי כאשר זה מתבצע אלא אפילו לוקח ממך עוד ועוד אנרגיות...
לכן חשוב כמו שפירטתי בהודעה הקודמת, קודם כל לוודא שיש לך את המנוחה המוחלטת וההתאוששות השלמה,
ורק לאחר משכב הלידה (6 שבועות מינימום) לבחון את הדבר הזה).
וכאשר כן תיבחנו זאת (כמובן שאם לא מצליחים לבד אז בעזרת איש מקצוע),
מציעה לשים דגש על כמה נקודות עיקריות:
נשמע שצריך בירור רציני על כל עניין חלוקת התפקידים ביניכם.
אפילו מההתחלה של זה,
מה זה עבור בעלך "תפקיד של אישה", ומה זה בכלל "מתפקדת" עבורו, ומדוע וכיצד הוא מגיע לומר לך מילים כאלו פוגעניות (או במילים או בשדר) של "את לא עושה את תפקידך כאישה",
מה זה עבורך "תפקיד של אישה", והאם ואיך את *מתחזקת פנימה בתוכך* שאת אישה נפלאה ובתפקיד של אישה מעצם היותך! ולא צריכה "להוכיח" שום דבר כזה או אחר,
וודאי וודאי שאת ראויה! טובה! מתפקדת! אישה! אדם! בת מלך מדהימה! שהביאה לעולם חיים ועוד חיים! ושעכשיו מתאוששת מלידה - השותפות הכי עליונה עם הקב"ה בבריאה!!!
ואין מצב שאת מרגישה "לא מתפקדת", או "לא עושה את תפקידך כאישה" בעוד כל המאה אחוז אנרגיות שלך הולכות יום יום שעה שעה על הבאת החיים לעולם וגידול הילדים בפועל ובטח עוד מיליון דברים שאת כן עושה! אז זה שאת אדם אחד שלא יכול לעשות מעל ומעבר כמו סופרמן זה נתון ברור. אבל בטח שזה לא אומר שאת לא מספיקה או חלילה לא מתפקדת או לא "מספיק אישה" וכדומה. חלילה מכך!
והחיזוק קודם כל בינך לבין עצמך גם כאן - להתמלא בכך שאת טובה וראויה. שאת עושה תפקידך נאמנה בעולם. שאת מספיק. שאת אלופה.
כאשר זה יהיה ברור לך *בינך לבין עצמך* זה כבר יכול לתת לך אוויר וכוח.
ואז הלאה לתיווך נכון לבעלך.
ועוד כדאי להמשיך בליבון העניין ביניכם,
מה זה עול הפרנסה עליו עבור בעלך,
מה זה הלימודים עבורו,
מה זה האיום שיצא לו "אז אני אעבוד ואחזור בערב ותראי אותי רק בערב",
ומה זה עבור בעלך מה שיושב לו בפנים אולי של "אז אני אפסיק את הלימודים ואז אוכל לעזור ואי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ולשדר כאילו אנחנו יכולים להסתדר כשאני בלימודים כשבפועל אנחנו לא מסתדרים, אז אם את צריכה עזרה אפסיק את הלימודים ואעזור לך" וכו' (אגב, בצורה ראשונית וכעזרה ראשונה אפילו על חשבון שהוא יפסיק את הלימודים אבל כן יעזור לך ואת כן תוכלי להתאושש כמו שצריך ולנוח שווה לבחון את האמירה הזו בפני עצמה ולראות אם במימד של הכאן ועכשיו אפשר לקחת אותה רק כדי להרים את הראש מעל המים עד להתאוששות שלמה שלך, ואז לאחר מכן לפתוח אותה יותר בהרחבה... וכמובן שגם על זה צריך לחשוב עוד ולהעמיק ואי אפשר לייעץ בצורה מדויקת על גבי הפורום),
מה זה עבור בעלך המחשבה שלו של אז את תהיי רק בבית ואני רק אעבוד ואפרנס,
מה זה עבורו אז לא אלמד בכלל וזהו וכו',
כלומר להבין שנייה את הצדדים לעומק. של שניכם.
נשמע שמסתתרות כאן גם נקודות רגישות אצל שניכם (למשל אולי אצלך הנקודה של הערך שלך כאדם וכאישה, מה את מרגישה גם בשדר בלב של בעלך וגם בלב שלך על תפקידך כאישה וכאדם בעולם בכלל והצורך שם להרגיש פשוט אהבה שאינה תלויה בדבר, אהובה, טובה, מוערכת, שווה, מספיק!
וגם אולי אצל בעלך נקודה רגישה שיש לו אל מול עול הפרנסה ואיזה משקל כבד שיש לו *בינו לבין עצמו* בפן של התעסוקה / הפרנסה / המימוש העצמי / האחריות / העומס.
וכדאי ליצור העמקה שם במה באמת ולאשורם של דברים קיים ומתחולל *אצל כל אחד מכם בפני עצמו*
וכמובן לאחר מכן יצירת תקשורת נכונה ביניכם על הדברים והגעה גם לפתרונות שיטיבו עם שניכם ויתנו מענה וניראות לשניכם בצורה מיטבית ב"ה.
עשיתי זריקת אובריטול בשני לפני שבועיים.
הבוקר פס חיובי חלש בבדיקה ביתית.
היום בדיקת דם לבטא.
אבל אין לי יכולת לחכות מהלחץ... מה אומרות?
בנות המטופלות גם בזריקות וכו'(: תודה!!!
בהצלחה! לפחות התוצאות של הבדיקות מגיעות בדרך כלל מהר.
אבל אני לא מומחית
באמת קשה הסבלנות לתוצאות
ממש מקווה בשבילך
אני נעה בין תקווה ליאוש
קשוח
עדיין משפיע
אז 15 אולי יורדים הערכים אבל לא אולי עדיין זה משפיע
לא עם ידע רפואי רק אומרת ממה שאני זוכרת כדי שלא תתאכזבי.
אבל את לא אמורה כבר לקבל תוצאות?
מחזיקה לך אצבעות
זוכרת עד היום ומרגישה בגוף את המתח והחרדה
בשורות טובות יקרה
חודש אדר- חודש של שמחות
ממש!
בע"ה הריון תקין, קל ובידיים מלאות!!!
תודה על העדכון המשמח
בבריאות שלמה, בשמחה ובידיים מלאות
שימחת אותי ממש!!!!!
מושלם
מה שכן סיוט לנקות אותו😂😂
לא מכירה נינג'ה טיגון. אבל בעלי פעם הכין צ'יפס בנינג'ה שלנו. יש בו אופציה של טיגון ללא שמן.
מרוצה
קניתי באושר עד.
זה מלכלך פחות (גמני עושה את זה)
אם מקפידים לנקות אחרי כל שימוש הוא נשמר אבל זה עקב אכילס של הרבה מאיתנו😬
גם יום אחרי יום
האוכל יוצא כ"כ טעים אמאלה ואבאלה.
כמו מנגל 😂 רק בלי פחמים.
מיני קיטשן
אנשים מכינים בזה הכל כולל הכל
חוץ מחלות בערך
וזה לא מתלכלך כמעט
שמים נייר אפייה וקצת שמן
ואז מגלגלים את הנייר אפיה לפח ומנגבים עם נייר סופג
חמותי מכינה עם זה כמויות דברים ויוצא טעים ממש
שניצלים, צ'יפס, קציצות....
לי יש חלבי ואני פחות משתמשת
אבל גיסתי גם בחלבי מכינה הרבה דברים
דגים, תפו"א מוקרמים
יש לו תכנית כזו ויצא לי פעם להכין בו
במיני קיטשן אפשר נגיד פיתות ופוקצ'ות וכזה
יוצא אחלה
היתרון הגדול שלו זה הניקיון
וגם הוא לא יקר
הוא ממש קטן.. נראה כמו טוסטר. או שלא רואים טוב בתמונה
ממש הבדל בינו לבין הנינג'ה
הנינג'ה מגיע עם 3 תבניות ו9 תכניות שונות (הדגם שלי יש) והוא עמוק גם
יש לי מכשיר דומה להכנת פיצות, יותר גבוה, קניתי מאושר עד ב99
לא טוסטר אבל גודל של מגש פיצה גדול
אבל תכלס חמותי מכינה עם זה הכלללל ויוצא ממש טעים וחוסך ניקיון
לאכול זה כבר שלב מעל...
לישון בלילה - אם ישנתי יותר משעה רצוף זה וואוו
לא תמיד אוכלת, כי רוצה את הקפה שלי.
מכינה תמיד בלי קשר למלחמה (ילדיי לא בצהרונים)
בלילה- לא ישנה טוב בלי קשר למלחמה
עכשיו ישנה טוב יותר בבקרים, כי אני עם גדולים בבית, והם שומרים על הקטנים, אז משלימה שעות של שנים...
מנה עיקרית של בשר/ עוף/דג
לפעמים בחמיד נמאס לי אז מסתפקת בטונה משימורם או משהו חלבי
כמובן שגם אוכלת.
ישנה 6-7 שעות
אולי עכשיו קצת יותר🫣
שינה.. מה זה? 😅
מידי לאכול בשרי?
אני קבוע אוכלת בשרי בערב
ככה אין בעיה עם חלבי אחר כך
אבל לא תמיד מצליחה לבשל בשרי
אז יוצא איזה פעם -פעמיים בשבוע שלא
וישנה בערך 8 שעות באמצע קמה כמה פעמים לילדה
ויש לי הרבה נדודי שינה
אז רשמית במיטה 8 שעות בפועל לא ישנה בהם תמיד
ישנה 7 שעות לפחות
נדיר שמכינה בשרי באמצע שבוע אפ אין שאריות משבת..
שעות תלוי בתינוקי, באידיאל 8 בפועל זו לא שינה רצופה ולפעמים הוא ער גם שעתיים בלילה
אנחנו אוכלים ארוחה עיקרית בערב, אבל זה יכול להיות גם משהו קליל כמו שקשוקה, לפעמים מרקים מבוססי קטניות, פתיתים או פסטה עם גבנצ או טונה, שעועית או חומוס ברוטב עם פחמימה כלשהי,לעיתים נדירות פתיתים עם כנפיים
משתדלים להכין לשבת ככה שישאר לפחות ליומיים
אני צריכה רעיונות לחלבונים. אז תודה!!יעל מהדרוםאחרונהאוכלת בעיקר בשבת לפעמים באמצע שבוע
היתה תקופה שהייתי צמחונית ולא אכלתי בכלל
אני עם תינוקת פיצית שיונקת אז ישנה ממש גרוע מתעוררת כל שעתיים בערך
לרוב מכינה לילדים -כנפיים או הודו טחון(כי זה זול)
ותוספות פשוטות-תפו''א,פסטה,פתיתים ,מרק וקוסקוס
רק בשבת כרעיים ולפעמים חזה עוף או בשר טחון(
דגים אחת ל....
ושינה זה בכלל נדיר
התינוקת החמודה נרדמת רק אחרי חצות
ישנה כמעט רק עלי ממש ויונקת בהפסקות,זזה,מניחה,מתעוררת,גרפס,גזים,רפלוקס,שיניים שיוצאות,לא משנה הסיבה
בסה''כ ישנה בין שעתיים ל4 שעות
5 זה שיא
ובחיים לא רצוף . משהו כמו 3-6 הפסקות לפחות באמצע
ועם האזעקות ומרפי העייפות חוגגת
מדי מורכב להכנה.
מלבד סלמון שזה יקר.
בערך פעמיים בשבוע עוף שזה או חזה עוף מוקפץ או שניצל ביתי או פסטה בולונז.
בשאר הזמן משהו קנוי שמחממים- נקניקיות, קבב, שניצלים מוכנים ממקפיא.
לק"י
אפשר לאפות בתנור עם תבלינים.
אני מכינה בעיקר פילה אמנון.
לא יודעת לעשות את זה קליל וטעים.
מכירה רק מושט ברוטב או סלמון עם סויה.
(לא מאוד בשלנית 🫣)
אם יש לך מתכון/טיפ אני אשמח ממש.
לק"י
אבל בגדול מתבלת את הדג עם מלח, פפריקה, כורכום ושמן.
או תבלין של בשרי, מלח ושמן.
אפשר להשרות קצת ביחד. ואז לאפות על חום של 180 מעלות עד שמתרכך. נגיד 15-20 דקות.
אפשר לצפות בביצה ופירורי לחם, ואז זה כמו שניצל בתנור. אבל אז אולי כדאי להפוך באמצע האפיה.
אפשר בתנור עם תבלינים
אפשר עם ירקות- קישוא, גזר, פלפל. מבשלים אותם שיתרככו ואז מוסיפים את הדג, תבלינים, קצת מים, מכסים ןמבשלים כמה דקות.
עוד אופציה ממש טעימה- קישוא, שומר ובצל. גם לבשל כמה דקות ואז להוסיף קצת לימון מל"פ, שום ובזיליקום/ אורגנו יבשים.
הטיפ הכי חשוב זה פשוט לבשל או לאפות ממש 10-15 דק וזהו. אחרת מתייבש.
ואם הדג עפ עור אז להניח על העור
100+ אזעקות
יציאה למקלט
שניים מהילדים צריך להרים על הידיים
מילא ביום ערים אז יוצאים…
אבל בלילה כבר קשה מאוד, בקושי אנחנו ההורים קמים
אבל מפחיד לוותר ללכת למרחב מוגן… בכל זאת, זה איראן…
ויש לנו שכנים שלא הולכים כבר בכלל (לא רק מבוגרים) אומרים שיאלה פה לא יקרה ואם השם יחליט זה לא משנה איפה הם יהיו…
יש בזה משהו, אבל יש גם ונשמרתם.
איפה הגבול?
שואלת את עצמי במקרים כאלה זה "איך ארגיש אם חלילה יקרה משהו לאחד הילדים שלי בגלל שלא עשיתי א, ב, ג?". התשובה היא המצפון שלי.
שולחת כוחות!!!
היום יש לי ממד אז הילדים ישנים בממד ואני קמה אליו
לפני כן היה לי מקלט בבניין, וכנל - ירדנו עם שניהם ( אם זו היתה רק אני, סביר להניח שלא הולכת כל פעם)
עד לפני שהתחתנתי 25 שנה לא היה ממד ולא רצנו לאף מקלט באף מצב
אין לי מסקנות ככ חוץ מלהגיד שכאמא זה שונה מאשר כרווקה וההתלבטות הזו פשוט קשה..♥️
אני חושבת שעוד כמה ימים לעשות את המאמץ.. זה באמת קשה אבל הסכנה היא גדולה ומוחשית.
ביום הגדול הולך לבד
אבל בלילה אנחנו(כלומר בעלי, הוא כבר גדול וכבד) מרימים אותו, וכמובן שגם את הקטנה.
ויש הרבה אזעקות.. ועדיין כל פעם רצים למקלט למרות שזה קשה ולא נעים ודיי סיוט
מבחינתי הגבול של ונשמרתם עומד על אפשרי.
כל עוד זה אפשרי, גם אם מאוד מאוד קשה וגם אם גובה מחירים נפשיים ופיזיים, יש לנו חובה לשמור על עצמנו ויש לנו אחריות על הילדים שלנו.
בנקודה שבה זה כבר לא אפשרי בכלל, זה השלב של השלך על ה יהבך.
אבל צריך להיות מאוד ישרים לא לוותר מוקדם מידי. התפקיד שלנו זה לעשות את המקסימום האפשרי.
כל הגוף שלי תפוס מהסחיבה של הילדים בריצה
זה באמת סבל
והדריכות גם. אני מבינה אותך ממש ממש
וגם פה יש הרבה שלא הולכים למקלט מכל מיני סיבות, טובות יותר ופחות...
אבל מבחינתי ללכת עם הילדים למקלט זו האחריות שלי ואני חייבת להתאמץ על זה.
האם אין מצב של פגיעה ישירה במקלט שגובה מחירים? לצערנו אנחנו יודעים שיש. אבל זה באמת השלב שכבר אחריות של הקב"ה.
שכשהתינוקת ישנה אנחנו לרוב לא הולכים
אי אפשר, גם שפיות זה חשוב
ובנס לא קרה כלום בנפש, רק פציעות קלות.. זה היה בפורים
אבל היא לא ירדה למקלט כי בדיוק התינוקת נרדמה..
שזה תלוי איפה אתם גרים
וכמה ההשתדלות היא בגדר הנורמלית
לנו רב אמר שלנסוע למקלט זה הרבה מעבר לחובה ההלכתית של השתדלות
אם גרים באזור עם סיכון גבוה לנפילות החובת השתדלות תהיה גבוהה יותר בהתאם
יש אזורים עם יותר אזעקות ויש פחות
נגיד במרכז יש הרבה יותר נפילות
גם של שברי יירוט וגם פגיעות ישירות
אזור ירושלים יש פחות (יש! אבל פחות...)
אצלנו הסכנה היא בעיקר שברי יירוט ולא פגיעות ישירות
שזה כבר מוריד מהסיכון
@רקאני עכשיו זה מתחבר לי למה שכתבת.
בגדול הייתי מחלקת לשתי סכנות עיקריות:
1. פגיעה בסמיכות לבית
2. שברי יירוט/ טילי מצרר
פגיעה בסמוך לבית היא מסוכנת ממש ולכן כל הריצות למקלטים
שברי ירוט זה ממש תלוי איך הבית בנוי ואיזה קומה אתם.
בכל מקרה אם מחליטים להישאר בבית יש אמצעי הגנה שכדאי לנקוט
למשל לא לישון בקיר צמוד לחלון
ובאופן כללי לשים משהו על החלונות/ להוציא את החלונות כדי להימנע מפגיעה מזכוכיות.
למה לא לישון במקלט?
ממילא חלק מהשכנים לא יורדים בלילה, אז יהיה קצת יותר מקום וקצת יותר נעים.
מציעה להסתכל על כל 48 שעות בנפרד ולקבל החלטות בהתאם.
כולל להתארח אצל משפחה. נניח נוסעים לשבת, ישנים מוצ"ש וראשון על הבוקר חוזרים הביתה.
ככה זה מרחיב את העוגנים ומפחית את הסיכון.
נניח לילה אחד לא יורדים, לילה אחד יורדים ובקושי ישנים, 2 לילות מתארחים
עוד לילה יורדים, ואז לילה לא יורדים
יוצא שרוב הלילות אתם נשמרים, ורוב הלילות אתם גם ישנים.
לק"י
לנו יש מקלט בבניין.
אני מארגנת לפני השינה את הנעליים/ קפוצ'ונים/ שמיכה/ מה שצריך.
במקלט השארנו תיק עם ציוד.
כשיש התרעה- קמים, מעירים את כולם, נועלים נעליים. אם התינוק ישן, אני שמה אותו במנשא.
ויורדים.
לפני שבוע נפל פה טיל במרחק של כמה רחובות, ומההדף נשברו חלונות. לא רוצה לחשוב מה קורה כשזה קרוב.
התרעות בלי אזעקות
אבל אצלינו לרוב יש גם אזעקות, אז יורדים אחרי ההתרעה.
גרים רחוק מאוד מכל אזור מוגן
אם יוצאים ברכב בהתרעה אולי מגיעים בדיוק כשמתחילה האזעקה ואולי היא תופסת אותנו ברכב עדיין
לעשות את זה כל פעם שיש התרעה ועוד באמצע הלילה
כשרוב ההתרעות הן בלי אזעקה פה
זה טירוף
אז נשארים בבית ואומרים פרק תהילים
ובסוף אין כלום.
להם באמת יש את הגישה שהמעשים שלהם לא משנים כלום והכל מכתוב
ביהדות זו לא הגישה ויש לנו חובת השתדלות
ובעיניי אישית כשבוחרים איפה לגור משקללים גם את העניין הזה של ממד/מקלט .. ומבחינתי לגור במקום בלי אופציה למיגון ובלי אופציה להתארח איפשהוא כשיש תקופת מתילות זה להכניס את כעצמך לסכנה במודע ובמיוחד כשיש ילדים שאנחנו אחראים לשלומם
ואני לא אומרת את זה בתור פריווילגית עם ממד בתוך הבית אלא כמי שיש לה מקלט בבניין וכחלק מהשיקולים כשראינו דירות חשבנו על הסיטואציה של לרוץ עם הילדים למקלט
אנחנו קנינו את הבית הנוכחי שלנו לפני 13 שנים - עוד לא היה אז מצב של טילים שהגיעו לירושלים (מלבד אולי מלחמת המפרץ הראשונה), אז זה בכלל לא היה בשיקולים שלנו, לבדוק את אפשרויות המיגון... ומניחה שאנחנו לא היחידים, אז אי אפשר "להאשים" מי שגר בבית בלי מיגון.
ב"ה יש לנו מקלט. אבל כן, ברור לנו שאם עכשיו נחפש בית חדש (זה נמצא במחשבות שלנו) - זה יהיה בית עם ממ"ד, כי הזמנים עכשיו שונים...
אני עברתי לדירה הנוכחית עם ממד ב2020 .
זה היה שיקול בבחירה אז, אבל זה לא שידענו או חשבנו שככ נשתמש בו. לצערנו
מי שגר בדירה כבר יותר מזה - זה לא היה כזה שיקול ואנשים לא מחליפים בתים בתדירות כזו גבוהה.. מה גם שיש הרבה בנייני מגורים ובתים לא ממוגנים במדינה
שביהדות יש חובת השתדלות
אבל זה מגוחך להאשים כל אחד שגר בבית לא מוגן באי קיום חובת ההשתדלות שלו
בבחירת מקום מגורים יש כל כך הרבה שיקולים
ואף פעם אין מושלם
גם כל מי שגר ביו"ש לא עובר על ונשמרתם
למרות שזה נחשב יותר מסוכן מלגור בעיר
מרגישה אשמה.
לא עומדים במחירים של דירות עם ממ"ד, פשוט לא אפשרי...
מבינה אותך מאוד ולמערי גם אנחנו לא שוכרים דירה עם ממד בגלל הפער במחירים וזה סיוט הסיוטים! להרים ילדים קטנים כשבעלי במילואים זה ממש לא כיף לי אבל זה מחובתי ועצוב לי לשמוע על נשים שנשארות בבית גם אם יש מקלט כי התינוקת ישנה או כי אין כוח
אבל יש לי מקלט עם אפשרות הגעה תוך הזמן שמוגדר באזור שלי ..
שוב אני לא מדברת על מקרים קיצוניים כמו חוות וכל זה שבאמת אני מאחלת שה' ישמור עליכם וישלם כגמולכם על השמירה על ארץ ישראל
אבל גם אם גרים ביישוב צריך לשבת להם על הראש שידאגו לפתרונות מיגון !!! מכירה מקרוב שכונות קראוונים ששמו בהם מיגונית אחרי שתושבים הפעילו לחץ/ התרימו למיגונית
להגיד 'אם ה' יחליט זה לא משנה איפה נהיה' זה ממש לא אמירה שאפשר להגיד בתור יהודים מאמינים.
הקב"ה הטיל עלינו אחריות לפעול בעולם. נכון שגם כשאנחנו עושים את כל ההשתדלות שלנו, לא הכל בידיים שלנו, והקב"ה יחליט מה יקרה. אבל ברור שלבחירות שלנו יש השלכות. ומי שמסכן את עצמו במודע - אז כן עשוי לקרות לו מה שלא היה קורה אם לא היה מסכן את עצמו. ולא חסרים מקורות שיוכיחו את זה.
ולגבי המצב הנוכחי - אני מאמינה שנכון לעשות את המקסימום השתדלות שלנו, בהתאם לנסיבות. גם אם זה דורש מאיתנו מאמץ גדול. אנחנו לא ישנים בבית מתחילת המלחמה, כדי לחסוך מאיתנו יציאה החוצה באמצע הלילה. כשיחזירו את הגנים נצטרך לשקול שוב מה לעשות (כי כרגע אנחנו ישנים בגן).
היו גם מצבים שכן נשארנו בבית שלנו (באזור הכי מוגן) - לא במטחים איראניים, אבל כן בטילים חותיים. באותו מצב זה היה נראה לי כמו השתדלות נכונה לסיטואציה.
אבל בכל מקרה לא נכון להחליט לא להתאמץ ולהשאיר את זה ל'רצון ה'...
זה לא או שנשמרתי או כלום
יש גם אמצע...
אצלנו מכירה הרבה שבלילה לא יוצאים למקלט, מי שאין לו בבית
גם תלוי אזור אני חושבת...
100 אזעקות ביום? זה במרכז?
עדיין בלילה למצוא מרחב מוגן בבית
קוראת מה ענו לך פה...מעניין
אנחנו הולכים למקלט ציבורי.
זו ההשתדלות שלנו...
טוב אז כנראה שהשבוע לא חוזרים, אין להם זום או משהו, ואין ילדים גדולים שיעסיקו.. בעלי עובד משרה מלאה ומגיע רק בלילה.וגם הרכב אצלו כל היום…
טונות אזעקות חשוב לציין ובלי ממד…
לא נגיש לי לנסוע לקנות חומרי יצירה או משהו.
לצאת לגינה לא אספיק להכנס איתם למקלט בזמן.
יש שכנים לשחק אבל זה שעה שעה וחצי ביום נגיד.
מסכים לא רוצה יותר מידי.
משחקים שיחקנו בהכל.. הם כבר מטפסים על הקירות.
איך מתמודדות?
יודעות על מקומות להזמין מהם ערכות יצירה אולי אבל שבאמת מעסיקות?
לא עולה לי רעיונות…
ומה עם פסח השם יודע
ובלי שעות שינה כל זה 
אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים
קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים
לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.
הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים
עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.
אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים
והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.
שיח סודחידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.
מסלול מכשולים
לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.
ארוחת בוקר
תפילה וקצת שירים
פעילות תנועה
משחק לבד
ארוחת עשר
סרט / משחק במחשב
יצירה
ארוחת צהריים
משחק לבד
הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')
מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')
ארוחת ערב
משחק לבד
סיפור לפני השינה
לישון
שיח סודאבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר
כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי
יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?
כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)
האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח
שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים
שימי להם מוזיקה קצת
הכל חוץ מזה. יש עוד מגירות בבית
את המגירות שלהם עושה כשהם ישנים
אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט
חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה
היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם
זה כל מה שלוקח את הזמן
אחלה תעסוקה
אנחנו עשינו לקראת פורים -
הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.
אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).
בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.
אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?
להוציא גיגית מים גדולה ולתת להם להתחיל לנקות משחקים לפסח.
כלי מטבח, לגו, דברים שלא מתקלקלים משהות ממושכת במים וסבון.
לשמוע סיפורים מהטלפון.
לחפש עיתונים ולתת להם לגזור לפי נושא (חיות, מאכלים, מוצרי חשמל... לפי מה שיש בעיתון).
לבנות אחד לשני מסלול (מכריות, כסאות, מכשולים להנאתם).
להשאיל חיית מחמד משכנים (אוגר, תוכי). מעביר יופי חצי יום.
בכלל, להחליף משחקים עם שכנים זה להיט.
עבודות בית- לעשות ממש ממש בנחת איתם יחד. גם אם לא מתקדם כמעט בכלל (כי המטרה היא התעסוקה, לא הניקיון...)
נגיד, להפוך אותם לשליחים על בימבה, והם ככה מסדרים כל פעם חפץ אחד למקום.
או הכנסת בגדים למכונה- תביא לי רק מה שבצבע שחור. ועכשיו רק כחול וכו'.
משחקים איתך כשאת מבשלת/עושה משהו עם הידיים שהם לא יכולים להצטרף-
משחק אסוציאציות. אצלי שיחקו בזה מלא. פשוט כל אחד אומר את המילה הראשונה שקופצת לו לראש.
או- כמה שיותר דברים ירוקים. או שמתחילים ב-אות מסוימת (תלוי בגיל).
עכשיו בן ה-8 שלי המציא משחק- כל אחד חושב על מאכל, אומרים '3, 4, ו-' ואומרים בו זמנית מה כל אחד חשב ומנסים להרכיב מזה מאכל. בטוחה שאפשר למצוא גרסה גם לקטנים יותר.
לא מתכוונת שיעילה לנקיון
אבל הם אוהבים לרוב להוציא ספרים מהמדך להעביר ניגוב ולהחזיר
לרוקן קוביות מהקופסא לנקות אותה
או אפילו אותן אחת אחת אם הז מעסיק אותם
אם רוצים יותר הרפתקני
לתת עם מטלית רטובה לנקות כיסאות כתר או כל מיני מחשקים מפלסטיק
פשוט כתעסוקה
חלק מזה גם אולי חעזור לך לפסח
אני עישתי עם כל הקטנים אתמול את כל המשחקים
מייני יחד מחשקים הם ניקו סלסילות
ומדפים
היה ממ שמועיל בסוף
וברוררר שזה לא נח וכיף ומהיר כמו לנקות לבד
וברור שהיו מריבות וכו
אבל העסיק את כולנו
בר בצק
אחלה תעסוקה לגדול (בן 3) האמצעי קצת פחות מעסיק.
היה יום לא מוצלח, מלא מריבות, ילדים שהתעצבנו עליי כי הצבתי גבולות, בעל שעשה פרצופים (צודקים כמובן, וזה הכי דוקר) יותר מדי עבודה, מתבגרים שעולים על העצבים.
זהו, אין לי כוח.
מחפשת את גביע הגלידה @חגהבגה שולחת לי, אבל אני כבר לא אוכלת בשעות האלה...
היה יום מעיק ומתיש
לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו
כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...
ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי
מלא אזעקות והתראות ושיבושים
והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש
ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד
והתחרבש לי הלוז
ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)
ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....
ואין אופק
ומחר יהיה שוב קשה.
יש פה פרחח קטן שעדיין ער!
אנחנו לא בבית משבת שעברה
הילדים הפוכים
התינוק רק רוצה ידיים
ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה
ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס
אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן
היו פה איזה 4 אזעקות,
חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,
לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,
לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.
ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,
וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.
היה ממש לא פשוט..
מקווה לימים יותר רגועים
עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים
והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה
בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי
תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון
מציעה אטנט.
גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה
זה בוסט אנרגיה
לא מתמכרים מפעמים בודדות
ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.
אני לקחתי ראיתי ישועות
לק"י
זו תרופה לקשב וריכוז.
בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט
לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.
ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת
למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.
ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.
ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...
אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי
ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.
היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.
אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.
ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים
חיבוק גדול.
הלוואי שיש משהו שיכול לעזור
לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.
הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.
(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)
קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם
צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים
אכלתי מלא שטויות
עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵💫
מפה לשם אני ערה עד עכשיו
הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑
ניקיונות, לימודים עם הילדים...
בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים.
אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.
את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅
אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)
הילדים הפוכים ומחורפנים
הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים
לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.
ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.
בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11
ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת
עד עכשיו, אמיתי אמיתי.
והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.
והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...
אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.
נכון כיף לנו?
שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...
וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח
צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט
תחזיקי מעמד!
לי היה דלקת גרון לפני 3 שבועות חשבתי שאני מתה.
קיבלתי הודעה מפנגו שיש לי חוב שלא שילמתי עליו ומהלחץ הכנסתי פרטי אשראי ושילמתי. רק אחרי שלא קיבלתי קוד אישור על העסקה לפלאפון קלטתי שכנראה זה פישינג.
מהצד בעלי מתאפק לא להתפוצץ עליי אבל כולו כועס ועצבני למרות שמתאפק.
איזה אנשים רעים שמנצלים את המצב הרעוע של כולנו לגניבת אשראי.
מרגישה פתי ושיצאתי נעל.
אוף
זה לא בעיה לבטל אשראי ולקבל חדש מהר.
