מוקדש לרחלקה ולשדרותי 
בעברית יש כללים הנקראים "כללי הכתיב חסר הניקוד".
כלומר, כאשר אנו כותבים בלי ניקוד אנו נוסיף לעתים את האותיות וי"ו ויו"ד.
להלן כלל אחד:
בתוך מילה או בסופה (ולא בתחילתה!) מסמנים את העיצור y בשתי יו"דים, אם אין לפניו או אחריו אם קריאה.
לדוגמה:
בִּנְיָן ---> בניין.
עִנְיָן ---> עניין.
הִתְיַשְּׁבוּת ---> התיישבות.
אך אם יש אם קריאה, אזי:
איום, אופיו, חיה, דיה, ראיה, בעיה.
יו"ד אחת!
לעתים יהיו שתי יו"דים סמוך לאם קריאה - כאשר היו"ד הראשונה מסמנת את התנועה i.
(וזה עוד כלל, על הדרך
)
לדוגמה:
רְאִיָּה ---> ראייה.
יִתָּכֵן ---> ייתכן.
וזהו איפה ההבדל בין המילים:
מַאפְיָה
ו:
מַאֲפִיָּה
הראשון:
מאפיה.
השני:
מאפייה.
וכן על זה הדרך
)
