זה לא נעים, זה מעליב,

אבל חייב בסופו של דבר להיאמר.. להאמר בכמה שיותר עדינות, אולי בהבלעה.

ומהצד השני - אם הבקשה לא היתה עדינה - תכווני אותו איך את מעדיפה לשמוע את זה,

ולהשתדל להיענות... לא לפני שאת יושבת ליילל עם עצמך קצת..

שבכל פעם שהבעל מסתכל עליה  - קשה לו להשלים עם המראה שלה... ?

אגב - גם הרבה נשים מבקשות מהבעלים שלהם לעשות דיאטה..

אני מניחה שגברים פחות נעלבים מהבקשה, כי הם לא מרגישים נמדדים ביופיים..(ובטח גם זה אינדוודואלי..)

נראה לי שפתרון במצב כזה, הוא ללכת יחד איזה שעה במוצ"ש לגן כושר..

לשנות קצת את תוכנית התזונה של האישה, לא בהיסטריה..

ובעיקר בעיקר - להיות אישה חיובית!

[בד"כ אישה שנעלבת מהבקשה, זה בגלל שגם היא חושבת אותו דבר על עצמה, ולא שלימה עם המראה שלה...]

זה שאני שמנמונת/עגלגלה - לא הופך אותי לפחות אהובה.

אני אישה מקסימה ומוצלחת!

ואני לא עושה דיאטה כדי לרזות, אלא כדי לשלוט בתאוות שלי ולשמוח במראה שלי  ב-ע-צ-מ-י-!

אם אישה עושה דיאטה "כי הבעל רוצה" וסובלת ממנה -

היא תצבור הרבה מאוד כעסים בכל פעם שתוותר על מתוק כלשהוא..

[אלא אם כן היא שמחה בכך שהיא עושה את זה לכבוד בעלה - ואז שתכוון על המצוה, ותבוא עליה הברכה ]

לרוב אצל גברים - זה לא מובן באותה "משמעות קריטית" כפי שנשים נוטות לקחת את זה..

מבחינתו זה יכול להיות משהו בסיגנון של לבקש להחליף תסרוקת...

כלומר: סוג של בקשה איך האשה תיראה בעיניו מבחינה חיצונית "טוב עוד יותר" - מתוך הנחה שגם אותה זה ישמח, בערך כמו לקנות מטפחת חדשה...

לכן - אם היחס הכללי טוב, וזה נאמר ברוח טובה, לא כדאי להיעלב, להתבייש, ליילל...  יכול להיות שהאיש מאד אוהב את אשתו, והיא נראית בעיניו מצוין, ובגלל זה הוא מרשה לעצמו "בקשות שיפוצים" כאלה. אם לא - לא היה מבקש, שמא יעליב..

[אם אשה היתה מבקשת דבר כזה מבעלה, כשהיחס שלהם תקין, לא נדיר שהיה צוחק - אומר "לא רוצה" ולוקח את ה"ביס" הבא...  כי הוא לא מזהה את עצמו עם גופו.. בעיני אשה המראה שלה יותר קריטי; אם היא תזכור מי המעיר, כמה זה באמת "מפריע" ו"קריטי" מבחינתו, כמה הוא עשוי לא לדייק בענין - יהיה לה יותר קל לקחת את זה בקלות, ככוונת המשורר..]

אפשר לעשות הסכם חייכני-הדדי: מה הוא משקיע "תמורת" הנכונות של האשה להשקיע במאמץ...

צריך לבדוק מה בדיוק מפריע לו. אולי יש בעיה ביחסי אישות והוא חושב שאם היא תרזה זה יעזור (יש דרכים אחרות לפתור את הבעיה) אולי ביטחון העצמי שלה ירוד והוא חושב שזה בגלל שהיא שמנה?

אולי פעם בתחילת הדרך היא הייתה רזה והיה לו כיף איתה באופן כללי והוא חושב שהמראה יחזיר גם את ההרגשות הטובים של אז?

לדעתי מה שאמרו לפני- קודם כל שהאישה תרגיש טוב עם המראה שלה זה בטוח יפתור 50% מהבעיות..

ואם הוא רוצה כי הוא משווה אותה לדוגמנית בעיתון- אז אף פעם אין סיכוי כי המידות שלהן לא מציאותיות בטח לא לנשים אחרי לידות וכ'.

שאת עושה את רצון בעלך!

נשמע מצחיק? אני מאוד רוצה לרזות ובגלל שבעלי סבבה עם איך שאני נראית יותר קשה לי לעשות את זה בשבילי..

בעלך אוהב אותך ורצה אותך יפה ורזה.. תני לו את מה שהוא רוצה ותשמחי שהוא רואה אותך על פני אחרות...

[אם אינני טועה..] שבעקבות זה שהנושא כדברייך הפך "ענק ומעיק" (ואני מאוד מבין אותך.. חבל מראש שהדברים נאמרו. כנראה לא צפה מה יקרה...), הוא כבר הרגיש רגשי אשמה על מה שאמר, עקב תגובתך הקשה לענין, ואז כבר היה חייב להסביר את ה"אידיאולוגיה" של אי זלזול במראה החיצוני, לאו דווקא כי האמת אינה כמו שהסביר בתחילה...

לכן, הכי טוב עכשיו לעשות "רברס". את תסבירי לו שנשים - בכל ציבור - לוקחות דברים כאלה קשה. מה לעשות.. ושאת בטוחה שהוא לא צפה שזה עד כדי כך;

ושאם הא מצידו מבטיח שהיחס האישי אלייך אינו עובר "דרך זה", לא מותנה.. אז גם מבחינתך אין בכך שום אידיאולוגיה של זלזול במראה החיצוני, ובשמחה תלכי לקראתו.

כלומר: לענ"ד - צריכים להגיע להבנה הדדית, שהיחס הוא פנימי, וזה רק ל"תוספת" (גם איש צריך לדעת שאשתו זה קודם כל אישיות); וכשזה מובן - אז דווקא מתוך היחס הפנימי, העיקרי, שמחים לשמח אחד את השני, כל אחד במה שמשמח...

נעלבות מכל טיפת ההערה על המראהשלה..אפילו שהם יודעות את האמת על עצמן. כל אחת רוצה שיגידו לה שהיא תמיד מושלמת והכי יפה...אבל זה לא תמיד ככה. יש הערות בונות שיכולות לחזק. (נגיד אני שונאת שמעירים לי שיש לי 'מביכונים' בשינים. למה? לא יודעת..אבל בסופו של דבר זה לטובתי שאני לא אסתובב עם שינים מוכתמות...אז צריך ללמוד לקבל הערות בונות..)

נראה לי שאת צריכה לחשוב הפוך, אם היית אומרת לו שהוא צריך לעושת קצת דיאטה, זה היה אמור להעליב אותו? 

לא. נכון? כי אתצ רוצה שהוא יהיה קצת יותר יפה. וגם יותר בריא וכו'... זה לא אומר שאת לא אוהבת אותו והוא לגמרי מכוער בעיניך.

אם תחשבי שגם את עושה הפוך, וזה לא אומר שהוא לא טוב בעיניך, יהיה לך יותר קל לקבל את הבקשה שלו...תתמלאי בו יותר אמון.

אני ממש מקווה שלבעלך היה את הטאקט לומר את זה בעדינות ולעטוף את זה במילים טובות

(גם אם הוא לא עשה את זה , זה בטח סתם חוסר טאקט של בנים, הם לא טובים בזה...)

יש משהו קצת מנחם בחשוב שבעלי רוצה שאני אהיה בעיניו הכי, הכי. הוא לא מחפש יותר יפות בחוץ אלא מחפש את הכי יפה אצלו בבית. סליחה אם זה בוטה.

אני שמחה כשבעלי נותן לי הערות (קטנות!) על המראה שלי. כי בד"כ הוא לא יגיד מילה ולא יהיה לי מושג אם הבגד החדש/המראה החדש וכו יפים בעיניו.

ותגידי לו שהוא חייב לתת לך גם חיזוקים חיוביים אם הוא רוצה שזה יצליח ויהיה עם שמחה ואהבה!

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר