הראשון שידוע עליו שעשו לו את הניתוח הזה בלידתו, הינו יוליוס קיסר, ועל שמו - ניתוח קיסרי.

ספר מלכים - כשהנערים קראו לאלישע: "עלה קרח עלה קרח" יצאו שניים דובים מהיער.

יש מחלוקת מה הנס: האם היה יער והנס היה שיצאו דובים,

או שהנס היה שפתאום צמח יער ויצאו דובים - לא היה: לא דובים ולא יער.

ויש גם על חומץ בן יין ויין בן חומץ (מהגמרא)

ויש לי קובץ שלם על מקור ביטויים, רק שהוא בכתב יד...

המקור מהלכות שחיטה.

מעיקר הדין סכין השחיטה די לו שיהיה חד או חלק,

כיום מחמירים שיהיה גם חד וגם חלק

הרי זה 'פסוקה'?

החכימני בדבר.

|סוף ניצלו"ש|

אדכרתן מילתא. 

יישר כחך.

אם חד אין צורך בהולכה והבאה, 

ולכן אפשר במשונן. 

כאשר מנסים להגיד שמישהו נתן עצה רעה, אומרים שזאת עצם אחיתופל, על שמו של אחיתופל שיעץ עצה שדווקא טובה לאבשלום בנו של דוד המלך, ואילו אבשלום בחר דווקא להקשיב לעצת חושי הארכי מה שהביא למפלתו, כי חושי היה סוכן סמוי.

על כן אם רוצים להגדיר עצה רעה למעשה צריך להגיד "עצת חושי הארכי". אבל אחיתופל נשמע מגניב יותר תכל'ס

רוב האנשים משתמשים בביטוי הזה כדי לבטא עצה גרועה עצה לא טובה. לא "עצה טובה לאדם רע כדי לעשות רע". ולכן הביטויש גוי מיסודו.

'טימיון' במקור זו מילה ביוונית שפירושה אוצר המלך, אוצר השלטון. וכמובן, מה שיורד לאוצר המלך אינו חוזר.

במקורותינו ניתן למצוא את מילה 'טימיון' במספר מקומות (ויקרא רבה יט, מס' סוכה כט ע"ב ועוד) במשמעות המקורית- אובדן כספים לאוצר המלך. ואולם רש"י בפירושו חיבר בין המילה 'טימיון' לשורש 'טמם' העברי שמשמעותו 'נגנז':

לטמיון - שנטממין וכלים מאליהם (סוכה, שם).

מילה בסלה - מילה ששווה סלע (סלע מלשון מטבע)

אבל - השתיקה חזקה יותר....

המשמעות היא:

מילה שווה סלע*, כלומר סוג של מטבע (בתקופת המשנה היה מטבע שכך קראו לו)

שתיקה שווה תרי - שני סלעים.

סלע ב- ע' ולא ב- ה'...

http://www.jmall.co.il/%D7%A2%D7%9E%D7%90-%D7%93%D7%91%D7%A8

ראו- ספר חדש שיצא השנה לאור המקיף הרבה מאד פתגמים ומוכיח שמקורם במקורות ובתרבות היהודית.

מאד מומלץ!

המקור: מתי, פרק ה׳ 13

משהו מהמהרש"א שמפרש איזו אגדה על ויכוח של היהודים עם הנוצרים האם מלח יכול להתקלקל או לא

המקור: מתי, יג 57

אבל המאוחרים יותר כמו למשל החתם סופר

בשו"ת בית דוד ח"ב (סי קא).

המקור: מנהג נוצרי לעשות צורה של צלב באמצעות האצבעות כאשר מתפללים להצלחת מישהו

(טפו טפו טפו).

מה נראה לך, שאני נוצריה?

אני סולדת מהביטויים הנ"ל ולא משתמשת בהם 

רק רציתי להראות את האבסורד שדתיים משתמשים בביטויים הללו

בעיקר מלח הארץ - כפי שהמתנחלים כמו גרשון מסיקה אוהבים לקרוא לעצמם

אפרת רדי מהכיעור ומן הדומה לו

באה להסיר מכשול ותו לא.

לא?!

אז מעשה שהיה, כך היה:

לפני שנים רבות בירושלים של פעם,

היה רופא עיניים ידוע ששמו ד"ר טיכו.

כל ירושלים היתה באה אליו לטיפולי עיניים ולקנות משקפיים (ביתו צמוד לבית הרב קוק)

המשקפיים שלו היו מאד ייחודיות, מכיוון שהגיעו בסטוק גדול מעבר לים.

עברו הימים, ד"ר טיכו נפטר.

לאט לאט התמעטו האנשים שעוד נשאר להם משקפיים מהד"ר,

ולאחר שנים רבות מי שעוד התהלך עם המשקפיים האלו-

באמת שהיה-

ישן טיכו!!

תודו אדיר... (הסיפור כמובן אמיתי!)

המקור הוא בגמרא כמובן, אבל האמת היא שהוא משובש. במילים אחרות, "תרתי דסתרי" זה תרתי דסתרי.

מבחינה דקדוקית "תרתי" זה לשון נקבה, ו"סתרי" זה לשון זכר.

אשר על כן, יש לומר "תרי דסתרי", או "תרתי דסתרן".

בשם הגר"מ מאזוז שליט"א.

תרתי משמע - כשאומרים אמירה אחת שניתן לפרש בשתי דרכים, ומתכוונים לשתיהן, כשנינות.

תרתי דסתרי - כששומעים שתי ידיעות שסותרות אחת את השניה...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים