בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוףסתם מישהי

אני ובעלי שבוע שעבר רבנו אבל ממש ואני זרקתי מילים פוגעות והוא זרק אבל אז הוא אמר את "זה" עם מבט משוגע כזה והייתי פשוט בהלםםםםם.

ממש בכיתי ורציתי לקחת את הילדה וללכת מהבית ואחרי כמה זמן הוא בא לבקש סליחה ולהגיד שממש פגעתי בו ולכן הוא אמר את זה.

וזה לא הדבר האלים היחד שהיה איתו. בתחילת הנישואין (אנחנו נשואים שנה וחצי כבר) הוא החביא לי כמה דברים בצחוק וגם אני החבאתי לו את הסיגריות ואמרתי לו שכשיחזיר לי את הדברים אני אביא לו את הסיגריות והוא לא הסכים להחזיר לי ואז הוא נעל אותי לבד בחדר בחושך עד שממש בכיתי ועדיין הוא לא פתח לי עד שהסכמתי להביא לו את הסיגריות(הייתי נעולה אולי חצי שעה) והוא ממש לא מכורה בצורה קשה לסיגריות ,

הוא פשוט היה עצבני.

מה עושים עם בעל כזה? אם לא הילדה ועוד הריון שאני נמצאת בו עכשיו הייתי מתגרשת אבל לא רוצה להיות גרושה עם תינוקת בת חצי שנה ותינוק בבטן

קודם כל לספר למישהוLia

אל תשמרי את המידע הזה לעצמך.

 

דבר שני, לבקש ממנו ללכת ביחד לטיפול זוגי ולהעלות שם את כל הרגשות שלך.

 

חבל על הילדים, אבל שלא תמצאי את עצמך גרושה בסוף עם 4 ילדים..

 

זה שהוא נעל אותך בחדר זה פשוט מזעזע. זו אלימות לכל דבר.

שתי אפשרויותהעני ממעש
או שמדובר באלימות וכו'. וצריך לטפל באופן קריטי

או שמדובר בדפוס התנהגות שכך מקובל אצלכם/ אצל הוריכם/ וכד'. וניתן לטפל בנחת יותר.

בהצלחה רבה
לברוחברק ורעם
גם אם זה סיכוי של אחד למאה, אני לא הייתי מהמר על החיים שלי ושל בתי. תשמעי טוב, תקומי ותלכי. מקסימום הוא יבין שהוא עשה דבר חריג וקיצוני...
אוי זה נשמע רעאמא וגם
חיבוק נשמה.
תנסי להתיעץ עם מרכז תהל או בת מלך בבקשה!!
אם מה שאת מתארת אכן נכוןהולך לאיבוד
ולא שלרגע אני מפקפק באמינות הדברים...
הדבר הראשון שאת צריכה הוא לתעד שיחה בניכם ולהסביר לו שגם אם הוא כועס זה ממש לא מרגיע לשמוע את הדברים שהוא מוציא מהפה.
אם היה לי השכל לתעד מהיום הראשון שלי בזוגיות את כל אותם הפעמים שפרודתי השתמשה באלימות ספק אם היא היתה רואה היום את הילדים ובוודאי היוצרות היו מתהפכים.

תיעוד תיעוד ושוב תיעוד.
ואת ההקלטות תשמרי במייל או שתחשבי על מקום שלא תהיה לו גישה.
אם חלילה תראי שזה לא משהו מקרי של התפרצות תדעי לשלוף את הקלף.

בלי קשר לזה שלא משנה מה את אומרת אסור לו להגיב כמו שהוא בחר להגיב!
ואת, תשמרי גם את על הפה כי היום הילדים קטנים אבל אם תתרגלי לדבר לא יפה אזיי שזה יחלחל גם לילדים בסופו של יום
לא לעבור על משפט כזה בשתיקהחצילוש
אישית הייתי לוקחת את הילדה, אורזת תיק והולכת. שיבין כמה חמור לדבר ככה. והסיפור ההוא שנעל אותך בחדר זו אלימות נקודה!! מזעזע ממש ממש. דבר ראשון הייתי משתפת דמות אובייקטיבית שאני סומכת עליה וגם לא תנפח את הדברים יותר ממה שהם, והייתי מציבה אולטימטום. אני חוזרת רק עם הולכים לטיפול נקודה.
שאלהיהודה224
האם יש לך אחים בבית או שגדלת בבית שהוא רק בנות?
נורא...פרצוף כרית

נורא... מצד שני יתכן שהוא ממש נפגע ממך

יתכן שהוא הרגיש שאת מתיחסת אליו במעט "אכזריות" ולכן הוא הגיב בהתאם

אם לא, ודאי שזה נורא מאד

 

לדעתי תירגעו , תדברו

ואם הוא מסביר שממש נפגע ממך, אז גם את תנסי להשתנות ולהתיחס אליו יותר יפה וככה גם הוא יתיחס אליך בהתאם

בד"כ גבר נורמלי לא סתם מתנהג ככה, כנראה שהיה ממש פגוע

אם היית 100% נחמדה אליו, אז ודאי שקשה לחיות עם גבר כזה

רוב הסיכויים שהוא הגיב כך כי היה מאד פגוע,

שוב - זה לא מצדיק זאת, 

אך גם נשים שבטבען עדינות - צריכות להזהר לא לפגוע בגבר, אע"פ שפגיעתן עדינה יותר- עדיין לא מתיר לזלזל בבעל

 

בהצלחה והרבה כוח, לא פשוט בכלל ומאד מאד פוגע

ואם הוא נפגע אז מותר לו להתנהג ולדבר איך שבאלו?פה לקצת
באמת לא הבנתי.

גבר נורמלי לא מדבר ככה; עם או בלי סיבה.
את חושבת שאני צריכה להתנהג יפה כדי שבעלי יתייחס אליי נורמלי ואם אני מעצבנת או פוגעת בו אז מותר לו לדבר בכזאת אלימות? (לא מדברת על מעשים אפילו)

נשמע לי לא הגיוני שאת אומרת לאישה לעשות חשבון נפש כאילו היא הבעיה....
לאפרצוף כרית

לא אמרתי את זה

מסכימה שזה לא מצדיק את ההתנהגות שלו

 

יש כל מיני סוגי נשים

יש כל מיני סוגי גברים

לכל אחד חסרונות ויתרונות שונים זה מזה

 

זה לא מצדיק, 

אבל זה  ישנה את הדינאמיקה, כך נשמע לי

 

אם את רוצה שינוי לטובה בזוגיות - תהיי בוגרת ותתחילי את

 

גבר פגוע עלול להתנהג בצורה ילדותית, שיכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני אופנים

 

כשבנאדם אומר משהו בשעת כעס - ברור שזה מעיד על רמה רוחנית, יש כאלו שאפילו בשעת כעס לא יגידו ולא יתנהגו כך

מצד שני, הוא פתח לך בסוף - זה לא שהוא ממש הרביץ לך

ברור שזה חמור, אבל מה נשאר לך לעשות? רק לתקן

להתגרש לא יעזור לך לדעתי

 

תנסי ללמוד לכבד אותו ולהתנהג אליו יפה, כמו תינוק שלך, לפנק אותו קצת - מה יש?! להגיד לו מילים טובות

אם הוא ימשיך להתנהג כך חלילה - ברור שתשקלי גירושין

אבל רוב הסיכויים - 99.9999% - שהוא ישתנה לטובה

וכי מי לא זקוק למילה טובה? לארוחה חמה? למכתב מלבב? למחמאה? שתגידי לו שהוא נראה טוב ושאת אוהבת אותו?

 

זה מצב מאד קשה מה שעברת, תרשי לעצמך לבכות הרבה כדי להרגע, לא יודעת אם היתי עומדת בזה נפשית , לא פשוט

מצד שני, דעי לך שאם פגעת בו, יש לך חלק מסוים בזה ותשתדלי לתקן...

 

חיבוק גדול ובהצלחה

את חיה בעולם מדומין ממשמיואשת******
כל הדברים שכתבת לה לעשות לוט לא קשורים להתנהגות שלו. ומי שמדבר על הרבצה היום ירביץ מחר
מי שמדבר על הרבצה כי נפגע מחר ירביץ כי האוכל לא היה לו טעים. זו האמת והמציאות של אנשים אלימים.
ומי שבא לקרבן ואומר לו לשנות את דרכיו ולעשות קומי מוצי רק מקבע התנהגות אלימה, מאפשר אותה ושותף לה. והדם על ידיו גם כן. הדיבור הזה לקרבן כאילו הוא צריך לתקן ולשנות כדי לשנות התנהגות אלימה הוא חלק ממעגל האלימות והוא חמור מאד מאד מאד מאד.
אין לה לא חלק מסוים בזה ולא חלק פצפון בזה. התנהגות אלימה היא התנהגות אלימה ושום פגיעה או העלבה לא משחקת חלק בזה.
את תלכי ברחוב ותדרכי על מישהו בטעות והוא יסתובב ויצרח עליך אן יכניס לך סטירה, תגידי שאת חלק מזה? שיש לך אחריות לפגיעה הזו גם? שאם לא היית דורכת עליו בטעות הוא לא היה מרביץ לך ולכן את אשמה?
את כן.פה לקצת
את שוב אומרת שאם רק אישה תתנהג יפה ולא תכעיס את בעלה אז זה לא יקרה.
ואם זה קרה אז שתבדוק למה ומה היא עשתה שגרם לזה.

ועכשיו היא צריכה לחזור בתשובה ולהבין אותו כי בעלה המקסים בסוף פתח לה, זה לא שהיא נשארה נעולה שם עד היום.
ואם הוא היה מרביץ לה אז היית אומרת שזה לא שהוא הרג אותה בסוף, אז הוא נרגע והצליח בסוף לשלוט בעצמו וכל הכבוד לו?

את שומעת את עצמך?
בעלה מדבר בכזאת אלימות והפיתרון שלך זה תפנקי אותו?
ואם היא לא תרגיש טוב בהריון כמה חודשים ולא יהיה לה כח לפנק אותו אז הוא יכול לחזור לסורו והיא תצטרך להבין שזה המחיר כי היא לא מפנקת אותו?
לא אמיתי.

ואני לא הפןתחת, סתם קראתי את התגובה שלך והתחלתי להבין איך נשים מוכות נשארות בזוגיות כזאת....
הן בטח שומעות כאלה תגובות ובטוחות שהן אלה שלא בסדר.
נכון. יש לזה שם בעולם המקצועי. קוראים לזה enablersמיואשת******
אנשים שמאפשרים אלימות ותומכים בה במודע או שלא. הם מאפשרים את מעגל האלימות. הרבה פעמים זו אמא אחות חמות וכן הלאה. הדם על ידיהם גם כן.
ולא אכתוב בחריפות פחותה לרגע אחד. הדם על ידי מי שמדבר ככה. הוא שותף לפשע
לא אמרתי את זהפרצוף כרית

לי נשמע לפי הסיפור,

אגיד זאת הכי דוגרי שאפשר (ניסיתי קודם בעדינות, אתן "מכריחות" אותי לומר דוגרי ) :

נשמע מהסיפור שהיא הסתירה את החלק הראשון של הסיפור - 

מה קרה לפני שהוא התנהג כך? האם היא הקניטה אותו ואמרה לו מילים פוגעניות?

כך זה נשמע לי

 

אם לא - סבבה אז באמת גבר קצת אלים וזה מסוכן

אם כן - אז היא צריכה לתקן, 

 

גבר שפגעו בו - לא יבכה כמו אישה,

הוא יתחיל לעקוץ וכדו' 

 

 

אין לי נסיון בזה ב"ה בעלי עדין, אבל כך נשמע לפי הסיפור

לעקוץ? לומר אני ארביץ לך זה לעקוץ?מיואשת******
לנעול בחדר זה לעקוץ?!
נשמע לי שהמציאות הזו מוכרת לך. אם את חיה עם גברים שאומרים להם מילים פוגעניות והם מתנהגים באלימות - לנעול ולומר אני ארביץ לך זה אלימות, לא עקיצות- אני מתחננת גם בפנייך לפנות לעמותות המתאימות. זה לא תקין, זה לא נורמלי, וזה אך פעם לא נגמר טוב
ממש לא חיה בחברה כזו ב"ה, החושד בכשרים... תזהריפרצוף כרית

אני פשוט מרגיש לי מהסיפור שהגבר נפגע מאד מילולית מהאישה 

גם אם הוא נפגע מאד מאד מאד מאד מילולית מהאשהמיואשת******
זה לא מצדיק איומים במכות או נעילה בחדר
פשוט לא
אפילו אם הוא נפגע
מאד מאד
מאד מאד
מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד!!!!!

לא מצדיק!!!! לא נורמלי!!! אסור!!!
צודקת לגמרימאמינה ומתאמנת
כל מילה, בכל תגובה שלך כאן...מיקי מאוס
+++תורם דם

מסכים איתך.

עצוב לראות שיש נשים שגדולות בחברה שבה האישה תמיד אשמה

ושאם הגבר אלים- זה בגללה...

 

מחריד.

.....פרצוף כרית
ודאי שהאישה לא אשמה, משום כיוון,
ולמרות זאת, יש לה כח לתקן אותו - כי יש לה השפעה על בעלה

ובאמת זה תלוי גם בגבר לא מכירה אותו ואין לי יכולת לדעת אם בוודאות או לא
מחקתי, זה מרגיש לי קרב אבודכמהה ליותר

 

 

לא לא לאחצילוש
לאישה אין כוח לתקן בעל אלים. כנ"ל לבעל שחווה אלימות, ודאי שאין למסכן איך 'לתקן' את אישתו והאלימות שבה היא נוהגת כלפיו ע"י שיפור ההתנהגות שלו. לא!!! מי שאלים צריך טיפול. אם לא מוכן לטיפול ולא לוקח ברצינות, אין יותר מדי אופק. גם אם מעשים מסויימים או אמירות מסויימות הם טריגר לאלימות, זה יכול להיות כל דבר!! אז בן הזוג של אדם או אישה אלימים יחיה בפחד ובריצוי תמידי?? לא!! זו לא זוגיות.
מסכים איתך ב 100 אחוזיםהולך לאיבוד
מספרים על רב שכאבה לאשתו הרגל והוא הלך איתה לרופא והתלונן על שכואבת להם הרגל...

גם אני בדעה נחרצת כי מי שצריך טיפול -שיגש לטפל בבעיה ויפה שעה אחת קודם!!!

אם כי, בנוסף יש פרמטר של הזדהות חמלה והרצון לרצות...

תשמעו מקרה שאני מכיר ממש מקרוב של זוג חברים של ההורים שלי

הבעל היה איש קבע בצבא והיה רגיל לרמת הקשבה ויישום טוטאליים של כל דבריו ומשוכנע היה כי השמש זורחת לו מ...
ולכן, היה לו קשה עד בלתי אפשאי לקבל כל תשובה אחרת מלבד כן חלק וחד משמעי...

לימים השתחרר ויצא לפנסייה מוקדמת ואז החלההמלחמה האמיתית.
לא די שיצא לחיים חדשים ללא הכשרה וללא ליווי בדרך החדשה אלא שבנוסף מצא את עצמו בתוך המרחב האישי של האישה - הבית - שהיה בעברו מקום מפגש לשעות בודדות בכל חודש.
בבית כאמור השליטה היתה כל השנים של האישה שעמלה כמעט לבדה בתחזוקה השוטפת (תתפלאו אבל לתלות מדפים ולשחרר סתימה בשירותים היא היתה עושה בעיניים עצומות) ולכן שניהם נפגעו מהמצב החדש...
הזוג שידע לרוב ימים נפלאים החל למצוא את עצמו רב יום יום שעה שעה דקה דקה כל אחד על מקומו בבית דבר שהגיע מהר מהצפוי לאלימות מילולית קשה משני הצדדים ולאלימות פיזית של הגבר לאחר מכן.
האישה (שבצדק מוחלט) עם המפת היד הראשונה פנתה למשטרה והחלה למרות הקושי של כל השנים ולמרות 4 ילדים להתחיל תהליך גרושים מהיר.

בכל הזמן הזה הבעל כבר מהשניה הראשונה הבין את הטעות שלו בעניין ובקש לפצות על הטעות בכל דרך אפשרית ואף הציע ללכת לכל טיפול שיהיה מקובל על אישתו - שסרבה בתוקף ושמעה לקולן של יועצות שאינן נמצאות בתוך המצב אלא כאלה ששמעו על מקרה של חברה של אמא מהגן של הנכדה...

הבעל שלמרות הגרושין הלך לטיפול בעניין ולמרות הגרושין - שהותירו אותו ללא שקל - בהסכם שנחתם בתהליך הגרושין "בהסכמה" - נלחם את המלחמה האחרונה שלו עליה סרב לוותר והיא המלחמה על האישה אותה אהב כל השנים ועל ילדיו.
אני לא אלעה אותכם בפרטים (האישיים למדיי) אבל אספר לכם שכעבור שנתיים של טיפול האישה החלה להרגיש את הריקנות שעטפה אותה שבתות וחגים וראתה את השינוי האדיר שחל בו לאחר הטיפול והם חזרו ונישאו בשנית!!!
כאחד שהכיר את הנפשות הפועלות היטב אני יכול להגיד לכם שראיתי אריה שעבר סירוס בהסכמה והשלים עם מר גורלו וכל זאת במטרה לשמור על מה שהתחייב לו בעת הבאת הילדים לעולם.

בחלוף 5 שנים לאחר החתונה בשנית נדם ליבו של הבעל והוא מת בערב שבת - שעה שהלך לנוח צהריים לפני תפילת מנחה על מנת שיוכל כמידיי שישי להנות בחייק המשפחה השעות שכולם מתכנסים יחד.
באותו השישי השחור המנוח דאג באורח פלא שעד היום איש לא מבין לכל צורכיי השבעה של עצמו!!!
הוא קנה ירקות ופירות ברמה מטורפת שכל מי שהיה בשבעה לא האמין שזו אכן היתה הקנייה האחרונה של המנוח!!!

גם עכשיו שאני כותב את השורות האלה אני דומע ומתקשה להשלים את הכתב במלואו באופן רציף.

ברור לכולם שאלימות לא בבית ספרנו היא לא סתם עוד סיסמא אלא בגדר "הוראות אלו נכתבו בדם"...

אבל לפני שאנו הופכים להיות הרשות השופטת ואף הרשות המבצעת בואו נבדוק את עצמנו לפני שנמהר להסיק מסכנות..
היום, האלמנה לא מפסיקה להתגעגע לגבר ה"אלים" ואת הבדידות היא מסרבת למלא באף הצעה לגבר אחר.
היא אומנם יוצאת למועדוניי פנויים פנויות אבל מעולם ואני מדגיש מעולם לא חזרה משם עם איש.
כששאלתי אותה אם כך מדוע היא יוצאת למועדונים האלו היא ענתה לי תשובה שהפתיעה אותי בטירוף,
אלו אותם המעדונים ואותם החברים שהם היו יוצאים אליהם יחד בצעירותם ובכל פעם שהיא הולכת היא נזכרת בדברים השונים שהיו להם בכל פינה ופינה (בבית היא לא יכלה להישאר ועברה לבית חדש שהמנוח לא זכה לראות).

היום חזרתי אני ממפגש עם הילדים בהתלוות עו"ס למתן סדריי דין.
להגיד לכם שהיה לי קל ??? לא אשקר לאיש בעניין - לא בגלל האורחת למפגש אלא בגלל הריקנות האדירה שמחלחלת בי ממפגש למפגש.
לא הגיוני להיות "אבא" 3 שעות שבועיות נטו ללא שבתות (שבהם עדים שמיים כמה שאני מתקשה לצאת מהבית ומהמיטה).

תמיד מלמדים אותנו שלפרק זה קל ולבנות זה קשה...
בולשיט!!!
לבנות זה קל ולפרק זה קשה!!!
גרושים זה הרבה הרבה יותר קשה מלשמור על הקיים
הרב הוא ר' אריה לוין..חצילוש
כואב...פרצוף כרית

2 סיפורים כואבים ושורפים - הן הזוג ההוא והן הסיפור שלך

שה' יחזיר לך רק טוב בחיים ותראה נחמה ושמחה ותזכה לראות את ילדיך בתדירות גבוהה יותר, זה באמת ממש קשה לראות את הילדים בתדירות כה נמוכה, אין ספק

מה נסגר אתך?אן אליוט
כבר כל השירשור מסבירים לך שבעיית אלימות זה לא אשמת בת הזוג, ושזה לא קשור אליה בכלל, ושמה שאת כותבת מסוכן.
אז אולי תרדי כבר מהעץ ותודי שיש דברים שאת לא מבינה בהם ופשוט תעצרי?
....פרצוף כרית

אני חושבת שיש 3 סוגים של אנשים

1) רוב אנשי העולם, בשוק מנעילה וכו'  - כך רצוי לכתחילה להיות 

2) חמומי מוח בשעת כעס מאד גדול ,כ שפגעו בהם מאד מאד קשה , יכולים קצת לצאת מהכלים, (כדוגמת צעקות וכדו') אבל לא אלימים - לא ירביצו או ירצחו חלילה

3) אלימים באמת חלילה

 

ואתן מערבבות מאד מהר בין 2 ל-3 וגורמות לחוסר אמון בין בני הזוג הללו בשרשור

ואם היא תמחל לו ותתן בו אמון, רוב הסיכויים שהוא לא יחזור על כך לעולם בעז"ה 

 

דבר נוסף, למה כ"כ אכפת לכן ממה שאני כותבת? כבר כתבו פה שאני לא נורמלית, אל תקשיבו לי וזהו

ואם נגמרו לי השמות תחליט שכדאי למחוק - תמחקו, אין בעיה , אולי אני טועה 

כי את טועהאן אליוט
נעילה זה לא סתם צעקות והתעצבנות. כבר הסבירו לך שזה ממש אלימות, לא לתת לה ככה לצאת.
ומה שאת כותבת מאוד מסוכן כי היא ואחרות במצבה עלולות לקרוא את מה שכתבת ולהאמין, ולהישאר במצב מסוכן, ומי יודע מה יהיה בפעם הבאה?! את מוכנה לקחת על זה אחריות?!
ולמה את כל הזמן מניחה שהפותחת פגעה בבעלה כ"כ קשה? ממה שהיא כתבה זה בכלל לא ככה. כאילו נתקעת בתרחיש מסויים? ואפילו בשיא ההעלבות, כל עוד הוא לא בסכנה ממנה, אין שום תירוץ למה שעשה
וגם מה זה "העלבות "?באורות
יש אנשים שיכולים להעחב בטירוף מכלום.
מדובר על רמיסת כבוד האדם לכל הדעותפרצוף כרית
מדובר על רמיסת כבוד האדם לכל הדעות
זה מקרה קיצון של פגיעות
לא בפגיעה שמוטלת בספק

ובוודאי שאם למשל אישה עייפה ומסרבת להכין ארוחה, לדוגמא- לא על זה מדובר- לגיטימי לגמרי שהיא תהיה עייפה והיא לא חיבת להסכים לכל דבר כל זמן - ובוודאי שלא מצדיק נעילה ובמקרה כזה ודאי שהגבר אלים ממש
אז אם היא רק מסרבת להכין ארוחהחולת שוקולד
והוא נועל אותה- זאת אלימות, ואם היא מעליבה אותו מאוד והוא נועל אותה- זאת לא אלימות

אוקיי, לכי תשני את ההגדרה במילון

ואם היא תמחל לו ותיתן בו אמון רוב הסיכויים שהוא ינצל את זה להמשיך בדרכו

את צודקת שיש סיכוי לשקם אבל לא בדרך הזאת, לא ברכות, לא בהתרפסות, לא בריצוי, לא בהצדקה
איך את יודעת?באורות
ממה שהיא תיארה פה הצד שלה נשמע כמו "מריבה סטנדרטית". הרבה פעמים בני זוג מעליבים אחד את השני בזמן שהם כועסים או מקניטים(כמו שהיא אומרת שהיא עשתה). איך זה רמיסה??
האמת שתכלס אין הרבה טעם להמשיך לדון כי את רואה את העולם בצורה ממש מסוימת ושונה פה מהרב ב"ה אז מקווה ממש שמי שקואת את זה ונמצאת במערכת יחסים בעייתית הדברים שלך לא יחלחלו אליה ויגרמו לה לחשוב שאם היא תתנהג אחרת אז בעלה לא יהיה אלים כלפיה.
תראיפרצוף כרית
לברוח תמיד אפשר, להתגרש תמיד אפשר

שיפנו לארגון כפי שנגמרו לי השמות הציעה וזהו

זה מצב לא נעים שהזוג נקלעו אליו, לא סטנדרטי ולא רגיל, נכון

מה שאני הצעתי זה לשוחח עם הגבר ולהבהיר לו שזה מעשה חמור, ואכן קו אדום בודאי,
אבל.... ואם הוא אכן מתחרט, לדעתי כדאי לתת לו סיכוי
לשקם
להגדיר את זה "מצב לא נעים"?אן אליוט
ואומרים לך שבמקרים כאלו גם ניסיון לעזוב/להגיד שהוא לא בסדר זה מסוכן...

אני אפסיק להגיב, וממליצה לך גם
נכון שאת שומעת הרבה שיעורי תורה מ"רבניות"?Lia

שכל הזמן מדברות על "כוח האישה ויכולת ההשפעה שלה על הבעל".. וכל הסיסמאות האלו...?

 

זה ממש נראה ששטפו לך את המוח בדיבורים שמימיים כביכול כאילו שלאישה יש כוח לפתור הכל על ידי כיבוד הבעל ותפילה... שלרוב זה נכון, אני לא אומרת שלא... אבל יש כאלה שלוקחות את זה חזק מידיי וחיות קצת בלהלה לנד...

 

פשוט יצא לי להכיר מישהי שצורת המחשבה שלך הזכירה לי אותה. יכול להיות שאני טועה לא התכוונתי להעליב..

דווקא לא.....פרצוף כרית
אני באמת מאמינה שכשנותנים לבנאדם הרגשה טובה ותחושת ערך מתוך אמון, הוא ישתדל מאד לעמוד בציפיות ולהחזיר רק טוב בחזרה

בהנחה שהוא לא מחבל אלא אדם שבבסיס אוהב ומעריך את אשתו ורק רוצה לשמח אותה, ומאוכזב מעצמו כשמרגיש שהיא מאוכזבת ממנו
זו תכונה חיובית ואת בהחלט צודקתהולך לאיבוד
כשהלב נקי זה אכן מצב מתבקש.
הן המקום העבודה לצד פרטנרים אחרים.
הן בבית עם בן או בת הזוג והילדים.
הן בלימודים או בבית הכנסת...

את - נכון לרגע כתיבת שורות אלו - האישה היחידה בכל הפורום הזה שחושבת מחוץ לקופסא ובאמת מנסה לדלות את הפרטים המלאים ומסרבת להכניס נתונים לקובציי אקסל (הביטוי שלי לטבלאות).
אפילו חוקריי משטרה ומז'פ לא מגיעים לראיה אופקית מהממת כמו שלך וזה הרבה מעבר של "לדון כל אדם לכך זכות" מה שאת עושה.
מרגיש לי שאת בכל הפוסט הזה באמת היחידה ששואלת בלי פילטרים ובלי להתחבא מאחוריי סיסמאות איך זוג שהתחתן מתוך בחירה חופשית ואהבה מגיע למצב כזה של חוסר כבוד אחד לשני.
את כמו מורים למתמטיקה - לא חשובה התוצאה אלא הדרך.

ועל כך אני אישית מעריך אותך על גדולתך.
תודה שירדת לסוף דעתיפרצוף כרית

יפה מצידך, באמת תודה  

ויש לך כושר ניסוח מופלא

נ.ב. לעשות הסבת מקצוע?פרצוף כרית

חוקרת במשטרה - מתאים לי???

חחחח סתם

אוי זה עצובבאורות
מדהים! חוקרי משטרה- שכל התחום שלהם זה קרמינולגיהכמהה ליותר

שלמדו על זה הרבה, שניפגשו עם הרבה ושזה תחום העיסוק שלהם יודעים פחות ממך ומעוד אישה אחת בעולם!

והם לא יודעים לזהות מהו באמת אדם אלים ואיזה אדם הוא לא.

 

כל הכבוד לכם!

איך הצלחתם להגיע להבנה המדהימה הזאת? איזה לימודים עשיתם? עם כמה קרמינולוגים ניפגשתם?

איך זה שרק שניכם מבינים את זה?

וכולם פה, כולל אנשים שליוו מקרוב מקרים של אלימות במשפחה, שחוו מקרוב אלימות במישפחה, אנשים שמבינים בתחום - כולם פה טועים!

 

באמת - נראה לי שלאף אחד פה עוד אין לב עד כדי כך נקי כמו שלכם. 

 

למה לכתוב בכזו שפה בוטה? למה?פרצוף כרית


כי להצדקת אלימותאישהואימא
אין שום הצדקה.
ולדעתי זה אפילו גובל בסכנת נפשות. התגובות שלך.
ממש לא הצדקתי לרגע אלימותהולך לאיבוד
ואפילו ציינתי כבר בהתחלה כי עליה לתעד את העניין למקרה ש...
אבל וכאן האבל הגדול - לטנגו צריך 2...
זה שהתגובה של הזכר במערכת הזוגית הזו (אני לא אקרא לו אפילו גבר כי גבר על יצרו גובר ומכאן משמעות המילה) היא חסרת כבוד בסיסי לעצמו בואו נזכור שאין לדון אדם לא בכיסו לא בכוסו ולא בכעסו.
יכול להיות אפילו שהעלמה לא ניבלה את הפה ולא אמרה מילים גסות או ביטויים קשים אלא האשמות חריפות שמטילות בספק את זהותו הדתית או כל דבר שבבחינת עירעור נפשו ועל זה בא הביטוי להוסיף שמן למדורה.
במקום לנסות להוריד את גובה הלהבות היא ניסתה בכל דרך להגיד את המילה האחרונה וזה בהחלט משהו שמערער כל אחד וזה לא משנה אם היה זה זכר או נקבה.

להחביא חפצים ולחכות לראות תגובה זו אלימות.
וכל מי שמנסה לשכנע את עצמו שזו תגובה מוקצנת יכול להיות בטוח שלא כך הדברים.
רגע לא הצדרץקתי אלימות פשוט ציינתי שלפני שכולם פה ממהרים לצלוב את האשם היחידי שינסו לבחון כמה זויות לתמונה
להחביא חפצים בתגובה לזה שהוא החביא לה?באורות
זה בטח שלא בריא אבל כמו שאומרים "לא היא התחילה..."
אתה מייפה את התמונה כי חשוב לך להצדיק גברים כי חווית מערכת יחסים הרסנית עם אישה. זה לא אומר שזה גם הסיפור כאן.
ממש לא נכוןהולך לאיבוד
אני מכיר לא מעט אנשים שניתקתי איתם קשר בגלל יחסם המשפיל לנשים.

אם הייתי חושב שנשים אשמות בכך לא הייתי חושב כבר על זוגיות חדשה אלא הופך לפרפר בחיפוש המתמיד אחר הצוף.

אני פשוט רואה סרטים כמו כולם פה בפורום אבל בניגוד לחלק גדול "מהצופים" אני לא נכנס ולא יוצא באמצע הסרט אלא רואה את כל היצירה מהתחלה ועד הסוף....


אז איך אתה מסביר את זה שבעיניך זה שהואכמהה ליותר

העלים לה חפצים - זה בסדר, וזה שהיא במטרה להחזיר אותם לעצמה החביאה לו גם - זה אלימות שבעיניך מצדיקה נעילה למשך חצי שעה למרות בכי ובקשות לצאת?

 

זה בדיוק נקרא לנסות לעקם את המציאות כדי להתאים אותה למה שאתה רוצה - להאשים את האישה.

את לא אמותית נכון ???הולך לאיבוד
"בתחילת הנישואין (אנחנו נשואים שנה וחצי כבר) הוא החביא לי כמה דברים בצחוק וגם אני החבאתי לו את הסיגריות ואמרתי לו שכשיחזיר לי את הדברים אני אביא לו את הסיגריות והוא לא הסכים להחזיר לי "



משמע - בניגוד לאישה מוכה שהזכר מכה ללא הרף ולא חודל למרות זעקותיה של הקורבן - במקרה שלנו שהתחיל מצחוק - ונגמר בבכי - בכל רגע נתון יכלה העלמה להגיד עצור!!!
הסיגריות שלך נמצאות ב...
וזהו. אני לא מאמין שזה היה מסלים לרמה של בכי והתעללות כהדרתכם. מוות וחיים ביד הלשון.
לפותחת האשכול היתה היכולת לאורך כל הדרך לכבות את האש במקום להעצים אותה בבנזין.

שוב.
אני לא מצדיק את הזכר (רק על זה אנו יכולים להסכים) על התנהלותו לאורך כל הדרך.

בצבא לא מעלים חייל או מפקד למשפט על אי קבלת החלטה נבונה בשטח אלא על עקרונות אותם אין לעבור.
שיקול דעת המפקד או החייל מאוד מוגבלת בין מה שמותר למה שאסור ולכן שיקול הדעת מהרגע הראשון לא היה במקום אבל זו לא אשמתו הבלעדית.גם אם יש רבע אחוז בלבד אשמה לגברת (ולדעתי הרבה הרבה יותר) אזיי שלא ניתן להפיל את מלוא האשמה על הזכר לבדו.
כי מה שאתם כותבים זה לרקוד על הדם!כמהה ליותר

פשוטו כמשמעו.

אני לא יכולה יותר לשתוק, כי אלימות במישפחה זה משהו שניפגשתי איתו מקרוב מאוד מאוד - ומה שאתם עושה פה - אולי בתום לב - זה פשוט לרקוד על הדם של כל הנשים והילדים הגיבורים שעוברים את זה יום יום.

פשוט לרקוד על הדם! והשפה הבוטה זה כי אני פשוט בוכה, כי אני מרגישה שהלב שלי מצתמק כל פעם שאני קוראת אותך, שאני רוצה לזעוק לשמים ולהקב"ה, כי הלב שלי נגמררררר, וכי אני פשוט בוכה עכשיו.

את צריכה להבין שיש פה נשים שעברו את זהכמהה ליותר

או על עצמן או על אנשים קרובים מאוד.

ובכל מילה שלך את קורעת להן את הלב.

 

לב נקי - בטוח אין פה!

את צודקת - המשפט האחרון לא היה במקוםכמהה ליותר

פשוט לא מסוגלת לראות שמישהו בא ומגדיר את ההצדקה לאלימות כלב נקי.

זה לא הצדקההההפרצוף כרית

אתן בכלל בכלל לא ירדתן לסוף דעתי

אבל כבר התעייפתי להסביר

ואגב - לאורך כל השירשור, את דווקא כן טענת שזה הצדקהכמהה ליותר

ושכשפוגעים עמוק בבן אדם זה  הצדקה לנעול אותו בחדר, לגרום לו לבכות ולפגוע בו.

 

אז איך את באה אלי בדרישה, כשאני בסך הכל לא מסכימה עם ההגדרה שהצדקה לאלימות היא לב נקי, אחרי שרקדת לי ולעוד אלפי קורבנות אלימות על הדם.

 

(ובאמת - אני יודעת שטעיתי ולא הייתי צריכה לכתוב את זה, הניסוח לא היה מכבד בכלל)

.....פרצוף כרית

לא הבנת אותי נכון ואולי לא הסברתי ברור

אמרתי שזה מצב נתון שקרו 2 הדברים הלא נעימים ומאד מצערים ומאד מאד מאד קשים..... הן ההתבטאות והן הנעילה הם מעשים מאד קשים כלפי האישה ולא נתתי לכך שום הצדקה!

 

רק הסברתי שצריך להסתכל קדימה, מה עושים עם זה????

לדעתי, זה לא עלול להגיע לרצח כ"כ מהר, כפי שכבר כתבתי - הוא לא מחבל אלא בעלה שהיתה לו מעידה חד פעמית

 

לשים על הבעל סטיגמה של "רוצח"/אלים - לדעתי רק יחמיר את המצב

ואילו - לדבר איתו על הנושא ולהבהיר לו שאין מעשים כאלו שוב )(בתנאי שרואים שאכן הוא נרגע וחוזר להתנהג כמו בנאדם נורמלי) , ובנוסף לתת לו סטיגמה טובה של בנאדם טוב - יכול לגרום לשיקום הנישואין שלהן

 

לטיפול יותר מעמיק - ודאי שכדאי לפנות לעמותה או מישהו מקצועי שמכיר אותה ואותו, רק נתתי את חוות דעתי על סמך הנתונים שהוצגו

 

ובבקשה די ודי ודי ודי ודי להוציא דבריי מהקשרם ואז להרשיע אותי! 

אכן טעית בניסוח הבכלל לא מכבד , בלש' המעטה,  סולחת

 

 

..אחת פשוטה
זה נכון שהזוג הזה לא צריך ישר להתגרש וזהו.. ורובן פה לא טענו ככה ..

כולכם מסכימים שהאישה צריכה להבהיר לו חד משמעית שזה קוו אדום מבחינתה ושהוא צריך ללכת לטיפול..

הנק' שאת טוענת והיא פה שמפריעה לכולם היא שמה שיכול לעזור שהאלימות לא תקרה שוב או מה שיכול היה למנוע אותה מראש היה אם האישה היתה מתנהגת יפה ובריצוי לבעלה.
זו הנק' שאת טועה בה טעות חמורה . חמורה מידי.

קחי לדוג' את הסיפור ש"הולך לאיבוד" כתב (נראה לי זה היה הוא) הוא כתב את הסיפור כדי להצדיק אותך ולהסביר שמעידה של אלימות חד פעמית לא מחייבת את ההגדרה של בעל אלים ולא מחייבת גירושין.. (שזה אגב כולן מבינות ויודעות פה)
הוא כתב שכשהגבר הבין שהאלימות היתה קוו אדום הוא מיהר להתחנן על עצמו מול האישה כדי להינשא לה בשנית..
איך הבעל הבין את הטעות שלו? על ידי זה שהאישה העצימה את הטוב שבו ונתנה לו מתנות וכיבדה אותו ובלה בלה בלה?
או שהאישה לא הלכה לקראתו במילמטר ואיימה עליו בגירושין (ואכן בסיפור באמת התגרשה.. ואני לא מצדיקה גירושין לפני טיפול אבל לא מכירה את המקרה הנ''ל).
פה הגבר התחנן חזק ונישא לה שנית..
לא כשהיא אמרה לו כמה הוא אדם טוב וכיבדה אותו .



.....פרצוף כרית

את צודקת שיש פה כמה ענינים ונושאים

 

אולי לא מספיק הבהרתי, 

אבל ברור שדבר ראשון זה לדבר איתו ולהגיד לו שזה קו אדום, ושהוא חייב להתחייב שזה לא יקרה שוב , אולי לא ציינתי זאת כי זה היה לי ברור, זה א"ב של תקשורת בין בני אדם........

 

דבר שני, זה במקום לשים עליו סטיגמה של רשע, שמן הסתם הוא גם שבור ממה שקרה ומצטער על כך , לשים עליו סטיגמה של צדיק ולעזור לו לפתוח לעצמו ולאשתו דף חדש

 

(הסטיגמה של הצדיק, באה לידי ביטוי בדברים מעשיים כגון -מתנות, ארוחה וכדו' )

 

 

והשפלות של אישה כלפי בעלה , אכן אישה צריכה להזהר מזה , היא צריכה להזהר לא לשפוך את דמו,

ברור שתלוי מה רמת הפגיעה 

אם פגיעה קלה או תלונה קלה הוא נועל - ודאי לא נורמלי

 

 

עזבו אותי, שהיא תלך להתיעץ באופן אישי , מי שמכיר אותה ואת בעלה וברור שזה יהיה יותר מדויק ונכון, נסחפתן והרחקתן מסקנות מרחיקות לכת כלפיי, וזה מתחיל להיות עבורי ממש לא נעים, בפרט שזה ממש לא נכון

בסה"כ נתתי חוות דעתי על המקרה 

חוות דעתךאחת פשוטה
עלולה להיות מסוכנת לנשים אחרות .
וכן.. הבנתי והבנו את דעתך מצוין.
יש דברים שהשתיקה יפה להן..
ותקראי שוב את מה שכתבתי לך קודםאחת פשוטה
פשוט הגבת בלי שום קשר למה שכתבתי.

בקיצר .. טוב .. זהו . עייפתי .
הגבתי בול לשאלתךפרצוף כרית

וזה שלא הבנת, לא אומר שאת צריכה להשמיץ אותי בחזרה 

אני אסביר לך מהנקודת מבט שליכמהה ליותר

פשוט כי אחרי שסוף סוף הוצאתי את מה שהיה לי על הלב וכתבתי לך את מה שאני מרגישה (ובכיתי קצת) נפתחתי יותר להבין אותך, ולא רק להתכווץ מכאב על כל מילה שנכתבה, וזה מרגיש לי שאת פשוט לא מכירה מסביבך אנשים שהם באמת "אלימים".

לא מדובר על כאלו שבהתקפה של פגיעה עושים לפעמים דברים שהם מתחטים עליהם, אומרים מילים פוגעות או עושים מעשים קצת קיצוניים - שאז באמת חשוב לעשות מה שאמרת (כל עוד ולא מדובר במעשה אלימות) לדבר, להגיד שזה קו אדום וכו, לבקש התנצלות, לראות שבאמת יש חרטה ולנסות לפתוח דף חדש, לא לשים תווית של רשע, לתמוך לעודד להחזיר אהבה וכו. וזה נכון מאוד שלכל בן זוג יש השפעה *עצומה* על בן הזוג שיני - וכבוד והערכה יביאו ליחס מכבד בחזרה - כל זה במצב של אנשים רגילים.

 

 

פה לא דובר על נעילה של דקה שניים בחדר, מדובר פה על *חצי שעה* כלומר - היה לו מספיק זמן להתאפס, להירגע ולהבין מה הוא עשה. זה בעצם אומר שגם אחרי שהוא נרגע מהפגיעה, גם אחרי שהוא התאפס, הוא המשיך לשמוע אותה בוכה מאחורי הדלת - ולא פתח לה.

גם תשימי לב שהיא אמרה שזה קרא אחרי שהוא החביא לה חפצים בבית ולא החזיר לה אותם, ולכן היא החביאה לו גם - לא היתה פה פגיעה כמו שאת מתארת, וזה לא משהו שאדם רגיל היה אמור להגיב בצורה כזאת גם לא למשך דקה או שניים, ופה זה היה למשך חצי שעה.

ולכן זה כן הופך את זה לאלימות, ומדובר פה באדם אלים, שלא יעזור שום סליחה או כבוד - זה מצב שמצריך טיפול.

 

וגם לא יעזור שהיא תנסה ככל שיותר לרצות אותוכמהה ליותר

כי הוא אלים, ואנשים אלימים תמיד מוצאים סיבות לתרץ את האלימות שלהם

....פרצוף כרית

תודה שלפחות כתבת בצורה מכובדת בלי להשמיץ אותי 

תבורכי

 

 

בן אדם אלים תופס ריצוילמה לא123

ומחילה של האישה כחולשה שלה, וזה רק גורם לו לדרוס אותה עוד יותר

^^^חצילוש
ובאמת שלא צריך להיות מומחה לקרימינולוגיה כדי להבין את זה.. זה פשוט. אין איך לשלוט באלימות. אין.
אני מלמדת עליה זכותלמה לא123

שהיא מעולם לא חוותה סוג של אלימות, ולכן אין לה מושג על מה היא מדברת..

והלוואי שלא תחווה לעולם

תודה לך יקרהפרצוף כרית
ואמן שאף אחת/ד בעולם לא תחווה
הלואילמה לא123


לא יפה, לא יפהפרצוף כרית

יש דברים שהשתיקה יפה להן....

איזה משפט מתנשא

הפעם לא יכולה לשתוק כבר - לא יפה מצידך! באמת שלא! 

זה לא היה כדי לפגוע בך .מחילהאחת פשוטה
זה היה כדי לאמר שלתת עיצות בפורום פתוח זה לא רק "לתת עיצה" יש לזה השלכות שיכולות להיות מסוכנות.
לא חושב שהיא ניסתה או רצתה לפגועתורם דם
אבל את כותבת דברים שהתפיסה שמאחוריהם היא מחרידה. ועל כך אני וגולשות רבות אחרים התקוממו- ובצדק.

אין שום מקום או הצדקה לאלימות של גבר כלפי אשתו (הוא הפוך) בטח ובטח שלא להפיל את האשמה על האישה.

משער שזאת תפיסת עולם שנובעת מהעולם החרדי ממנו את באה- וזה מחריד אותי פי כמה לחשוב שעוד נשים גדלות לתפיסה שכזאת.
למה? למה?למה לא123

אני חרדית ומעולם לא חשבתי ככה

כמה סטיגמות, אלוקים....באמת...

 

 

 

לא קשור לסטגימות, קשור למציאותתורם דם
למי שראה את הסרטונים שהתפרסמו לא מזמן, על "רב" חדי שבאים אליו להתייעצות ומאשים את הנשים... וגם פרצוף כרית היא מרקע שכזה.

אני יודע מידיעה שיש תפיסה שכזאת שרווחת יותר במגזר החרדי מאשר מגזרים אחרים. את יכולה לקרוא לזה סטגימות- אני קורא לזה מציאות.

שמח מאוד לשמוע שאצלך זה לא היה ככה. וכמובן לזכור שהמגזר החרדי מחולקים למאות תתי זרמים עם שונים רב מאוד מאחד לשני.
אני לא מרקע כזה, נא להרגע ולא להמציא דברים, תודהפרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך י"ט בכסלו תשפ"ב 22:13
דברים הזויים יכולים לקרות בכל חברה, חילונית, דתית וחרדית כאחד, ותמיד מצער מאד כמובן
שלא נדע לעולם, אמן
התכוונתי שאת מרקע חרדי, לא שום דבר אחר.תורם דם
ראיתי כל מיני סרטונים על כל מיני רבניםלמה לא123

מכל מיני מגזרים, זה לא מעיד על כל המגזר ממנו מגיע אתו הרב.

יכולת הסקת המסקנות שלך מדהימה

 

ולגבי המשפט האחרון, אם אתה אומר שהמגזר מחולק להמן זרמים, איך אתה יכול להסיק משמיעת רב אחד, על כל המגזר

אתה סותר את עצמך

...אלפיניסטית

סתם בלי קשר עירבת את הציבור החרדי

אין שום הוכחה לכך שמערכות יחסים זוגיות של חרדים הן יותר אלימות.

 

אגב נראה לי שבאחוזים יש יותר גברים חילונים שרצחו את הנשים שלהם 

 

ותביני שמה שאת כתבת פה -כמהה ליותר

פגעת פה בהרבה אנשים שקראו אותך, מידיעה! 

....פרצוף כרית

מבקשת סליחה מכל הלב

כוונתי היתה כולה לחוות דעתי על המקרה

ואם טעיתי וזה לא נוגע לאותן נשים שחוו אלימות בלי אפשרות לשנות את המצב - 

מבקשת סליחה באמת מכל הלב 

 

 

לא התכוונתי חלילה לפגוע באף אחת, רק לעזור

ואם היה נשמע שפגעתי - אז באמת באמת סליחה מכל הלב

3>כמהה ליותראחרונה

פרח

היא היחידהאישהואימא
שלא הצטמררה ממעשה אלימות.
אין שום ראיה רחבה בלהסביר דבר כזה
בן אדם נורמלי מרגיש שמה שהכותבת כתבה לא נורמלי.
שאני קראתי את מה שהפותחת כתבה הרגשתי בחילה. כמו שאני צופה במשהו אלים או סדיסטי.
לחשוב על אישה שבוכה ונמצאת בחדר נעול. זה פשוט עושה תחושת בטן מבחילה.
אז לא כל הכבוד לה, ולא שום כלום.
אין שום הצדקה למעשה אלימות לא נורמלי.
ואם היא היחידה, כנראה יש דברים בגו
אני ממש לא חושבתאישהואימא
שאת צריכה להיות גאה שאת מצדיקה דבר כזה.
וזה לא סתם דעות
זה דעות שאם אנשים אחרים קוראים הם יכולות להיות הרסניות בשבילכם. לערער אותם.
את הקול ההרסני שלוחש בתוכם שאולי זה בעצם אשמתן? ואולי הן *מגזימות*...
ואז הן לא מבקשות עזרה ונמצאות במצב נוראי ואולי אף בסכנת חיים.
מה שאני כותבת לך בתגובה, לא מיועד עבורך( כי כבר הבנתי שלא תביני) אלא בשביל אותן נשים(וגם גברים) שנמצאים במערכת אלימה והתשובות שלך יכולות לערער אותם

כל הדיונים על אלימותהולך לאיבוד
אז נכון, אולי אני לא בקיא בזיהוי הרוצח הבא (חס וחלילה חס ושלום) אבל אני היטב יודע לזהות אלימות מצד הקורבן - שכן אני אישית גדלתי עם אבא אלים שלא פעם ולא פעמיים "קילף לי את העור" ולא מחיהוקים חמים.
אני יודע טוב מאוד כילד שלא הלך לבית הספר מהסימנים שעל גופי שלושה ימים איך מרגישה אלימות ותאמינו או לא אני לעולם לא אמהר ללמד זכות על זכר אלים (גבר לא ניתן לכנות אנשים כאלה).

לימים אף אחד מכל אחיי ואחותי לא שמר על קשר עם "תורם הזרע" של אמא שלי וסליחה מראש מעל אותם האנשים שהביטוי במשפט הזה עושה להם חלחלה פשוט לא ניתן להגדיר את הברנש בכל כינוי הולם אחר.

אין ספק שלא הייתי ילד קל או סטנדרטי אבל אין ספק שהפירוק והציפייה להרכבה מחדש לא היתה הולמת לחומרת המעשים שלי מעולם.
מה זה גרם לי להיות ??? אחד שסולד מאלימות בכל צורה אבל אחד עם עקרונות ברזל ושאיפה להצליח בדרכי שלי במקום שכולם לא האמינו.

אז אני מתנדב לשומריי הדרך ומתעד בריונות בכביש.
אם מישהו מנסה לבחון את הרפלקסים שלי בנהיגה אני מבטיח לכם שהוא ישקול טוב את הפעם הבאה...
אני טוטאלי בחינוך הילדים ואם אמרתי לילד שאסור סוכריה כי לילה אז אין סוכריה בלילה לעומת פרודתי שמעדיפה לקנות את השקט שלה ולאפשר לילד לישון ללא בכי.

אני מעריך אנשיי חינוך ודוגל בנסיונם של אחרים ובהצלחותיהם ולא מנסה לרבע את העיגול.

לא נראה לי שהתגובות שלכם הולמות את השכל הישר אלא נראה שאתם מוכתבים מכל המקרים המפורסמים לצערינו בחדשות ובעיתונות ולכן ברירת המחדל של השכל היא ללחוץ על הכפתור האדום להפעלת הגרדום.

יש מי שיגיד שגם התגובה שלכם לחריצת הגורלות היא כשלעצמה אלימה אבל ברור שהילד לא גולש כאן בפורום ולכן אין מי שיצעק בקול שהמלך הוא עירום.
אז שאני אבין -כמהה ליותר

נעילה בחדר למשך חצי שעה, על אף בכי - בעיניך לא הופך את האדם לאלים?

ובעיניך זה סותר את השכל הישר שכולם מגדירים דבר כזה כאלימות?

וסליחה אבל זה באמת נראה שאתה מנסה להאשים דווקא את האישהכמהה ליותר

כי כתבת בעצמך שהעלמת חפצים זאת אלימות - אז כן, הוא העלים לה את החפצים, והיא, בניסיון להחזיר לעצמה את החפצים העלימה לו גם - אבל אתה ישר נפלת על זה שהיא האלימה.

 

בואי אספר לך סיפורהולך לאיבוד
על עצמי.
כשפרודתי החליטה להתלונן על "אלימות" מצידי (דבר שבא לידיי ביטוי אחרי מעצר והבאתי בפני שופטת בגלל שהמבט שלי מאיים) אני יכול לציין שאישית איבדתי ערך לזמן !!!
החל מהשהות במעצר,
הצפייה בילדים דרך סורגיי גן הילדים, המפגשים הקצובים בגני השעשועים והשיחות עם המשטרה עורכי הדין והעובדות הסוציאליות - אין לי ערך לזמן ואינני מצליח לאמוד אם חלפה דקה, חצי שעה או נצח.
פתאום אני מוצא את עצמי הולך לאיבוד בשעון הזמן.
לא מאחל לאיש להיכנס למחול השדים הזה אבל מה שאני מנסה להסביר שאולי האידיוט נעל אותה חמש דקות ואולי חצי שעה ואולי היא בעלל מצנזרת את הוד אידיוטטו שנעל אותה יום שלם בשירותים כשהיא נרדמה לבסוף מהבכי.
לפעמים תחושת הזמן שלנו לא משקפת כלל את המציאות ושלא תבינו אותי לא נכון - גם דקה אחת היא יותר מידיי וממש לא במקום !!!

אבל וכאן האבל הגדול.
אני חושב שאת הנתונים האמיתיים ככל שיהיו היא לא צריכה לספר לנו אלא לגורמיי מקצוע.
הסטטיסטיקה מראה שנשים כנועות ומוכות לא מעלות פוסטים ברשת אלא חוטפות בשקט מה שנקרא...

להערכתי הראשונית פותחת האשכול באה לקצור חיזוקים חיוביים על חשבון אי חשיפת זהותה האמיתית ואי חשיפת הסיפור במלואו - ואולי היא בכלל פעילת זכויות נשים שבאה לעורר מודעות אצלנו בחברה תוך רקימץ סיפור הזוי ככל שיהיה...

מאחורי כל כינוי כאן נמצאים אנשים אנונימיים שנהנים מהאנונימיות...

אם היינו עושים מפגש של שעה פעם בשבוע ורואים מי האנשים מאחורי השמות אני משוכנע שאיש לא היה ממהר לקצור את החיטה בשדה השיפון...

ראיה לכך היא שבפייסבוק הרבה יותר קשה למצוא פרסומים כאלה כי פשוט לראות מי עומד מאחורי הפרסום והאם זה פעקטיבי או מציאות
להגיד אני ארביץ לך זה לא אלימות זה דיבור אלים..יהודה224
זה סגנון ילדותי בבחינת אבשלי חייל ודוד שלי שוטר אז תיזהר ממני
1. לנעול בחדר זה אלימותמיואשת******
2. איומים באלימות זה איומים. לרב הם מקדימים מעשה וגם בפני עצמם הם מוגדרים כזוגיות אלימה (אפשר לקרוא אנשי מקצוע צירפתי כתבות באחת ההודעות למעלה)
וכן עילה לתביעה במשטרה.
זו התנהגות אלימה ולא קבילה בשום קנה מידה.
מתארת לעצמי שאם הבת שלך חס ושלום תחזור הביתה שבעלה אמר לה שבא לו לפרק את הפרצוף שלה במכות לא תגיד לה- לא נורא זה לא ממש אלימות , בטח עיצבנת אותו, לכי תבשלי לו משהו טוב והכל יהיה בסדר.
אני חושב שזה בא ממקום אחריהודה224
לא ממקום אלים.. אלא ממקום קטנוני וחלש
אבל צריך לטפל ולבדוק כדי להיות בטוחים ולא לזלזל
אחרי שהוא נעל אותה זה לא ממקום אלים?מיואשת******
לא ברור לי איל אתה חושב כזה דבר בכלל. ובטח שלא הייתי לוקחת אחריות על אמירה כזו.
שוב, אצל אנשי מקצוע איום באלימות זה אלימות לכל דבר. אצל אדם שכבר נעל את אשתו הבוכה חצי שעה מאחורי דלת, אין בכלל ספק שזה אלימות.
אם אשתי נעלה אותי מחוץ לביתיהודה224
זה גם אלימות???
אני חושב שהרבה פעמים זו לא אלימות לשם אלימות זה יותר ילדותיות ופשוט הכלי הכי נח להשתמש בו
זה גם מעשה אליםאור וחיים

מעשה אלים הוא לא בהכרח מכות או רצח, והוא לא בהכרח מעשה שמוביל לדברים האלה. יש גם מעשים יותר קטנים שנחשבים כאלימים. 

 

אלו לא התנהגויות שאמורות להיות בתוך קשר זוגי, ואלו לא התנהגויות שאמורות להיות בכלל בחברה. אישה נורמלית לא נועלת את בעלה מחוץ לבית. זה נשמע לא שפוי למנוע ממישהו להיכנס לתוך הבית של עצמו. אנשים לא נועלים אנשים, לא בתוך חדר, ולא מחוץ לבית. 

 

זה שהוא נעל אותה בתוך חדר זה לא אומר בהכרח שהוא עומד להכות אותה. אבל זה עצמו מעשה לא לגיטימי. 

כן. אם היא נעלה אותך בכוונה כדי שתישאר בחוץעדיעד

ושתתחנן להיכנס  (אצלה זה היה עד בכי ממש) בוודאי זו סוג של אלימות,

מה השאלה בכלל??

אוקיי אז אזמין לה משטרה..יהודה224
נו באמת..
אפנה מחר לארגון בן מלך...
אה אופס אין כזה לגברים..
נראה לי שיש כבר...אמא וגם
מעניין אם גוגל ידע
אם זה הזוגיות שלכם אתם בבעיה רציניתמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ו' בכסלו תשפ"ב 17:11
וזה שאתה מבטל אלימות במחי יד זה מזעזע ממש

איך אפשר לצפות מאנשים לחמלה רק במה שנוגע אליך ואתה מכיר ולבטל דברים אחרים?
תלך תקרא קצת על אלימות, סימני אזהרה, מיכל סלע, לא חסר חומרים.
ואחר כך נראה אותך זורק שטויות על המקלדת ככה.
יש עוד דברים נוראיים בעולם
אלימות זה אחד מהם
התעלמות מאלימות זה עוד אחד מהם
זה לא הזוגיות שלנויהודה224
זה זוגיות של הרבה אנשים שלפעמים יוצאים מעט מהכלים זה משהו שצריך טיפול אבל לדעתי זה ממש לא מגיע לערך אלימות...

אם היתה הרמת יד הייתי אומר לה שתעוף משם אבל זה לא המצב פה
בכל מקרה יש פה גבר מתוסכל שצריך טיפול ובירור אבל עם כל המילים והצורה שכותבים פה אתם עלולים לגרום לפירוד וגירושין בלי סיבה אמיתית
אני בטוחה במיליון אחוז כמעטהמקורית
שהגבר הזה לא יילך לטיפול, מהסיבה הפשוטה שזה לא מוגדר אלימות, גם פה בחלק מהדעות ואני מניחה שאצל עוד הרבה אנשים שלא נמצאים פה. הוא רק ׳יצא מהכלים׳ לרגע ותכף יחזור לאיתנו הראשון. עאלק. ההגדרה הרווחת של אלימות לצערנו גם בשנת 21 היא מכות.
לא אומרת שהיא צריכה ללכת ולהתגרש כאן ועכשיו, אבל לטמון את הראש בחול ולא לראות שזה עלול להגיע להסלמה זה פשוט מטורף.
אולי יש דרכים לנסות לטפל בזה, או לגרום לו ללכת לטיפול, אבל צריך לעשות זאת בחכמה ורגישות רבה וספק אם זה יצליח כי מה לעשות הגמל לא רואה את הדבשת שלו.
זה מעשה חריג, וגם אם היה לה ׳אשם תורם׳ בהתנהגות שלה כביכול (כי אני בטוחה מתוך זה שהיא לא סיפרה את כל השתלשלות האירועים שהיא כנראה גם לקחה חלק פעיל במריבה איכשהו, ברור), ברגע שהיא התחננה לצאת ובכתה והוא לא שעה לבכייתה ולסבלה ולא דפק את הראש בקיר ואמר לעצמו איך הוא חשב לעשות דבר כזה נוראי ולטפל בעצמו מיידית על מנת
להבין מה קרה שם, או ללכת לטיפול זוגי שיעבוד על תקשורת נכונה וניהול כעסים ואף ממשיך בהזדמנות הבאה שיש לו לאיים באלימות - עדיף לקחת סיכון ואחריות על החיים מאשר לבכות אחרכך.
זה פחות חמור מלנעול בחדר סגור. אבל זו אלימותמיקי מאוס
בוודאי. זה הבית שלךמיואשת******
פחות חמור מלנעול בחדר סגור שזה בית כלא ולא. מאפשר לך לאכול להגיע לטלפון ללכת לשירותים ולצאת מהבית שלך.
אבל אלימות לחלוטין
איך זה שאלימות זה הכלי הכי נוח להשתמש בו זה משנה משהו?
כן, יותר קל לאנשים אלימים להיות אלימים. אז מה? איך זה מצדיק את זה בדיוק? אם השכן שלך ידחוף אותך במורד המדרגות כי זה יותר קל לו מאשר לחכות שתרד לאט זה גם בסדר כי זו התנהגות ילדותית יפשוט היה קל לו יותר?
מאיפה מגיע השיח המכשיר אלימות הזה? זה פשוט מחריד

אלימות לא צריכה להיות ״לשם אלימות״ כדי שהיא תהיה אסורה ולא בסדר
אם תוגש תחונה במשטרה על אלימות אתה תלך לכלא בין אם עשית את זה מהילדותיות מקלות או ״לשם האלימות״ שבדבר
מה זה משנה מה קרה לפני? באמת שאני לא מבינהפה לקצת
הוא חזר רעב מהעבודה, היה בטוח שיהיה אוכל והיא אמרה לו שהיא לא רוצה להכין לו אוכל היום.
ואז המסכן נפגע והחליט לעקוץ אותה באמירה אלימה?

היא לקחה לו את הסיגריות והוא רצה לעשן עכשיו אז מה היא מצפה? ברור שהוא ינעל אותה בחדר ולא ברור למה רק לחצי שעה! היה צריך להרבה יותר כי הוא עצבני שעכשיו אין לו סיגריות.

הבעל רוצה לקיים עכשיו יחסים כי הם לא היו ביחד כבר שבוע וחצי והאישה לא רוצה.
הבעל לא יכול כבר להתאפק אז ברור שיאנוס אותה, נכון?
מה היא מצפה? הוא ביקש יפה והיא פגעה בו בסירוב שלה! בגללה הוא גם עלול לחטוא בשז"ל! ה' ישמור. אז ברור שהוא צריך לקיים איתה יחסים בכח ואם היא לא רוצה שזה יקרה שוב אז שפעם הבאה לא תסרב.

להמשיך?
עוד דוגמאות להתנהגות לא נאותה של האישה שבגללה מגיע לה יחס משפיל ואלים?

לפי התגובות שלך אני מבינה שכל הדןגמאות האלה נשמעות לך הגיוניות לחלוטין.
כל הדוגמאות שנתת לא מצדיקות חלילהפרצוף כרית

כל הדוגמאות שנתת לא  מצדיקות חלילה

אם במקרים הנ"ל שפירטת הוא  התנהג כך - ודאי לשקול גירושין או פרידה או שינוי רציני ביניהם , כגון לדבר איתו ולהציב לו תנאי שאם לא משתנה תוך X זמן אז ...

 

 

אני מתכוונת לכך שיתכן שהיא ממש השפילה אותו וקראה לו בביטויי גנאי מעליבים וכדו' , הרבה יותר עוצמתי ממה שתיארת

 

שוב, הדוגמאות  שנתת נשמעות די נורמליות ולא מצדיקות התנהגות מצד הגבר כפי שתיארה הפותחת

למה לא?פה לקצת
את יודעת איזה משפיל זה לגבר שהוא כל היום מחזר ומצפה ובסוף האישה מסרבת?
היא גם הוסיפה לסירוב כל מיני מילות גנאי חמורות וביטויים קשים ממש עליו, ממש הייתה אלימה מילולית כלפיו.
אז עכשיו זה הגיוני שיקיים איתה יחסים בכח?

אלימות לא מצדיקה אלימות, משני הצדדים.
לא, אל תגזימי ותעשי ממני מפגרת, זו לא דוגמא שהתכוונתי אליהפרצוף כרית


אז איזו דוגמא כן מצדיקה אלימות?פה לקצת
איזו תגובה מצדיקה מציאות שבעל נועל את אשתו בחדר?
למשלפרצוף כרית

למשל 

אני מנסה לדמיין..... 

רק בתנאי 

שלא תעלילי עליי אחר כך שיש לי נסיון בזה חלילה

 

תארי לך שהוא עובד קשה

וקשה להם כלכלית נניח

והוא באמת מחפש עבודה וקשה לו נפשית מזה שלא מוצא

והוא ממש עייף מזה

והם בקושי יכולים לקנות דברים שהם צריכים - בגדים וכו'

 

 

והיא מרוב תסכול כלכלי של עצמה - מפילה עליו -

נניח - 

אתה אפס/הכל בגללך /איזה דפוק אתה / חבל שהתחתנתי איתך

וכיו"ב  - תחשבי לבד..... לא נעים להוסיף ביטויים שכאלו.......

וכן הלאה

 

 

לפעמים נשים מגזימות עם הביקורתיות שלהן, וזה הרסני

הוא בנאדם, הוא אנושי

 

גברים יותר אנושיים ורכים מנשים בד"כ, באופיים

ונשים קשות וחדות לעתים , וזה יכול לשבור את הנפש

 

אני מבינה, כי כשחברה בעבודה משליכה מחסרון מסוים שלי  על כל האישיות  - - - - זה משפיל ורומס את הנפש, אין מה לומר! 

אל תחשדי בי, לא נעלתי אותה בחדר ולא איימתי עליה חחחח אבל אני בהחלט מבינה את רגשותיו של הגבר המתוסכל ומרגיש שהוא לא יכול כבר שהיא תהפוך אותו לסמרטוט

לרגע לא אמרתי שום דבר אישי נגדךפה לקצת
אין לי מושג מה קורה בחיים שלך ואין לי שום דרך לנחש.
וגם כל התגובות שלי הם לא כלפייך אישית אלא כלפי הדברים שאת אומרת.


רגע, אז אם גבר עובד נורא קשה וקורע את עצמו. יוצא בחמש בבוקר וחוזר בשמונה בערב ועדיין אין להם מספיק כסף.
ואז אשתו בשמונה ורבע, עוד לפני שהוא הספיק להתאושש מהעבודה, מטיחה בו שהוא אפס ושהוא לא מועיל ואיזה מן גבר הוא שלא מצליח לפרנס את אשתו ולמה הוא עובד בכלל אם אין להם כסף- אז הגיוני לך שהוא בתגובה יתן לה סטירה? יגזור לה את האשראי?


ולמה? למה לא נעלת את חברה שלך בחדר? היא השפילה אותך!
באמת מצפה לתשובה.
אם זה כי את מבינה שזה לא הפיתרון- אז למה בין גבר לאישה זה כן הפיתרון?
אוקי כתבתי בעדינותפרצוף כרית

תארי לך שהיא מוסיפה וצורחת עליו ומשפילה אותו? ופוגעת לו בדימוי העצמי ממש ממש?

בקיצור אם את מנסה להבין מה אני אומרת, ולא רק להתקיף ולהתגונן,

 תדמייני איך הגבר מרגיש במקום להכנס לנעליים של האישה 

 

חברה שלי בעבודה, אין לי קשר מספיק קרוב איתה,

והיא לא הקניטה אותי עד כדי כך

 

בקשר קרוב מצוי שמרגישים בנוח יותר להגיד הכל דוגרי, ולכן בין בעל לאישה מצויות מריבות , כך טבע העולם, הם מרגישים בנוח לדבר פתוח וכן לפגוע

הגבר נעלב מאוד מאודפה לקצת
עד עמקי נשמתו.
מבינה את זה.
אבל בגלל זה לנעול בחדר? לדבר בכזאת אלימות?
תהיה הפגיעה קשה ככל שתהיה, לא מבינה למה זה מצדיק שהוא יפגע בחזרה.

כמו ש@הולך לאיבוד כתב, הוא נפגע מאשתו מאוד מאוד.
והוא גבר, ובכל זאת לא הרביץ לה.
איך זה קרה? כנראה הוא לא נעלב מספיק?

מריבות בין בעל לאישה לא אמורות ולא יכולות לכלול אלימות מכל סוג שהוא!
שובפרצוף כרית

שוב, לא הצדקתי,

לא אמרתי שמלכתחילה הייתי בוחרת גבר כזה, כן?

ברור שלא

 

רק אמרתי שזה לא עד כדי כך חמור,

והם נשואים כבר , זה לא שהיא רווקה ויכולה לבחור לא להתחתן איתו - היא כבר התחתנה,

 

אתן משוות אונס/רצח למישהו שנעל חצי שעה בחדר? זה לא אותו דבר.......

אתן משוות שהוא עצבני ואומר לה אני אתן לך כאפה לזה שהוא *באמת* נתן כאפה? לפי דבריה הוא לא באמת נתן כאפה

 

והאם הפותחת תיארה את כל התמונה? האם היא כתבה את כל הפעמים שהוא התייחס אליה יפה והיה נהדר ומקסים ורומנטי? הרי הם התחתנו, היא התאהבה בו, זה לא בנאדם זר מהרחוב, כן?

לכל אדם לעתים יש רוח שטות, ברור שהוא הגזים , אך בעיניי בתנאי שזה לא חוזר על עצמו, אם הם משקמים את היחסים ביניהם ומדברים מילים טובות והערכה, והיא רואה שהוא משתנה לטובה - יש סיכוי

 

ברור שהוא מתוסכל,

ברור שהוא בנאדם קצת עצבני יותר מהרגיל,

שזה נובע מהמון המון תסכול

שהוא צריך לעבוד על עצמו,

שהוא קצת סגנון "ארסי" אולי....

 

ואם זה חד פעמי פעם ב-5 שנים ולא כל יומיים - זה לא עד כדי כך נורא, מבינה?

 

לי נשמע כאילו הנעילה שלו אותה בחדר היא במקום להגיד לה משפט כמו - 

"עברת את הגבול, הגזמת עם הדיבורים העוקצניים שלך כלפיי לעומת כל הטוב שאני עושה לך"

כך זה נשמע לי.......

הוא פשוט לא יודע לבטא את עצמו מספיק ברור........

 

 

זה כמו שילד צורח בלי הפסקה ורוקע ברגליים בזמן של הסטריה (מכירה את התופעה?) אז את חיבת להיות קצת קשה איתו ולהגיד לו - "מספיק!" והוא בוכה, אבל מפנים את המסר

לא מצדיקה את ההתנהגות שלו אבל מבינה אותו

 

אבל אני מפחדת לדבר פה שלא תסקלו אותי

ואחת פה כבר כתבה שאני לא נורמלית - זהו הרגתן אותי

לא אוכל לכתוב כאן יותר ככל הנראה....

לא סוקלת אותך; מנסה להבין את ההיגיון שלךפה לקצת
אבל אם זה מפריע לך יכולת לומר מההתחלה והיינו עוצרות את הדיון.

את מבינה שגבר שרצח הוא בדכ לא מיד הלך לרצח אלא היה לזה הקדמה?
זה לא שבוקר אחד אחרי 10 שנות נישואים הוא קם ורצח את אשתו, היה לזה תקדים בהתנהגות שלו, היו נורות אדומות שנדלקו ולא שמו לב אליהם או ששמו לב אבל אמרו לאישה שאם היא רק תתנהג יפה זה יעבור.

אז כן; נעילה של בן/בת הזוג בחדר זאת אלימות וזאת נורה אדומה.
להעביר את זה באל תפגעי בו פעם הבאה, תהיי בוגרת ותתעלמי, תכיני לו ארוחה טובה כדי שיירגע- אלה אמירות מסוכנות.
אני לא אומרת שצריך להתגרש על זה אבל גם לא צריך להתייחס לזה בכזאת שאננות.

וזה שהם נשואים לא אומר שום דבר, לא סתם יש אפשרות להתגרש.
אם מישהי נמצאת בזוגיות מסוכנת אז יש לה מצווה להתגרש ולשמור על החיים שלה (כמובן שלא צריך מיד לרוץ לפתרון הזה אבל צריך לדעת שהוא קיים)
תודה לך על הרצון להבין, יקרהפרצוף כרית

צריכה לחשוב איך לנסח.. להסביר כוונתי......

 

1. מבינה שיש תקדים, לכן אמרתי תלוי באיזו תדירות, אם זה חוזר על עצמו כל יומיים - ודאי לשקול ייעוץ/פרידה/גירושין

רק בתנאי שזה משהו יחסית ממש חד פעמי

2. ודאי שזו נורה אדומה,

זו גם נורה אדומה עבורה לכך שהיא עברה את הגבול בכך שפגעה בו והיא לא התיחסה אליו בכבוד אלא כמו סמרטוט

והכוונה בתכיני לו ארוחה טובה וכו' - זה לשקם את הכבוד וההערכה ההדדית ביניהם לטווח הארוך\

3. ברור שלא בשאננות! פשוט לנסות לשקם ולא להרוס

4. התכוונתי לומר שאילו היתה נפגשת עם בחור כזה לצורך נישואין , לא היתה מתחתנת והיתה פוסלת אותו על כך 

אבל כשנשואים כבר, כדאי לנסות לשקם לפני שמפרקים בית....

בוודאי שאם זה חוזר על עצמו בתדירות גבוהה - הוא לא שולט על עצמו ושתתגרש/תתיעץ וכדו'

 

רק רציתי להאיר נק' מבט

מקווה שהבנת אותי 

ותודה על הרצון להבין את ההגיון, יקירה  

 

ואני גם חושבת שאת לגמרי מקלה ראששוקולד פרה.

 

הם נשואים שנה וחצי למען ה'!!!

 

אם זה הרזומה שלו- לאן הוא עוד עלול להגיע??

 

את משגעת אותי עם הרונדלים שאת עושה- העיקר שהאישה תיקח אחריות.

 

את לא מבינה שהאחריות שלה היא קודם כל להגיד- עד כאן!!

אני לא מוכנה להעביר את זה!

אני לא מוכנה שדבר כזה יעבור בשתיקה!

 

תביני שיש מצבים בחיים שהשכל אומר את הדבר הפשוט והישר- ולו צריך להישמע. 

ממש לא לכל מיני התעקמויות למיניהן,

שמנסות לפשר ולגשר

עוד לפני שנאמרה אמירה ברורה, נחרצת, חד-משמעית בנושא!

 

והאמירה צריכה להיות ברורה לחלוטין-

בפעם הבאה שאתה עושה דבר כזה- אני מתקשרת לשכן\להורים שלך\להורים שלי\ אפילו למשטרה!

קודם כל מישהו מהסביבה הקרובה חייב לדעת על מעשיו

ואח"כ אם צריך אפשר לערב משטרה.

 

אז מה אם היא התחתנה אתו!

היא קודם כל בן אדם ומגיע לה לחיות בביטחון בסיסי.

 

 

 

נכון, ברורפרצוף כרית
אני מסכימה לכל הדעות הגבר עשה מעשה חמור בכך שנעל אותה ודיבר אליה באופן בוטה - הכותרת של הפותחת כמדומני
על כך, אין ספק ואין ויכוח

ברור!!!!!!
זה ממש כואב ולא יאומן וממש משפיל כפי האישה,
ופשוט לבכות

עכשיו....
מה שרציתי להגיד זה,
שאם בסך הכללי הוא טוב אליה ואוהב תמיד,
והיתה פה מעידה חד פעמית שלו כתוצאה מכך שהיא העמיסה עליו רגשית ועשתה ממנו אפס (זו אלימות מילולית!!! שיפנה לארגון 'בן מלך' אבל אין...) --- שלא תצפה שהוא יתנהג אליה כמו נסיכה....
זה מצב כואב שדורש שינוי של 2 הצדדים
וכדאי לשקם, כי נשמע שחוץ מזה הוא בנאדם רגיל, היא לא ציינה דברים רעים נוספים - ומכך הנחתי שרוב הזמן הוא מתנהג כבעל רגיל ואוהב
רוצה להגיב לך.לא מחוברת
אני חושבת שהבנתי מה את אומרת.
אני לא חושבת שהפותחת התחילה באלימות מילולית, ואני לא בטוחה שלהגיד לגבר שהוא אפס זה אלימות מילולית אבל אני באמת לא יודעת..
יש בבני אדם יצר החיים, שזה היצר הכי חזק שלנו. המטרה שלנו זה לשמור על החיים שלנו. ועל שלמות הגוף.
שגבר בא ומאיים שהוא יפרק לאישתו תפרצוף.
זה מעורר סטרס בגוף, פיזית מעורר הורמונים. זה מפחיד וזה ממש איום על קיום הגוף. לנועל מישהי בחדר זה איום על הגוף שלה. ולדעתי זה יותר גרוע ממילולית. אם אין גוף אין נפש.
להגיד לאדם שהוא אפס זה פוגע וכנראה מעורר הורמונים אחרים, אבל לא ככה , ולא ברמה הזאת.
ברור שלהגיד לגבר אפס זאתהגיבן מנוטרדהם
אלימות מילולית! האמא של האלימות המילולית!

הוא לא איים שיפרק לה את הפרצוף אלא רק שיתף על סערת הרגשות שמתחוללת אצלו.
אצלי למשל אישתי רואה באור חיובי אם אני יגיד לה משפט כזה כי היא יודעת איזה אדם אלים אני הייתי ושאני לא יגע בה אלא רק משתף את סערת הרגשות שבי בעקבות זה שנפגעתי.

מסכים איתך שלנעול מישהי בחדר חשוך זה מעשה אלים וחמור מאוד במיוחד שהיא בכתה והוא יכל להבין בקלות מה עובר על הצד השני
מקבלת. כתבתי שאני לא יודעתלא מחוברת
אני גרה באיזור שמאוד מקובל לדבר ככה, שומעת את זה מהשכנים חופשי. אצלנו לא מדברים ככה.
ושחכתי לציין שזה מאוד חשוב הקונספט, אם יש בניכם הסכמים אז מעולה. אבל באופן כללי אני לא חושבת שאישה בטבעי שלה לוקחת אמירות בכזה סבבה.
והיא הוסיפה את המבט המשוגע. אני לא יודעת אם ראית פעם דבר כזה, אבל זה מפחיד.
את יודעת כמה פעמיםשירוש16
אמרתי לבעלי מילים בסגנון הזה (הורמונים של הריון, אחרי לידה, שילוב של משמרת ערב קשה וחזרה ב12 בלילה לארוחת ערב שהוא חיסל ולא השאיר לי שאריות.., )
נראה לך שאפילו פעם אחת בעלי אמר לי שהוא רוצה להרביץ לי? נעל אותי בחדר?
לפעמים בעלי עזב את הבית כדי להרגע. אבל מעולם לא הכריח אותי לצאת או להישאר במקום אחד בניגוד לרצוני.
צודקתפרצוף כרית

אנשים הם שונים

אנשים הם שונים???חולת שוקולד
זאת התשובה???

בעלה של שירוש לא נעל אותה בחדר פשוט כי הוא "שונה" מבעלה של הפותחת??

....פרצוף כרית

הוא חמום מוח יותר מאדם רגיל , אין ספק

אתן טענתן שזה אלימות

 

יש מצב שזה אלימות, אני לא מכירה את הבנאדם 

לא צריך להכיר בשביל להביןחולת שוקולד
שלנעול בן אדם בחדר לחצי שעה זאת אלימות
יש אנשיםשירוש16
אלימים ויש אנשים שאינם.
באמת שיש אנשים שונים.
הלם. פשוט הלםחצילוש
לקרוא ולבכות.
זה פורום ערוץ 7הולך לאיבוד
לא נראה לי שהיא נשואה למוסלמי...
נראה לי שמדובר בבחורה על ציר הדתייה הלאומית (אחרת אין דרך להסביר את ניבוליי הפה שנזרקו לעברו של הבעל)

פרודתי בכל מריבה היתה חותמת אחרי מטר קללות בברכה אופטימית " שאלוהים ישלם לך...!!!"

אחרי כל מה שהייתי עושה למענה זה באמת משפט בזויי שהיה מצליח להפר את שלוותי ולפגוע הכי נמוך שיש...

למילים יש לא פחות חשיבות מאשר למכות פיזיות.
מורה שאומרת לילד שלא יצא ממנו כלום זה הרבה יותר גרוע ממורה שנותנת פליק לילד!!!

הגיע הזמן שאנשים יבינו שלא סתם נאמר מוות וחיים ביד הלשון.

לא סתם אברהם ביקש משרה "אמרי נא כי אחותי את"...

יש חשיבות מטורפת למילים שאנו בוחרים להוציא מהפה.

אם הם לא היו נשואים וסתם היה מדובר בעבריין שחתך אותה בכביש גם אז היא היתה מעזה לפתוח עליו את הפה ולהגיד לו כל מה שהיא חושבת ???

בואו לא נהיה חכמים על חלשים וננסה באמת לתקן על מנת להגיע לעולם טוב יותר
ברור שדיבורים אלימים ופוגעניים מצד האישה זה לא בסדר!פה לקצת
מסכימה לגמרי לגמרי!
אין שום דרך להצדיק את זה. גם אם בעלה מרביץ לה זה לא מצדיק שהיא תחזיר לו באלימות מילולית!

אבל בדיוק כמו שאתה הבנת שלהרביץ לה זה לא הפיתרון אני מצפה שכל אחד אחר יבין שלהחזיר אלימות זה לא פיתרון!

למה אתה בחרת לסגת או לשתוק?
כי הבנת שאלימות זה לא הפיתרון.

אז להגיד למישהו 'הוא היה אלים כי את היית אלימה, תעשי חושבים' (וגם הפוך) בעיניי זה מזעזע ומצדיק אלימות.
יהלוםהולך לאיבוד
לעולם לא יתערבב עם צואה.

זו הגישה שלי בחיים!!!

תמיד שהייתי עובד במקומות עבודה של נוכלים הייתי עוזב מחשש שידבק בי הריח!

אם הבוס גונב אותכם במשכורת ואז על מנת להחזיר לו אתם גונבים דברים מהעבודה זה ממש לא בסדר!
קחו את הרגליים ולכו - אל תתלכלכו בגלל שהוא מלוכלך.

יהלום לא מתערבב עם צואה.
אתה רק מחזק את מה שאני אומרת.פה לקצת
אז כנראה שלמרות הכל אני עדיין שפוי האהולך לאיבוד
לא מבינה מה אתה רוצה, כאילו אמרתי משהו נגדך 🤷‍♀️פה לקצת
תנשמיהולך לאיבוד
שום דבר ממה שאני אומר כאן הוא לא אישי חלילה ואני מעלה פה נקודות למחשבה זה הכל.

חיבוק וירטואלי אם חלילה חשבת שאנו מתנגחים זה בזו
לדעתיהולך לאיבוד
גם אני חושב שפותחת האשכול לא ממש מספרת את כל האמת וחבל.
לא נראה לי שמקללות גבר ללא עבר אלים יבוא ויזרוק כזה משפט.
רק אלוהים יודע מה היה בדיוק באותם הרגעים שהיו בניהם.

בקשר שלי למשל פרודתי היתה נוהגת לקלל אותי ולקרוא לי בשמות גנאי סטייל "דנה אינטרנשיונל" ו "אביעד קיסוס"...
מעולם לא בחרתי להגיב לה בסיגנון שיר המחלוקת של עופרה חזה ז"ל.
תמיד או שהייתי נסוג ומחפש ללכת ולצאת מהבית או שפשוט - מרוב אהבה שותק...

היום בדיעבד אני מצר על כך שלא הקלטתי את כל אותם הרגעים כי בדיעבד אני היום יודע שהיא אישה אלימה ואכזרית בכל קנה מידה אפשרי.

לא מדברים ככה לא לבעל ולא לעמית ומי שנוהג כך גם אם אין אלימות פיזית - אין כבוד מינימלי - ועדיף שיתגרשו לטובת שניהם!!!
כנראה שאהבה אין שם...
אולי הם מנסים לבנות משהו יחד אבל אני לא מאמין שזה באמת יחזיק (מצטער בשם נביא הזעם).

שתספר את כל הסיפור ולא את נקודת הקיצון של המשפט שניער אותה לכאורה כי גם יכול להיות שהתמיכה שהיא מחפשת כאן לא תמימה.
אתה רק מחזק את זהמיואשת******
כמו שאמרת לא פנית לאלימות. כי אתה לא אלים.
ובאמת מצער שלא הקלטת
אבל גם אם אין פה את כל הסיפור, זו הנקודה, ששום דבר לא מצדיק אלימות. בדיוק כמו שהבאת את הדוגמא העצובה שלך.
לפי התגובה שלה, אם היית מרביץ לאשתך זה היה מוצדקפה לקצת
היא הרי פגעה בך, מאוד.
אז הגיוני לה שבתגובה אתה תהיה אלים כלפי אשתך.
ואם אשתך לא רוצה אלימות אז שתתנהג יפה.

ונכון. רוב הסיכויים שאין פה את הסיפור המלא ולכן לא הגבתי להודעה הפותחת.
אבל כשקראתי תגובה שמצדיקה אלימות לא הצלחתי להתעלם.
את יכולה לנסות לגרורהולך לאיבוד
אתן לך דוגמא לאנשים שונים שבאים ממקומות שונים...

אח של פרודתי למשל אם היה מגיע למצב כזה שאשתו קוראת לו בכינויי גנאי היה יושב עליה מאסר עולם!!!
אם יש פה מישהו מהרשויות שאוצה לבדוק את זה אתן לו את הפרטים.

כשמישהו פעם אמר לו שהוא כמו אבא שלו הוא חזר הביתה ושבר את הסלון ופינת האוכל עד ששכנים ששמעו את הרעש הזמינו משטרה.

כשהוא ראש את המשטרה הוא חשב שאנחנו הזמנו לו את המשטרה ודפק לי ולפרודתי מכות שכאבו לנו חודש וחצי מהמקרה.

את מנסה להכליל דפוסיי התנהגות בגברים של אלימות אונס ועוד כל מיני אבל כמו שיש גברים לא טובים יש גם לא מעט נשים שהן פרי בטנו של השטן.

שכל אחד יבחר את האנשים שסובבים אותו ואת המקום שבו הוא רוצה להיות!

אני מבטיח לך אישית שאחרי שהסיפור שלי יגמר אני אתפנה לזוגיות חדשה שתוכיח לכולם אחת ולתמיד אם אני ראוי לאהבה או שאני צאצא של גואל רצון...

עד אז תנסי להמנע מלגרור את הדיונים בפורום לאלימות מקלדת ולהכללות.
לא הבנתי מה רצית לומר ואיך זה קשור למה שהגבתיפה לקצת
יש פה אישה שמצדיקה אלימות, ולא משנה לי אם היא הייתה מצדיקה אלימות של גבר או של אישה.
אלימות היא לא מוצדקת והיא לא פיתרון.
אני לא קיללתי אותו בחיים (אני מבית דתי)סתם מישהי

ובחיים לא הוצאתי מהפה קללה. אבל מה שכן אמרתי לו דברים כמו לכולם אתה מראה שאתה צדיק ותראה איך אתה מתנהג לאישתך מה זה שווה כל החסד שאתה עושה .

ועוד דברים שהורידו אותו ולפי מה שהוא אמר נתתי לו להרגיש אפס. אבל זה מצדיק דיבור בכזו אלימות? נו באמת שום דבר לא מצדיק דבר כזה! בנאדם צריך להתגבר על הכעס שלו ולעבוד על המידות! 

 

במקרה שליהולך לאיבוד
היה מפריע לפרודתי שבנייד שלי היו שולחים בקבוצות דברים לא צנועים (היא חילונית גמורה) אבל תמיד היתה מטיחה בי משפטים דתי לפי דעתי ועוד כל מיני דברים בסגנון.

תמיד היתה מנסה לערער את הפן הדתי שבי ולרכב על הגל...



אני מראש לא הצדקתי את הדיבור של בעלך אבל באותה הנשימה אני חושב שחוכמת נשים בנתה ביתה...

הצעתי שלצד שקילת המילים שלך תתעדי את הדיבור שלו שגם אם אין הוא מגיע לכדיי מעשה - אין זה מתיר לו לדבר כל כי לא היית רוצה שהילדים שלך יחשפו לסיגנון חיים כזה שבוודאי ישפיע על הבתים שהם עצמם יבנו בהמשך.
בסך הכל הוא מתנהג אליך יפה? תתפייסו...פרצוף כרית

זה בהחלט משפיל דיבורים כאלו, כפי שדברת אליו,

הכי פשוט - היית רוצה שידברו אליך ככה? לא!

תגידי לו - אני מאד מעריכה את כל מה שאתה עושה עבורי וכו'. ........

 

ואם הוא לא חוזר על ההתנהגות - מעולה

אם כן - אז אולי תשקלי לפנות לעמותה וכדו' , לא הצדקתי את מעשיו לגמרי

אם באמת בחוץ הוא מקסים ובבית לא זה עוד נורה אדומה מאדמיואשת******
בבקשה תפני לעזרה מקצועית ואל תתייחסי לדיבורים כאילו יש לך שמץ אשמה בהתנהגות אלימה שלו. זה ממש לא נכון. אגב גם על איום במכות ניתן להגיש תלונה משטרתית, זו עבירה פלילית! על נעילה בכלל!!!
בבקשה בבקשה תדאגי לעצמך! מקרים קשים מתחילים במקרים קלים ואף איש מקצוע- אף איש מקצוע!!! לעולם לעולם לא יאשים אותך בכלום.
אין שום דבר שמצדיק אלימות ואיומים. שום דבר!
תפני לעזרה מקצועית לפני שזה מדרדר!!!!
יכול להיות שהדיבור שלך היה פוגע אבל הוא לא מצדיק אלימותמאמינה ומתאמנת
בשום פנים ואופן
וכמו שמיואשת כתבה, האנשים שבחוץ נראים צדיקים ובבית מתנהגים לא יפה לאישה זה דבר שצריך להדליק הרבה נורות אדומות
להשפיל אותו זה רע. אבל זה לא מצדיק אלימותמיקי מאוס
כתבתי לך למטה- את צריכה למצוא גורם מקצועי שיגיד לך אם יש סיכוי לשקם. והרבה פעמים יש!
אבל להמשיך ככה זה לא אפשרות

אין ספק ששיקום יכלול גם בשבילך ללמוד דרכים אחרות להביע את עצמך. גם אם הוא יצליח להשתנות זה לא יהיה תוך כדי ששמים לו סדין אדום מול הפנים.

אבל צריך שיהיה ברור שגם בפעם הבאה שיצא לך ותשפילי אותו אלימות לא תהיה באופציות ולא בשום מצב אחר
הוא התנהג כמו שאת אמרת שהואהגיבן מנוטרדהם
אפס.

לא שאני מצדיק אותו חלילה.

גם אם אדם שאני אוהב ורוצה שיעריך אותי היה אומר לי ככה הייתי שובר את הכלים ואפילו יותר גרוע.

תלכו לטיפול הכל יהיה טוב
להרבה מעשי רצח, היה חלק ראשון של הסיפור, מצדיק?שיר של יום


הוא לא רצח, זה העניין, אתם מגזימיםפרצוף כרית

יש ביניהם קשר הדדי

ואם הוא נותן לה בלי סוף והיא לא נותנת הערכה ועוד פוגעת בו קשה בחזרה.....

אפשר להבין את התסכול שלו

 

הוא צריך לעבוד על עצמו במקביל לא לעשות כן גם בזמני כעס,

אך יתכן שהיא "שברה את הכלים" והקניטה אותו באופן מוגזם באותו מעמד שהוא נעל אותה.....

 

שוב, לא מנסיון..... 

אנחנו לא. מעשי רצח לא קורים בלי סימנים מקדימיםמיואשת******
ונורות אדומות
איומים באלימות זה נורה אדומה
אלימות- לנעול בחדר זה אלימות ממש- זה מעבר לנורה אדומה.
תקראי קצת על נשים מוכות,סימנים לרצח ואלימות במשפחה. תקראי. תתייעצי עם אנשי מקצוע. אחר כך לא תכתבי דברים נוראיים יותר בפורום שמישהי עלולה לקרוא אותם
הגזמתפרצוף כרית

הוא אפילו לא נתן לה כאפה , הוא רק אמר את זה מרוב עצבים

זה נשמע לי ביטוי ממש לא נעים, אבל זה ביטוי שמביע כמה היא פגעה בו - רק מה??? - - גבר לא יבכה, אז הוא דיבר באופן בוטה -  כמו ארס כזה..... זה ביטוי , זה לא נשמע שהוא באמת פגע בה פיזית

 

הוא מתבייש להגיד כגבר "השפלת אותי עד עפר" ולבכות, אז הוא אומר את זה באופן לוחמני - "אפרק וכו'" שזה ביטוי ממש לא יפה, אבל כנראה הוא סגנון ארס כזה... כך נשמע לי..

 

תקראי חומר מקצועי ואז נדבר שוב. לא מגיבה לך יותרמיואשת******
מי שישמע אני צריכה את תגובותיך, את לא עושה לי טובהפרצוף כרית


לא היה מפריע לך לשמוע מבעלך כזה משפט?פה לקצת
אם בעלי היה אומר לי כזה דבר הוא היה צריך לעבוד קשה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד כדי שאתן בו אמון שוב.

ונשמע שאצלך זה היה עובר כאילו הוא אמר שהוא לא רוצה למזוג לך כוס מים.
מי שרגילה ושמעה משפטים כאלו לא מבינה את החומרה מספיקמיואשת******
זה יכול להיות מאבא ואחים, משכנים, אולי שכונת מצוקה או משהו, אבא של חברה. כל מיני. ברגע שמתרגלים לזה באוזן וחושבים שזה נורמלי…
ומי שגדלה אצל אמא למשל שזה הגישה שלה שכל מה שהגבר עושה הוא לא אשם זה את שלא כיבדת אותו. יש עדות כאלו או אנשים בגיל מסוים שגדלו ככה ומעבירים את זה הלאה
זה ממש עצוב
ממש לא רגילה לשמוע את הסגנון הזהפרצוף כרית

פשוט זה לא שהיא אומרת שכל יום הוא עושה לה את זה

אתן קצת מגזימות

 

ברור שמפריע , בחיים לא אמרו לי כזה דברפרצוף כרית

ברור שמפריע , בחיים לא אמרו לי כזה דבר, לא בעלי ולא המשפחה, אל תדאגי הכל בסדר איתי 

פשוט אני יכולה להבין את הסיטואציה, אתן עושות את זה קיצוני יותר ממה שזה נשמע

אני פשוט מבינה שיש מושג של משברים בחיים  ואל תקצינו עד לכדי רצח

לא מבינות? אז לא... לבריאות

רק אל תניחו ותגזימו - שזה לא מפריע לי או שאני רגילה לזה, כי הדגשתי כבר אינספור פעמים שזה לא המקרה 

הוא לא סיגנון ארס והוא בחיים לא הוציא צורת דיבור כזו מהפהסתם מישהי


אל תקחי נקודות קיצון כדוגמאהולך לאיבוד
ללמוד ממנה!!!

על כל 20 נשים שנרצחות בשנה (שכל אחת ואחת מהן היא עולם ומלואו) מתאבדים 400 גברים בכל שנה שמתוכם 85 אחוז הם אבות גרושים !!!!!!!!!!!!

כל אישה שנרצחת מקבלת מהדורת חדשות ולפעמים שבוע מודעות נגד אלימות.

כל גבר שמתאבד לא מקבל אפילו קבורה מכבדת.

כמה נשים אלימות מרחיקות את הגברים מהילדים וכמה תלונות שווא יש כנגד גברים ???

זו לא אלימות ולכן אין אף חברת כנסת מהשדולה שנלחמת בתופעה הבזוייה הזו.

גם אם גבר יקח משרד חקירות שיוכיח שהאישה התעללה בו אין תקדים אחד של הרשעה ופסיקת פיצויים לגבר שכזה ב 100 שנים האחרונות.

רוצות שינוי - תתמכו באמת בשניי צדיי המטבע.

נכנסת לפה לעניין אחרפה לקצת
השוואה של היחס לאלימות של גברים לאלימות של נשים.
אז כמו שכבר כתבתי, התגובות שלי הן לשני הכיוונים.
גם אלימות של נשים היא לא מוצדקת והיא לא פיתרון.

ואם זה היה גבר שפותח את השרשור והיה אומרים לו תעשה חושבים איך התנהגת ואז לא תספוג אלימות- הייתי מגיבה אותו הדבר.
צודק. אבל הפתרון הוא לא להמעיט באלימות הגבריתמיקי מאוס
אלא לתמוך בגברים מוכים ולהוקיע באותה עוצמה אלימות נשית.
כן גם אישה שהרימה יד, גם אם הכאפה שלה היא לפלפית צריכה לקבל את היחס שנותנים לגבר מכה. ברור
לא הבנת אותי בכלל...פרצוף כרית

לא בקטע של לחזור בתשובה ולא כל הכבוד לו

לא הבנת אותי בכלל........

 

ברור שזה חמור איך שהוא התנהג

השאלה מה היה הטריגר להתנהגותו - יש 2 אופציות

1)

אם היא רמסה והשפילה את כבודו לפני כן - 

אז שתעשה עם עצמה חושבים

2) 

אם היא התנהגה אליו יפה או רק העירה משהו קטן - 

אכן התנהגותו ודאי לא מוצדקת ואכן כדאי לשקול רציני פירוד או גירושין חלילה

 

 

 

מאחלת שיהיה לפותחת רק טוב והמון חוזק, לא קל....

לפי 1 זה לא ברור שזה חמורפה לקצת
אם היא צריכה לעשות חושבים אז יש מצב שאיך שהיא התנהגה היה חמור ואז התגובה מצידו הייתה מתבקשת.
לא בטוחה שהבנתי מה כתבתפרצוף כרית

התכוונת שאת מצדדת לדעתי או להפך?

 

התכוונתי שיש נשים שיודעות להעליב מילולית מאד חזק,

בלי שזה ייקרא "אלימות"

 

ואם זה המקרה, גם ידה בדבר

 

 

אם לא - ודאי שהיא לא אשמה ומעשיו חמורים ביותר 

מעריץ שלך.הולך לאיבוד
את אישה שבהחלא יודעת להתבונן בכל התמונה המלאה ולא רק " לחפש את אפי"...


מעריץ
שמע, זה שעברת גיהנום זה ממש נוראמיואשת******
אבל להעריץ מישהי שחושבת שלנעול את אשתך לחצי שעה זה להגיע לקיצון רציני. מאחלת לך שתבחר אשה נורמלית פעם הבאה משני הכיוונים.
חחחחחפרצוף כרית

לא אמרתי שזו מצווה לכתחילה שהוא נעל אותה לחצי שעה ........

ולא אמרתי שהוא צדיק

ולא אמרתי שכך ראוי לנהוג כשאשתך מכעיסה אותך, 

לא!!!!!!!!!

 

את מגזימה ומקצינה את דבריי, יקירתי הנחמדה!

 

ודאי שזה נורא

רק הסברתי לך מה הרקע לרגשותיו

ובסופו של יום, הוא לא פגע בה פיזית ממש

 

ברור שהמקרה המתואר כאן זו מריבה קשה שלא אמורה לקרות בזוגיות כלל, לכתחילה

זו לא מריבה סטנדרטית, זו מריבה קשה קצת...

 

 

אבל ,עדיין - הוא לא פגע בה פיזית

ויש להבין את הסיטואציה הקשה שהם נקלעו אליה וכיצד הגיעו לכזה מצב לא נעים בכלל......

לא צריך לפגוע פיזית כדי שהמעשה יקרא אלימותמאמינה ומתאמנת
לפעמים אלימות נפשית/ כלכלית/ מינית חמורה הרבה יותר מאלימות פיזית
תודה ממשפרצוף כרית

תודה, באמת נתנו לי פה הרבה הקנטות בשרשור, אני שמחה שמצאת הגיון בדבריי

כבר התחלתי לחשוב שיש בי משהו לא בסדר חח

לצערי יש באמת משהו לא בסדראישהואימא
בצורת חשיבה שלך .
כשקראתי מה היא כתבה על הנעילה בחדר קיבלתי צמרמורות. זה מזעזע. הרגשתי מחנק בגרון. בא לי פשוט לחבק את הכותבת.
וזה נורה סופר אדומה של אלימות במשפחה
ולך- פרצוף כרית יקרה, אם התאור לא זעזע אותך ובסביבתך יש אנשים עם התנהגות בריאה, אז ב"ה.
אבל לשאר הקוראים שקראו- אני אומרת , זאת נורה סופר אדומה התנהגות כזאת וזה ממש ממש לא תקין
לחרוץ גורלות לרעה זה הכי קלפרצוף כרית

לחרוץ גורלות לרעה זה הכי קל - יאללה תתגרשו..... 

את תגדלי את הילד לבד? את תתגעגעי לבעל ? לא, 

זו היא שתתמודד אח"כ,

 

 

לשקם ולבנות - זה הקשה והנכון,

בעיניי

 

ברור לי שהיא אוהבת אותו, היא בחרה בו,

 

בוודאי שזו נורה אדומה!!!!!

אבל אם הם מתפייסים למחרת,  והאהבה חוזרת , הם מתחילים לכבד אחד את השני, 

למה שזה יקרה שוב?

 

 

זה נבע מחוסר כבוד שלה כלפיו

כי יש דברים שאסור לעשותאישהואימא
יש גבולות.
ויש דברים שגם אם קורים פעם אחת,
זה עדין גבולות שנחצו
ואי אפשר להתעלם מהם.

טובפרצוף כרית

אז שהיא תחליט מה היא מתכוונת לעשות עם חייה

ושיהיה להם המון בהצלחה לזוג הזה!

למה שזה יקרה שוב? כי כה בדיוק עובד דפוס של אלימותנועה נועה

הצד האלים (גבר או אשה) פוגע. לא דווקא במכות, זה יכול להיות מילולית, זה יכול להיות במעשים שונים. ואז הוא מתחרט, מתנצל, אומר שהוא לא יודע מה עבר עליו באותו רגע. האהבה חוזרת ללבלב, הידד! ואחרי תקופה מסוימת - חודשיים, חצי שנה, שלוש שנים - הוא עושה את זה שוב. ושוב מתנצל, ומזמין זר פרחים ענקי. וחוזר חלילה. לאט לאט המחזוריות מתקצרת, האירועים סמוכים יותר אחד לשני וחמורים יותר. ואיפה זה ייגמר אם לא עוצרים את זה - אי אפשר לדעת

אוווו חזרתיהודה224
שנים לא היית פה??
איפה @יד לאישה???
לא חושבת שכל מי שמגנה קורא לה להתגרש אתמולמיקי מאוס
אנחנו קוראות לה לטפל בזה. לתת לזה יחס ולא להתעלם.
נשמע שכשהיא ננעלה בחדר לחצי שעה היא החליקה את זה הלאה.
היום זה כבר איום מפורש לאלימות
מחר זה אלימות פיזית כלפיה ומכה לילד שממש ממש הרתיח אותו והיה חצוף.

וזה לא אומר שהוא איש רע וכולו רוע, אלא שיש לו איזשהי בעיה, ויש בעיות שאסור לחיות איתם כמו מישהו שיש לו לגיטימציה איפשהו לפתרון בעיות באמצעים פיזיים אלימים. ולפעמים אפשר לפתור את הבעיה ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות אבל אם לא עושים את זה אז מסוכן לחיות ככה.
ולגבי השירשור מקודםאישהואימא
למה לא היית עושה את זה לעובדות בעבודה שלך, כי עמוק בלב את יודעת שלנעול בחדר זאת התנהגות חולנית ולא נורמלית. והייתי מתביישת לעשות דבר כזה שאנשים בחוץ עושים. ומי שלא מתבייש לעשות דברים כאלה בחדרי חדרים ובתוך ביתו שלו(לאישתו, לילדים שלו וכו')צריך לעשות חשבון נפש מאד מאד גדול. יש דברים שלא עושים ל*אף אחד*, גם לא לקרובים לנו ביותר) כי אלה מעשים אגרסיביים שמביעים רוע, שליטה, ושאר מטעמים חולניים. נכון שכלפי קרובינו אנחנו מאפשרים לעצמנו יותר, אבל לא דברים כאלה... יש גבולות של התנהגות.
זו לא הסיבהפרצוף כרית

עובדת בעבודה לא יכולה להשפיל אותי עד כדי כך

אישה יכולה להשפיל יותר, מכיון שהיא מכירה אותו לעומק, זה גם הכי פוגע מכיוון שהוא מצפה ממנה לתמיכה ובמקום זה היא כמו אויב

 

אני חושבת שהבנתי את הסיטואציה ואתן ממהרות לשפוט

תחשבי רק אם הבת שלך היתה "סתם מישהי"שוקולד פרה.

 

גם אז היית אומרת לה תתנצלי ותחשבי איפה טעית?

 

אני לא חושבת שהםצריכים להתגרש,

אבל הבן אדם צריך ניעור רציני מאוד-מאוד.

 

שימי לב למה שאומרים לך.

יכול להיות שאת טועה בשיפוט ה"פרווה" שלך?

 

תאמיני לי, אני מכירה מקרוב נשים מעלילות,

נשים שפותחות תיק לגבר על כלום,

נשים מסרסות.

 

זה לא המקרה.

 

ואגב,

דעתי היא במקרים כאלה שצריך להילחם בפגיעה של האישה, וגבר לא צריך לשתוק.

אבל איך נלחמים?

 

לגיטימי- להציב גבול בצורה ברורה

לגיטימי- ללכת לבית משפט

אפילו לגיטימי להגיד לאישה נוראה שהיא אישה נוראה.

 

לא לגיטימי- לזרוק חפצים

להשתמש באלימות

לקלל.

 

וכאן היה שימוש באלימות.

 

ואת נותנת לזה לגיטימציה בדברייך וזה אסור-אסור-אסור.

 

תחשבי שוב לו ביתך היתה "סתם מישהי".

המחשבה כאילו יש בה אשמה כלשהי שנותנת לגיטימציה לפשוע כלפיה ככה- זו מחשבה מעוותת.

אכן שניהם צריכים ניעור רציניפרצוף כרית
גם הוא
וגם היא

זה מצב שלא אמור לקרות בבית
מצד שני, צריכים תקווה לשקם

לדעתי, אין גבר שלא יתרכך למול יחס טוב של אשתו כלפיו

נשים יקרות, אין לכן מושג כמה כח יש לכן בידיים - זה נראה לכן שהגבר חזק? זהו, שלא....
הוא זקוק נואשות לעידוד ולהערכה שלכן, אף אם אינו משדר זאת
גבר שיקבל יחס טוב ומעריך מאשתו, אין לי ספק שישתנה לטובה

אם הוא לא משתנה - ודאי לפנות ליעוץ או עמותה וכו'
אבל לדעתי הוא ישתנה!!!! גבר צמא ליחס מעריך מאשתו! הוא לא באמת רוצה לדבר לאשתו אהובתו כך!
גם נשים צמאות ליחס חם מעריך ואוהבכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך ו' בכסלו תשפ"ב 20:36

והיא לא קיבלה אותו - אז לדעתך זה מצדיק שהיא תנעל אותו בחדר???

לפי דבריך - כן!

לגיטימי שכשדוחקים בן אדם לקיר ולא נותנים לו יחס טוב אז הוא יקבל אלימות.

והיא במקום אלימות - כפי את מצפה שיקרה - היא בסך הכל *אמרה*  לו שבחוץ הוא מתנהג טוב, ובבית היחס שלו לאישתו הוא נורא.

 

למה כששהוא מתעצבן על זה שאמרו לו שבחוץ הוא עושה חסד ובבית לא - אז זה הגיוני בעינייך שהוא ינעל אותה בחדר, או יאיים במכות, וכשהיא מקבל יחס לא טוב ונעילות בחדר - את מייד יוצאת נגדה על זה שהיא *אומרת* לו את זה????

 

גברים יקרים, אין לכן מושג כמה כח יש לכם בידיים - זה נראה לכם שהאישה חזקה? זהו, שלא....
היא זקוקה נואשות לעידוד ולהערכה שלכם, אף אם אינה משדר זאת
אישה שתקבל יחס טוב ומעריך מבעלה, אין לי ספק שתשתנה לטובה

אישה צמאה ליחס מעריך מבעלה! היא לא באמת רוצה לדבר לבעלה אהובה כך!

סליחה שאני עונה ככהאישהואימא
אבל את חיה בסרט...
ומה שאת כותבת גם יכול להיות מסוכן ולעודד נשים מוכות.
לא תמיד יחס חם וטוב משנה הכל.
אם את חושבת ככה, אז ב"ה שלא נחשפת בחייך. אבל זאת תמימות
ותאמיני לי שמיכל סלהאישהואימא
הייתה אישה רכה להפליא
אישה חמה ואוהבת
והרוצח שלה גם אמר לה שהוא זקוק נואשות לאהבה ולהערכה שלה.
יקרה, את פשוט מבינה שזה גלגול אחריות?חצילוש
את אומרת לגבר/אישה שחווים מבן הזוג אלימות בקשר, שאולי רק אם יתנהגו מקסים ומושלם אליו, זה לא יקרה. כמה כוח לך יש בידיים. את כותבת בפורום אינטרנטי פתוח. אדם שחווה אלימות בזוגיות שלו יכול לקרוא את זה וזה פשוט הרסנייי. אין לגיטימציה לאלימות. ובאלימות צריך תכף לטפל. אתמול. שבוע שעבר. לא מחר. זה שהוא לא עשה משהו שמצדיק מעון לנשים מוכות נניח, לא אומר שהדרך לא סלולה לשם עם דיבורים כאלה. אגב אני יודעת על אישה שהייתה מאיימת איומים אלימים ובעלה שתק ושתק. וזה הסלים. הדיבורים הפכו למעשים והיא התחילה להכות אותו.. לומר לאדם שחווה אלימות "את/ה רק אל תרגיז. אל תגיד משהו מעצבן שיעורר את זה, זה בידיים שלך" זה ממש ממש. לתת יד ולגיטימציה לאלימות. ממש. אני בטוחה שאת כותבת מכוונה טובה ותמימות.. ועדיין..
אוי ואבוי הסיום שלךבאורות
עושה לי אסוציאציה לכל סרט שיצא איי פעם על זוגיות אלימה.
"את לא מבינה שאני אוהב אותך? אני לא רוצה להרביץ לך, את גורמת לי להיות מפלצת!".
טוב, אז אולי זה באמת מחוסר ידע וחוסר הכרות שליפרצוף כרית
כי לא יצא לי בחיים לצפות במה שתיארת
את רצינית??כמהה ליותר

אם אין לך מושג בנושא - איך את מרשה לעצמך בכלל להגיב?

ועוד אחרי שאנשים חשובים פה שידועים כאנשים הוגנים ושמבינים בנושא *הזה* (ולא סתם אנשים אלימים כאלו ואחרים שקיימים פה) אומרים בפירוש שמדובר במצב לא תקין, אומרים בפירוש, שההתנהגות שלו לא קשורה אליה -  ואת ממשיכה להתעקש, לתת לגיטימציה להאשים ולכתוב פה במקום ציבורי דברים מסוכנים. 

 

אחרי שמזהירים אותך שמדובר בסכנה - לא יכלת כמה דקות לחפש מידע בנושא? להבין על מה מדובר? 

 

ובסוף את מודה שאת לא מבינה בנושא הזה, שאין לך מושג מי זאת מיכל סלע, שלא טרחת אפילו לקרוא בכרטיס האישי, שלא ניסית להבין באמת מה היתה הכוונה, ושאת לא מכירה אנשים שמתנהגים באלימות...

סליחה - אבל פשוט בא לי לבכות! 

....פרצוף כרית
אני פשוט מאמינה שסיפרו פה חלק קטן מאד מהתמונה
אני מאמינה שאם הוא היה ממש אלים -ומסוכן - היא היתה בורחת על נפשה ולא שואלת בפורום
ואני מאמינה שהיא לא סיפרה על שאר הימים הטובים שהיו לה איתו וכמה שהוא מדהים ונורמלי ב-99.999% מהימים
ואני מאמינה שהיא לא סיפרה שהיא השפילה אותו נפשית ומילולית קודם, עד עפר
אם זה לא נכון - כל ההנחות הללו- יתכן שאלימות...
וואוווואחת פשוטה
אני חייבת להגיב לך כי נשמע שאת פשוט לא יודעת על מה את מדברת...

אישה שנמצאת במעגל אלימות לרוב תהיה דווקא אישה מרצה, מתחשבת, מכבדת את בעלה , תלותית בו ומנסה כמה שפחות להרגיז אותו..

גבר אלים זה לא גבר שיתפוצץ על זה שהאישה השפילה אותו עד עפר, זה גם , אבל לא רק.
גבר אלים זה גבר שכשנגמר החלב במקרר הוא יתפוצץ על האישה שלא שמה לב שהחלב הקודם כמעט נגמר ולא רצה מהר לקנות חדש..

זה גבר אלים .

ממש לא מחייב שהיא דיברה אליו בצורה כזו..
ממש לא מחייב שאם היא הייתה אישה מרצה, וותרנית, שנותנת לבעלה הכל , אז הגבר היה מעריך ומכבד אותה וכך היתה יוצאת המעגל הזה...

כנראה שדווקא בגלל שלא ראית ולא נתקלת בסיפורים כאלו באמת אז את מרשה לעצמך להגיב כאילו מדובר פה על בני זוג עם מערכת יחסים נורמלית ואיך מתמודדים בקשיים שצצים.

לבני זוג שיש בהם מישהו אלים אין מערכת זוגית נורמלית והעצות שלך ושל דומך רק מזיקות .

לכן ..תחשבי טוב טוב לפני מה שאת כותבת כי את נשמעת אישיות מקסימה וחכמה שאפשר ללמוד ממנה הרבה

..לכן הזהרי נא בדבריך.
צודקת לחלוטיןפרצוף כרית
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 21:28

הדגשתי לכל אורך דבריי, שאם המקרה הוא כפי שתיארת - 

שגבר חלילה מתפוצץ או אלים כלפי אשתו במקרה סטנדרטי כגון

נגמר החלב המקרר

היא מסרבת למשהו מסוים כי עייפה וכדו' - 

ודאי שזה גבר אלים!!!!!

 

דברתי על מקרה שהאישה השפילה עד עפר, רמסה את אישיותו בדיבורים מגעילים שנאמרים באופן אלגנטי, ושהגבר נעל חד"פ בזמן כעס גדול מאד

כי אני גם נגד אלימות מילולית, אנשים שמשפילים את השני שנתן להם כ"כ הרבה- ואפילו אם הם מדברים בשפה של "אוניברסיטה" מילים גבוהות - זה לא מצדיק את דבריהם!

תודה לך והמשך יום נעים


אז את בעצם אומרתאחת פשוטה
שאם מישהו גנב וגזל לי עפרון מהקלמר נניח .. אז לי מותר לגנוב לו את המספריים?

אלימות אחת לא מצדיקה אלימות אחרת.
האמת שעכשיו אני קוראת את כל התגובותאחת פשוטה
וראיתי שניסו שכבר רבות וטובות ממני ניסו להסביר לך את הטעות שלך ..
אז עזבי. אין טעם לפתוח שוב..
לאפרצוף כרית

אני אומרת שאם מישהו גזל לך עפרון מהקלמר באופן חד"פ

וחשוב לך הקשר איתו - אז תחליקי ותעלימי עין

 

אם לא חשוב לה הקשר - היא תמיד יכולה להתגרש, זה הכי לא בעיה

לא, היא אומרת שלנעול פעם בחודשיים זה ממש בסדרמיואשת******
זה בכלל לא אלים.
רק אם התדירות של זה עוברת לפעם בחודש אז כדאי לברוח כי הגברת מודה שזה באמת אלימות.
עד אז כבר זה יהיה רצח
אבל למה שיהיה לה אכפת.


״אם הוא נועל כל הזמן - בתדירות גבוהה נניח פעם בחודש ומטה - בוודאי שזו אלימות״
זה הגדרה שראויה לפרס נובל לעידוד לאלימות ורצח. והאמת, הפרסום של אמירה כזו פה מצדיקה תלונה במשטרה . זה לא אמירה שאמורה להתפרסם פה ולעבור בשקט מצד הפלטפורמה

כמישהו כותב בפורום הזה את המילה ״פורנו״ ידאגו למחוק את זה ל״זימה״
אבל אמירה כזו? שטויות. מקסימום תירצח עוד מישהי בזכותה. לא קריטי.
כל הגבולות נחצו בדיון הזה.
💔
אל תתפסי אותי במילהפרצוף כרית
נכון, גם פעם בחודשיים זו אלימות, את צודקת

התכוונתי שאם קרה פעם אחת ב-5 שנים כדאי לשקם את היחסים
אם את רוצה שמנהלי הפורום ימחקו - שימחקו - אין בעיה
גם פעם אחת בכל החיים זאת אלימותחולת שוקולד
אלימות נמדדת במעשה, לא בתדירות

לשקם או לא זה כבר עניין אחר, גם זוגיות עם אלימות לפעמים אפשר לשקם
נמחקה הפיסקה האחרונה וזה ממש חשובנגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ב 21:29
ממש

אני לא יכולה להסביר עד כמה אפילו...

בבקשה.
המילים הללו, גם אם אין בהן כוונה רעה חלילה, ואני בטוחה בטוחה שאין, אבל המילים הללו, וגם אחרות כאן בשרשור הן ממש בגדר סכנה.

את אישה טובה שרוצה רק טוב לכולם, אני בטוחה שלא התכוונת, אך מילים כאלה בהקשר הזה ודאי שאסור להן להיאמר.

יש כאן אלימות
ואסור אסור אסור שתהיה אפילו טיפה של הצדקה או לגיטימציה או אפילו פרשנות שזה יכול איכשהו להתעכל ולעבור למישהו בגרון, באף מקרה, באף מצב, גם לא ב100 שנים.
לא.
אלימות לא.

והדבר היחידי שחשוב כרגע זה למגר את האלימות
זהו
עד שלא תהיה ולא תוכל להיות שום דבר אחר לא לנגד עיננו כעת.

והמילים שכתבת לצערי מסוכנות וממש אודה לך אם תוכלי למוחקן 🙏🙏

שיהיה רק טוב לכל עם ישראל אמן
..........פרצוף כרית
תודה לך נשמה יקרה
האם הגבת כתגובה אליי?
לא יודעת בדיוק מה הוא מחק, אבל סבבה -עשו כראות עיניכם!

ואת צודקת
וכתבת יפה מאד ובעדינות, בחמלה, את ממש נשמה טובה
כואב לי כל כךיהודה224
שההסבר הזה הוא רק לצד אחד..
אתן ממש צודקות בכל מה שאתן אומרות אבל אתן כל כך חד צדדיות ומתעלמות לחלוטין מהצד השני של המטבע
רוצה לכתוב באריכות אך כרגע לא יכולה,נגמרו לי השמות
אנסה ממש בקצרה:

אלימות לא פותרים באלימות.

וכל יחס לאלימות צריך להיות חד משמעי, ברור וחד: שיש לנו אפס סובלנות לאלימות ושאסור לה להתקיים, אף פעם.
ולעשות הכל כדי לדאוג לכך ולמגרה.

בהודעה הפותחת תוארה אלימות מצד הגבר באופן הכי ברור.
מצד האישה לא היו כך פני הדברים כלל, גם אם היה יחס לא ראוי וכן הלאה, אלימות לא תוארה.

כך או כך, ולצורך הדיון גם אם כן הייתה - לא פותרים אלימות באלימות כאמור.

והדרך הכי חשובה כרגע היא מיגור האלימות.

רק על גבי כך ניתן יהיה להתייחס לזוגיות עצמה וליתר הדברים.

מה גם שהאמירות אותן הזכרת שעלו בשרשור מנשים יקרות, וגם בהודעתי עליה הגבת כעת, היו אמירות נגד מילים ואמירות אחרות שנאמרו כאן בשרשור שעלולות היו להביא ללגיטימציה או הכלה של אלימות, שזה דבר מסוכן מאוד מאוד בפני עצמו.

למשל בהודעה עליה הגבת כעת, ביקשתי למחוק לפחות פיסקה שהייתה עלולה להיות הרת אסון וב"ה אותה פיסקה אכן נמחקה.

ואם זה לא היה ברור כותבת שוב:
אלימות לא יכולה להיות.
בשום מצב.
לא מצד הגבר ולא מצד האישה
לא פעם בחודש ולא פעם ב100 שנים
לא אם עיצבנו אותנו ולא אם היו נופת צופים כלפינו
ואלימות אחת לא מצדיקה אלימות שנייה
ואין פותרים אלימות באלימות
ובאלימות מטפלים בראש ובראשונה
אצל בעלי מקצוע בלבד המוסמכים לכך בפרט
ורק לאחר מכן ניתן לעשות מה שרוצים, אבל לא לפני המיגור ההרמטי והביטחון השלם שאלימות לא תהיה כאן לעולם.
תודה שדייקת את הנושאשם פשוט
אין שום התנהגותשירוש16
שמצדיקה אלימות.
וזה בנקודה שאת כנראה לא מבינה.
מילים אלימות זה אותו דבר כמו אלימות פיזית. זה אלימות.
ושוב - אין דבר בעולם במצדיק אלימות.

חוץ מהגנה עצמית במקרה של ניסיון רצח.
אמאלה איזה פחד לשמוע כך,את חייבת לדבר עם משהי שמבינה...רויטל.

בעניין, מצד אחד לא בקלות מפרקים בית, מצד שני את לא צריכה לחיות בפחד,

אסור להשאיר את הבית כך זה ממש מזעזע ומפחיד לחיות כך, שוב תערבי משהי

מומחית לעניין, והלוואי שתבשרי אותנו בשורות טוב אמן.

תתקשרי לעמותת בת מלך ותתייעצי איתםמיואשת******
נכון שלהיות גרושה במצבך זה לא פיקניק
אבל להיות אשה מוכה או גרוע מכך זה הרבה יותר גרוע.
יתכן שיש דרך להגיע לחיים נורמליים אבל היא עוברת בטיפול עמוק מאד והעמותה תוכל לעזור לך להבין כמה זה חמור ואיך להוביל אותו לטיפול בצורה לא מסוכנת.
אל תמשיכי כך בשום אופן.
לדעתי אתם צריכים לשבת עם אדם שלישי שאתם מקבלים ממנויהודה224
וקודם כל לדבר על המצב.
בעלך בעיני לא נשמע אדם אלים... לדעתי יש לו בעייתיות בויסות רגשי ויותר מזה הוא ילדותי ולא איש אלים...
ככה נראה לי
אבל בכל זאת מכיוון שבאלימות עסקינן רצוי לוודאות את הנקודה הזו עם אנשי מקצוע כדי לשלול סכנה עתידית חו
תודהפרצוף כרית

הנה גם אתה מצדד לדעה שאיננו אלים ומקסימום להתיעץ

זה מה שהתכוונתי

אני בדרך כלל לא מגיבה פה, אבל הייתי חייבתכמהה ליותר

דבר ראשון אני פשוט מזועזעת!!! יש פה המון אנשים בפורום, כולם פה קוראים את כל מה שנכתב, קוראים פה דברים מזעזעים, של האשמות נגד קורבן לאלימות, קוראים פה הצדקות לאלימות - וחוץ משני אנשים פה -אף אחד לא מגיב???????????

 

אני בהלם בהלם בהלם!!! לא רוצה אפילו להגיב ישירות למי שמצדיקה מעשים כמו נעילת אישה בחדר עד כדי *בכי*, איומים או כל אלימות אחרת...

 

ולפותחת - אני מבינה מאוד מאוד את הקושי שלך, ואת הרצון שלך שלא לפרק את המישפחה - בגלל הילדים, וזה לא בטוח שהדרך היחידה היא גירושים, ממש ממש לא!

את צריכה פשוט לפנות לעזרה- שיהיה מישהו מיקצועי שילווה אותך.

יש את עמותת בת מלך שיכולה מאוד לעזור, כל מה שאת צריכה לעשות, זה רק להתקשר ולדבר איתם, ותהיי בטוחה שלא סתם יגידו לך לפרק משפחה, הם יכולים ללוות אותך, לפנות לבעלך, להפנות אותו ליעוץ, לטיפול באלימות (ויש כאלו טיפולים) ובגדול- להיות לך גב. 

ואני באמת חושבת שיהיה צורך בעבודה משני הצדדים - גם מהצד שלו וגם מהצד שלך, תמיד יש מה להישתפר, אבל עדיין - שום דבר לא מצדיק אלימות כזאת.

מה שתיארת זה מצב לא תקין בכלל!! במיוחד לא לנעול בחדר! שום דבר לא מצדיק דבר כזה, וזה אפילו לא נורה אדומה- זה אלימות ממש!!!

אני מתחננת אליך, תפני לעזרה *מיקצועית*!

ושוב מדגישה - אני בטוחה שלא ימהרו ליעץ לך להתגרש, הם ידעו להסתכל על התמונה הרחבה, לשבת איתך ברצינות, להבין מה קרא ולייעץ לך בהתאם.

 

תודה שכתבת את זה. אשמח אם גם את תדווחי לממנהליםמיואשת******
יש פה אמירות שפשוט אסור להן להישאר כתובות במקום ציבורי שבו נשים תקראנה אותן ויעודדו אותן לסכנת חיים.
@אלעד שלחתי דיווח ולא קיבלתי התייחסות.
יש פה הסתה איפשור ועידוד אלימות במשפחה
יש פה הודעות שצריכות להימחק מהפלטפורמה הזו
אני באמת לא מבינה איפה המנהליםכמהה ליותר

אני לא מסוגלת לקרוא את זה כבר, זה נורא מה שהולך פה.

מזל שאני בדרך כלל לא קוראת בפורום הזה...

שרשור האשמת הקורבן6554433
אנשים לא מבינים כמה כח דרוש לקורבן
להודות שרימו אותו, שהנישואין היו מקח טעות.
מי פה מכל מחלקי העצות ההרסניות מסוגל להודות בחיים שלו שרימו אותו? העיקר להתחפר כמו בת יענה ולא להודות שאדם נפל בפח.
טוב שיש פה מעט שמביא את הקול השפוי.

כמה כח דרוש לקורבן להגיד שמה שקרה זה לא באשמתו? המון!
כמה כח דרוש לקורבן כדי לצאת בכבוד ובראש מורם מזרועותיו של בן הזוג הפוגע? המון!

ואלה שדורשים מהקורבן לקחת אחריות
מפנצרים את כל טיפת הכבוד העצמי שעוד נשארה
לבן אדם שנפגע ואזר כוחות לשתף את הדברים בשרשור ציבורי.

מתייחסים לחיים כאילו זה משחק ילדים, שקורה שרבים בארגז חול ועושים שולם שולם לעולם..
החיים יקרים מדי לטעויות האלה
ואף אדם לא אמור לחיות עם אדם אלים. לא משנה אם זה חבר,שותף, או בן זוג.
חבל שתולים כאן לקורבן תקוות שווא -
לתת תקווה זה טוב,אבל לא כשהיא מלכודת לחזור לקשר ההרסני. יש גם תקווה מחוץ לקשר ההרסני,יש שם המון חיים
טובים ולא אלימים.


את צודקת במיליון אחוז! ואוסיף מעבר לזה -קצת חוצניקית

כולם מתעלמים פה לגמרי מהאחריות שלנו כהורים.

זה שהוא אלים אין פה שום ספק. אף אחד לא צריך להסכים שינעלו ויכלאו אותו, ואין דבר כזה בשיח בתוך המשפחה איומים באלימות. פשוט אין. לא מבינה את כל המצדיקים האלה מרחוק. "המרחם על אכזרים" וכו'. אבל גם אם נשים בצד את האישה לרגע, הרגיזה/השפילה וכל הסיפורים האלה -

 

יש פה ילדים בתמונה!

כשאנחנו מביאים ילדים לעולם אנחנו אחראים עליהם. על שלמות הגוף והנפש הרכה שלהם. אם זה משהו שאת לא היית רוצה שהילדים שלך יראו - זו נורה אדומה. אם זה משהו שלא היית מוכנה שהילדים שלך יחוו - זו נורה אדומה. היום הוא עשה את זה לאשתו ומחר יעשה את זה לילד - מה אז תגידי? גם אז תצדיקי אותו כי הילד הרגיז אותו? אם הבן שלך כמבוגר היה מתנהג ככה, האם היית מצדיקה אותו או מזדעזעת? אם הבת שלך הייתה חווה כזה דבר מבעלה, מה היית אומרת לה?

לי, לפחות, התשובות מאוד ברורות.

ילדים משחזרים לרוב את מערכות היחסים שראו בבית.

לא לרצות לטפל בזה "כי יש ילדים בתמונה" זה השיקול הכי שגוי שיש. חייבים לטפל בזה דווקא כי יש ילדים בתמונה! זה לא אומר להתגרש בהכרח, אבל צריך להבין שיש פה משהו לא תקין, וחובה לטפל בו. טמינת הראש בחול בעיני זו הפרת החובה הבסיסית שלך כהורה!

צריך כמובן לעשות את זה חכם, לתעד, להתייעץ, לשתף. "להבין" את התוקף ולהצדיק אותו זה הדבר הכי הכי שגוי שיש.

 

אגב, גברים שמצליחים לצאת מזה, עם טיפול והבנה, שבורים לגמרי מהסכנה שבה העמידו את היקרים להם ביותר. מי שנמצא במצוקה ולא מסוגל להתמודד עם החיים בלי להפעיל אלימות צריך עזרה! והעזרה היא לא לעודד את המשך הדינמיקה הזאת, אלא לתת לו כלים לצאת ממנה.

 

לטפל במצב זה האפיק הכי מיטיב עבור כולם במשוואה הזו, גם עבור הצד האלים. גם אם זה בא ממקום "ילדותי" ש"נפגע" כמו שאומרים כל המצדיקים פה - אז יפה, הוא צריך עזרה כדי להתבגר ולהתמודד עם פגיעה בצורה שאינה אלימות.

מסכימה ^^^Lia

קוראת פה את התגובות ולא מופתעת מאותם אנשים שממשיכים להצדיק אלימות.. זה מוטיב חוזר בכל ההודעות שלהם.. מזעזע 

ואוו, חיבוק גדולעדיעד

טיפול, ייעוץ ומהר. היום זה משפט סתמי, מחר זה כבר יקרה בפועל...

תשמעיאור וחיים

נשמע שבעלך הוא אדם הגיוני שקצת מאבד שליטה כשהוא כועס. הוא לא מאבד שליטה ברמה שהוא מרביץ לך, אבל הוא כן חוצה קוים אדומים, וזה עלול להחריף אם לא מטפלים בזה. זה לא מצב שמצריך גירושים, אבל זה כן דורש טיפול. 

 

נשמע שהוא מבין שהוא חצה קו אדום בדיבור שלו, לכן אפשר לדבר אתו על זה. תגידי לו שאת מצטערת שפגעת בו, את מבינה שגרמת לו להרגיש רע ואת מבקשת סליחה. אבל התגובה שלו חצתה קו אדום, והיא הייתה תגובה אלימה, ואת ממש פחדת ורעדת ממנו. ותבקשי ממנו ללכת לפגישה עם פסיכולוג שיאבחן את היכולת שלו לשלוט בעצמו במצבי כעס, ואם צריך שיעבור טיפול. תגידי לו שהאמון שלך בו נפגע, ואת מפחדת שדבר כזה יקרה שוב, ולכן את מבקשת שילך לפסיכולוג בשביל שתוכלי להחזיר את האמון בו שוב. 

 

תבואי לשיחה ממקום רגוע ונעים אך בטוח בעצמו ויציב. אל תדברי ממקום מאשים, כי את לא רוצה להחזיר לו על שפגע בך, אלא את רוצה להניע אותו לטפל בעצמו, וזה לא יקרה על ידי האשמות. 

 

אל תפעלי מתוך חרדה כאילו הוא עוד שנייה רוצח אותך, כי הוא ממש לא שם. אבל גם אל תהיי אדישה לאמירות האלה, ותדרשי ממנו לטפל בעצמו. המצב שלו לא חמור, אפשר לטפל בזה. 

 

אבל אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שיש לו ניסיון עם מקרים כאלה.  אולי גם ייתן ייעוץ איך לדבר איתו על זה. 

אישה יקרהמאמינה ומתאמנת
שום דבר שאשה עושה לא מצדיק איום באלימות. שום דבר!
שום דבר שאשה עושה לא מצדיק לנעול עליה את הדלת!

גם אם גבר פגוע ואפילו פגוע מאד הוא לא אמור להתנהג באלימות
בבקשה תתקשרי לארגון בת מלך או לאחד הארגונים שכתובים בהודעה בלמעלה של הפורום

הגיוני שאת חוששת להישאר לבד עם שני ילדים קטנים, אבל אני בטוחה שאת רוצה לשמור ולהגן עלייך ועליהם
לא מגיע לך שיתנהגו כלפייך באלימות

בטוחה שזה קשה לעשות צעד כזה, אבל לפחות תתקשרי ותבדקי עם אנשי מקצוע מה את יכולה לעשות במצב שלך
בהצלחה❤️
אני לא כועס...מכעיסים אותי...שם פשוט
זאת ודאי אלימות אבל לא בטוח שהוא איש אלים אלא שהוא לא יודע לווסת את הרגש שלו וזו התגובה שהוא מכיר למצבים קשים.
אם הוא מוכן לטפל ולרכוש כלים חדשים ביחד שניכם- מעולה
אם לא אז לארוז וללכת.
הוא בהחלט חצה קווים אדומים. אלימות זה מחוץ לתחוםמיקי מאוס
נעילה בחדר היא לגמרי אלימות פיזית
ואיום מפורש זה חמור לא פחות.

מה שהכי דחוף לעשות זה לפנות לעמותה שמתמחה בזה או לגורם מקצועי, שתוכל להפנות אותך לאן שצריך. תיזהרי מאנשים שמייעצים לך לברוח,זה בכלל לא בהכרח הפתרון הנכון במקרים כאלה זה יכול רק להחריף את המצב וגם יש סיבה שהתחתנת איתו ובסוף אני בטוחה שאת רוצה לגדל איתו את הילדים שלכם כמובן רק כשאת בטוחה ורגועה.
יש המון מכונים שיודעים לטפל במקרים כאלה ולעזור לבנאדם לבטא את עצמו אחרת, ללמד אותו כלים חלופיים לאלימות, והרבה פעמים זה עובד! אבל ממש לא תמיד. תלוי מאיזה מקום מגיעה האלימות... לכן חשוב למצוא מישהו שמבין שישמע את כל התמונה המלאה וכל הפרטים ויגיד לך אם יש טעם לנסות ואם כן אז איך ואם אין סיכוי וחובה להיפרד אז גם יכווין אותך איך כי זה רגיש ומסוכן

אבל כמובן שלבלוע את זה ולהמשיך ככה אי אפשר.
אנחנו לא שמענו את הצד שלך עד הסוף, אם מהצד שלך גם קיימת אלימות מעבר למילים פוגעות אז זו בעיה גדולה שבידיים שלך לפתור אותה. זה קו אדום מכל הכיוונים. (וזה לא מצדיק את שלו חלילה, זה אחריותו המלאה, אבל מה לעשות כולנו בני אדם ואדם שחווה אלימות מחזיר כזו)


זה שהוא אמר שבא לו להורידהגיבן מנוטרדהם
לך כאפה וזה נשאר שם אז ממש כל הכבוד לו שהוא שולט בעצמו. אני לא רואה בזה אלימות אלא כעס יותר.

זה שהוא נעל אותך בחדר בחושך אפילו שבכית זה ממש אלימות. בעיקר נפשית

אם בשביל זה לברוח מהבית אני לא חושב.

חוצמיזה שזה שהוא לא מכור לסיגריות לא אומר כלום על הצורך בשעת עצבים כדי להרגע.
בסוף חייביםזוזיק העכבר
שיהיו גבולות שהם שחור לבן. לאיים במכות, לנעול בחדר - זה חייב להיות גבול.
אם מישהו עבר את הגבול - לא אוטומטית מפרקים את הבית, אבל תיקון חייב לבוא מהבנה שלו שהוא עשה מעשה שלא ייעשה.
במריבות של בני זוג אפשר ליפול לכעסים מאד גדולים - אם אין קווים אדומים - אין תחתית לתהום שאפשר להגיע אליה
המשפט האחרון שלך מדויק ונכוןמיואשת******
וכל משפטייך ומילותייך מדויקים, נכונים וחשובים מאין כמותםנגמרו לי השמות

כמה טוב שכתבת כה חד וברור! זה פשוט יכול להיות הצלת נפשות המילים שלך!!!

 

וכמה אני מעריכה אותך על הליווי והעזרה שלך לחברתך (ראיתי בדיוק בפורום הו"ל וקראתי תהילים)

 

את מדהימה!

מדהימה!

תודה לך! עכשיו אני בוכה פהמיואשת******
עברתי כזה יום נורא עם השרשור הזה
בכיתי המון היום
לא הצלחתי לתפקד מרב סבל שיש נשים שחושבות ככה ואני לא מבינה חמה המנהלים לא מתערבים ולמה נותנים לזה במה!!!!
ואם *את* אומרת שזה טוב שכתבתי
וזה יכול להיות הצלת נפשות
אז היה שווה. באמת. כל היום שלי וכל הסבל שלי היה שווה אם מישהי או מישהי אחת הבינו את האמת.
תודה שאמרת את זה.❣️
מיואשת, את הקול השפוי פה בשרשורשחרית*
אני קוראת בכאב גדול ומאוד מאוד מתקשה להתנסח כנגד הקולות שקראו פה לאישה לקחת אחריות או להצדיק את מה שהבעל עשה. תודה שנלחמת פה ונאבקת להגיד את המובן מאליו שלמרבה הצער לא מובן.🤗
מסכימה לגמרירקלתשוהנ
יש אנשים שמתווכחים כי הם אוהבים להתפלפל ולנצח, @מיואשת****** כשאת מתווכחת זה עם כל הלב בפנים.
❤️❤️❤️מיואשת******
אין לכן מושג כמה חשוב לי שכתבתם את זה. תודה!!
לגמרי! מצטרפתנועה נועה


האשה גם צריכה לקחת אחריותהגיבן מנוטרדהם
ברור שהיא לא טלית שכולה תכלת וכמובן שהבעל צריך להתאפס מהר עוד יותר
לא היא לאבאורות
לא משנה מה בן אדם אומר זה לא מצדיק שמישהו יתנהג אליו בצורה כזו.
יש נשים שמתנהגות בצורה מזעזעת, זה נכון. ועדיין לא צריך להדרדר לאלימות מילולית או נעילה בחדר. יש גבולות אדומים.
היא התנהגה באלימות מילולית כלפיוהגיבן מנוטרדהם
זה מאוד מצחיק שאת כביכול נגד השתקה של אלימות ואת משתיקה את מה שהאשה התנהגה אליו באלימות מילולית.

וברור שזה לא מצדיק מה שעשה הבעל אבל באותה מידה זה לא מצדיק מה שהיא עשתה!
הוא התנהג אליה לפני כן לא טובכמהה ליותר

היא בסך הכל אמרה לו שכלפי חוץ הוא עושה חסד ועם אישתו הוא לא מתנהג כמו שצריך, זה הוא שבחר להיפגע מזה עד כדי איום במכות....

 

ולפי החשיבה שלך, שהוא הקרבן, ושהקרבן אשם - אז הוא אשם בזה שהיא אמרה לו את זה שכלפי חוץ הוא עושה חסד, כי זאת הצורה שהוא באמת התנהג...

את סתם ממציאה שהואהגיבן מנוטרדהם
התנהג לפני לא יפה.
זה ממש לא ניתן להבנה ממה שהיא כתבה.

והוא בסך הכל שיתף את הסערת רגשות שמתחוללת בקירבו. הוא לא איים שירביץ. היא בחרה לראות בזה כאיום.

את יודעת האשמה לא חייבת להיות מוטלת רק על אחד מהם. לדעתי שניהם אשמים ולכן הם צריכים טיפול זוגי ולא טיפול רק לצד אחד.

גם אם הוא אשם שהיא תדבר אליו כך זה ממש לא מצדיק את איך שהיא דיברה אליו. כי גם אם הוא לא בסדר זה לא אומר שמותר לה להיות לא בסדר. כי אחרת אני יגיד שהיא אשמה בזה שהוא נעל אותה בחדר כי היא החביאה לו את הסיגריות.
אם תסתכל בכרטיס שלהבאורות
תראה שזו לא פעם ראשונה שהיא כותבת על זה. ונשמע שיש היסטוריה של התנהגות משפילה ומזלזלת מצידו. לא נשמע ממנה שהיא מדברת בצורה אלימה.
יש הבדל בין להגיד למישהו "אני לא אוהבת אותך/לא אוהבת איך שאתה מתנהג/אתה מתנהג מגעיל" וכו
לבין להגיד למישהו שאתה רוצה לפרק לו את הצורה
להסתכל בכרטיס האישי שלהפרצוף כרית
להסתכל בכרטיס האישי שלה,לזה טרם הגעתי, אני לא כזו מתוחכמת

עניתי למה שמתואר בפתיחת השרשור בלבד.....

בכל מקרה לפותחת, תחליטי לפי שיקול דעתך ומאחלת לך המון כח במצב הקשה ולא פשוט הזה ושתחליטי נכון איך לנהוג..... את יודעת ואת מכירה את עצמך ואת בעלך הכי טוב.....
לא הבנתיסליל
מאיפה הבנת שהיא התנהגה באלימות מילולית כלפיו.

היא כתבה בפירוש שמה שהיא אמרה לו היה בקשר להתנהגות שלו. אז גם את זה היה אסור לה להגיד?

בחיי שאני לא מצליחה להבין איך משתי הודעות בערך שהיא כתבה כבר הוסקו כאן מסקנות על ההתנהגות שלה, שהיא כתבה על זה משפט וחצי.

ואפילו אם היא כעסה עליו לפני כן בצורה לא הכי נעימה, זה לא מצדיק בשום פנים אופן אלימות. לא מצליחה להבין שום הצדקה כזו השרשור הזה.

לפותחת היקרה - זה לא תקין.
היו לי המון וויכוחים וריבים עם בעלי, ירדנו ממש נמוך. מעולם לא הגבלנו אחד לשני את היכולת לזוז. מעולם לא הגענו למצב של אלימות פיזית. בכל שלב כל אחד מאיתנו היה פשוט יכול לקום וללכת.

יש וויכוחים בין בני זוג, יש וויכוחים סוערים. אבל מה שאת מתארת הוא מעבר לזה.

ואני כותבת את זה שוב פעם, כדי שהרוח הדומיננטי השרשור יהיה - זה לא מצב תקין! ואת לא אשמה בשום צורה אם הוא בוחר לכעוס בצורה לא לגיטימית.
תפני לייעוץ מקצועי, לא בפורום הזה שאנשים כאן פשוט יכולים להטעות.
שולחת לך המון המון כוח❤️❤️
להגיד האישה צריכה לקחת אחריותשחרית*
זה אחלה במקרה של מריבה סימטרית שלא מעורבת בה אלימות ואם היא היתה מעלה פה שאלה סטנדרטית של "רבנו והחבאנו דברים אחד לשני" אז זה מה שכולנו היינו כותבים לה.

אבל בגלל התגובה החמורה והאלימה של הבעל, אמירה כזו עלולה לגרום לה לחשוב שמה שקרה קרה בגלל שהיא לא לקחה אחריות על עצמה (או בגלל שלא התנהגה לבעלה בכבוד, כמו שכתבו פה) וזה, למרבה הצער, ממש לא נכון וגם הרסני.
לכן הקריאה המיידית והזועקת מצידנו צריכה להיות- את בזוגיות אלימה, שימי כאן גבול, תפני לייעוץ ולטיפול. ואחר כך שאנשי המקצוע ינחו אותה בהתאם.
ברור שהיא בזוגיות אלימההגיבן מנוטרדהם
והאלימות היא גם ממנה כלפיו.

לומר שזה לא סימטרי זה נכון אבל לא מצדיק את מעשיה וזה שאת חושבת שהיא לא צריכה לקחת אחריות נותן לה לגיטימציה להמשיך לדבר אליו באלימות מילולית לדעתי.

אם לסכם לדעתי שניהם לא בסדר והבעל הרבה יותר לא בסדר.
מסכימה?
לא מסכימהשחרית*
אני לא יודעת איך הפותחת התנהגה לבעלה לפני כן (אם כי מהתיאור שלה זה לא נשמע אלים מילולית כלל), אבל זה לא משנה איך היא התנהגה ומה היא אמרה, כי יש פה אלימות פיזית של נעילה בחדר, שהיא חד משמעית ושום דבר לא מצדיק אותה. זה לא משחק של "היא לא בסדר והוא עוד יותר לא בסדר", זה קו אדום.
אני חושבת שמה שאתה כותב נכון אך ורק לזוגיות שלא מעורבת בה אלימות.

תראה, ברור שצריך לקחת פה אחריות ואם יועץ יחליט שיש פה אפשרות להמשיך עם עבודה, אז יש פה גם עבודה של שניהם, ללא ספק. אבל ברגע זה ממש, האחריות היחידה שהאישה צריכה לקחת זה לפנות לייעוץ בהקדם ולהבין שהיא סובלת מאלימות. (ולכן כאן בשרשור מנסים לנטרל את הקולות שקוראים לאישה לקחת אחריות ולהתנהג אחרת, כי זו לא הנקודה פה בכלל ולמרבה הצער אם הבעל אלים, זה גם לא יעזור).
צודקת לגמריאחד מכולם
מה אלים במה שהיא עשתה?באורות
מקסימה שאת ❤נגמרו לי השמות

את משהו מיוחד

באמת באמת 

 

תודה לך

 

מגיע לך להתפנק עכשיו,

בכל דבר שיעשה לך קצת טוב על הלב והגוף,

ואז ללכת לישון עם נשימה עמוקה עמוקה ולומר לעצמך: איזו מדהימה אני!

וכמה אור וטוב הוספתי היום לעולם!

ואין עליי!

 

ולישון ככה. עם חיוך.

 

הכי הכי מגיע לך בעולם ❤

❤️❤️❤️מאמינה ומתאמנת
אין עלייך @מיואשת******
כתבת בדיוק את מה שהיה צריך לכתוב
וחיבוק על היום הזה
זה הזמן לתת לבחור שיחת ניעורהלוי מא
אני לא מבין מה את עושה שם
קחי את עצמך
תעופי משם
או
להוציא לו צו הרחקה

באלגנטיות להבהיר לו שאין חוצים קווים כאלה
צריך להיזהר עם המלצות כאלה. יציאה מקשר עם גברהמקורית
שמראה סימני אלימות ללא ליווי מוקדם עלולה להסתיים בצורה קטלנית לא עלינו. ממליצה לפותחת להסתכל באינטרנט בפורום מיכל סלע.
לעצור הכל ולטפל באלימותנגמרו לי השמות

יקרה,

 

דבר ראשון

ולפני הכל

ואתמול

ומעל הכל

ורק זה כרגע שיהיה אל מול עינייך - זה מיגור האלימות ל-ח-ל-ו-ט-י-ן.

 

וכן.

זו אלימות.

 

לנעול בחדר - זו אלימות.

הצורה בה זה נעשה, שאת בוכה ומתחננת לצאת - זו אלימות.

לאיים במכות שיפרקו לך את הפרצוף - זו אלימות.

 

זו אלימות.

 

ואני כותבת שוב - זו אלימות.

 

והדבר *היחידי* שמעניין עכשיו - זה שהיא תפסק. לאלתר. 

וזה שהיא לא תחזור עוד לעולם.

לעולם לעולם.

בלי ספק ובלי כאילו

ובלי תנאים

ולא משנה כמה מכעיסים וכועסים ופגועים ונעלבים - היא לא תהיה!

היא לא!

 

רק, אבל *רק* על גבי הבסיס הקריטי הזה - אפשר יהיה להמשיך הלאה.

לא עכשיו.

 

זה שני מישורים אחרים לגמרי.

 

המישור של האלימות - שהוא הוא האקוטי כאן ורק עליו צריך כעת לשים את הדגש עד שימוגר לחלוטין, בהווה ובעתיד, ובשלמות והרמטיות הכי הכי שאפשר.

 

ורק אז, ואם תבחרי בכך - זה המישור של הזוגיות. של הדינמיקה הזוגית.

של הריקוד הזוגי שלכם.

של קילקוליפ בקשר הזוגי שיכולים להיות גם לאיש וגם לאישה.

 

אבל זה ממש לא בא על חשבון או במקום או לפני הטיפול ההרמטי באלימות!

 

 

בבקשה בבקשה יקרה,

תפני עוד עכשיו לאירגון בת מלך,

או אירגון אחר שמתמקצע באלימות במשפחה.

כי יקרה - חווית אלימות. זה מצער ונוראי - אבך זו האמת. חווית אלימות.

ואת חייבת תמיכה ועזרה מקצועית.

ואת חייבת לא להיות בזה לבד.

ואת חייבת ליווי צעד צעד מה נכון לעשות בכל שלב

ואיך לוודא שאלימות לא תהיה! ולא משנה מה!

 

תכתבי לנו כאן בבקשה אחרי שיחת הטלפון עם בת מלך.

תעדכני.

בבקשה ממש.

 

את זקוקה וחייבת אנשי מקצוע שתחום התמחותם הוא באלימות. לא משהו אחר.

לא טיפול זוגי ולא טיפול אישי ולא שום דבר שהוא לא טיפול באלימות במשפחה!

 

רק רק אחרי זה -

אפשר לשקול טיפול זוגי וכל מה שרוצים.

לא עכשיו.

 

שולחת לך המון המון כוחות

ואהבה

ותמיכה

וחיבוק גדול גדול

ומחכה לעדכון ממך שהתקשרת

 

שיהיה לך טוב יקרה

בשלמות 🙏🙏🙏

וואו יקרהאביול
נשמע לא פשוט. אז חיבוק קודם כל.
זה נשמע שההטחות הן די הדדיות . הוא מחביא לך- את מחביאה לו. נראה לי שיש כאן צורך ללכת לטיפול ביחד, לנסות לצאת מהמעגל הזה.
אולי לפנות לעמותת בת מלך. בהצלחה רבה!
חשוב לי לכתוב משהו קצת קיצוני, כי נכתבו דברים קיצונייםבאורות
לצד השני והמגונן.
בראיון שעשו עם אחות של מיכל סלע (נרצחה על ידי בן זוגה אל מול התינוק שלהם), האחות סיפרה שבעלה של מיכל
מעולם לא השתמש באלימות פיזית מולה. הפעם הראשונה שהיה אלים פיזית היתה הפעם שרצח אותה. ואני לא מוצאת עכשיו את הנתונים שהיא דיברה עליהם אבל המון מקרים של רצח במשפחה הם הפעם הראשונה והאחרונה בהן בן הזוג הרים יד על האישה.
לא להתעלם מתמרורי אזהרה כאלה בבקשה!!! לפנות לעזרה, לייעוץ, שהם ישימו את הדברים על השולחן להבין מה קורה פה. ואם צריך אז טיפול אישי. לא להשאיר את המצב ככה ולחכות לרגע שבו הוא באמת יהפוך לאלים.

תיוג חשובפה לקצת
@פרצוף כרית

כדאי שתקראי את ההודעה שהיא כתבה
וואואמא וגם
מלחיץ לא ידעתי
טוב שכתבת את זה!!!מיואשת******
.........פרצוף כרית

מקרה עצוב מאד וכואב, לא שמעתי על הסיפור 

 

אבל............... לא קשור אלי....

לא יודעת למה תייגת....

 

אני מכירה מקרוב אנשים  שמתארחים במשפחות לסעודות וכו'  שקצת חולי נפש ומשום מה נראה לי כולם זקוקים לחיבוק, זה הכל....... 

 

מצד שני, מסכימה שצריך להזהר...  יש כאלו שאולי מסוכנים  וצריך להתרחק מהם - נכון

 

אבל בד"כ מרגישים את הבנאדם.... אם הוא  ממש אלים, מרגישים

ואם הוא לא - מרגישים...

קשה באמת להכריע על סמך תיאור קטן בפורום .........

 

ברור שצריך להזהר  להפגע מגבר אלים במקרה המתואר בשרשור, ומצד שני לתת לבעל הרגשה שיש לו עבור מה להשאר בנישואין, אם משפילים אותו -אז מה מטרת הנישואין? 

 

 

וברור שלפנות לארגון שמסייע בעניין זה וודאי ליתר בטחון עוזר כי הם מן הסתם בודקים יסודי  את המקרה הספציפי.... כי פה זה לא מספיק רציני ...... זה כולה ייעוץ של אנשים בקטנה.... 

המון הצלחה ושבת נהדרת שתהיה לך

 

אני אגיד לך למה תוייגתפה לקצת
כי לא פעם ולא פעמיים חזרת על זה ש'הוא לא פגע בה פיזית' בשלל צורות וביטויים, כאילו שלאיים זה לא מספיק חמור.
אז פה יש לך סיפור של מישהו שלא איים ולא פגע פיזית אף פעם, עד הפעם היחידה ההיא שבה החיים של האישה נגמרו.

רק להראות לך שלא צריך לחכות לפגיעה פיזית כדי להבין שיש פה בעיה רצינית שצריך לפתור ולא בעזרת ריצוי, ארוחה חמה וחיבוק.


ואני שמחה שאת מתחילה לרדת מהעץ שטיפסת עליו ונראה לי שלראשונה בשרשור הזה את מודה שצריך לפנות לעזרה ולא שהאישה תעשה תשובה ותהיה אישה טובה יותר.
.......פרצוף כרית

את זה הבנתי כבר מזמן.....

אבלאבלאבלחולת שוקולד
מה הקשר בין "קצת חולי נפש" לאלימות??

יש כ"כ הרבה סוגים של מחלות נפש ולא כל אחד שקצת לא 100 הוא "חולה נפש" וגם לא כל חולה נפש הוא לא 100, רובם נורמלים לחלוטין ולא תראי עליהם כלום כלפי חוץ

להגדיר אנשים נזקקים/ במצב סוציואקונומי נמוך/ סתם אנשים בודדים/ סתם כאלה שאין להם הרבה כישורי חיים ויחסי אנוש טובים כ"חולי נפש" זה סטיגמטי מאוד, זה לא נכון וזה עושה מחולי נפש "חולי נפש"
אגב, אני חולת נפש (יש לי ocd, הייתי בטיםול פסיכולוגי ואני אפילו לוקחת כדורים פסיכיאטרים רחמנא ליצלן, וכמה מפתיע- אני מתפקדת רגיל, אני אחלה אמא (מדהימה במיוחד לדיברי הפסיכו) אני כותבת לעניין כאן בפורום, יש לי ראש על הכתפיים ודיעות מדיעות שונות, יש לי טאקט, חשיבה עמוקה ותובנות על כל מיני דברים..)
צודקת בכל מילה❤️מאמינה ומתאמנת
ומההודעות שלך בפורום רואים כמה את אישה ואמא טובה❤️
❤️ אה, וגם אני מגדירה את עצמי כבן אדם מאושרחולת שוקולד
באופן כללי
מעולה! תמשיכי כך מקסימה שכמוך!פרצוף כרית
נשמע שאת מדהימה ומהממתפרצוף כרית
ולא אמרתי שום דבר רע על חולי נפש
להפך, כתבתי שהם זקוקים לחיבוק

אני לא מאמין לזהיהודה224
זה לא יכול להיות כלל
לא כתבתי פה כלל.באורות
כתבתי שיש תמרורי אזהרה, וצריך להיות קשובים אליהם ולהתייעץ עם אנשי מקצוע ולא לטאטא מתחת לשטיח.
ואני מצרפת פה לטובת כולן וכולם סרטון עם תמרורי אזהרהבאורות
להתגרש ממנו ומהרשנצקי
להתגרש!!! מה זה נועל אותך?! זו אלימות לכל דבר ועניין
אמאלה
שמחר לא ירצח אותך חס וחלילה ולא ידעו
גם אם את בהריון עדיף להתגרש!!!!
ואווו וחשבתי שאצלי מטורף...
תיזהרי מתגובות כאלה. זה ממש לא כזה פשוטמיקי מאוס
גם- אנחנו לא מכירים את כל התמונה ואולי בטיפול נכון הם יצליחו להשתקם ולבנות בית נהדר. אם זה אפשרי אין ספק שזה הדבר הכי נכון וטוב שקיים.

ודבר שני- אם להפך, ואכן זה מקרה אמיתי של בעל עם נטיה לאלימות ההחלטה להתגרש באופן חד צדדי זה הטריגר הכי גדול לשימוש באלימות.

לא עושים במקרים כאלה שום צעד חד ולא מחושב. צריך למצוא איש מקצוע - אפילו הרווחה אם אין כתובת אחרת ולעשות את זה עם ליווי מקצועי צמוד
חד משמעי מדובר באלימותאחד מכולם
בעל שנועל את אשתו בחדר, ועוד עד לכדי בכי (גם בלי בכי זה פסול) הוא בעל אלים.

יש פה תמרור אדום בוהק.
חייבת לתת תגובה קצת שונה, לא מצדיקה ולא מעודדת אלימות, אבל שואולי יום

שונה.

מניק אחר כי לא נעים.

 

יום אחד אחות של בעלי (בת 25, לא ילדה קטנה כן?) שמרה על הילדה שלי וברשלנות גדולה, היא נפלה פתחה את הראש+ מכה מאד רצינית בראש (זה היה באשמתה המלאה לא השגיחה כמו צריך) אני ובעלי נסענו עם הילדה למיון אני כולי היסטרית כעוסה וכאובה על הילדה, ומוציאה את העצבים על אחות של בעלי למה היא לא שמרה, למה היא לא נזהרה ובעלי לא מגיב, לא מכיל לא מציק אותי שאני כ"כ כועסת, רק עושה לי מבט על מה את מדברת, לא יכולה להעביר לכם מה הרגשתי ולא יודעת מה עשיתי, אבל אני זוכרת במעומם שהתנהגתי כלפיו באלימות (טלטלתי את הכתפיים וגם אמרתי מילים בוטות) כי די לא הצלחתי להכיל את האדישות שלו, את הפני פוקר שלו, את מה שאחותו עוללה ואפילו להגיד לי את המילה, את צודקת הוא לא ידע להגיד. כמובן שהתנצלתי ובכיתי שככה התנהגתי אליו אח"כ.

אבל יש מצבים שלפעמים האדם מחוץ לעצמו, כמובן שזה יכול להיגמר ברע ואפילו רע מאד. אבל אני הרגשתי צורך לטלטל אותו.

 

לא מציקה אלימות לא פיזית לא מילולית, לא נעילה ולא איומים.

 

אבל סתם רציתי להביא צד אחר, אני עדיין לא מציקה את עצמי אבל את איך שהרגשתי מאד (זה ילדה שחינו לה מלא שנים, היא כל חיי, הייתי עושה לה חיסונים ובוכה יחד איתה, ולראות שקורה לה משהו ועוד ברשלנות ובעלי אדיש, הרג אותי סופית)

אני לא יודעת מה בדיוק עשית. אבל אם השתמשת באלימות זה לא בסדרמיקי מאוס
יש טלטול שהוא לא אלים, ויש כן. רק את יודעת....

אין ספק שאם זה מה שיצא ממך ברגע של מצוקה אדירה יש לך מה להתבונן...
במקום בעלך גם הייתי מעלה את זה כנושא חשוב ומלבנת את זה אחרי שב"ה הכל נגמר. ומאמינה שזה היה משאיר את זה מאחוריכים

יש הבדל ענק בין פרץ רגעי של מצוקה, שמתבטא במגע קצת אלים (כמו שתיארת, וכמו גם האיום של בעלה של הפותחת אפילו, או צעקות שמתפרצות לפעמים בצורה מוגזמת) שאח"כ מתנצלים עליו, מודים שאין לזה שום לגיטימיציה ומוכנים לעשות המון כדי שזה לא יקרה שוב

לבין נעילה של חצי שעה למשל, שזה פרק זמן ארוך שבו אפשר להתאפס הרבה פעמים
ולבין מישהו שמצדיק את עצמו לאחר מעשה ולא משנה באיזה סוג של תירוץ

אני לא חושבת שכל מקרה של אלימות זה אומר לפרק הכל, ממש לא. ומנגדת גם למי שהציע כאן לקום ולעזוב
בדיוק כמו שתיארת, זה עלול לקרות בצורה חלשה יחסית גם לאנשים נורמטיביים - קצת כח, סטירה לילד, או משהו דומה, אבל השאלה הגדולה האם זה משקף משהו עמוק יותר בלגיטימציה של אלימות והאם יש עוד מאפיינים בעייתים (כמו תלות רגשית, קנאות וכדו) שיגרמו לו לשבור את הכלים מתישהו..

מה שבעיני הכי חשוב להבין שאלימות היא משהו שאנחנו לא מספיק מבינים ובאופן טבעי בנפש שלנו אנחנו מתכחשים לזה בקרובים אלינו, ולכן כשמשהו כזה מתעורר ויש איזה נורה אדומה צריך לקבל עזרה כלשהי. ממישהו שיותר מסוגל להבין ויוכל לתת עצה נכונה יותר.
ובעיקר- אסור להדחיק כי הטבע שלנו הוא להכיל דברים כאלה וככה בשיטת הסלאמי אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות הזויות אבל הנפש לא זועקת שזה לא בסדר כי היא התרגלה
סתם מעניין, כיצד היית מגיבה אם היית רואה בעל לחוץ היסטריתעדיעד

ואשה אדישה (כלפי חוץ לפחות) והבעל מטלטל את כתפי האשה ומטיח בה מילים בוטות...

לא חושבת שהיית עוברת על זה לסדר היום.

מה שעשית לו זו אלימות.

אפשר לדבר גם בלי ידיים.

 

מסכימה איתך, אבל לפעמים התעלמות ממצוקה זה גם התעללות.ואולי יום


נכון. למרות שבמקרה שתיארת זה כנראה היתה הדרך שלו להתמודדמיקי מאוס
עם אותה מצוקה גדולה.
(חורג מנושא השרשור..אבל בטוחה שזה לא ההתמודדות היחידה שלכם בנושא ;) מכירה כאלה)
לגבי המשפט האחרון שלך את צודקתואולי יום

ביום יום אם זה קורה זה דברים יותר שוליים שאני יכולה לספוג אותם בשקט.

 

אבל אם כבר פתחת מה עושים עם זה?

זה לא כזה פשוט אבל צריך להבין שאתם אנשים שונים ונפרדיםמיקי מאוס
זה תהליך שלרוב לוקח זמן אבל זה חשוב לזוגיות יציבה - לנתק את התלות הרגשית שלך בתגובה שלו, ולהבין שהמח שלו לחלוטין עובד אחרת ולכן את יכולה לראות מה הוא עושה אבל לא להניח מה מניע אותו ומה הוא חושב/מרגיש (כל אדם, אבל בין בני זוג זה הכי משמעותי )
איך מגיעים לשם? הרבה שיחות שיש בהם הקשבה אמיתית ופתוחה, להבין כמה שאפשר איך הוא חושב, מה מניע אותו, למה הוא בחר להתנהג כך וכך

אם את מרגישה שזה חשוב לך ואת מוכנה להשקיע בשביל להתפתח בתחום יש הרבה קורסים שמדברים על תקשורת זוגית, על מובחנות, נפרדות, תקשורת מקרבת (כל תחום הוא קצת שונה וכולם מקרבים אותך למטרה)

המלצה שלי: (כמו תמיד ;) אין לי אחוזים לצערי!) אפרת צור. יש לה קורס מדהים על תקשורת זוגי. שבעצם מלמד הרבה יותר גם על מובחנות שזה בדיוק זה - להיות יציבה מבפנים גם כשהוא מתנהג בצורה הכי רחוקה מהציפיות והצורך שלך, אבל כן לקבל כלים לתקשר את זה ולבקש את זה כך שבעז"ה כן תוכלי לקבל את זה בדרך כלשהי בעתיד

יש כמובן עוד הרבה גישות וקורסים/מפגשים...
איך את ציפית שהוא יגיב? אור וחיים

זה די אופייני לגברים להיות יותר פרקטיים במצבי לחץ. אם הילדה נפגעה, להיות רגוע, לעשות מה שצריך לעשות כדי לטפל בה, ולא להיכנס ללחץ מיותר שיפריע לפעול בצורה מדויקת. 

 

וגם את לא היית הנושא של הסיטואציה, אלא הילדה הייתה הנושא. מבחינתו הילדה נפגעה, והיא מה שמעניין עכשיו, צריך להביא אותה למיון כמה שיותר מהר. והוא לא צריך להתעסק גם בהכלה שלך באותו רגע. 

 

וגם יכול להיות שהוא פשוט לא ידע מה לומר, אז הוא שתק. אם נכנסת ללחץ מטורף ולהיסטריה, הרבה פעמים הבעל לא יודע איך להתמודד עם ההיסטריה של אשתו, והוא מרגיש שכל דבר שיאמר יגרום לה להיכנס לעוד יותר היסטריה, אז הוא שותק. זה סוג של הרגשת חוסר אונים מול ההיסטריה שלך, כל דבר שיאמר לא יעזור, אין מה לעשות, אז עדיף לשתוק.

 

ואולי הוא פשוט לא רצה לקחת חלק בהטחת הכעס על אחותו. גם אם אחותו עשתה טעות (ואמנם טעות מאוד קשה...), לא צריך לתקוף אותה בכעס ומילים קשות. אז הוא שתק ולא לקח חלק בשיח שלא לגיטימי בעיניו. תחשבי אם זה היה קורה לך, שהיית מפילה את הילדה בטעות והיא הייתה פותחת את הראש ח"ו (קרה לאמא שלי עם אח שלי...), לא היית רוצה שהוא יגיב אלייך כמו שהגבת לאחותו...

 

אפשר להתעלל במישהו על ידי התעלמות ממנו. בטח כשזה התעלמות מכוונת, זה ממש התעללות. אבל יש אנשים שפשוט באופי שלהם הם מאוד רגועים, וזה נראה קצת כמו אדישות, אבל זה לא בהכרח ככה. 

 

וטוב עשית שלקחת אחריות והתנצלת. צריך מאוד להיזהר לא לחצות את הקווים גם בשעת כעס ומצוקה. 

יודע מה גם אם הוא היה רגוע שככה קרה לבת שלו, זה לא בסדרואולי יום

אבל זה לא היה רוגע, זה היה התעלמות שהיא הייתה דרך התמודדות שבעיניי היא לא מוצדקת.

תגיד, נכון, היא לא הייתה בסדר. איך סמכנו עליה.

תראה משהו, הזדהות, לא תמות מזה.

זה עדין לא מצדיק אלימות!!!כמהה ליותר

דרך ההתמודדות שלך היא הרבה הרבה פחות מוצדקת. 

זה כן בסדר. ומי אמר לך שזה מה שעבר לו בראש?מיקי מאוס
אולי הוא היה בהלם?
אולי נבהל מהתגובה המוגזמת (גם אם היא מובנת) שלך?

ואני הכי מבינה אותך בעולם! גם אני התפוצצתי מבפנים כשבעלי היה "אדיש" לדברים שקרעו אותי עד שהצלחתי להבין שהוא לא אדיש. הוא פשוט חסר אונים. אין לו את הכלים של אמפתיה וגם מה שיש לו- נעלם ובורח כשהוא שומע אפילו שמץ של האשמה

והכי יפה- שכשהצלחתי לצאת מעצמי (וזה לקח זמן) ולהפסיק לכעוס עליו על זה או לדרוש ממנו אכפתיות הוא נהיה הרבה יותר משוחרר והתחיל להעניק לי אותה, כשיש לחץ גם אם הוא סמוי ובתת מודע להתנהגות כלשהי זה מייצר התנגדות אדירה לזה, גם היא בתת מודע לפעמים

ולגבי השימוש בכח- אני בטוחה שזה לא גרם לו להיות יותר בצד שלך... חוץ מזה שהוא כמובן לא לגיטימי הוא גם לא מועיל למטרה שרצית. אולי רק לפרוק זעם אבל יש דרכים טובות יותר (אבל נראה לי גם את התחרטת על זה כבר מיד)

בנוסף להמלצה הקודמת יש לי עוד המלצה קצת שונה אבל אולי תדבר אליך יותר: שושי זליקוביץ. שווה לעקוב קצת על התכנים לראות אם מעניין אותך

וסליחה אם אני מדי אגרסיבית.. כמו שכתבתי, אני הכי מבינה אותך, גם אני הייתי במקום המתוסכל הזה (לא קשור לאלימות, ובחיים לא הרמתי יד, וסליחה על הנצל"וש המחפיר) אני פשוט רוצה לעודד אותך ליצור לכם חיים יותר רגועים, קרובים ומאושרים. מגיע לכם
זה כן בסדרחולת שוקולד
לא כולם נלחצים מסיטואציות כאלה וכל עוד הוא מטפל בילדה הכל בסדר, הייתי אומרת שלרוב הקור רוח הזה הוא אפילו חיובי, זה לא אומר שלא אכפת לו!

וגם לגבי האחות ששמרה- את אומרת שהיא לא השגיחה אבל לא ברור בת כמה הילדה, איפה היא היתה ומה היא עשתה, כי אם היא השאירה תינוקת פצפונת בקצה מיטה גבוהה בלי השגחה זאת באמת רשלנות אבל אם היא נתנה לילדה בת 5 לשחק בלי להיות צמודה אליה כל הזמן ואז היא בשניה דפקה את הראש באיזה משהו זה סיפור אחר לגמרי
מסכימה לגמריאחת פשוטה
אני מבינה אותךפרצוף כרית

מעצבן שמישהו אדיש ולא מבין אותך

בלי קשר לבעלך, כדאי לך לאמץ סגנון התנהגות שונהצפורה
להגדיר לעצמך מחדש מה הגבולות שלך ולא להגרר למילים פוגעניות וכעס כל כך חזק.
להיות יותר מאופקת בלי קשר אליו או לאיך הוא מתנהג.
בשביל החיים שלך, הילדים שלך. לצור סביבה נעימה יותר, רגועה יותר, שקטה יותר.
זה לא דפוס התנהגות בריא.
כשאנחנו מתנהלים ברוגע ובנעימות בד"כ לא מגיעים למצבים כל כך קיצוניים.
זה בסדר לא להסכים, להתווכח, להיות מאוכזבים. אבל צריך לדעת לדברר את זה בכלים אחרים לא במילים פוגעניות ולא בהתנהגות פוגענית ואלימה
ממליצה על תקשורת מקרבת.

בקשר לבעלך, כתבו פה תגובות חכמות על זהירות מאלימות וכו' ותמרורי אזהרה.
לברוח! כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוקתורם דם

רק לדמיין איך זה יגמר בפעם הבאה...

התלבטתיעץ ברוש
אם לשתף את זה, אבל השרשור לא נגמר...
מתישהו באמצע שנות הזוגיות שלנו (נשואים מעל עשר שנים) הגענו למקומות מאד לא טובים והגענו כל אחד פעם אחת גם למקום של אלימות. קטנה, חד פעמית אבל אלימות. עברו מאז די הרבה שנים ולמרות קשיים שעברנו הזוגיות שלנו מדהימה ומלאה במיליון אהבה והערכה. הזכרונות של הארועים האלו (שבאמת היו של כמה דק') נשארו בשבילי תזכורת מרירה וכואבת לאיזה מקומות שבחיים לא הייתי מאמין על עצמי אפשר ליפול.
כנראה שחכמים צודקים שיש קשר בין כעס לעבודה זרה וכשנותנים לכעס דרור בלי גבולות אז באמת אין גבולות.
זה נורמלי לכעוס (אם זה לא בתדירות גבוהה) אבל חייבים שיהיו קווים אדומים.
אם קו אדום נחצה - צריך להתייחס לזה כך. אין הוראות ברורות מה לעשות, אבל בשום אופן לא להכיל את זה.

מצד שני, לא אוטומטית בגלל מקרה אחד להתגרש כמו שהציעו פה בכמה תגובות. אם אני או אשתי היינו מתנהגים לפי ההצעות האלו היינו מפסידים אהבה וקשר נפלאים באמת
שמה את זה כאן. מיזם חדש "הקשיבי בקולי"שחרית*
הקשיבי בקולי • הקשיבי בקולך

בדיוק התפרסם עכשיו ושלח אותי ישר לשרשור החשוב הזה על כל תתי הדיונים שהתפתחו בו.
בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנותאחרונה

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטהאחרונה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!