אני הייתי רוצה להכיר אותה כמו ש/היא... ממש כמו שאני אראה אותה סתם ברחוב... לא שתעשה במיוחד בשבילי...

אבל תחכי גם לתשובה של בנות... ב"הצלחה!

להתלבש יפה, לא מוזנח מדי ולא חולצת חודש ארגון.את יודעת איזה בגדים גורמים לך הרגשה טובה..

שיער איך שיסתדר לך באותו רגע, איך שנוח לך,מחמיא ואיך שאת אוהבת. 

איפור- לא מבינה במשחקים הללו

אבל תהיי את אחותי! זה טוב וזה מספיק!

ולא להלחץ..טוב אולי קצת..אבל בגבול הנורמה יהיה בסדר בע"ה!

ב"הצלחה רב"ה!

תלבשי בגדים שאת אוהבת,

שנראים עלייך טוב,

שמחמיאים לגזרה.

תכלס, בואי בזרימה. כמו שאת אוהבת..

אני אישית לא מתאפרת (באופן כללי..). פשוט באה עם מצב רוח ועם בגדים שאני אוהבת.

את צריכה לבוא בחן ושיראה כאילו טבעי, ז"א בגדים יותר טובים מיום חול אבל לא להגזים.

אותו דבר עם איפור, עם יש לך דבר דוחה אפשר להסתיר ע"י תכשירים מסוימים (יש בשביל זה פורמים אחרים ברשת ואתרים) ואפשר להוסיף מעט ליופי של הפרצוף (אך עדיף שלא להגזים)

בכל מקרה את צריכה להקפיד על הלכות צניעות וכד'

לגבי אסוף או לא? היה דיון בנושא כפי הנראה יש מחלוקת פוסקים וכדאי להתייעץ עם רב המקובל עלייך.

והכי חשוב על תפסלי ישר על ההתחלה, הרבה פעמים בפגישה השניה רואים את האדם באופן אחר לטוב או למוטב.

אני חושב שבגדי שבת זה קצת יותר מדי וצריך לבוא כמה שיותר אמיתיים, מצד שני כן להגיע מוכנים ולבושים יפה. בנורמה של יומיום, אבל יפה..

חושבת שאת צריכה להציג את עצמך, כמו שאת.

אם אתם נפגשים ביום חול, תתלבשי כמו שאת מתלבשת ביום חול. בחול המועד? תתלבשי כמו בחול המועד.

אני בטוחה שגם בין בגדי יום החול שלך יש כאלה שאת יותר אוהבת ושיותר מחמיאים לך, אז תלבשי אותם.

כנ"ל לגבי איפור, תכשיטים או כל דבר אחר.

יש מצב שיום אחד סתם יבוא לך להתאפר? אז תתאפרי גם לדייט.

אבל אם את מתאפרת רק רק רק בשבת, לדעתי זה מיותר.

אני למשל עונדת תכשיטים מסויימים רק בשבתות. למה? כי ככה התרגלתי וככה טוב לי.

ובעייני, לדשים אותם גם בדייטים בימי חול סתמיים זה לא להיות אני, למרות שהם מאוד יפים ומחמיאים.

יש כאלה שיחלקו עליי, אבל ככה אני מרגישה שאני היא זאת שבאה לדייט ולא איזו בובה שהולבשה ע"י מיטב יועצי התדמית.

את צריכה להביא את עצמך כמו שאת.

לא את הצדדים המכוערים והמוזנחים שבך, אבל אותך כמו שאת במציאות!

תתלבשי איך שכיף לך להתלבש וטוב לך עם איך שאת נראית.

לכולנו יש ימים שמתלבשים בהם יותר מושקע סתם כי בא לי. ככה אני מתלבשת גם לדייטים..

לי אישית כבר התהוותה תלבושת קבועה לדייטים ראשונים..

ככה אני לא עומדת שעות מול המראה כל פעם

מאחלת לך מכל הלב שלא תזדקקי לקביעות הזאת, אבל אם חלילה כן, את תראי שזה כבר פחות נורא משחשבת

בהצלחה רבה!

לא יודעת אם בגדי שבת, אבל כן יש מקום להראות יותר טוב מתמיד.

תמיד צריך להראות טוב ומוקפד, אבל ככל שמתקדמים כדאי להיות פחות ופחות רשמיים. (בסופו של דבר רוצים לחיות יחד...)

כמובן שגם בשלבים מתקדמים אפשר ורצוי להשקיע מדי פעם אבל להשאיר גם מקום מדי פעם לזרימה...

"איזה רושם חיצוני אמורים ליצור"

לא אמרוים ליצור רושם חיצוני מעבר לנורמליות של איך את נראית,את לא יוצאת להצגה או משהו כזה,פשוט את הולכת להיפגש עם מישהו שהוא בא פשוט להיפגש -איתך!

זה בכללי.לכן בתכלס נראלי שעדיף בגדים של יום חול בלי איפור וכי"ב-פשוט שיהיו נאים, זה הכל.(לא מאלו שואמרים-תהיי את-תבואי עם הגינס הקרוע והחולצה מהסניף"

ד"א בגדים של אירוסים=בגדים של חול המועד??

חברה וכדו'.. לא בגדים שמתארסים בהם

מה זה בכלל לכל הרוחות בגדים של חול המועד??או של אירוסין??

חח כאילו הבן בדייט אומר וואלא-היא באה עם בגדים של איסרו חג היום.. סחטיין!

חגיגי מידי בשביל יום חול, אבל פחות מידי חגיגי בשביל שבת.

תסבוכי בנות שכאלה

אבל אם אפשר להרחיב דעתה של עלמה בדרך כה קלה- למה לא ?

אל תקפחו אותנו!! מזה?? גזענות....

זה בגדי חג רגילים

האמת שגם אצל הלטוואקים הולכים עם פראק בשלושת רגלים כם בחוה"מ

אבל יש לי בגד שמור לדייטים! 

מדובר בחולצה שאני הולכת איתה ביומיום עם ג'ינס, אבל קניתי אותה מלכתחילה עם חצאית יפה, וביחד זה יותר מדי ליומיום ולא מספיק חגיגי לשבת, אז אמרתי- ככה אני אצא לדייט הראשון שלי!

לדעתי צריך ללכת עם משהו יותר יפה מבד"כ.

ובכלל אני לא כ"כ מצודדת בדעה של "תבואי כמו שאת", כי צריך לבוא טיפה יותר יפה. לא מצועצעת או כמו עגבניה בשוק, אבל משהו בין לבין... עם כבוד למעמד!  למשל כן להתאפר בטוב טעם, וכן להשקיע יותר מבד"כ.

ולגבי פזור או לא- אם את אוהבת פזור ואת יפה יותר ככה- תלכי ככה לדייט (רק לא שיער רטוב, ככה בד"כ הבנים מבקשים.. לא?)

ולכן אינני יודעת. חשבתי וחשבתי, ולא מצאתי תשובה.

בזמנו, אחת המורות שלנו באולפנא עשתה לנו שיעור-הכנה-לדייטים, ואמרה בכל התוקף: "לא משנה מה, לא באים לדייט עם שיער רטוב!" 

טוב, אז לקחתי את זה לתשומת ליבי...

אבל לא נראה לי שיש בעיה... מזה משנה? מה אני ארגיש אותו?? שתבוא איך שבא לה....

אבל כנראה המורה של דג זהב מדברת מניסיון אז אולי כדאי לשמוע לה...

{רח"ל}

גם אני ניסיתי להבין ולא הבנתי.....  מה שכן הבנתי שזה קשור לצניעות משו....

ודווקא אני משתדלת כן לבוא עם שיער רטוב... זו הרגשה אחרת!!!

גם הבחור וגם הבחורה צריכים לבוא בלבוש מכובד. לא זרוק. כמו שהולכים בחדר עם החברים.

"תנו רבנן:

חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל,

שנאמר: (דברים טז יד) 'ושמחת בחגך'.

במה משמחם? - ביין.

רבי יהודה אומר: אנשים - בראוי להם, ונשים - בראוי להן:

אנשים בראוי להם - ביין;

ונשים - במאי?

תני רב יוסף: בבבל - בבגדי צבעונין;

בארץ ישראל - בבגדי פשתן מגוהצין".

(פסחים קט ע"א) 

ב"ה

א] פזור מושך יותר, השאלה עם הוא סופר דוס או לא?! במידה וזה סופר דוס אז לא פזור.

ב] תלכי עם בגדים לאירוע פשוט לא שבת ולא חול, אלה עם כן הוא גבעוני ואז לא משנה

ג]תבואי מאופרת קצת לא להיסחף ,אלה עם כן הוא גבעוני

ג-ב-ע-ו-נ-י-ס-ט-י-ם. 

הגבעונים לא מבני ישראל המה. עם תנכ"י שעדיין אין לו קשר למקפצי הגבעות.

תתביישו לכם, לעשות ככה כשאלירז לא פה!!!

רק מילאתי את תפקידה של אלירז...

תודה לכל אלו שמילאו את תפקידי

|חש|

ואם את רוצה כמו שכבר אמרתי יש לי מעיישה רב שאין בעיה לומר "גבעון"

קודם כול אין דבר כזה "לא צודק" מבחינת היא צודקת + 

אי אפשר להתווכח עם דעות... זה כמו שתגיד לה "את מבוטלת" אין דבר כזה עובדה היא כאן.._(אלא עם כן אתה בדעה של הפילוסופים שאנחנו לא באמת קיימים..)

שנית מכאן ולהגיד שהם לא מעם ישראל הדרך עוד אורכה... אולי אתה לא מסכים עם הדעות שלהם וזאת זכותך (תסתכל מה כתבתי זה נכון גם לך..)

די"מ אולי אתה טרול או סתם ילד קטן אבל כידי לך לחשוב לפני שאתה כותב..

ואם אתה מחפש לריב יש מלא פורומים אחרים שיקבלו את זה בשמחה, כאן זה לא המקום בכלל!!

אין לי בעיה בכלל עם נוער הגבעות (את מוזמנת להיכנס לכרטיס אישי שלי לראות)

מה שרציתי להגיד זה שאים בעיה לקרוא ל"נער גבעות" "גבעון" (וככה נהגו בישיבה הק' ביצהר)

אבל מן הסתם הטטעות נובעת מזה ששניתי את הניק מ"דוב מורל" לדי"מ ולכן חשבת שאני מישהו אחר

התנהגות של בני ישראל.

נכון מיותר מה שכתבתי, אבל זה בליבי אני מצר על כך.. אז זהו.

ולהתרכז בחלקים האלו!

כאילו שהציבורים האחרים מושלמים!

תפרגן חבוב! ושמור את הביקורת לעצמך - היא בעיקר מזיקה!

אצל גבעוניות...

למה שנפגע מי זה?

זה מחמאה!

|גאה בשם הגבעונים|

ואין שום בעיה להגיד גבעונים (יש לי אפילו מעישה רב) ולא צריך לקחת כל חירטוט של אלירז ברצינות

זה שהיא החליטה משום מה שזה בעייתי זה בעיה שלה

לא צריך שכל פעם שמישהו כותב גבעונים לתקן לגיבועניסטים

נ.ב גבועני זה יותר גרוע אפילו מגיבועניסט תגידו גבעון ושלום על ישראל

"...אף אחד לא מת מזה חוץ מרבין"

(שם שם)

נער גבעות

לובש את בגד יום חול  שאני הכי אוהב(כך זה מוסיף לי ביטחון)

מקלחת טובה ובושם לא יזיק..

וגם אם הוא לא מגיע עם בגד שיפה לטעמך תחשבי שאולי הוא בא עם הבגד הזה מאותם סיבות

והעיקר תהני אין כמו המתח של הפעם הראשונה

כפי שהדריכו ולימדו אותנו ההופעה צריכה להיות מתאימה כדי למצוא חן. זה דורש ממך בהחלט הופעה מושלמת שכוללת איפור, בגדי שבת ונעלים יפות ואלגנטיות.

לדעתי זה ממש לא הזמן והמקום להגיע ספורטיבית.

גם השיער צריך להיות בצורה אלגנטית. העיקר שתראי יפה ומאושרת לקראת הפגישה.

ובכל מקרה גם אם את לא מרגישה בנוח או אפילו מרגישה שזה לא המיועד שלך - כדאי להתאזר בסבלנות ולא  לגלות קוצר רוח. גם אם את מחליטה שאין סיכוי...

שיהיה לך בהצלחה ! !

לא שיש לי בעיה עם טיפוח... זאת אומרת - אני האחרונה שיש לה בעיה עם טיפוח.

אבל הופעה מושלמת?..

איפור, בגדי שבת, נעליים יפות ואלגנטיות..??

WTH???

אני מבינה שאת נמצאת בחברה שאלו הסטנדרטים שלה.

אבל בקשת הרחבה מאוד של הדתי-לאומי

אין צורך בכזו הופעה לדייט.

יש עניין לבוא מכובדת, יפה, נקיה, ברור שצנועה.

איפור והשאר - אינדוודואלי.

לא חייבים ללכת על שני קצוות

לא נעלי ספורט, אבל גם לא נעל אלגנט..

יש מלא באמצע..

נעלי בובה, סנדלי אצבע

וזה כ"כ תלוי בסגנון..

ישמרני הויה!!! 

יש לי משפחה חרדית- חסידית וכמה חברות חרדיות,

וכל העסק של "הפגישות" שלהם מאוד מאוד רשמי, לעומתנו. \

לעיתים נפגשים בבית ההורים (אני לא מבינה איך אנחנו אמורים להרגיש בנוח ולדבר באמת מהלב ולבחון אחד את השני- כשההורים מאזינים מבעד לדלת...) או בבית מלון.

חברהחרדית שלי, הקפידה לבוא בכל פגישה, עם בגד שבת אחר: שניה, אם אני לא מליינית ואין לי כ"כ הרבה בגדים,  מה לעשות?! חוץ מזה, למה צריך לסנוור אותו במלבושים שונים ומשונים?! הרי בחיים האמיתיים, שאחרי החתונה, אני לא הופיע בפניו כל פעם בבגד אחר! אז מה?! קניתי אותו בהופעה לא אמיתית שלי?!

אני, כמו שאמרתי למעלה, דוגלת בהופעה יפה, בטוב טעם, מכובדת ונאה. אבל לא לא-טבעית-מאולצת...

נראה לי זה היה בגדים רגילים

אני אומרת להשקיע זה הכי כיף!!!!!!!!!

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

הלב שלנו גדול מורכב

ולא תמיד הוא יודע להתמלא בדברים שאנחנו רוצים או חושבים שצריך

השמחה ברור שנמצאת

אבל השאלה כמה מקום היא מצליחה לתפוס

בסוף החתונה עם כמה שהיא אירוע מרגש

היא רק התחלה של חיים שלמים

בעיניי העיקר זה החיים אחרי זה

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

טבעיות ממש יפות, בניגוד לחומות שיער.

מבחינת פרצופים.

שבאופן בלתי מודע זה נתפס כמוסכמה כזו

ששיער בלונדיני זה יפה, ולכן מצופה מבלונדיניות להיות יפות, ואם הן לא כאלו זה מאכזב

וחום זה קלאס, אז אם הן יפות זה אחלה ואם לא זה גם בסדר...

כי לא רואה סיבה ריאלית שדווקא הבנות עם השיער החום תהינה יפות יותר מהבלונדיניות, לדעתי זה אמור להיות ברמה שווה.

שבערך מעולם לא ראיתי בחורה בלונדינית שהיא ממש "וואו". מבחינת חן.

אבל כן ראיתי כמה וכמה חומות שיער כאלה.

אולי זה כי בלונדיניות נדירות יותר לכן הסקר מוטה או משהו כזה.

ואולי זה גם עניין פסיכולוגי, אני חושב ששיער חום משדר יותר "ביתיות" או משהו כזה, כמו עיניים חומות

שם יש הרבה בהירות שיער, ועדיין אין שינוי בדעתי.

אבל כל אחד והטעם שלו

יש לי חברות שפוסלות בחורים בלונדינים כי זה נראה להן אפרוחי מידי...

מכירה בחורות שמחפשות רק בחורים עם עיניים כחולות...

הילדים הקטנים עם השיער הבהיר שם נראים באמת כמו אפרוחים חחח

הבחורים נאים למדי, אני אוהב שגם אצל הבלונדינים, הגבות כמעט תמיד כהות

בהולנד ראיתי בחורים ממש יפים

זה לא אמור להיות באותה הרמה? או שיש יותר ציפיות מבחורות?...

הבחורים הבלונדיניים יותר נאים מהבחורות הבלונדיניות.

הבחורות לרוב היו יותר יפות מהבחורים (רק חלקן בלונדיניות).

איכשהו מרגיש שם שהבחורים נאים באופן "גנרי", כמו דוגמנים מצויים כאלה.

טוב אין ברירה

אולי אלך לגייר לי משם מישהו😂😂😂

סורי על הנצלו"ש

אני מצפה ממי שיהיה בעלי לדמוע בחופה🤭

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ויצא לך להיות במיזם שלא נולד איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי? איך התרשמת ממנו?

שאני בורחת מהם

אני עדיין חושבת שלא עלו על השיטה ..

שבתות איכותיות בלי חפירות . בלי יותר מידי מאמץ

במינימום עלות וסבסוד .. לא צריך חפירות הקסם יקרה לבד ..

סדנאות / בתי קפה או אפילו פשוט להשכיר מקום יפה כזה כמו איפה שסטונטים לומדים אז לרווקים רווקות או לדייטים אבל ליום יום

די עם הכנסים האלה אותם בנים נו.. אותם מרצים..

צריך פשוט להגיע ליותר קהל יעד ולא רק נואשים נואשות

את חושבת שלמיזמים האחרים יגיע קהל מגוון יותר? (תכלס אולי זה שהכל באזור ירושלים משמר את אותו הקהל)

נראה לי שיש הרבה רווקים-רווקות טובים שפשוט המיזמים האלה לא מדברים אליהם..

להסתובב גם בחינם

או לרכוש המון בירות ולשתות לשכרה

לא הייתי מגדיר את עצמי כדוס במיוחד נכון לעכשיו אבל מעולם לא חשבתי ששיעורים משותפים זה מופרך

ספידייטים ודברים יותר מבולגנים / שוק בשר כן, לא יודע אם מבחינה דתית או שמרנית אבל זה נשמע מוזר ולא מתאים קצת קלות ראש כזה

להגיע לשיעורים כשהמטרה היא לא השיעור עצמו

יכול להיות שסתם אני מרגיש דוס מידי בשביל להסתכל על בחורה זרה ולפתוח איתה בשיחה

מעניין אם להיות רווק אחרי גיל השידוכים בין חברים בהכרח דורש להיות פחות דוס או לפחות לפעול בצורה פחות שמרנית.

(באמת קצת נמאס משידוכים-בירורים-כרטיסים)

תראה, זה כמו לשאול בחורה אם יש לה תפילין - בעצם דוגמה לא טובה, אם יש לה זה כבר מתחיל להחשיד...

זה כמו שנתקעת בליל פסח בלי מצות. והדרך היחידה שלך לקיים את מצוות החג היא לבקש מבחורות צעירות ונחמדות שתחלוקנה איתך מצה.

אז אפשר לומר שזה לא ממש שמרני.

אבל ברמה הדתית נטו, כל יום שעובר לא חוזר.

וחוץ מזה, לדבר על ליבה זה לא כמו לדבר איתה על שיר חדש של נועם בתן

זה מרגיש לי לא ראוי

מישהו מבין אותי

שבמקום כזה יהיה מישהו בסגנון התורני שאני מחפשת

אין עוד חתולים יהודיים חוץ ממני.

אני הנצר האחרון מהשושלת המכובדת.

והיות וחתוליות נקבעת לפי האם... לא יעזור כלום.

היום בכמה שעות אתה יכול להפוך מאבא לאמא.

יכול להיות שאצל חתולים זה תופס. אמא זאת אמא.

זה מזכיר לי שפעם אחת הלכתי עם חברה והיא החליקה וכמעט נפלה והיה מישהו ממול שבא לתפוס אותה שלא תיפול והיא התייצבה פתאום ואז היא אמרה לי שכבר הייתה מעדיפה ליפול מאשר שיתפוס אותה  

אין בעיה לבקש, השאלה מה המטרה המצות או הבחור? אם הבחור אז.. זה יותר עובר בגרון אבל לא מתאים.. במיוחד אם זאת אישה מבקשת, אם זה גבר אז זה סבבה יותר.

הכוונה היא שאיכשהו צריך לקיים את המצווה של נישואין גם אם זה מצריך להתגבר על "לא נעים" (בגבולות הסביר... נראה לי...)

אם נראה לי שאני האחרון שאמור להטיף לגבי זה...

כן, השאלה- מה זה גבולות הסביר?

ואיפה זה עובר את גבולות הצניעות?, והאם הגיוני שצריך להוריד בזה כדי להתחתן?....

מצד שני קראתי באיזה ספר שבאפגניסטן המשפחה סוגרת הכל ומקסימום מציצים אחד על השני פעם אחת מבעד לפרגוד.

בקיצור המנעד רחב.

הלכתית הגדר הוא שאסור להקל ראש נגד הערווה, להסתכל לצורך הנאה כו' הדברים ידועים.

מעבר לכך, לדעתי זה עניין של השקופה וטעם אישי.

וחינוך

בירושלים,

מיד התעשתתי, התרחקתי משם, וביקשתי מנערה אחת שתשב לידה

גם חשבתי שזה פחות מתאים לי, וגם היא היתה נראית מסוג הבנות שהזכרת חחח

אני מקווה שהיא השתקמה מאז🥲

וואי וואי אם זאת הייתה חברה שלי טוב מאוד שלא ניגשת אליה, זה עזרה לה ולך ביחד

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

עוד לפני פגישה מקצועית?

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

אם מדובר במשהו עקבי שווה לנסות לבחון את זה בצורה מקצועית

לא מנסיון😬

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אתה צריך השתלת מוח

אין תגובה

לא מרגישים צורך להקים בית.

סליחה. במחשבה שניה, הייתי צריכה להגיב אז, כשאחת המגיבות אמר שאין לה

רצון מיוחד להינשא. זוכרים?

אז תחת הכותרת הזו שהבאתי, מביאה יועצת נישואין מקרה מסויים דומה

עם ניתוח המקרה והסבר. 

בודאי שמעודדת הקמת בית.