...

להביא כמה שיותר רעיונות למשחקים ורטואלים 

הוא מי הולך לישון ראשון

ולא בגלל שביקשו יפה

מי מביא את השיר הכי מרדים ללילה!!!

קדימה ניראה אותכם

כי אני עוד שניה נרדם..

האמת שזה לא מזכיר לי לילה, זה מזכיר לי את פיתחו את השער

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t426735#5116843

עכשיו אני קולטת שקראתי "השרשור הכי מרדים" 

אז תתעלמו...

"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה"

אין על ברי!

הייתכן שמחזירים כאן עטרה ליושנה וזה תחילתו של שירשורשיר?

אח, היו ימים שפתחו פה בקרים או סגרו  לילות עם שירים טובים ,'אז איפה הם השירשורשירים הללו עם הקישורים, ולרימונים תוכן לא מוצפן' ?

בס"ד בר"ה

חבורה של יבשנים!!

מה שיר מרדים?? 

אני רוצה לשחק, לא לישון!!! |נמרח על הריצפה ורוקע בידיים|

חכו חכו..בשירשורי "מי ער" או "שרשור משחק" חפשו אותי

לילה טוב יבשנונים!!

בס"ד בר"ה

לישון!!! 

פתאום נהייתי עייף..לגיטימי, לא?

לילה סילאן 

אז עכשיו נצליח להוריד שלטון שנמצא אלפי קילומטרים מאיתנו, בלי פלישה קרקעית משמעותית, בשטח גדול פי 4,500 מרצועת עזה?

לא מסתדר לי.

אני לא אומר שהמלחמה לא מוצדקת, אני רק לא מאמין שנצליח למגר את האויב. פשוט נדחה את היכולת שלהם להתחמש, עד המלחמה הבאה.

גם חיזבאללה הובס לפני למעלה משנה, והנה עכשיו שוב חיילים נכנסים ללבנון בשביל להגן על תושבי הצפון.

לכן אני לא מתחבר לאופוריה, אני בעיקר עצוב מההבנה שלעולם לא ננצח באופן טוטאלי אלא תמיד נצטרך להילחם בשביל לחיות.

ברור שיש עוד עבודה. אבל אתה לא נמצא בסיכון שיכבשו אותך כמו לפני שנתיים. יש קצת טילים ורקטות וכאלה. וזהו. אי אפשר לכבוש את הגליל.

אבל בעוד 5 שנים, אם צה''ל לא יתחזק את ההישגים שלו באופן יומיומי, כן יהיה אפשר. 
 

הווה אומר = לַנֶצח נצטרך להילחם. אין ניצחון.

ארצות הברית לא צריכה לתחזק את הניצחון שלה על יפן, ברית המועצות לא צריכה לתקוף מחסנים בברלין. יש מלחמות עם סוף ברור וניצחון ברור. לצערי אנחנו לא שם.

ומה עשינו באיראן שנה שעברה?

מה שאני בא. להגיד זה שאתה פסימי סתם. בראייה אמונית ודאי שאין סיבה להיות פסימי כל כך, אבל גם בראייה של מה שקורה בשטח אתה לא צודק.

זה שלא שיטחו את עזה זה לא כי לא היתה לנו את היכולת הזו.

וכן, עם ישראל תמיד יילחם, עד הגאולה.

הפסימיות שלך מוגזמת ומורידה.

ואם נוריד איום גרעיני מצד איראן לכמה עשרות שנים, זה לא טוב לך?

והאנשים שם גם מנסים להפיל את המשטר.

אני מאמינה שלא יעבור הרבה זמן והם יפלו בע"ה.

וגם אם לא- המצב לא יהיה דומה למה שהיה עד עכשיו.

אל תהיה שלילי. 

אם כן, למה צה''ל עדיין מחזיק עמדות בתוך סוריה? למה צה''ל איים שהוא יגיב אם הם ימשיכו לטבוח בדרוזים?
 

לא אמרתי שלא טוב לי לדחוק את המלחמה הבאה. אבל ההבנה שזה מה שזה, עוד מערכה בתוך מלחמה לא נגמרת, מבאסת אותי.

ו... לא אנחנו הפלנו את המשטר בסוריה. בעקיפין החלשנו את חיזבאללה שעזרה למשטר הסורי, אבל עדיין את המשטר הפילו כנופיות דעא''ש איסלמיסטיות טרוריסטיות.

אתה מודע לזה שהסיבה העיקרית שלא תקפו באירן כל השנים, זו הידיעה הוודאית שיהיה לנו רק גל ראשון, כי רגע אחרי חיזבאלה יכסו את הארץ בטילים?

את חמאס לא חיסלנו מבחירה. בעיני בחירה לא נכונה, אבל הבחירה של הממשלה וזרועות הביטחון היתה להחזיר את החטופים על חשבון הניצחון. במטרה הזאת הצלחנו בגדול, להחזיר את החיים ואת החללים. מי היה מאמין שלא נשאר עם עשרים 'רון-ארדים' אחרי כזה אירוע נורא.

ובניגוד למה שפיפמו לנו שנתיים, החזרנו אותם בלי לחזור לקווי הושענא רבא. אנחנו שולטים באיזורים השולטים ברצועה וממשיכים לחסל מחבלים בלי שהם מסוגלים להגיב, בעבר כל חיסול כזה היה מוריד את תל אביב למקלטים.

ממגילת אסתר לומדים שגאולה קמעה-קמעה. כמה שרשורים החמוצים פתחו באו"ח על זה שלא גמרנו עם אירן. אז הנה, איני יודע את כל השיקולים האסטרטגיים והגיאו-אסטרטגיים, אבל עכשיו גומרים.

אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם

אני לא מתנגד למלחמה,

לא מתכחש להצלחות,

לא מעדיף לשבת בחיבוק ידיים בזמן שאויבינו מתחזקים,

אני ממש בעד כל הדברים האלה.

אני פשוט מבואס שאין ניצחון מוחלט, שכל ניצחון הוא רק עד הפעם הבאה. זה הכל 

בהסתכלות היסטורית  אנחנו במהלך הבא, רווח והצלה עומד ויעמוד ליהודים.

היה כמעט עשרים שנה של מלחמות כושלות ("סבבים") והסכמים ונסיגות. עכשיו משנים את המצב. זה כואב וזה לוקח זמן אבל זה פועל.

לפי החשבון שעולה מסדר עולם, דריווש השני שבימיו חודשה בניית בית המקדש - הוא בנה של אסתר מאחשורוש.

אמנם יש בעזרא ו' פסוק אחד, בסיכום בניין בית המקדש שבו מוזכרים שניהם וגם ארתחשסתא אבל כתוב "מלך פרס" ביחיד.

לפי הפשט הכוונה מלכי פרס - כורש שבימיו התחילה הבניה,דריוש שבימיו הסתיימה וארתחשסתא שבימיו בנו את חומות ירושלים.

אבל הגמרא דורשת על אותו אחד ששמו 'דריוש', 'ארתחשסתא' זה על שם המלכות (כמו 'פרעה' במצרים או 'אבימלך' בפלישתים) ונקרא גם 'כורש' כי כשר היה. לפי זה דריוש בנה של אסתר, נקרא גם 'כורש'. אבל זה לא 'כורש הגדול' המפורסם שנתן את הצהרת כורש.

לפי סדר עולם ומובא בגמרא דריוש הפרסי (שמופיע בפרקים ה-ו בעזרא ובחגי וזכריה) הוא עצמו ארתחשסתא (פרק ז' ואילך בעזרא) מפורש בסד"ע ובגמ' שהוא המלך שאחרי אחשורוש.

רש"י כותב (זה לא מפורש בבריתא) שהוא הבן של אסתר ואחשורוש. לפי זה הוא יהודי ע"פ ההלכה, למרות שאין בכתובים שמץ של התייחסות לכך.

רק ארמוז שחז"ל ראו את הבנייה האמיתית של בית שני לא בבניה הפיסית, אלא בהקמת כנסת הגדולה בידי עזרא.
 

ולכן בחזל ארתחששסתא מתואר כדריווש בונה המקדש.

וארמוז לך סוד גדול, בהיותך בן 166 תדענו (וזה אשמורה בלילה)

כמובן שפשט הכתוב (כפי שמציין בעל המאור בר"ה ורבים ממפרשי התנ"ך) שארתחשסתא הוא מלך נוסף.

