אני רוצה לכתוב קצת על המציאות של *הגברים* בימים שאסורים, כמובן שיש גם את הצד של האישה, אך ברצוני שהמיקוד הפעם יהיה לגבר (ונכון שזה פורום נשי ברובו, אבל גם קריאת הדברים מהצד שלנו יכולה לגרום לנו אולי להבין יותר את עצמינו ואת האיש שלנו גם בתקופה הזו):
אחוז גדול מהגברים (כמובן שגם הנשים, פשוט כרגע מתמקדת בגברים) מדבר בצורה מאוד חזקה בשפת המגע - כלומר הגבר יכול להרגיש אהוב ע"י מגע, וכך גם להביע אהבה ע"י מגע.
ויש תקופות בחיי הזוג שניטלת ממנו היכולת לדבר בשפה הזו.
זה כאילו לקחו לו יד או רגל.
הוא יותר נכה-רגשית בזמן הזה,
הוא פחות יכול לומר: "אני אוהב אותך",
הוא פחות יכול להרגיש ש"את אוהבת אותי".
לא בכלל לא, אבל פחות.
פחות כי המגע אסור.
פחות כי השפה הזו מחוץ לתחום בימים הללו.
והרבה פעמים, דווקא בימים הללו הגבר (שוב - גם האישה, אבל מתמקדת כעת בגבר כאמור) יכול ללמוד ולהשתכלל בעוד שפות,
למשל בשפה של תשומת לב - להקדיש לאשתו יותר תשומת לב, יותר התעניינות.
בשפה של מילים - לומר יותר לאשתו במילים כמה הוא אוהב אותה, כמה הוא מעריך אותה, מחמאות, עידוד, תמיכה וכן הלאה.
בשפה של מתנות - לקנות מתנה קטנה (גם לקטוף פרח, גם לכתוב מכתב, גם להביא שוקולד קטן, כל דבר גדול כקטן נכלל כאן) שמבטאת: אני אוהב אותך, את חשובה לי. גם עכשיו, גם תמיד.
בשפה של מטלות - להושיט יד בכל מטלות הבית אפילו יותר, לראות את אשתי שכרגע הגוף שלה זקוק למנוחה יותר בזמן הוסת, לפינוק, להתכרבלות, לעצירה מהמירוץ המטורף, להוריד רגל מהגז אפילו רק במעט. אז להכין ארוחת ערב, לקלח, לסדר, לנקות, לקנות - גם אם הייתי עושה זאת - לעשות זאת עוד טיפה בזמן הזה.
בשפה של חיוך ושמחה - להרבות בחיוך ושמחה דווקא בימים הללו, כמה שזה קשה, להתאמץ, לראות את הטוב שכן יש, לראות את הבית שבנינו יחד, לראות את אשתי המדהימה וכל הכוחות שלה והייחודיות שבה, ופשוט להגיע לבית שמח ולהתנהל בו בשמחה!
בשפה של סליחה - לסלוח ולהעביר יותר לאשתי גם אם היא קצת יותר לחוצה בימים הללו, קצת יותר קצרת רוח או עצבנית, להבין שיש לה שטף של הורמונים בנפש ובגוף, שהיא מדממת, שהיא כאובה, שהיא יותר חלשה, שעובר עליה משהו, זה לא סתם, ולסלוח. ולתת לה את ההרגשה שהיא עדיין האישה הטובה והאהובה שאני מכיר, ואז מה אם היא קצת צעקה עכשיו, מותר לה והיא עדיין מדהימה והכל בסדר!
בשפה של קבלה של השני כמו שהוא - לקבל אותה. איך שהיא. עם המחזור. עם הריחוק הפיזי. עם המציאות החדשה. יותר לקבל, יותר לזרום, יותר להעצים את הטוב (מאוד דומה לשפה הקודמת), פחות לבקר, פחות לראות רק איפה היא לא בסדר ומה רע, פחות.
ע"י דיבור ושיכלול של כל אחת מן השפות האחרות הללו,
גם אני, הגבר, אתפתח בעוד שפות שאני מדבר אותן,
וגם אשתי היקרה תרגיש אהובה.
ומה לא לעשות בימים האלו?
לא "לחפש" אותה על דברים קטנים
לא לבקר אותה על כל דבר קטן
לא לומר מילים פוגעות במקום מילים מעודדות
לא לגרום לה להרגיש שהיא שקופה ולא להתייחס אליה ולהתייחס לכל שאר העולם מלבדה (חברים, עבודה, תחביבים, סרטים, וכן הלאה),
לא לשבת ללא מעש ולראות אותה מתזזת ועושה הכל גם כשהיא כ"כ זקוקה למנוחה,
לא לקחת אותה כמובנית מאליה!
לא להלך בבית בפרצוף חמוץ ורק לקטר או להראות שהעולם נחרב,
לא לגרום לה להרגיש שמי שהיא זה לא מספיק ושאני לא מקבל אותה כמו שהיא,
לא לנטור ולהגדיל כל משהו הכי קטן שלילי שעשתה בימים הללו או בכלל
ובעיקר - לא "למשוך לה בצמות"
לפעמים יש לגבר סוג של מנגנון הגנה שאומר לעצמו (בתת מודע, כן?): "אוקיי. אז עכשיו אין מגע. יש ריחוק.
אז אם אני לא מרגיש אהוב, אני אתרחק.
אני אגן על עצמי.
אני אהיה יותר אדיש,
אני אהיה יותר עוקצני
אני אהיה יותר ציני,
אני יותר "אחפש" אותה על דברים,
אני "אמשוך לה בצמות" -
וככה אני יותר רחוק
ואם אני יותר רחוק ממנה ברגש ובהוויה - אז אני יכול יותר להיות רחוק ממנה גם במגע, זה יותר "נסבל" עבורי כך."
זה כמובן הרבה יותר עמוק ומסועף מזה, אבל ההבנה שיכולה להיות תגובה כזו של התרחקות מצדך, הגבר,
ואותה התרחקות תגרום לך "למשוך לאשתך בצמות" ולהיות יותר ביקורתי/קר/מרוחק/אדיש/ציני וכן הלאה -
התנועה הזו יש בכוחך לשנות אותה!
כי התנועה הזו רק מרחיקה עוד יותר.
היא לא גורמת לך פחות להיפגע, אלא היא גורמת גם לאשתך להיפגע יותר.
אישה, במיוחד כאשר היא בזמן וסתה - זקוקה יותר מתמיד להרגיש שרואים אותה,
להרגיש שאכפת ממנה, להרגיש שהיא טובה, שהיא שווה, שהיא ראויה, שיש לה ערך של זהב בלבך, להרגיש אהובה. היא זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה.
והתנועה שגורמת לך גבר להתרחק - עושה בלבה בדיוק את ההיפך מכך.
ואז מה עשינו כאן?
יש כאן איש ואישה עצובים.
למה שתהיו עצובים?
אתם נשואים!
אתם אוהבים אחד את השנייה!
גם אם אי אפשר כרגע לבטא זאת במגע - אז מה, אתם עדיין אוהבים!
היא עדיין אוהבת אותך, הכל בסדר!
אתה עדייך אוהב אותה, הכל בסדר!
נסו לשכלל את שאר שפות האהבה
נסה לצאת מהמקום שמושך בצמות למקום שמרפה ומרפא ומשמח
או אז הקירבה והאהבה תוכל להשתכלל גם בימים שאסורים,
ואז כשיגיעו גם הימים המותרים - המגע יהיה אפילו עוד יותר מתוק, עוד יותר מקרב, עוד יותר אוהב.
שנזכה 🙏
)