במשהו שקראתי, שלדעתי מראה מה תפקידו של מתרגם טוב באמת:
"מרק טווין כתב את 'עלילות הקלברי פין' בסגנון הדיבור ה'משובש' והחינני של גיבורו היחפן,
ובשורה של ניבים והיגויים דרומיים וכושיים, שהיו קיימים בזמנו.
בעת התרגום ראיתי מול עיני הקלברי פין עברי, ואמרתי לעצמי:
אולי כך היה כותב נער יחפן זה את ספרו, אילו שפת אמו היתה עברית."
(אוריאל אופק, הקדמת המתרגם ל'עלילות הקלברי פין')
גדול מתפקיד הסופר!
הוא מחויב לשמור על נאמנות לשפת המקור, לנימה לאווירה לרצון הסופר להעביר מסר מסוים בבחירת מילה ספצ'
וכל זה בשפה זרה שבה המשמעות הניתנת לתרגום ביטוי מילולי כלשהו אינו עונה על המשמעות שבמקור.
זו עבודה קשה ומפרכת! ובעיקר, דורשת יצירתיות לא פחות מאשר כתיבת ספר חדש או אולי יותר.
עוד משהו, איך אנחנו כקוראים של ספרות מתורגמת יכולים בכלל לשפוט סופרים זרים? (אפילו וקראנו את הספר במקורו, אני לא מדברת על דו-לשוניים אלא על ישראלים קוראי אנגלית ברמה בינונית ומעלה)
הרגישות לשפה מתפתחת רק בהכרת השפה במלואה, יתכן והמתרגם התעלה על יוצרו וייתכן והיצירה נפגמה בתרגומה.
לדוג' אם מישהו קרא את שלושה בסירה אחת בתרגומו של בורלא, הרי שהתרגום מצחיק ושנון להפליא, אם כי ארכאי במקצת, ובעיני זה מקור יופיו. (בעותק המוער מסביר דני קרמן את כל שיבושי התרגום של בורלא, ועדיין בעיני זה תרגום מוצלח ויפהפה)
אבל כשקראתי ספר נוסף של ג'רום. ק. ג'רום, 'שלושה בבומל' התאכזבתי מאד מרדידות השפה והעדר השנינות המיוחד ממנו נהנתי ב'שלושה בסירה אחת'. אם כי עדיין זה ספר חביב ומשעשע, ובעיקר מגלה אמיתות נוראיות על האופי הגרמני בימים של טרום מלחמת העולם הראשונה!
רק לאחר מחשבה, הבנתי כי מן הסתם ההבדלים בלשון הספרים אינם נובעים מירידת רמתו הלשונית של ג'רום ק. ג'רום, אלא מהשוני במתרגמים. שנקטו לשון תרגומית שונה לחלוטין.
אכזבה זו חשתי גם בקריאת תרגומים חדשים של קלאסיקות ידועות ואהובות כמו 'נשים קטנות' או 'אן מהחוה הירוקה' על כל ספריה...
ומכאן שוב השאלה, איך אנו כקוראים ששפת האם שלהם עברית, מסוגלים לשפוט יצירה מתורגמת , ולא לשפפוט בעצם רק את המתרגם והתרגום??
אני חושב ככה כבר הרבה זמן,
ובמיוחד מאז שהוצאת אחיאסף התחילו להוציא את אריך קסטנר בתרגום חדש, מדויק ונאמן למקור,
שפשוט ייבש את הספרים והשאיר אותם כמין ערמת מילים חסרת צורה.
(כמובן שהמתרגם הראשון הוא אוריאל אופק...)
גם אני קראתי את 'שלושה בסירה אחת' בתרגומו של בורלא, ואת 'אן מהחווה הירוקה' ואת 'פוליאנה'
בתרגומים הישנים והטובים, כיין המשומר בענביו,
והתאכזבתי מאוד כשקראתי תרגומים חדשים.
אני לא חושב שהבעיה דוקא בזה שהם חדשים, כי את 'אי המטמון' למשל, קראתי בתרגום חדש
שלדעתי עלה על הישן.
ולשאלה איך אנחנו כקוראים ספרות מתורגמת מסוגלים לשפוט,
אני חושב שגם בתרגום הקורא יכול לתפוס את רוח הספר ולהגיד 'לא לזה התכוון המשורר/סופר'.
יש לי שתי דוגמאות קטנות:
א. בספר 'הכיתה המעופפת' של אריך קסטנר, פונה תיאודור היפה למרטין ואומר לו:
"איך פרחח כמוך זכה למלגה, את זה לעולם לא אבין".
בתרגומו של אוריאל אופק עונה לו ג'וני: "אל תתיאש, עודך צעיר לימים."
ובתרגומו של מיכאל דק - "אל יאוש אדוני, אדוני עוד צעיר...."
שום נער בן 16 בישראל לא ידבר ככה בימינו!
אולי זה מדויק יותר מילולית, אבל זה מפספס את כל הענין!
ב. בספר 'פוליאנה', מספרת ננסי לפוליאנה שלג'ון פנדלטון יש באיזשהו מקום
בתרגום הישן - "קופה של שרצים",
ובתרגום החדש - "שלדים בארון"....
אז נכון שמילולית זה יותר נאמן, אבל זה ביטוי לועזי מתורגם שיש לו מקביל בעברית,
הרבה יותר יפה ומתאים, אז למה לא לשנות?
אני מקוה שלא הארכתי יותר מדי....
אני ושב עכשיו על סרטים כמה הם קשורים לספרים, כמו הכיתה המעופפת שהסרט פושוט הרס את הספר.
השבח לקל, קראתי את התרגומים הישנים והטובים לפוליאנה, קסטנר וג'רום ואן שרלי.
חלק מהם קראתי גם בתרגום חדש באכזבה,
והדוג' שהבאת מעולות בהסבירן את החכמה הנדרשת מהמתרגם.
שלדים בארון!!! נו באמת,
הקופה המסתורית של השרצים,
אותה מחפשת פוליאנה בבית בהמשך
היא פשוט חלק בלתי נפרד מהספר!!
וכנ"ל הלשון העשירה המצחיקה הציורית של הכתה המעופפת.
חיפשתי בספריה את הספרים על אן שרלי, אותם אהבתי כ"כ,
וזו היתה אכזבת חיי!!
בגירסה החדשה לקחו את כל היופי והתום שבמקור., חבל.......
על הכתיבה,אבל אפשר גם אפשר על התוכן,ולרוב על זה מבקרים ספר..
אנחנו נותנים לגורם שלישי בינינו לבין הסופר לעצב באופן מסוים את הרושם שלנו מהספר, ולפעמים לא פשוט להעביר את הספר בצורה האמינה ביותר.
התרגום החדש של 'הנסיך הקטן' איום בעיניי, והוא משאיר בחוץ כ"כ הרבה ביטויים וצירופים מקסימים שהתרגלנו אליהם. לדעתי הוא מעליב כלפי שוחרי ספרות צעירים, בכך שהוא מניח שצריך לפנות אלינו בשפה הפשוטה ביותר.
לאחרונה אני משתדלת לקנות ספרים שנכתבו במקור באנגלית- בשפת המקור. לוקח לי יותר זמן לקרוא אותם, אבל יש בזה הרגשה מקסימה שאני פוגשת את הספר האמיתי, בלי מסיכות.
בנוסף, למרות שלאחרונה הייתה איזו פריחה בתחום ויצאו לאור מספר רומנים גרפיים תוצרת הארץ, הצורך של הישראלים בתרגום [רובם לא קוראים עברית ברמה מספיקה כדי להעריך ספרים] לא אפשר לתעשיית ספרי הקומיקס לחלחל לארץ- קשה מאד לתרגם אותם מכיוון שעברית נקראת מימין לשמאל- והם מצויירים הפוך [אני אישית הייתי יכולה להיות חובבת גדולה של ספרי קומיקס, אם הייתי נולדת בסביבה הנכונה. כיום יש לי רק אחד, ובקרוב עוד אחד].