(בכלל לפי המקובל בהסטוריונים היו לפרס-מדי עשרה מלכים שמלכו מעל 200 שנה. שונה מאוד מהדרך של סדר עולם שהיו רק ארבע מלכים שמלכו 52 שנה)

העולם 6000 שנה בגלל "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" ויומו של ה אלף שנה והעולם הידוע לנו שבוע.

אבל יש המשך לפסוק "ואשמורה בלילה".

לילה לפי הרמבן בהיסטוריה זה 500 שנה חצי מאלף מיממה.

אשמורה היא שליש מלילה.

שליש מ500 זה 166.

כלומר יש עוד 166 שהם בכלל אשמורה בלילה ולא נספרות בתוך ה6000 שנה הווי עלמא.

הם קרו דווקא בזמן שבין השראת השכחנה לבין גלות השכינה. מדובר לפי הרב קוק בשני עידנים שונים של ההיסטוריה. וכנראה לא הצליחו להיות מולחמים והשאירו מרווח ריק של 166 שנה שנשכחות

יש הצעה שחזל עשו זאת בכוונה כדי שלא נוכל לחשב את הקץ הסודי בספר דניאל.

לא סביר שחזל לא ידעו שהתקופה הפרסית היתה 220 שנה ולא 50.

מה גם שמוזכרים בתנך יותר מ4 מלכים לפרס.

בכל מקרה זה נטגע למניין שנות העולם ולא רק לסדר עולם.

ללא התירוץ של אשמורה בלילה, לא מובן למה אנו בשנת 5786 ולא בשנת 5786+166

א. אתה יוצא מנקודת הנחה שבהכרח התקופה הפרסית היתה ארוכה. נכון שזו הכתיבה הסטורית המקובלת אבל יש שערערו על כך:

הכרונולוגיה הפרסית לפי חז"ל | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה

ב. אני מסכים (כלומר מי אני, בעל המאור כותב כך), שלפי פשט הכתוב היו יותר מלכים וגם לפי הפשט תקופת עזרא ונחמיה מאוחרת משמעותית לתקופת זרובבל. אבל אי אפשר להכחיש שסדר עולם, הש"ס במקומות רבים ורבים מהראשונים והאחרונים - תפסו כעובדה מציאותית שהשנים היו מצומצמות. גם הרמב"ם מתאר כך את המציאות עם נפק"מ להלכה.

ג. לענ"ד גם אם תופסים עיקר כשיטה המקובלת בהיסטוריונים - ההסבר לסד"ע וכל מי שבא בעקבותיו, זה שהלכו על 'תפסת מועט' לפי מה שהכרחי בתנ"ך.

אתה רוצה אח"כ להלביש על זה רעיונות - בכבוד. אבל אל תתעקש שהם פשוטים.

א. לא בדקתי לעומק. אבל יש מספיק ממצאים ארכואלוגים פרסים ומקורות היסטורים יוונים.     לטעון על "בריאה יש מאין" של כמותאדירה של שנים כמו  170 שנה בידי היוונים זמן קצר כל כך אחרי המאורעות ,זה נשמע מוזר מאוד. מה גם  שהיו ידועים פילוסופים ומדינאים יווניים לאורך כמה דורות שחיו בתקופת המאבק מול פרס. ידוע לנו על מרידה 10 שנים של מצרים בפרס, כל זה לא יכול להיות מוספק ב50 שנה.  גם לא סביר שעולי זרובבל מהכפרים בארץ אחרי 20 שנה בימי נחמיה ישכחו לדבר עברית ובניהם ידברו אשדודית כמתואר בנחמיה, וישכחו שצריך לחגוג את סוכות. מדובר פה על 70 שנה בערך מימי זרובבל עד נחמיה. ואז זה הגיוני. גם מסתדר שארתחששתא שהוא בן אחשוורוש לפי המחקר (המלך הפרסי חשיירשא, הידוע בכינויו היווני כסרכסס), ייתן אישור לעזרא ונחמיה. למה הוא לא מוזכר כבנה של אסתר? ייתכן שלאסתר לא היו ילדים, ייתכן שהפרסים התנגדו שיהודי יהיה יורש עצר, ייתכן שהוא כן בן של אסתר אהל לא הזכירו את זה כי זה גנאי שיהודיה נבעלת לגוי.

