וזה ממש מאגניב.
וכתבנו להם ברכות.
והוא אמר שהם מושקעות רצח

חיילים_זה_עם_חתיך

ונולד לי אחייןן





Tal.
נושבת באויר
אתן כל כך חיות בסרט...
![]()
![]()
![]()
לפחות שיעשעתן אותי...
)
עובדה!!
רייצ'ל=)שאני היוצא מן הכלל של הכלל...
רייצ'ל=)מתי ראית אותי לאחרונה..?![]()
אבל אני מאמינה שאתה סתם מקשקש
רייצ'ל=)
רעיה123אני זקן מידי בשבילה...
[תזכורת לעצמי: לא לשכוח שיש פה גם ילדות בנות 12...]
תזכורת טובה
אבל זה בסדר...רעיה123
.
רייצ'ל=)
סתם סתם
רעיה123
רייצ'ל=)התכוונתי בכללי שאני כותב דברים.
איך עושים סמיילי מעוצבן??רייצ'ל=)
חחחרעיה123
רייצ'ל=)
תפסיקי לחרטט שטויות
רייצ'ל=)
אני מסכימה איתך!!רייצ'ל=)
לא...
אביגיל.
דוסית גאה!התגעגעתי ילדה, מה שלומך?
ומזל"ט!!
שהוא הכי חתיך בצה"ל.
להכין לו ברכה?
נהה
ואי!!! חיילים!! אין אין!!רעיה123

אהה?!
מחכה לשקטבאמת נראלך שיצור אנשוי כלשהו שהוא לא אתה יטרח לקרוא תזה??


בעצם אתה יותר
מאשר ![]()
![]()
בס"ד
אבל שכחתי.
ועכשיו מאוחר מדי
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול