ממש בא לי לצחוק אבל הראש שלי מלא במילים ובתרגילי כמותית מילולית... 

דורש הבנה פוליטית

20111108201224.xls

רק תיכנסי ותיקחי

מה סופרים כשלא נרדמים?-כבשים.

מה סופר קווניק שלא נרדם-שמונה קבצים..

סופרמן, שלגיה ופינוקיו הולכים בשוק פורים.

הם מסתובבים ורואים שלט "תחנת שרירים"- סופרמן נכנס, ואחרי 5 דקות יוצא כולו מאושר: "ניצחתי מקום ראשון".

הם ממשיכים, ורואים שלט נוסף "תחנת יופי"- שלגיה נכנסת... 5 דקות... "ניצחתי".... וכו'.

פתאום רואים שלט "תחרות שקרים"- פינוקיו אומר "פה אני בטוח מנצח...".
אחרי 5 דקות הוא יוצא בוכה בכי תמרורים. סופרמן ושלגיה מרגיעים אותו ושואלים "מה קרה?" הוא אומר: "הפסדתי- הייתי מקום שני... מי זה הביבי נתניהו הזה?".."

ממש מתאים לעכשיו... 

בעזהי"ת.

איך מתכנת נרדם?

סופר קבצים..

וזה הזכיר לי את זה:

http://www.aish.co.il/v/ch/118904474.html

בעזהי"ת.

הלכות פורים
א. משנכנס אדר מרבין לשבור את הראש למה להתחפש, ומנהג יפה נוהגת הצדקת
המזהירה כשושי זוהר הרקיע לפרסם מבעוד יום חוברות של מלבושי כבוד עשויין
מניילון זול, כדי לזַכּוֹת את הרבים בזיכוי חשבון הבנק שלה. בשבת שלפני
ר"ח אדר קורין "פרשת שקלים" זכר לשקלים שיאבדו בחודש זה.

ב. מנהג נאה לחפש גם תינוקות של בית רבן כדי להרגילם במצוות. תינוקות
המסרבים לחבוש מחושי הפרפר, והפולטים על תחפושת הארנבת, והתולשין רעמת
האריה תכף לאחר שלבשוה מחמת הדגדוג – אין להם חלק לעולם הבא.

ג. מלכתחילה יש לחפש הילדים לגדולי הדור כר' יובל המפולפל, הדרדס באבא
שליט"א, סמי הגבאי, תותית (מגדים) ובת הרב הקטנה, כדכתיב: "פני הדור כפני
הדורה". בדיעבד יוצאין ידי חובה גם בתחפושת ערסים של גורמיטי ובתחפושות
פיראטים שזכו לנפוש בקריביים. מנהג משונה ראיתי שמתחפשות בנות ישראל
לכלות, אך הבנים לא מתחפשים לחתנים, ונותרות אלה עגונות רח"ל. והוא הדין
בנסיכות שלא מוצאות נסיכים וד"ל.

ד. הנכנס לכפר של שעשועים רח"ל ורואה את הזומבי ואת רוח הרפאים ואת השלד
יברך "המחזיר נשמות לפגרים מתים", ואם הוא כהן יקיף חנויות אלה סביב. טוב
לאסור על הגברים ליכנס לחנויות אלה כלל, שמא יתורו עיניהם אחר תחפושות
הנשים, שהצד השווה שבהן שנראות כפרוצות רח"ל, ובין אם תתחפש לאחות,
רקדנית או עכבר השדה, תלבש היא מיני שאפילו טפח אינו מכסה, גרבונים
מרושתים ומחשוף שחמתו מרובה מצילתו.

ה. ימי פורים הם בבחינת ונהפוך הוא: שהחילונים מהדרים במצוות ההתחפשות
יותר מן הדתיים, והדתיים יותר מן החרדים, ואלה האחרונים נוהגים לקיים
המצווה בחבישת תרבוש תורכי בלבד (ושמא מחשש איסור פסל ומסכה). בכרכים
המוקפים חרדים נהגו לשחזר פורענויות שנעשו לישראל, ומתקבצין חבורות
חבורות של שיכורים ברחובה של עיר, מתפרצין לבתי היהודים באמצע סעודה של
מצווה ושולחים ידם בביזה (בבחינת שנור שאין לו תחתית).

ו. שלושים יום קודם החג מתלמדים הילדים במלאכת ניפוץ הנפצים ומשמיעים
אחריהם קול רעש גדול, עד שמתקיים מאמר "בלילה ההוא נדדה שנת הפלך".
המתעסק בפיצוץ להתלמד, והשומע מן המתעסק, לא יצא ידי חובה, וינפץ שוב בשם
ובמלכות.

ז. עד מתי יכה בהמן? עד שידפוק הגבאי אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש.
מנהג המתחכמין להרעיש בפיצוץ מיד לאחר שדופק הגבאי, כדי שיהא מפסיק בין
פיצוץ של אחרים לפיצוץ שלו. חרש, שוטה וקטן יורין עד שתכלה פיקה מן
האקדח. העוסק במצוות הניפוץ פטור מהקשבה למקרא מגילה (מדין העוסק במצווה
פטור מן המצווה). חסידים ואנשי מעשה מביאין זמבורות של מונדיאל (וובוזלע
בלע"ז) ומשלחין בהמן את הצרעה.

ח. יש לחנך הקטנים בלימודי ליבה של תורת החשבון, שלא יבואו חלילה לידי
תקלה ויכלו את כל תחמושתם על ההמנים שבפתח פרק ג', וייוותרו ערומים מן
הפיקות בהמנים המפוהקים שבסוף פרק ט'. מנהג תינוקות של בית רבן לבכות
בהמן הראשון כששומעין קולות הנפץ, ורצים הוריהם למקלט מדיני מחוץ לבית
הכנסת ואינם שבים עד לאחר הפסח הבעל"ט.

ט. שילוח מנות כיצד? נוטלין כלים מכלים שונים ומניחים בם קן עשוי קש
צבעוני ועליו יין מלכות גמדי כיד המלך ומבחר מוצרי טטרזין, ומשלחין ביד
הקטנים לארבע כנפות חדר המדרגות. נדיבים מביאים "אפרופו" ו"פסק זמן"
בסלסלת נצרים, וקמצנים מביאים "לולי" ו"פה גדול" בצלחת נייר מידלדלת,
ובלבד שיביאו גם אוזן המן תעשייתית אחת. בקהילות צפון ת"א ומזרח ג"ש
מביאין יין מרלו משובח עם שוקולד מקס ברנר בשקית קרטון מצופה זהב ועטרת
"חג שמח" בראשה.

י. יש לצאת בכל תוקף נגד המתבוללים ימ"ש, שבוללים המשלוחים זה עם זה
כשעטנז רח"ל עדלאידע מי הביא את השוקולד השווה ומי הביא ופלות בטעם חומצת
לימון. בשעת הדחק, כגון שהביאו בפניו משלוח בלתי צפוי, מותר להכין משלוח
של מנחה בלולה ולהעביר ממתק ממשלוח אחד לרעהו, ובלבד שיעבירו מכלי שני,
שבכלי ראשון עשוי לבוא לידי תקלה ולהחזיר את הממתק לזה אשר הביאו, כאותו
מקרה שאירע למשה שמסר המשלוח ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים החזירוהו למשה
ולא דיבר עמם שנתיים.

יא. ממתק שעבר עליו הפורים, דהיינו: שנשאר ארוז במשלוח מנות מיום פורים
שעבר ועד יום פורים זה, יכול להעבירו ליום הפורים הבא עלינו לטובה. ממתק
אשר פשה בו הנגע בצורת שקערוריות ירקרקות או אדמדמות, ומראיהן שפל מן
הממתק, יעבירו למשלוח מנות המיועד לכהן שיסגירו שבעה ימים. מי שאחזו
בולמוס ורוצה לטעום ממשלוח מנות שקיבל, מאכילין אותו אפילו עדשים של
מגדים שפג תוקפם, עד שיאורו עיניו.

יב. בכריכים המוקפים טונה נוהגין לשלוח זה לזה קופסאות שימורי דגים,
בבחינת "יום שימורים יהיה לכם", ושמעתי כי מקור המנהג בחצרו של האדמו"ר
מנחם-מנדעל סטארקיסט (נכד לגאון ר' אבן-שפרוט). רשעים שבישראל בורחין
מבתיהם ערב החג כדי להימנע משילוח מנות, וסופם שנענשים ולא יכולים ליכנס
לביתם מחמת ערימת המשלוחים המונחת בפתח ביתם.

יג. ראשי ערים שהשתכרו נוהגים לקיים בטבורה של עיר תהלוכות עדלאידע, עד
שלא יודעין התושבים כיצד לברוח מהפקקים, וכל העיר נבוכה. ראשי ערוצים
שהשתכרו נוהגים לשדר סרטים שפג תוקפם, כאותה ההילולא שאירעה בסנוקער
רח"ל, או סרטי לימוד החשבון כצ'ארלי וחצי ופעמיים בוסקילה. ומנהג טוב
הוא, שכך מתפטרין מהבורקס לפני הפסח.

יד. נס נעשה להם לילדי ישראל שבצאת החג מסמא הקב"ה את עיני הוריהם
ומתעלמין מ-(יש לקרוא בנשימה אחת)- המונוסודיום ומהגלוטומט ומהטטרזין
ומהנתרן ומהחומר המשמר ומהשומן הרווי ומהגלוקוז ומהסורביטול ומחומרי הטעם
והריח ומה E-204 - עשרת מרעין הבישין שבממתקי ישראל, עד ששואלין הילדים
מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות והחודש הזה כולו
מגדים.

טו. עם צאת החג יברך ברכת הגומל על שלא בא פורים פעמיים בשבוע, יתקע יתד
ראשון לחג הבא, ויברך את חברו בברכת "איפה אתם בסדר השנה?" (וטוב יעשה אם
יברח בטרם יתקע בו חברו יתד(

בעזהי"ת.

איך לירות לעצמך ברגל בשלל שפות

NET
אתה מוצא אקדח, אבל הוא מתפרק לך בידיים. אתה מחבר אותו בחזרה, והוא שוב מתפרק. אתה מנסה להשתמש ברכיב .GUN של מיקרוסופט אבל גם הוא מתפרק. מתוסכל, אתה דוקר את עצמך ברגל.

Assembler
אתה מתכונן לירות לעצמך ברגל, ואז מגלה שאתה קודם צריך להמציא את האקדח, את הקליע, את ההדק וכן, גם את הרגל.

PHP
אתה יורה לעצמך ברגל באמצעות אקדח שהורכב מ-300 אקדחים אחרים.

C
אתה פשוט יורה לעצמך ברגל.

++ C
זה אמנם קשה יותר לירות לעצמך ברגל. אבל אם אתה מצליח אז אתה מפרק לה את האמ'אמא!

ASP
מיקרוסופט יורה לך ברגל.

Perl
אתה יורה לעצמך ברגל, אבל אף אחד לא מצליח להבין איך עשית את זה. שישה חודשים אחרי - גם אתה לא!

Javascript
המצאת דרך חדשה, דינאמית ומהנה לירות לעצמך ברגל. בסוף מסתבר שהאופציה לירי disabled באקדח שלך.

HTML

http://body/lower-half/leg/foot.appendage‎" _cke_saved_href=">‎http://body/lower-half/leg/foot.appendage">Shoot here

CSS
אתה יורה לעצמך ברגל ימין וברגל שמאל באותה צורה בדיוק, אבל משום מה הקליע ברגל שמאל גבוה ב-10 סנטימטרים מרגל ימין.

AJAX
אתה לוחץ על ההדק (א-סינכרונית כמובן) ומתפלל שעד שהקליע יגיע לרגל, היא עדיין תהיה שם.

Basic
אתה יורה לעצמך ברגל עם אקדח מים. במערכות גדולות, אתה ממשיך לירות עד שהרגל נרקבת ונושרת.

Basic עם קומפילציה
אתה יורה לעצמך ברגל קליע 9 מ"מ באמצעות משגר רקטות.

JAVA
אחרי שהצלחת לייבא את אובייקט "ג'אווה.יד.ימין.הדק" ואת "ג'אווה.אקדח.קליע", וכתבת את כל הקלאסים ואת המתודות של תהליך הירי, שכחת כבר מה אתה אמור לעשות.

Pascal
חבל על הזמן, הקומפיילר פשוט לא יתן לך לירות לעצמך ברגל.

Visual Basic
אתה יורה לעצמך ברגל, אבל אתה נהנה כל כך מהקלות שזה אפילו לא מזיז לך.

Python
אתה יורה לעצמך ברגל בלי שום בעיה. ממשיך לאגן, לבית החזה ולבסוף לראש. בעיה נפתרה.

Ruby
האקדח שלך מוכן לירי תוך 5 דקות בלבד, אבל אתה לא מוצא את הנקודה הנכונה לירי.

Microsoft
אובייקט "רגל" ייכלל רק בגרסה הבאה. אתה, ככל הנראה, תאלץ לשדרג בעלות של 500 ש"ח. אבל, במיקרוסופט טוענים שזה יהיה אובייקט ה"רגל" הטוב ביותר איי פעם.
אחרי ששידרגת, אתה יודע שאתה יכול לירות לעצמך ברגל, אבל אתה לא מצליח לעשות זאת על סמך התיעוד ב-.MSDN
ב- Windows 95: האקדח לא תואם את מערכת ההפעלה. אתה חייב לשדרג לאקדח אחר.
ב-Windows 3.1: אין לך את הדרייברים הנכונים בשביל לירות לעצמך ברגל.

Apple
אתה יכול לירות ברגל בקלות, אבל זה יעלה לך ביוקר.

IBM
אתה מכניס מחסנית לתוך האקדח. מחכה חצי שעה. האקדח מתחיל לירות באקראיות לכל עבר. אם יש לך מזל, הוא יפגע לך רק ברגל.

Unix
!
כן: זה כל מה שצריך בשביל לירות לעצמך ברגל.

Paradox
לא רק שאתה יכול לירות לעצמך ברגל, גם המשתמשים יכולים.

FORTH
ברגל לעצמך יורה אתה

SNOBOL
אם הצלחת - ירית לעצמך ברגל ימין. אם נכשלת - ירית לעצמך ברגל שמאל.

Concurrent Euclid
אתה יורה לעצמך ברגל של מישהו אחר

HyperTalk
"שים קליע ראשון של האקדח לתוך הרגל מצד שמאל של הרגל של עצמך"
המתן לתגובה.

Modula2
אחרי שאתה מבין שאתה לא יכול להשיג שום מטרה באמצעות השפה הזו, אתה יורה בסובבים אותך ולבסוף מתאבד.

APL
אתה יורה לעצמך ברגל ואז מבלה יום שלם בניסיון להבין כיצד לעשות זאת בפחות תווים.

FORTRAN
אתה יורה לעצמך בכל אצבע במחזוריות, עד שנגמרים לך האצבעות ואז אתה עובר לרגל השנייה. במידה ונגמרו לך הכדורים בדרך, אתה ממשיך בכל מקרה לירות סרק כי אין שום דרך לעצור את זה!

WORDPRESS
אתה כותב פוסט ארוך על לירות לעצמך ברגל, אבל TinyMCE מחברת לך את כל הפיסקאות ואף אחד לא יכול לקרוא את זה.

MATLAB
אתה יכול לירות את כל המחסנית בלחיצה אחת על ההדק, אבל אם הכדורים מסודרים בשורה במקום בטור זה לא יעבוד.

CLP
בעזרתה האדיבה של מערכת ההפעלה, אתה מצליח לפגוע לעצמך ברגל אולם כשאתה מנסה לבצע החייאה (CPR), אתה מגלה שקיבלת CPF שאחריו תצטרך לעקוב.. (

RPG
קיבלת רק 6 קליעים לעשות זאת, אולם אם לא תשים אותם במקום הנכון לא תוכל להשתמש בהם.

RPGLE
קיבלת עוד 4 קליעים לביצוע המשימה. אתה "חופשי" לשים את הקליעים היכן שאתה רוצה ופתחו לך את כל הדרכים להשתמש בהם.

MS-ACCESS
אתה מנסה לירות לעצמך ברגל אבל מגלה שהרגל לא מאונדקסת כלל והקליע לא מצטלב טוב עם הטבלאה של האקדח ויצא שירית רגל באקדח באמצעות הקליע.

AJAX
אתה יורה קדימה, ואז מגיע מהר ככל האפשר לצד השני בתקווה שתשיג את הקליע שיפגע ברגל.

DRUPAL
כדי לירות לעצמך ברגל אתה צריך להתקין מודול אקדח. אחרי שאתה מתקין אותו אתה מגלה שאתה צריך להתקין גם מודול מחסנית ומודול כדור. אתה מתקין הכל ומגלה שאין לך הרשאות לירות באקדח. אתה פותח הרשאות לירות באקדח. והרשאות להשתמש במחסנית, והרשאות להשתמש בכדור. אתה יורה לעצמך ברגל, אבל זה לא נראה טוב.

Walla Mail
אתה מנסה לירות לעצמך ברגל, אבל זה לא הולך,
כי הם שמו עוד מאות אלפי אנשים שיורים לעצמם ברגל על אותו שרת,
והעיקר הבטיחו מלא כדורים לכל אחד!

GMAIL
אתה יכול לירות לעצמך ברגל, אבל אם אתה לא מרגיש את זה - תבדוק בspam-

JQEURY
$("leg").addClass("damage").do("shoot").run

VMS

אתה רוצה לראות לעצמך ברגל, אבל אתה מגלה שאקדח שם נקרא log$gun אחרי שאתה קורא את ההוראות אתה מגלה שהדק לא קיים אלא קיים descriptor שדרכו ניתן להגדיר את מצביע להדק בהתאם לגרסה של המערכת שלך. כשאתה מנסה אתה קוראה הוראות במשך שבוע ומבצע הכל פי המתואר בסוף מסתבר שזה תקף רק לכדורי סרק ועל מנת להחליף אותם לאמיתיים אתה חייב להתייעץ עם מהנדסי HP שיסבירו לך מה עשית לא נכון רק שהם בעצם כבר שכחו איך לוחצים על ההדק

לינוקס

אתה מנסה לטעון את האקדח ומגלה שאין לך הרשאות לאקדח, אחרי שאתה מסדר הרשאות לאקדח אתה מגלה שאין לך הרשאות לפקודה לטעון. אתה מסדר הרשאות אחרי חיפוש בפורמים ואז מגלה שאין לך הרשאות לרגל בין השעות 12 בצהריים לארבע לפי הוראת מנהל : "לאחרונה משתמשים רבים טוענים אקדח ויורים ברגל. לאחר תלונות ובקשת המשטרה לעשות זאת מועד מאוחר יותר כיוון שהרעש מפריע לשכנים".
ולבסוף אתה מצליח לירות לעצמך ברגל ויש לך תחושת סיפוק שלא תאמן ! ואתה אפילו לא יודע למה!

Window Vista

כשאתה מנסה לירות לעצמך ברגל, מופיע ה UAC וכתוב שם שזה עלול להזיק לרגל

Wine
אתה יורה לעצמך ברגל, ואתה מופתע לגלות שהקליע עף מהר יותר מאשר ב WIndows

Photoshop

אתה מנסה לירות לעצמך ברגל, אבל אחרי דקות ארוכות של המתנה שהקובץ יטען אתה מגלה שהאקדח, הכדור והרגל שלך נמצאים בשכבות נפרדות ובתיקיות לא הגיוניות

xhtml

אתה יורה לעצמך ברגל בקלות
אבל אז מגלה שזה לא עומד בתקן W3

ASP.Net
"אתה גורר אובייקט אקדח מה-toolbox לעמוד, מבצע Binding למחסנית הכדורים שגררת לפני-כן ומפעיל. לאחר מספר דקות של קומפילציה (אם ה-Studio לא קרס בדרך), אתה מגלה שהאקדח שגררת מגיע עם ארסנל שלם של כלי-נשק שבכלל לא רצית ואין לך כל דרך לוותר עליהם. לאחר מספר דקות נוספות של טעינה הכדור נורה באיטיות רבה ומפספס את המטרה."

TSQL
אתה טוען כדור לטבלת אקדח רק כדי לגלות שעוד כמה אנשים מבצעים את אותה פעולה באותו רגע ותוקעים יחד את הכדור בקנה האקדח שמתפוצץ לך ביד.

TSQL2
אתה מורה לאקדח לירות את כדור מספר 1 ומגלה שהוא נמצא בתחתית המחסנית, מתוסכל - אתה נאלץ לקחת מחסנית זמנית ולסדר בה את הכדורים מחדש לפי סדר מספרי רץ.

BizTalk:
כדי לירות לעצמך ברגל, אתה צריך להגדיר את תבנית הכדור, את הקישור לאקדח מצד אחד ולרגל מצד שני ואת התווך של היריה עצמה. אם אתרע מזלך, הכדור יגיע לרגל. אם לא, הוא ישאר בתווך לנצח.
OpenVMS:
אתה יכול לירות לעצמך ברגל כל כמה שתחפוץ, אבל השורה התחתונה היא שלמרות שהיא כבר מעלה עובש מרוב וותק אין שום מצב שהכדור חודר.
Vista:
תמונת הקליע בתנועתו אל הרגל מרהיבת עין ומשובבת נפש, אבל עד שהוא מגיע היא נפרדת בעצמה מן הגוף ונושרת ללא רוח חיים אל הקבר

Windows Vista:
ראשית אתה מחפש את הרגל בעזרת Live Search, אבל כשאתה מנסה לירות בה, אתה צריך לעבור כזו בירוקרטיה והרשאות שכל החשק ירד

Microsoft Word
אתה לוקח אקדח ורוצה לירות לעצמך ברגל, אבל המילה אקדח מופיעה עם זיגזג אדום מתחתיה. אתה מופתע שהתוכנה לא מזהה אותה, לוחץ כפתור ימני ואז מופיע לך מימין חלון שלם של טיפים ואנימציות שמנסה לעזור לך לירות לעצמך ברגל. האנימציה המכוערת תוקעת לך את המחשב (מעצור), אתה מנסה לכבות את התוכנה אבל גם העכבר קופא. אתה לוקח אקדח ויורה במחשב.

WINDOWS MOBILE 6.1
יש לך אקדח קטנטן אבל צבעוני ומגניב. אתה מנסה ללחוץ על ההדק אבל הוא לא מגיב. אתה מנסה לעדכן ROM והפעם האקדח יורה מצויין אבל הכדורים עפים לאט מדי. אתה מסיר ומתקין מחדש את התוכנה אבל היא מעלימה לך את האייקון של ההדק מהמסך. אתה עורך את הרג'יסטרי, עושה הרד ריסט, סופט ריסט, טוויקינג, עידכון קושחה, מוציא את הסוללה וממתין כמה דקות. אתה מחזיר את הסוללה ומגלה שהאקדח התפרמט לחלוטין. בינתיים יוצאת גירסה יותר טובה ומישהו אחר יורה לך ברגל.

WINAMP
אתה זוכר שפעם ירית לעצמך ברגל בקלות, אבל היום האקדח כל כך מכוער ומלא פיצ'רים מיותרים שפשוט אין לך חשק.

MS Paint
אתה לוקח משהו שנראה כמו אקדח. אולי זה מקדחה. או פן לשיער. ויורה לעצמך ברגל. או שזה מטאטא. אולי זה עציץ? כן. אתה לוקח מקדחה ויורה לעצמך בעציץ.

My Documents
אתה יודע בוודאות שיש לך איפשהו פה כדורים לאקדח, אבל יש מאה מחסניות ריקות בשמונה מאות ארגזי פעולה בתוך ארגז עץ ענקי שכתוב עליו Documents and Settings ואתה לא מבין איזו מין שיטה זו לשמור על כמה כדורים בודדים.

Windows Media Player
אתה לוקח אקדח ומכוון אל הרגל. אתה מניח את האצבע על ההדק, נושם עמוק ויור-קיים עידכון חדש לתוכנה האם אתה רוצה להתקין אותו כעת?

Microsoft Dynamics CRM v3
אתה מבלה יום שלם לעשות קסטומיזציה, בונה קשרים בין ישויות אקדח, ישויות קליע וישויות רגל.
אחר כך, אתה מגלה שאתה חייב לכתוב callout כי לגרסה 3 אין קשרי many-to-many.
בסוף יוצא לך תותח וולקאן שיכול לירות 1000 כדורים לדקה לנקודות מדויקות לפי נתוחי סטטיסטיקות של ביצועי העבר ועם הכנה למגה-מחסנית שיכולה להכיל 100,000 כדורים אבל כדי להפעיל אותו צריך למלא 20 טפסים עם שדות חובה ובסוף אתה מגלה שהתותח מצליח להנעל על כל שטות שהוא מוצא חוץ מהרגל שלך!

windows xp
אתה לוחץ על ההדק הכדור נתקע: "הרובה ביצע פעולה בלתי חוקית ולעליו להיסגר"

Windows XP

אתה יורה לעצמך ברגל, ואז מופיעה ההודעה:

ההוראה ב- "0׳7c961669″ ביצעה הפניה ב- "0׳00000200″. לזיכרון לא הייתה אפשרות להיות "shoot".
לחץ על אישור כדי לסיים את פעולת התוכנית

IE 6
אתה מכוון את האקדח לרגל הנכונה(שב-FF הצלחת לירות בה בלי בעיה)
אתה יורה - ואז אתה מגלה שאתה מדמם מהאף

בעזהי"ת.

כשהמרצה אומר:                                                 הוא בעצם
מתכוון:

"זה נכון עד כדי קבוע" ----------------------------------------- "יש לי טעות איפשהו"
"יהי אפסילון"  ---------------------------------------------------- "לכו לישון זה ייגמר עוד שעה"
"זה טריוויאלי" --------------------------------------------------- "לא מעניין אותי שאתם לא מבינים"
"בהנחה הכללית" ----------------------------------------------- "אני אפתור כדור בריק, אתם תפתרו משושה מולטי סיגולארי בשדה מגנטי"
"קל לראות ש..." ------------------------------------------------ "אין לי סבלנות להסביר ש..."
"זה לפי ההגדרה" ---------------------------------------------- "אין לימושג למה זה ככה"
"זו שאלה טובה"  ----------------------------------------------- "התקלת אותי"
"זו שאלה מצויינת" --------------------------------------------- "התקלת אותי אבל במקרה אני יודע את התשובה"
"זו שאלה חשובה" --------------------------------------------- "וואו! הזכרתם לי חומר ששכחתי ללמד!"
"זה יהיה במבחן"  ---------------------------------------------  "נמאס לי לדבר לעצמי"
"זה לא יהיה במבחן" -----------------------------------------  "יש לי עוד כמה דקות לסוף השיעור אז אני מורח את הזמן"

בס"ד

א. אלו דברים שאין להם שיעור: השופינג בקעניון, הגלישה בפייסבוק, והקניות בסופרמרקעט, שכל כמה שיקנה האדם בקנייה החודשית, מספיקה היא לו לשלושה ימים. מאימתי יוצאין לקניות? משהמקרר ריק, הרשימה ארוכה, הבעלים עצלים והאשה דוחקת. טוב לילך לקניות במתחם שבו חנויות הרבה, שקנאת סוּפֶּרים – תרבה מבצע. 

ב. נהגו נשות ישראל להצמיד למקרריהן פתקא טבא ורושמות בה כל צורכיהן בשפת הסתרים אשר להן, וזוכות לקבל ריבי רבבות שיחות טלפון מבעליהן המתקשים לדרוש במופלא מהם ולפענח מה הייתה דעתן כשרשמו "2 יו' 3% רביעייה דיאט".

ג. מזונותיו של אדם קצובין לו, ואין זה חשוב כלל מה רשום באותה פתקא דמקררא, שכן מביא האדם מצרכים שנגזר עליו משמים לקנותם - בין אם צריך להם ובין אם לאו, כדכתיב: "פתי-בר מאמין לכל מבצע אחד פלוס אחד לחברי מועדון בלבד". ומכל מקום מנהג נאה לרכוש ג' מוצרים שכן נמצאים באותה פתקא, כדי להפיס דעתה של אשתו.

ד. אין להשתמש באותן עגלות ריקות הרועות כצאן ללא רועה בחניון הסופר, אלא יקפיד לילך לבית האסורים ולשחרר בערבות עגלה בחמישה שקלים. הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי להבין מנהג המחליפים חמישה שקלים במחזיק מפתחות עגלגל, ושמא כדי לקנות עוד חמישה עופות בבית מדרשו של ר' רמי הלוי הי"ו.

ה. עגלה שנערף אחד מגלגליה היא עגלה ערופה, ומוליכתו היישר אל תוך צנצנות הריבה עד שיאמר: "ידי לא שפכו את הדם הזה". המשאיר עגלה ערופה במקום אחד ומכתת רגליו ממדף למדף כדי ללקט מוצריו - למה הוא דומה? לאותם אב ובן שכיוון שלא גמרו בדעתם מי ירכב על החמור ומי יוליכנו - נשאו החמור על גבם.

ו. גזרו חכמים להציב הלחמים בצד האחד של הסופר ומוצרי החלב בצד שכנגד לו, כדי לזכות את ישראל בשכר פסיעות. אמר ר' אלון גל: המהלך בדרך שבין הלחם לחלב ואומר מה נאה סילאן זה, מה נאה שמיר זה, הרי הוא מתחייב בכרטיסו, ומתקיים בו מאמר: הפורץ מסגרת אשראי – תישכנו ריביתו.

ז. אלו ג' דברים שגם אם יתייגע לא ימצאם לעולם: מסנני הבריטה, נייר הטואלט המחותך, ומפות הניילון הדקיקות. ויש אומרים: אף החמאה בימי הבצורת. המחפש מוצר ואינו מוצאו, יפנה לאותם מומחים המוסמכים ביורֵה-יורֵה תוויות המחירים שעל המוצרים, ואלה יפנוהו לקופה הראשית לעשות שאלת חכם.

ח. לא יכניס אדם מוצר לעגלתו אלא אם כן בדק בציציותיו. חסידים ואנשי מעשה אינם קונים עגבניה אלא אם מיעכוה באצבעותיהם (פוֹק בלע"ז), אינם רוכשים השמפו אלא-אם-כן הריחוהו קודם (בשיטת הלוחץ עד שישיב הרוח) ואינם נוטלים מן החמוצים עד שיטעמו מהם כזית. הרבה כזית.

ט. יש להקפיד וליטול קוטג' מן השורה האחרונה בלבד, כדי להוציא ממנהג הצדוקים להניח הקוטג' הישן מקדימה בשיטת הנכנס באחרונה יוצא בראשונה (ליפ"ו בלע"ז). ואם תאמר: הקוטג' הראשון מה יהא עליו? יהא מונח עד שיבוא אליהו מתנובה ויזדכה עליו.

י. סדר העבודה של שקיות הניילון כיצד? מושכין השקית מהגליל העליון, לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, עד שתיתלש מחמת זיז הפטענט או מחמת הזעם, כשהזיז אינו פועל. משנתקיים בשקית דין תלוש, ממשמשין ומפשפשין בה עד שיתפרדו דפנותיה המדובקות זו בזו. תחילה ימשמש בה מהצד הלא נכון (הצד החתום - שכנגד לפתח השקית), ומשלא יצליח לפתח הדבקים, יהופכה לצדה השני, ימשמש בה שוב, עד שיגלה שבכל זאת הצד הראשון היה הנכון.

יא. מנהג הבבלים להניח הירקות בכעין מִגדלים שראשם בשמים (בבחינת אני עגבניה ופלפלי כמגדלות), ועל כן יקפיד ליטול ירקותיו בזהירות, שמא ייכשל במצוות שמיטה, ויתגלגלו מלפפוניו בחיבוט רצפות עד שתצא בת קול שתקרא לעובד התחזוקה. אין מוכרין תפוחי אדמה אלא בצרורות מרושתים, והרוצה לרוכשם בבודדת קורע בם פתח כחודו של מחט ומחלצם אחד אחד. ר' שפן הסופר אומר: והוא הדין אף בגזר.

יב. הרשות נתונה לבחור בכל קופה שירצה, ובלבד שלא יהלך אחר מקסם שווא של קופה ריקה, שאין זו אלא קופה סגורה של סופרת סתם. משבחר בקופה ידבק בה, ולא יתורו עיניו אחר קופאיות הנחזות כפותחות קופה, שגזרה מלכות הרשעה שיהא מספר הקופות פוחת והולך ככל שהעומס גדל. טוב להימנע מלילך לקופות אקספרס של חצות, שצובאים עליהם המוני בית ישראל כדי שייעשה להם נס וייחשבו רמ"ח מוצריהם כתריסר בלבד. אין לשלם בקופה של טיב טעם שהיא קופה של שרצים.

יג. מיד כשיגיע לקופה יניח מוצריו על מתקן קפיצת הדרך, שלא יהא חלילה הפסק בין מוצרי זה שקדם לו לבין מוצריו הוא. מנהג יפה להציב כראשון המוצרים קופסה של קורנפלעקס או גלילים של נייר, למען יהא ניכר גבול ישראל, ואף על פי כן מערבב השטן את דעת הקופאית עד שמצרפת ג' מוצרים לקניית הקודם, שכל הקודם זוכה. קופאית שאירע לה דבר תקלה, תזעיק הקופה הראשית כדי שתבצע סבטלנה נס של כרטיס מנהל, הפותח כל מגירה ופותר כל תקלה וכל קטטה וכל גזירה רעה ושנאת חצי חינם מעל כל בני בריתך, ומזכה את הרבים תוך 14 יום.

יד. מצווה להשאיר בצד הקופה לקט (סנפרוסט), שכחה ופאה של מוצרים שנמלך ברגע האחרון מלרוכשם. מי שלא ראה את סלסלת המסטיקים המצומדת לקופה ובתוכה כרעיים עוף, שוקולד מריר וקטשופ, לא  ראה מנת פיוז'ן מימיו. מי שאין עתותיו בידו, יכול לבצע כל קניותיו בצד הקופה ויוצא בדיעבד ידי חובת קנייה מדין "הביננו". אלו ג' אנשים שאין להם חלק לעולם הבא: המתעניין במבצעים שבקופה, הרוכש מוצר שנמחק ברקודו, והבא לשלם בתווי קנייה.

טו. כל השיטות כשרות לאריזה: התמים אורז בשקית אחת, והמנוסה אורז בשתיים וקושרן בקשר כפול. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שתיקרע השקית של בקבוק השמן בחדר המדרגות. כמין נס נעשה להם לישראל שכל המצרכים שנחו בעגלה אחת לפני החשבון, אין נכנסין בה לאחר החשבון. המחזיר עגלתו הריקה יברך ברכת שלא אצטרך לעגלה בזמן קריב ואמרו אמן.

בעזהי"ת.

בעזהי"ת.

"הייתי זורקת עליך את הטוש, אבל אני צריכה אותו"

(מורה לאנגלית, אורט חולון)

"דמיינו קולנוע ישראלי. מה קורה כאשר מתפנה מקום מקדימה? בדיוק! ישראלי טיפוסי ישר קופץ לתפוס את המקום. בדיוק ככה אלקטרונים."
(מקיף ח' אשדוד, שיעור פיסיקה)

מורה: הבאת קמח?
תלמיד: מה?! על מה אתה מדבר?
מורה: קמח לעוגה.
תלמיד: איזה עוגה?
מורה: עוגה למסיבת פרידה שלך... אתה יורד ל4 יח"ל. ביי ביי
(בית ספר הימלפרב, שיעור מתמטיקה.)

שני תלמידים רבים.
מורה: "נו מה קרה?!"
תלמיד: "הוא לקח לי את העט!!!!"
מורה: "נו תפסיקו להתנהג כמו תינוקות!! הנה, קח לו את הקלמר."
(שיעור היסטוריה על"ה מדעים לוד)

"תיזכרו, אתם יכולים להעתיק, רק שלא יתפסו אתכם"
(רגע לפני הבגרות במתמטיקה, המורה מנסה לעודד את הכיתה. תיכון אורט חולון)

המורה לאזרחות: "אתם נחשבים מעל לממוצע הארצי.."
קובי: "וואלה?!"
המורה: "תירגע.. לא אתה..."
(שיעור אזרחות התיכון לאומנויות יא 3 ירושלים)

תלמיד נרדם בשיעור.

המורה: טל תעיר אותו...
טל: תעירי אותו את, את הרדמת אותו!

תלמידה: "איך אתה מגיש אותי על ציון כזה לבגרות?"
מורה: "לכל התלמידים העלתי בין 3-5 נקודות מהממוצע בבחינות של השנה, לך העלתי 40"
תלמידה:"אבל אתה מגיש אותי על 40"
(אורט ק ביאליק)

המורה: "אתה לא מצחיק בכלל!"
רועי: "גם את כל האומנים הגדולים לא העריכו עד שהם מתו. אם אני אמות את גם תצחקי מהבדיחות שלי."
המורה (עם חיוך): "כן. זה באמת יהיה מצחיק..."
(מחשבים, תיכון בן-צבי קרית אונו)

תלמיד: "או-או..."
המורה: "או-או, או-או, מה זה מזכיר לי? אההה, את ה-ICQ."
(שיעור כימיה - "רבין", תל מונד)

מורה ללשון:"מה יש בך שכל-כך מעצבן אותי??? בחיים שלי לא התעצבנתי ככה כמו שאני מתעצבנת עלייך!"
דנה: "טוב.. סליחה..=\"
המורה ללשון: "ועוד כשאני מעירה לך את נהיית תמימה פתאום"
דנה:"טוב... סליחה.."
המורה ללשון:"ועוד אין לך טיפת הגינות להתנצל"
(תיכון בן צבי קרית אונו)

תלמידה: מה זה אומר ש-X שואף ל-0?
מורה: כמו שאת שואפת ל-100 אבל לעולם לא תגיעי.
(מורה למתמטיקה, גמנסיה ריאלית ראשל"צ)

המורה: "ליסטן!"
תלמיד: "המורה, לא אמורים לבטא את ה-ט'"
המורה: "אי קנואו"
(מורה לאנגלית, תיכון לוסטיג)

"אם מישהו לא מדליק את המזגן, אני מתפוצץ"
(מתרגל ערבי לא מסוגל להתמודד עם החום)

מרצה: "תסגור בבקשה את הדלת"
הסטודנט סוגר את הדלת.
מרצה: "לא, תסגור אותה מהצד השני..."
(מרצה לחדו"א מוציא סטודנט המכיתה בדרך מקורית, אוניברסיטת בן גוריון)

פרופסור: "מה אתם חושבים? אני צריך להרשות למאחרים להיכנס?"
סטודנט: "מה אתה רוצה? ככה חינכו אותנו!, ביסודי שאיחרנו, שאלו אותנו, מה אתם
סטודנטים?!"
(האוניברסיטה העברית בי-ם, סטיסטיקה לסטיסטיקאים, שנה א')

סטודנט ניגש לפתוח את החלון.
המרצה: "לא לא!!! יהיה בסדר, אל תקפוץ!"
(פקולטה למתמטיקה, טכניון.)

מתרגלת באלגברה: "ערכים עצמיים זה מאוד קל - אתה פשוט צריך לזכור מאיפה אתה יוצא ולאן אתה הולך.
סטודנט: "כן - אני יוצא מדעתי והולך להכשל."
(טכניון.)

המרצה:"את המבחן אפשר לעבור, תשאלו את אלה שעשו אותו סמסטר קודם"
סטודנט:"אפשר לשאול אותם עכשיו. רובם פה"
(המחלקה לכלכלה אוני בן גוריון. קורס עם הרבה נכשלים.)

פעם הבאה אני יפנה ישר אלייך כשצריך דברים כאלה...

בעזהי"ת.

מה נראלך עשיתי כל שנה שעברה?

סתם, פשוט קיבלתי מלא כאלה במייל, אז שמרתי את כולם תחת תווית ספציפית... וככה קל לחפש ולמצוא

[ואם את לומדת מדעים מדויקים, אז יש לי עוד מלא מלא בדיחות בשבילך ]

האמת שרק עכשיו קראתי הכל!

צחקתי בקול! מזל שהשותפה שלי לא פה

ואחרי יום מגעיל- שימחת! תודה...

http://daat.ac.il/DAAT/chiyuch/barometr.htm

לא הצלחתי להעתיק לכאן...

לטובת מי שלא זכה

קלטתי באיחור את התרתי משמע של עצמי 🙈

לא זכו - נעשית להם סם טימטום.

אולי ככה זה כשלא מברכים בתורה תחילה.

לא יכולה להתייחס כי לא רוצה לשמוע מוסיקה עכשיו.

אבל מעניין אם זה אכן  הכצעקתה? 

אין צורך לשמוע כדי לראות את האבסורד.

למה הרי נדרש הווקאלי? בגלל האבלות, כדי לא לעורר שמחה.

אז לייצר ווקאלי שמח (!) ולהגדיל ולצרף לו "רוקדים" זה שיא חדש של בורות או של זילזול באבלות של שלושת השבועות.

ווקאלי שמח זה אוקסימורון בהקשר יהודי הלכתי.

צריך להקשיב לשיעורים. זה היה כל כך מזמן. אמנם עברנו דורות

של רדיפות ומיתות משונות עקב זה,  אבל הזמן עושה את שלו

גם במובן השלילי.

ונוסף לזה, הלוואי וזה היה השרץ העיקרי והיחיד

שאוחזים ביד......מה עם לשון הרע, כעס, שנאת

חינם , מחלוקות וכיוצא בהנה?

כולנו יושבים על הרצפה בחצות ואומרים בבכי

תיקון חצות?....

כולם מתנהגים באחווה ורעות כפי שזה מתבטא

בזמנים של מלחמה?

ודאי שזה יותר בולט ולא ראוי, אבל.......

אם כבר, עדיף לחזור לדינא דגמרא לגבי איסורי האבלות, ולהשקיע בלימוד ובירור ענייני המקדש (בכל אופן בוודאי שזה עדיף מפלפולי פלפולים בהלכות מוקצה) ובצעדים מעשיים לבניין בית המקדש בפועל במקום בכל חומרות איסורי האבלות.

זה כ"כ אבסורדי, זה כמו שאדם גווע מרעב יתחנן ויבכה למישהו שיתן לו אוכל, ובמקום לתת לו הוא רק יבכה איתו ביחד.

זה מדהים איך יש פה שיקוף של הטעות של רוב שומרי התומ"צ ביחס לעלייה לארץ (רק שאז היו חילונים שיצילו אותנו). במקום להתעסק בעיקר מתעסקים במסביב. במקום שטבח ומלחמה ואומן יגרמו להרבה מסורתיים להתחזק, בית מקדש היה יכול לעשות את זה.

זה מה שקורה כשמונים 2025 להולדתו ימש במקום למנות לחורבן.

אך נעסוק נא בלימוד זכות על עם קודשו, ולא חלילה בקטרוג.

אה, וגם פעם עברתי ליד חנות בגדים באיזור חרדי והתנוסס שלט גדול: "מבצעי בין המיצרים" - עכשיו ברמת החשבון ההלכתי, אפשר להבין אותם. הם צריכים להתפרנס, אז גורמים שלקונים זה יהיה 'דבר האבד' וככה לא מפסידים שלושה שבועות. ובכל זאת...

בציבור הדת"ל אין דברים כאלה?

נו, שיהיה.

להבדיל מאיסור נגינה בשלושת השבועות, שהסיבה שלו ברורה לחלוטין - להמעיט בשמחה.

אין לנשים יהודיות מצווה ללכת מנוולות, מותר להתאפר ולהתייפות וללבוש בגדים חגיגיים, ומנגד גם אשה עם גוף מכוער לא יכולה ללכת חשוף.

פשוט אני היקר. אני מעריכה את דעותיך ונהנית לקרוא מה שאתה כותב.

במקרה הזה כאב לי לקרוא את המילים ''נבל'' ו ''טובל ושרץ בידו'' בהקשר לישראל בש שאני מכירה אישית מיום היוולדו.

לעצם העניין, קורים מצבים שאדם זקוק מסיבות שונות למוסיקה שמחה ומקפיצה גם ב3 השבועות. (לדוג'- אדם בדיכאון שזקוק למוסיקה, אישה כמוני שזקוקה למוזיקה כדי לקבל כוח לקום לנקות את המטבח ולהכין משהו לאכול למשפחה שלי, או הילדה האוטיסטית שלי שחייבת להזיז את עצמה מבחינה בריאותית וזה מתאפשר רק עם מוזיקה מאוד ספציפית. בטוחה שיש עוד מצבים)

בשביל זה- טוב שהדבר הזה קיים. אני מרגישה יותר זוכרת את החורבן ואת האבלות עם מוסיקה ווקלית. גם כשאני חייבת להדליק מוסיקה - בגלל ימי האבל מעדיפה ווקלית. וטוב שיש מבחר.

המגן אברהם הוסיף איסור על 'ריקודים ומחולות', ההשלכה שעשו חלק מפוסקי דורינו מ'ריקודים ומחולות' לכל מוזיקה מוקלטת, היא מאוד מרחיבה (חלקם מסבירים שבעצם היה צריך לאסור תמיד, אבל הנח וכו', אז כששומעים נאסור)

כששאלנו את מרן הגר"א שפירא זצ"ל על שמיעת מוזיקה, ענה: "אם זה מוסיף לך יראת שמיים תשמע".  בישיבה ההשכמה היתה עם מוזיקה, בחרו שירים שמתאימים לאווירת הימים הללו.

אם כבר הרבה יותר סביר ושומר על ההתייחסות הראויה לימים אלו - לשמוע מוזיקה שקטה, בדגש על שירי כיסופים לגאולה ולמקדש, מלשמוע שירים סוערים ומקפיצים, גם אם הם רק בפה. 

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

"דע מה למעלך ממך" וגו'. לא משתלם להסתיר ולעוות דברים, בסופו של דבר, הכול יתגלה.

עושה מה שחתולים עושים.

ולהבין מה באמת קורה בפנים.

אני לא יודע לאיזה מובן אתה מתכוון.

הייתי אומר לך שהערך העליון שלי זה יראת ה', אבל זה לא ממש "ערך" במובן הרגיל, זה יותר איזשהו עיקרון מופשט.

הייתי אומר שקשה לענות על זה סלי איזה מבחן שבודק התנגשות מסויימת.

למשל, לעבוד מ8 עד 8 ולהרוויח הון תועפות

או לעבוד בעבודה ממוצעת פחות שעות ולהיות יותר עם המשפחה.

תביא דוגמאות שאפשר יהיה לבחון את הערכים.