בס"ד
מה בעצם קורה לנו כשאנחנו מרגישים כאב?
מה הדבר שגורם לנו לפרש את התחושה הזו התחושה רעה?
אולי הכל בראש
ובסיבוב מחשבתי יעיל אפשר לגרום לכאב להחשב כתחושה עוטפת ונעימה?
בס"ד
מה בעצם קורה לנו כשאנחנו מרגישים כאב?
מה הדבר שגורם לנו לפרש את התחושה הזו התחושה רעה?
אולי הכל בראש
ובסיבוב מחשבתי יעיל אפשר לגרום לכאב להחשב כתחושה עוטפת ונעימה?
אין עניין להחשיב את הכאב כתחושה נעימה ועוטפת
כאב נועד לצמוח ממנו
שנזכה...
ולרוץ ללמוד הרב סלוביציק זה תמיד טוב
בס"ד
וגם אתה מתגעגעת אלי?

בס"ד
תהיתי מהו הכאב שאנחנו חשים
אם זה יותר מתחושה
או משהו אמיתי
(
)
בס"ד
ובכל זאת מה שאת אומרת זה מאוד יפה
כלומר בוא תדבר תכלס
למה זה משנה\במקרים מסוימים זו תהיה שאלה שמטרתה לומר מה ההבדל למעשה
מקרה בו יהיה הבדל בין השיטות
טוב זה כולה עצב ותחושה למה זה אמור להפריע לי?
ושדברים אחרים הם טובים?(בקשר לשורה השניה שכתבת..)
ולאיזה כאב את מתכוונת,כזה שיש מכה או פצע או משו או כזה בלב?
בס"ד
האם מישהו החליט או שזה רתיעה מולדת?
כל כאב
אני נורא מאמינה שהכל בראש
אפשר לשלוט ברגשות וככה גם בתחושות
השאלה עד איזה גבול לעשות את זה
רק בגלל שהתרגלנו לזה מאז שנולדנו-ככה אנחנו חושבים.
מעניין אם היו מחנכים,מלמדים אותי (לא כמו להגיד-תתחנכי!,פשוט.. דרך החיים) שלהיות עני זה טוב ושלהיות חולה זה לא כ"כ גרוע מה היה קורה..
אבל יש משהו טוב בזה שכואב ושאנחנו מבינים שלא טוב להיות חולה כמו שקמנו ונתעודד אמר למטה..
אממ..טוב.לוידעת,עזבי.סתם הסתבכתי.
בס"ד
וזה נכון להרבה דברים
אבל נדמה לי שלא לכאב
הרי תינוקות בוכים כשכואב להם
זה דבר אמיתי
אחרת אמא שלו לא היתה יודעת לטפל בו במה שצריך או להאכיל אותו כשהוא רעב. יאו.איזה עולם חכם!
הכל מתחיל מהראש.
הגלגל הולך כך -
הסתכלות על העולם - אירועים 'חיצוניים' (פעולות של אנשים אחרים שאינם בשליטתך) - אירועים 'פנימיים' (מה שתחת שליטתך: מחשבות - רגשות - התנהגויות)
בשיטת הטיפול ההכרנית בהפרעות התנהגות (נגיד - דיכאון)
שמים את הדגש על טיפול במחשבות של האדם המדוכא.
במחקרים גילו שבדיכאון מחשבותיו של האדם וראייתו את המציאות סביבו - מעוותים.
ברגע שמוצאים את הטעויות בחשיבה, מטפלים בהם, משנים את החשיבה לאופטימית ובעיקר - תואמת למציאות,
ממילא רגשות האדם משתפרים וכך גם התנהגותו.
יש?
ו'תחשוב טוב יהיה טוב' זה לא סתם פתגם!
זוהי מציאות.
בס"ד
חשיבה כזו מזכירה לי ילד שרואה באזעקות דבר רע, כי הן מבהילות ובורחים מפניהן למקלט.
מצד שני, כאב גם לא אמור להיות משהו נעים, אם הוא יהפוך לכזה הוא יאבד את כל התועלת שלו. בדיוק כמו האזעקה.
הם צודקות בגדול, אבל דווקא יש משהו טוב לדעתי בלהפוך את הכאב לתחושה נעימה.
אולי אפשר "לקלוט את המסר"
ומפה- להפוך מר למתוק...
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול