השגרה היא משעממת, לא כן? ואין סיבה שבאדר התגובות בפורום תתנהלנה על מי מנוחות, לא?

אי לכך ובהתאם לזאת הוד רוממותנו מכריזים בזאת על חוקי הפורום החדשים, אותם תהיו חייבים לאכוף בימים הקרובים. מי שלא יאכוף אותם..ייענש כראוי...

1.  לקטר זה כיף, באמת, אנחנו אוהבים לקטר. לראות את חצי הכוס הריקה- זה מגניב... אבל- למה להישאר דיכאוניים, הרי חצי כוס ריקה בפורים מלאה באדי אלכוהול!

הבנתם את המסר?

אתם יודעים מה עוד כולנו אוהבים? כולנו אוהבים שרשורי "איזה טוב ה'!"

לכן בכל שרשור קיטור יהיה חייב המקטר להוסיף "איזה טוב ה'" אחד.

2. *החוק הבא עבר ניטור של האקדמיה ללשון העברית*

הרגש היותר פנימי והיותר מהותי של ניק נבנה במקום היותר יסודי של ההוויה הפורומית הכללית ומתפרץ בשלל צורותיו ובעירותיו הוא החייכן. עצם החייכן טמונה בעמקי קדם וסופו מי ישורנו. ולכן, בסוף כל משפט שמים מעכשיו חייכן

בין אם זה אחד רע- 

טוב- 

או יוסוש- 

3. ועכשיו, לעניין לשמו התכנסנו כולנו היום. החלק החשוב ביותר של התקנון. סיבת הסיבות ומסובב המסובבים (או שמא המסוּבבים?)

כבוד הרבנים!

כל פניה לרה"ג מעוז ומגדול עוקר הרי הרים וטוחנם בזרת רגלו- יהודה פ. תיעשה כ"כבוד הקו"

 3. כל פנייה להוד הודותה, שליטתנו הבלתי מעורערת והאוחזת בכתר מנהלת שלושת הפורומים ענבל תיעשה כ "כבוד הדיקטטורית ירום הודה"

כל פנייה לרום נרקסיסיותו, האחד והיחיד, עמוד החזק ופטיש השמלאני נפתלי תיעשה כ"כבוד הדג" 

(שימו לב- ספרי מינות נושרים מחיקו!)

בנוסף לכך, בכל פעם שמגיבים לרבנים ו\או הם נכנסים לחד"ר הם צריכים להתקבל ב|עומד|

(בכפוף, כמובן, לחוק הבא)

4. בכ"א של בש"קית מצוטטת מישהי=) שאמרה מה היה העינוי הגדול במצרים. מהמצרים לקחנו השראה ולכן:

זכרים♂ שמשתמשים במקד"ב ( |<כל דבר>| ) יצטרכו לרושמו בלשון נקבה.
נקבות♀ שמשתמשות במקד"ב ( |<כל דבר>| ) תצטרכנה לרושמו בלשון זכר.
חייזרים  שמשתמשים במקד"ב ( |<כל דבר>| ) ירשמו אותם בלשון בני אדם 

5. כל אירוע חשוב בהיסטוריה מקושר לשיר, אם ניקח דוגמאות כשירת הים ויציאת מצרים, שיר הפרטיזנים והשואה, שיר לשלום ו... טוב, הבנו את המסר, נכון?

כל שרשור הוא אירוע היסטורי בפני עצמו ולכן בהודעה הפותחת של כל שרשור חייב להיות שיר הקשור לנושא השרשור וכך גם כל הודעה הנכתבת בשעה עגולה.

אז תשירו...שיר...

6. אנחנו לא בטוחים למה, אבל בחרתם בנו לנהל לכם ת'חיים (הוירטואליים, בכל אופן) בזמן הקרוב. אנחנו לא אומרים לא, אז כל שרשור יפתח במילים "ברשות כבוד הרבנים והרבנית" [בתוכן. לא בכותרת].

7. אנחנו אנשים נחמדים, לא? מאוד נחמדים. ומי שלא נחמד, או ששכח להיות נחמד.. חבל עליו..

איך נוכיח זאת? פשוט. כל אדם חייב לברך לשלום את מי שנכנס לחד"ר בזמן שהוא נמצא בו. תוספת חייכן עדיפה.