איך קורא, שאינו דובר ברמת שפת אם של השפה בה נכתב הספר, עשוי לתהות על קנקנו של הספר מבחינה ספרותית (ולא תוכנית)?
שהרי כדי 'להרגיש' את השפה, את השימוש הנכון והמתאים במילה מסוימת, או יותר מכך, השימוש המיוחד, האיכותי, המקורי, המעניין, בביטוי לשוני מסוים, או בצירופי מילים מסוימות, או אפילו בסגנון הכתיבה כולו, השנינות או העדרה, הזרימה או העדרה, השימוש באוצר מילים ברמה משלבית גבוהה אך לא אקדמאית דקדקנית... כל אלו וכל הדומה להם...
כל אלו, ניתן לפי הרגשתי לחוש, רק כאשר אתה חי את השפה. נושם אותה שותה ואוכל אותה בוקר צהרים וערב. ולא כאשר הכרותך עם השפה היא 'חיצונית' פרי לימודים כאלו או אחרים.. (ואני מתכוונת גם ללמידה מסודרת וגם לכזאת באמצעות סרטים וכו')
לדוג' הביטוי 'שלדים בארון' כפי שהביא 'עין הקורא' מניין לנו מה 'מרגיש' הביטוי הזה באנגלית? אולי באמת הוא מרתיע יותר מ'קופת שרצים' המקביל בתרגום העברי הותיק? לכשעצמי תמיד תהיתי, מה כ"כ מאיים ב'קופת שרצים'...ואולי באמת הסופרת התכוונה ל'שלדים בארון' שזה באמת נשמע מפחיד...
למען האמת, גם לא כל האנשים הדוברים אותה שפת אם, יחונו באותו החוש 'לחוש' את השפה. וזה מה שעושה את אלה 'שיש' להם את זה, לסופרים/מבקרי ספרות, או סתם חובבי קריאה מושבעים וביקורתיים שיבררו את חומר הקריאה שלהם בעיקר לפי רמתו הספרותית/לשונית, לבין אלה שאין להם את זה, ואלו בהכרח פחות יקראו וגם הספרים שהם כבר קוראים יהיו תוכניים יותר במהותם ופחות מורכבים לשונית.
המתרגם בתרגום טוב יכול לכתוב טוב יותר מהסופר!
קודם כל, יש דברים שנשמעים טוב בשפה אחת, ופחות טוב בשניה.
יש גם ענינים של סלנג, כפלי לשון ומשמעויות שמצד אחד אי אפשר לתרגם,
ומצד שני בשפת מתרגום הם נשמעים יותר טוב.
ואשתמש שוב בדוגמאות:
בספר חוות החיות של ג'ורג' אורוול, אחד ממשפטי המחץ (חוץ מזה שבחתימה כמובן...)
הוא - "כל בעלי החיים שווים - אך יש בעלי חיים שווים יותר".
אמנם לא קראתי את המקור, אבל אני יודע שהמילה 'שווים' בשני חלקי המשפט
אינה נכתבת באנגלית אותו הדבר, והמתרגם יצר פה ביטוי שלא קיים במקור, ועולה על המקור.
בספר 'יופי של עברית' מביא אבשלום קור דוגמא דומה:
במחזה 'קומדיה של טעויות' בתרגומו השנון של גן אלמדור,
המספר על שני אחים הנפגשים בלי ידיעה עם אותה בחורה,
ובסוף המחזה הם הולכים שלובי ידיים - "לחד אישה ולאידך - גיסה".
גם זה תרגום שלא ייתכן באנגלית, שימוש בביטוי עברי מובהק בתרגום לשפה אחרת.