כמובן זה היה סוד שידוע רק לבעלי הסוד.  שהיו 166 שנה שלא סופרים כי זה אשמורה בלילה. (ובאמת זה בחצי הראשון של האלף, לילה לפי הרמבן). רוב חזל בעלי הנגלה חשבו שכפשוטו זה קרה. בסוף הזכרון ההיסטורי של העם היהודי בחזל ובמניין השנים לא מתבסס על מה שקרה , אלא על מה שרלוונטי לזכור. כמו שאדם שהיה בתרדמת שנה, השנה הזאת לא כלולה בחייו.  כמובן מה שכתוב תנך קרה כפשוטו. אבל לא כתוב בשום מקום בתנך שפרס נמשכה רק 50 שנה. זה ההבדל בין תורה שבכתב לתושב"ע, תורה שבכתב מייצגת את האמת האובייקטיבית כלשעצמה, תושב"ע את איך שהדבר רלוונטי לנו.

ג. זה עדיין לא מתרץ את מניין השנים של 5786 בימינו. אלא אם כן מכניסים את התירוץ של אשמורה בלילה. (וצריך לזכור שלפי המקובלים היו 7000 שנה קודמות של שמיטה דתוהו, לפני ה6000 שנה שלנו).   אם אנחנו טוענים שפרס היתה 220 שנה בערך, אז בהכרח אנחנו לא בשנת תשפ"ו לאדם הראשון, אלא 5786+166, כלומר עוד 50 שנה שנת 6000 ואחרית הימים על בטוח. כמובן זה סותר את המניין שלנו.  בסוף ידוע כמה עבר מאדם הראשון עד יעקב, וגם אם נטען ששעבוד מצרים היה יותר מ210 שנה בפשט (מה שלא מתסדר , כי שנות עמרם לוי קהת ומשה לא נכנסות ל400, והכי הגיוני ש400 באמת מהולדת יצחק, כי נאמר גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ולא במצרים) עדיין אין לנו השלמה של 166 שנה. וידוע ששלמה בנה את הבית ב480 שנה ליציאת מצרים. וידועים שנות המלכים  (למעט כמה שנים חריגות והשאלה אם חצי שנה של מלך נכללת) עד לצדקיהו. גם אם נהיה לארג'ים עם 70 שנה של גלות בבל, עדיין לא השלמנו את ה166 שנה. ואם לא נלך לפי התירוץ של אשמורה בלילה, לא ברור למה אנו בשנת 5786 ולא בשנה מאוחרת יותר לפי מניין מהאדם הראשון

ולא בשנת 5786+166?

אחת של 354 יום בשנה, שעדיין נהוגה באיסלם, ואחת של 365 ימים בשנה. 

לפי ספירת הלבנה תגיע למספר השנים שציינת.

חודש של סנהדרין, או של 13 חודש (385 יום) במקרה של מעוברת. בכל מקרה שנה ממוצעת ביהדות היא 365 יום.

ההיסטוריונים מדברים על 166 שנות חמה יתרות שהיו באימפריה הפרסית

ובכלל, יש עוד כמה קשיים בספירה אחורה של השנים, עיין בהערות הרב הנזיר על הכוזרי במקום שהכוזרי כותב שאין מחלוקת על המספר.

אנחנו מונים כי זאת המסורת. 

איש קטן. אז מה יש לי לבוא אל המלך.
 

כל מה שאני אומר בטל לגבי כבוד תורתו❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🙂🙂🙂🙂🙂🙂🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎🕎

המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

פורים שמח

מכבוד תורתו ולינוק דברי אלוקים חים ושאבתם מים בששון ודברים חדשים מבחירי צדיקיא

דריוש הראשון שמוזכר בספר עזרא וחגי.

דריוש השני שנקרא גם "הממזר"

דריוש השלישי, והאחרון, שהובס בידי אלכסנדר הגדול 

לפי המקובל במחקר ההיסטורי, אכן כדבריך לגבי שלושה דריוש. בכלל לפי שיטה זו לא ידוע מי זה דריוש שנזכר בדניאל פרק ו' ולא ממש ברור מי זה אחשורוש.

עם השם הזה. יש סיכוי שאני אהיה יעד לחיסול 🤯

ראוי לציין שהרמ"א כתב את הספר כי הוא לא יכל לקיים באותה שנה לחגוג פורים כראוי אז הוא עסק במגילה ובדרשות בנושא במקום.

כך הוא כותב בהקדמתו שם (אות ו)

מחיר יין, הקדמה ה' | Sefaria Library

אבל אם צריך לחפש חשדות:

1. שקע טעינה נראה לי נפתח לא נכון

2. אקדח טעינה אמור להיראות אחרת (אלא אם כן הבעלים עשה שינויים)

3. האות e במילים model x וכן בtexas יכולה להיות טעות של ai אבל זה לא מובהק, וצריך להשוות מול תמונה אחרת.

בעוד שכתוב שסן אנטוניו למערב.

מה גם שסן אנטוניו לזכרוני נמצאת על שפת הים בחוף המערבי של ארהב ואי אפשר לסוע אליה ממערב למזרח, כי זה לסוע מתוך הים😅

אלמנטרי, ווטסון

אולי זה סתם בשביל הקטע.

וגם לא רואים את ההשתקפות שלו על הרכב

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין

לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)

לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)

אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך

בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה

וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו

וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה

אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

שיצלצל בסוף זמן סביר שהגדרת לעצמך. להתנתק בכוח, למרות הקושי.

ולהתפלל על זה. גם אני שותפה לבעיה זו. במיוחד בערב מאוחר, ואז

הבוקר למחרת, הופך לפעמים לצהריים....לצערי.

אם כן מומלץ להעלים דחוף מהשורת משימות,

ולהכנס רק דרך הווצאפ ווב שלוקח לו כמה דק להיפתח

לגבי כאן ועוד😂

יש ביוטיוב סרטונים של carrot 

( בשיטת פומודורו, אשלח לך קישור מחר)

שעושים חשק ללמידה.

ואז אפשר לפתוח:

החומר

ואת גימיני יקירתי

וכשאת לא שם את לומדת במקביל לסרטון..

טכניקת פומודורו היא שיטת ניהול זמן המגבירה ריכוז ופרודוקטיביות על ידי חלוקת העבודה למקצבים קבועים: 25 דקות של עבודה ממוקדת (המכונה "פומודורו"), שלאחריהן הפסקה קצרה של 5 דקות. לאחר ארבעה סבבים, נלקחת הפסקה ארוכה יותר. השיטה נועדה למנוע עייפות ולהתגבר על דחיינות. 

מה זה carrot?

אשמח לקישור

אבל גם יוטיוב אין לי כי חסמתי אותו מהסיבות הנ"ל 😅

האמת גם פה חסמתי בעיקרון

ותקופה זה עבד מצויין

אבל מתישהו פתחתי ומאז....

סרטונים של סטודנט חרוץ 

כייפי ללמוד במקביל..

Carrot TD

אבל כשאוהבים חכמה וידע, קל לא לגלוש.

צריך ללמוד להעריך ולאהוב חכמה וחשיבה. להבין שכמו שיש עולם חי מחוץ ללימודים, ככה יש עולם חי בתוך הלימודים. אז המוח יכול להיכנס למצב של גלי בטא גבוהים או גמא, והלימוד עף.

גם אם זה בנושא לא הכי מעניין מצליחים ללמוד לא רע אם יש את התכונה הזו.

אפשר לדוגמא לחשוב על הדברים הגדולים שאיינשטיין הגיע אליהם בזכות הרבה חשיבה ויצירתיות. נכון שהיו לו נתוני פתיחה כמו של כולנו יחד, אבל אפשר דרך זה להתחבר לאהבת החכמה.

תוך כדי שעושים דברים/ נהיגה.

אני לא עוצרת כדי לצפות בסרטון רק מעבירה זמן שבו האוזניים גם ככה פנויות.

מאד קשה לא ליפול לזה.

מה שחשוב זה גבולות ויעדים אישיים.

בהצלחה😀

האם ללמוד משהו וליישם אותו או ללמוד עוד משהו?

העולם מלא היום בתוכן ברמה גבוהה. זה לא הזבל של הטלוויזיה מלפני עשור. זה תוכן ברמה גבוהה.

לדעתי - להשתדל לצרוך תוכן שמשנה ממש את החיים. יש הרבה מאוד תוכן מרתק באינטרנט שנראה טוב אבל צריך לראות בסוף האם הוא מקדם אותנו. מקצועית? רגשית?