מי שלא עשה זאת ירשום את עצמו בשרשור בושה והתנצלות מיוחד שיפתח לשם העניין!

8. יש שיר נחמד, שאומר מה הקב"ה ברא כשהוא ברא את החושך. השיר הזה, לרוע המזל הוא טעות גמורה. כשהקב"ה ברא את החושך הוא פנה לאחד ממוכשרי הפורום וביקש שהוא יעצב לו בגימפ את חייכן נשיקה, כדי שיראו שאנחנו לא בודדים.

עכשיו, לרוע המזל, החייכן הנ"ל גרם למספר בעיות:

1. אף בן לא ישתמש בו.
2. הוא מהווה בעיה לשומרי נגיעה מכל המינים (גם החייזרים, אם שאלתם)
3. משתמשים בו יותר מדי. סליחה, משתמשות בו יותר מדי.

אז בנות יקרות, החוק הזה מוקדש לכן-

מי שתשתמש\ישתמש בחייכן נשיקה יותר משלוש פעמים ביום אחד יאלץ\תיאלץ, בשבוע הקרוב להחליף אותו בחייכן למניעת בדידות האמיתי- חייכן בל"ח (בנודע בכינוי "חתונה").

9. שרשורי מזג אוויר הם עוד סוג של שרשור אהוב על כולם. או לפחות על מי שפותח אותם.

אבל למה שרשורי מזג האוויר הם נקודתיים? למה הם מתייחסים רק לפותח?

מהיום:

א.  אם מישהו פותח שרשור על מזג האוויר הוא חייב לכתוב את מזג האוויר בעוד מדינה זרה.

ב.  אם מזג האוויר לא נכון ללפחות עוד שלושה ניקים הפותח יהיה חייב לדווח גם על מזג האוויר בירושלים, ת"א, חיפה ובאר שבע.

הוספות:

הניק הראשון שמתחבר מחמש בבוקר והאחרון שהולך לישון עד חמש בלילה יכונה בכל אותו היום "המזוכיסט" עד למחרת.

מי שכותב יותר מ3 פעמים היוש ביוש או כל מילה שמיותר להוסיף לה את האות ש' (וזה כולל שירוש!  [חוץ מיוספוש]) מקבל את התואר אולפניסטית עד סוף השבוע.

כל מי שמשדך מישהו מהפורום יוכרז כ"בעלה לעת מצוא של הרבנית".

סתם… יכונה "דודה" ליומיים (חוק זה אינו תקף בהקשר הרבנים שרשאים ואף מתבקשים לעשות את כל הנ"ל)

וזוהי רק התתחלה...

צפו לעוד שלל הפתעות- שבת רבנית, משלוחי מנות פורומיים, שאלונים, משחקים ועוד...

וכמובן נאום הרבנים!

כאן באנו על החתום:

נאום נפתלי בן דגיים, רב

נאום ענבל בת פעמון- רבה

נאום יהודה בן הרב -רב

נראלי היה צריך להיות פורום שמעודד לחזרות.

רק מציע

אבאלה 

אני צריכה עזרה 

מאוחר ויש מלא דברים מחר

וצריך לקום מוקדם

וחזרתי לכאן אחרי שנה ברוכשם 

וזה כואב אני רוצה להתקדם,אני ככ רוצה

מרגיש קיר

הייתי בטוחה שאחרי הפסח הזה אני פשוט יצא ויחזור לעצמי

ויחייה באמת

עם כל העוצמות

תאמת אבאלה פשוט צעק לי

וזה כבר עבר תצעקות,זה היה ממש דחיפה 

הוא צעק וסימן שאנלא יוותר

 שאני יחייה עם כל העוצמות שלי

שאני יבחר מי אני רוצה להיות ויחייה אתזה כל כוליייי

לעלות שלב באמונה זה מה שהיה לי בראש 

חח שירות ביטחון כללי אשקרה טאטע הייתי בשיגעון וזה הגיע מנקודה שהתחלתי לא לשמוח במה שיש לי

ולראות את מה שחסר. והרי אנחנו לא יכולים להבין תעולם וגם לא מצופה מימנו

וגועלד השיר השיר הזה 

ספר לי שהוא יבוא וילחש לי איך כל מה שעברתי לא היה סתם 

תבטיח שהוא יבוא ויסביר לי שכל מה שעברתי לא היה סתם לא היה סתם

למה החיים קשים למה תינוקות מתים למה אני ער ואיזה שעה אני יקום מחר ועוד משהו למה נמשכים לבנות ולמה ככה למה הכל חייב להיות חיבור נסתר אחור באחור ולא רק במובן הפיזי למה בצורה כוחנית למה צריך את הצורה הזאת של חיבור אה ואם אין ילדים אז למה עדין יש רצון ליחסים כאלה אבא אני מבין שצריך פה מעשה יחודי מעיין ויפך באפיו סוג של הבעת אמון וקשר הדדי מטורף כזה באשתי ובחיים זה מטריף אם כל זה אני עדין לא יודע ותחשוב שזה גם בלי מה שמעל האמון והקשר זה גם העניין הסגולי  המקיף  שמעל מעין גן עדן לא יתבוששו לכן לא עלינו מגיע שם פוטנציאל הרס עצום של פגיעה באחר וניצול וגם פגיעה עצמית שפוגעת באחר באופן קצת אחר אבא תודה נ נח

תצאי מיזה ילדה בבקשה בישבילי

אל תכנסי לזה שוב 

זה מתוק בכאילו

הכאב הזה

ואת לא רוצה להיות שם לבד נכון?

טאטע שתדע שאנלא רוצה אתזה

לא!!!

מה יהיה אז?

אני אהיה לקראת לידה בעזרת ה', או אחריה.

נגור במושב, בבית קרקע, בדרום

או במקום אחר

אבל תהיה לנו פרטיות וחיבור לאדמה כמו שאני רוצה

והאחים שלי יתארסו/ יתחתנו

ואח שלי ילך לישיבה קטנה

והקטנים יגדלו ממש

ואמא תהיה יותר. אולי

ואחים שלו יגדלו סוף סוף בנפש

וילכו למקומות בעצמם ולא במונית פרטית

וסבא וסבתא אולי יעברו דירה,

אולי כמה מהם אפילו

ואולי אני אלמד משהו.

אפילו קצר, אפילו במחשב.

להתקדם

ואולי אני סוף סוף אעזוב את העבודה הטובה שלי

ואלך להקים חנות ספרים כמו שתמיד חלמתי

או לכתוב ספר מתח למבוגרים

או לעבוד בהוצאה לאור

או משהו דומה

כן

בשמונה חודשים אפשר להספיק הרבה

ואפשר גם לא להספיק כלום.

זה הכי שווה שבסוף לא חפרו לי לאכול במדורה.מזל ששכחו.אשכרה ניצלתי מהזום הזה שהיא רצתה לעשות עליי.היא קוף פשוט אבאלה.אבל אשכרה בלילה אכלתי תפוח שלם והיום בבוקר שתיתי קפה.פף.נראלי השמנתי.ואני שמנה אבאלה ולא באלי עליי.איכ איכ איכ ואין תיאבון בכלל אז מה הקשר.ונראלי בעצם הבנתי את העניין- זה הכל ביחד.גם דיכאון שגורם לחוסר תיאבון וגם הפרעת אכילה.ולמה יש דבר כזה אוכל למה.והיא שאלה אותי אם האוכל טעים אצלם וכזה..

מה אני אגיד?שאני לא אוכלת?ובכלל אוכל זה לא התחום.לפעמים אני כן אוכלת אבל זה בעיה.מהשורש.ואוף אני באמת לא רוצה לאכול בכלל ומציק שהם מעירים אותי כל הזמן רק בשביל לאכול.זה פיזית מציק.אני בעצם אוכלת המון.דיי אני מבולבלת ולאידעת.כל דבר שאני אוכלת זה כמו 75 אחוז שומן לפחות.ככה זה מרגיש ודיי זה מפחיד.מה קורה מה קורה.אני שונאת שמתעסקים לי בזה.ששש.וואי.אני בסדר וזהו.אבאלה אני פשוט שונאת אוכל.ותינוקת.אוף זה קשה מה שקורה.לא להתעסק.דיי.דיי.