אגב, המשפט "מה 'מרגיש' הביטוי הזה", הוא עצמו תרגום קלוקל 
אכן מתרגם טוב, עולה על הסופר לעיתים. והדוגמאות רבות.
מה ששאלתי היה, אודות הביטוי שלדים בארון, שאולי כוונתו המקורית יותר מפחידה ממה שהתרגום הישן המחיש, ב'קופת שרצים' והנה אני כילדה אכן לא הבנתי את גודל חששה של פוליאנה מקופת השרצים.. מה שהיה מן הסתם ברור לי לחלוטין, אילו היה מדובר על שלדים בארון... בררררר...
ומכאן התהיה לגבי הבנת התוכן לאשורו של עניין,כתוצאה מתרגום הספר.
למה ילדה בת 11 מפחדת מקופסה עם ג'וקים שנמצאת בבית
והיא לא יודעת איפה בדיוק,
וכל רגע היא אולי תדרוך עליה או משהו...
היא אפילו לא צריכה להיות מסתורית מדי
מישהו קורא משהו טוב? איכותי?
מישהו קרא משהו מהרשימה שלי?
שבת שלום מאוד!
כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.
סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.
נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.
שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.
גם די עצוב. אבל שווה.
לא מכירה את החתול....
אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.
דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?
אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו שירה!
אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)
אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.
מהו הספר הראשון של חתול נודד...?
קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.
גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד
סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים
כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.
גיט שעבאס לכולם!
יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.
כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.
זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.
אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד.
כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)
על מה הספר?
גיט שעבאס!
כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים 
לא קראתי את הספר
ורגישות זו תכונה טובה
עם כל אווזי הבר
היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.
החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!
מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!
וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי
לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!
וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים
בירושלים. האם למישהו יש רעיון היכן אפשר להשיגו?
אפשר יד שניה, אבל במצב טוב.
חן חן.
נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!
של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל
או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת
בכל אופן, פעם היתה.
גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.
מרגש ההחלטה שלה למסור את החיים שלה בשביל לתקן העניין הזה, אבל סוף עצוב בשביל החיים האישיים שלה. מבאס.
וכמה הבעיה הזו גדולה ואנחנו לא יודעים אפילו, קשור גם לעניין החוק הנורא של 'מיהו יהודי', כמה פסולי חיתון מתערבים בתוכנו בלי ידיעתנו וכמה סבל זה גורם וגורר בעקבותיו. קשה.
יש למשהו את הספר 'הארי פוטר ואוצרות המוות' בPDF?
אבל של התרגום המקורי, של גילי בר הלל..
מצאתי את כל הספרים, אבל חסר לי את זה..
פליזזזזז..
ויש שם הכל, לא רק חצי ספר
אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.
התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.
אינדיורנס - אמיתי. מתח בקוטב, לא הורגים/שודדים וכו' אף אחד. ההישרדות של מי שנתקע שם בעל כורח.
מסע קונטיקי - אמיתי. תור היידרגל - מסע ברפסודה הזויה (שכולם הזדעזעו מהרעיון) כדי להוכיח דבר מה....יש תמונות. מקסים.
3 כוסות תה - מוריסון (אם אני לא טועה) - מטפס הרים אמריקאי על קיי 2 (?) שנקל בטעות למקום אחר. אמיתי.
לבדו ימות אדם - אמיתי. מלחמת העולם השניה - קבוצה מחרתית שהגיעה לנורבגיה כדי לחבל בגרמנים. מרתק.
אל תיגע בזמיר, הרפר לי. עם עובד. קלאסיקה. סיפור אנושי ורגיש מנקודת ראות של ילדה. גזענות. נפלא. יש סיפור בתוך סיפור. סוג של מתח אבל לא מה שמתכוונים כשאומרים מתח.
משחקת באש - אמיתי. איך מגיעים מכת נוצרית קיצונית, ליהדות. מאלף. נוגע ללב.
היום אינו כלה - ספר טוב. הסופר מקריגיסטן או משהו כזה.
תינוק שנשבה - כרמלה רייס. ממש תינוק שנשבה. נוגע ללב. אמיתי. קרוב משפחה של בעלה של המחברת.
רח' הפרחים הלבנים - מלחמת העולם השניה, מנקודת מבט יפנית.
סודוקו רוצה לחיות - פצצה אטומית - סיפור. נוגע ללב.
עץ המשי - סיפורים של סופר סיני. הרקע קומוניזם סיני. יפה.
סיפור כתוב על מניפה - יפן, אם אני לא טועה.
וספרי שואה אחדים:
לך לך בני - אמיתי. לא יאומן. בברית המועצות, בחור יהודי שנקלע לשם בעל כורחו. המציאות עולה על כל דמיון. חיים שפירא
אריות בשלג - אמיתי. דינה גבל. סיביר.
הרוח שגברה על הדרקון - אמיתי. מחנה השמדה. ספר קשה ומעורר התפעלות - איזו אמונה.
ניחוח פרחי השלג - אמיתי. משפחה יהודית מסתתרת בעזרת גוי הונגרי. מדהים.
תקוות השני. אמיתי. הסתתרות בשואה בעזרת גוי.
בור צלמוות. אמיתי. האם היינו יכולים לגור במשך שנתיים בבור חשוך, טחוב, קטן, עם ידיד עכברוש?!
עריסת הבמבוק - שוורצבאום. אמיתי. אם מישהו אימץ או חושבת לאמת....מדהים.
עדין הוא הלילה - אמריקאי. סקוט פיג'רלד.
התפסן בשדה השיפון - סלינג'ר. אמריקאי. נוגע ללב.
ספריו של ג'ון סטיינבק - הלשון בוטה ולא נקייה, אבל זה לא "לשמה". סופר טוב. אמריקאי
ויליאם פוקנר - עגה קשה, לא קראתי אבל עד כמה שאני יודעת, נחשב לסופר טוב. אמריקאי
לבנות ארמונות עם כפית - אמיתי. איריס. כשמו כן הוא.
הכל עניין של פקסילים. אמיתי. תמר. התעללות נפשית בנישואין. לענ"ד, ספר מאוד חשוב. יש לה גם הערת שוליים באתר בין הזמנים.
לא בלי בתי - אמיתי. בטי מחמודי. אקטואלי.... אירן.
רחוקי שלי. אמיתי. יפה ברוש. הלם קרב. ספר קשה.
יש גם ספרים המתאימים יותר לבנות. מי שרוצה באישי. (לפחות ספר אחד שעולה כרגע בזכרוני).
מקווה שתיהנו.
מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.
קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.
למי שאוהב בעלי חיים:
-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.
-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם. רק שני הספרים האלה.
-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.
-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.
-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.
-לטובת הילד - בריטי.
-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.
-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!
-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.
-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר. מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.
-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.
-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.
-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.
-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.
- ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.
- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.
-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.
-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר. אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.
-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר. " " " " "
-מתנת המספרים - יוקו אוגאווה. ספר יפני קטן, יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.
מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!
תודה....
יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?
אם זה יד שניה בכלל טוב...
מוצ"ש. הבאתי חנויות אחדות.
ושכחתי את השם האמיתי.
- המינגווי
-טולסטוי
- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי
קראתי את "והיום איננו כלה"
נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך
+ לבדו ימות אדם
רק שלא אשכח
אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.
לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא
לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד
למחבר. כדאי.
שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!
כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי
מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?
עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה
מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)
בהחלט עדיפה ספריה.
התפסן בשדה השיפון לקחתי
למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן
בוא נראה
אני אהבתי ממש
יש המלצות לספרים בסגנון?
יעני אחלה ספר (לדעתי)
