שבוע טוב וימים נוראים יעילים לכולנו.
------------
מזל טוב לעוגת גבינה. לרגל יום הולדתה
אני לא חושב שאני היחיד שמחכה כבר מזמן לשבירת הטאבו בנושא הזה כשברור לי שהאיסורים חלשים יחסית ונובעים בעיקר מאיך שהעולם הרבני רוצה לראות את שבת והרבה פחות מאיך שאני רוצה לראות אותה.
אבל בכ"ז, קצת מקורות, שנוכל להתייחס ברצינות.
הבעיה העיקרית היא ה"צביעה" של הלכות שבת (ספציפית) וחשיבותם התדמיתית הרבה יותר מאשר ההלכתית.
זה לא מקרה שהיתר מבוסס (פסק הלכה של 90! עמודים) לא התפשט בציבור ההולכים אחרי הרב משאש זצ"ל.
כלומר ברור שבנושאים אחרים מאשר שבת/חג, "היתר" מבוסס היה תופס הרבה יותר מהר.
יש פה עניין חברתי לא קטן בכלל, ולראיה - המקום הראשון שבו נשבר הטאבו הזה באופן רשמי וברור והוא קהילת הרווקים לסוגיה (גם שם היה דיון הלכתי ארוך בעקבות הכתבה ב"מוצש", וגם שם נאלצו להודות שהאיסור קלוש).
אם הוא היה כותב פה איזה לה"ר חריף, לא היו מתייחסים בחומרה כמו שהתייחסו אליו על דבר שבמקרה הגרוע הוא דרבנן פעוט יחסית בחומרה ההלכתית (בהנחה שלא מדובר בנורת ליבון).
שלא קשורה בכלל לחומרה ההלכתית שלהן.
יש הרבה דוגמאות, זו לא היחידה.
עוד עניין שנאסר על ידי רבים ללא שום בסיס הלכתי ממשי.
מי שמכיר את הנושא של GeoIP לעומקו יודע שזה לא כ"כ פשוט כמו שאתה מציג את זה
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
לגבי עבודה בבחירות.
וואלה זורם לעבוד יום בחירות ולעשות אחלה של כסף הבעיה שאני לא אהיה 21. הבנתי שיש דברים גם לגיל לפני כן. מישהו יודע? איפה נרשמים?
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.