תשאלי את הרב שלך - יש הרבה חילוקים בעניין.

ואני צריכה תשובה עכשיו. תמיד יש כאן מלא תלמידי חכמים שיודעים הכל.

לא חשבתי שגם בזה יהיה הרבה חילוקים. היהודים האלה... 

תודה בכל מקרה.

מטבילים...

אם יש לך איזה שלולית עמוקה, חבית שעמדה בחוץ והתמלאה גשם או משהו כזה. זה יחסוך לך את ההליכה למקווה.

הברכה היא: "ברוך אתה... אשר קידשנו... על טבילת כלים".

בעיקרון, זכוכית לא בולעת

יש עוד פטנט "אשכנזי" להכשיר כלי זכוכית לפסח, השרייה 3 ימים במים, כאשר כל 24 שעות מחליפים אותם. זה במקום המקווה, לכלי המוגדר כ"כלי ישראל".

עד שסוף סוף יש משהו רציני...

עדיף קערת נירוסטה ועירוי מים רותחי מכלי ראשון

האם הכלי שימש לטרף חם / קר?

האם הכלי מזכוכית או פיירקס?

לא עונים תשובה הלכתית מבלי לדעת את כל הפרמטרים השונים ולכן הפורום הוא לא המקום לשאלות מסוג זה.

תודה לכל העוזרים.

חמים כ"ש לקרים....

קר או חם?

אם בקר סיכוי גדול שלא צריך לעשות כלום.

גם תלוי איזה זכוכית

לא למדתי את המס' המדוברת אבל כנראה היא מדברת בסוגים שונים של כלים..

בשאר ימות השנה אין הבדל בין אשכנזים ספרדים לעניין 

חוץ מפסח שהאשכנזים מחמירים ולא מכשירים כלי זכוכית

אומנם גם אני למדתי את העניין

אבל נפגשתי עם הדעה הזאת (של רחלקה) בצבא.

המשגיח כשרות (שהוא גם חבר טוב שלי) רצה לנפץ כמה צלחות זכוכית שהשתמשו בהן גם לחלבי וגם לבשרי בחום.

אני לא יודע אם זאת ההלכה או ההחמרה, אבל זה מאוד הפליא אותי (בסופו של דבר הוא לא ניפץ, אפשר לישון בשקט)

הוספה:

הוא היה אשכנזי

בעזהי"ת.

אבל למעיישה, ספרדים נוהגים להשתמש באותה צלחת זכוכית לבשרי ולחלבי, גם בן יומו,

העיקר שיהיה נקי טוב טוב

פוסק שם שאפילו הגעלה לא תופסת בהם.

אבל יש מחלוקת האם זה לעניין פסח או לעניין יום יום.

בכל מקרה, כמו שאמרת השו"ע סובר שאין בליעה בכלי זכוכית, ולכן כמו שאמרת יכולים להשתמש בהם לשני השימושים אפילו בן יומו.

(ובאמת הצעתי לו שאם הוא מעוניין לשבור אותם, אני מכיר כמה משפחות ספרדיות שצריכות כלים)

"שעשני כרצונו"

|אשכנזי מבטן|

בעהזי"ת.

"שעשני"?

בעזהי"ת.

"חבל שלא התחתנתי עם ספרדי"

בארבע בבוקר מהשעון המעורר שלו.

אבל הבנתי שזה לא רלוונטי למקרה הזה, במיוחד ששולחים את ההודעה ב3 לפנות בוקר.

.http://www.yeshiva.org.il/ask/default.aspx?srch=1&q=זכוכית

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.