צריכה עזרה דחוףליברטי

בס''ד

 

שלום רב לכולכם אני קוראת פה כבר כמה שנים , אבל האמת היא שלא חשבתי אי פעם שאני אצטרך עזרה.

אני בת 25 נשואה מזה חצי שנה, הסיפור מתחיל לפני 6 שנים, הייתי בשירות לאומי במושב בצפון הרחוק, ובאחת הפעמים בעת הנסיעה הבייתה הכרתי בחור רוסי חילוני(קצין ביחידה קרבית ) לא יודעת למה(הייתי אז גם קצת במשבר אמונה) אבל התחלנו לצאת , ויצא שהיינו ביחד כמעט 8 חודשים..הוא היה האהבה הראשונה שלי.....תקופה בלתי נשכחת מכמה בחינות, בכל אופן אחרי שהבהרתי שאני לא יכולה להמשיך ככה נפרדנו, וכל אחד הלך לדרכו.

עכשיו לפני כשנה הכרתי את בעלי אחרי חצי שנה התחתנו והנה אנחנו חוגגים חצי שנה, יש לציין שהוא אברך, וצפוי בקרוב להתגייס לרבנות הצבאית. בכל אופן  עברנו מהעיר במרכז הארץ שבה התגוררנו לישוב בשומרון. לפני כחודשיים ראיתי את אותו בחור מלפני 6 שנים בישוב שלי עם כיפה וציציות, מסתבר שהוא חזר בתשובה והתחתן עם בת המקום...בכל אופן כאילו השם מנסה להעניש אותי מסתבר שאנחנו גרים באותו רחוב , חשבתי שהוא לא זיהה אותי אבל הוא כן, ניסיתי להתחמק ממנו אבל לבסוף נתקלתי בו בטרמפיאדה, ולמרות שאמרתי לעצמי שאני לא אעשה זאת תפסתי איתו טרמפ.

משם העניינים הדרדרו ועכשיו אנחנו בקשר טלפוני אסור, אני מרגישה נורא, בעלי הצדיק לומד כל היום, ואני רק חושבת על האקס...סיפרתי לאחותי והיא אמרה שאנחנו חייבים לעזוב, אבל אני לא יודעת איך לספר לבעלי. בינתיים אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו, אנחנו מסתמסים בכל שעות היממה, העובדה שהוא עכשיו בעבודה ביטחונית, לא עוזרת, אני מרגישה שהוא גבר אמיתי בעוד שבעלי רק לומד כל היום הוא כאילו הולך ומגן על המדינה, וחוץ מזה אני פשוט כל הזמן נזכרת בעבר. בכל אופן, פניתי לרב מוכר, שאמר לי שעליי לנתק כל מגע עם הבחור אבל אני מרגישה שזה גדול עליי, אני חושבת לספר לבעלי ולעזוב את היישוב....אני לא יודעת איך....אם מישהו אולי יוכל לייעץ לי..

וואווst20
זה באמת נסיון לא פשוט! ממליצה לך שני דברים. אחד, להיזכר למה בחרת להינשא לבעלך, לחשוב ולזכור מה הדברים הטובים שאת אוהבת בו. דבר שני, לשתף בכנות את בעלך. הוא יותר ישמח שתשתפי אותו מאשר שתעשי דברים מאחורי גבו.
חשוב גם להתייעץ עם דמות רבנית שאתם בקשר איתה.. ויותר חשוב, להיפרד מהגבר הזה ומהר!!!!
את צודקת אבלליברטי

אני כבר בקשר עם דמות רבנית, המשפחה שלי (האחיות שלי ואמא שלי) מעורבות בעניין ועושות יום וליל בכדי למנוע ממני נפילה קשה, ב''ה שמעבר לשיחות וסמסים לא קרה כלום, אני פשוט לא יודעת איך לספר לבעלי....אני פחות או יותר הבחורה השנייה שהוא יצא איתה והוא כזה תלמיד חכם שאין לו בכלל היכרות עם הדברים האלה...מה גם שלא סיפרתי על האקס הזה ספציפית....אני לא יודעת איך להסביר לו את זה בצורה עדינה.....בנוגע לאקס, הוא לא דוחף אותי להיפך הוא בעצמו אמר שהמצב כרגע זה הכי גרוע ושצריך להחליט לכאן או לכאן...אני רוצה בית של תורה וגם חשוב לי הרקע המשפחתי(לאקס יש רקע משפחתי טיפוסי לעולים מרוסיה...רק אמא וסבתא), כלומר אין לי ספק שבחרתי נכון ואין לי בכלל התלבטות בזה שבחרתי בבעלי.פשוט לא יודעת איך לספר לו

כתבתי באישי יותר...אמא, ברוך ה'
אני חושבת שאת לא צריכה לספר לבעלך הכל. את צריכה לספר לו מספיק כדי לעזוב את היישוב וכדי שלך יהיה ברור שאתם ביחד ואת לא הולכת להסתיר ממנו דברים.

תסבירי לו שיש שכן, שאת הכרת בעברך הרחוק לפני 6 שנים בשרות לאומי והוא היה הבחור הראשון שיצאת איתו. תסבירי לו שמאוד קשה לך שהוא נמצא בסביבה ואת לא רוצה שהוא יפריע לזוגיות שלכם.

ניסית להתגבר אבל את רואה שזה מאוד קשה, שלא נעים לך ביישוב ושאת מפחדת ולכן ממש רוצה לעזוב. אני בטוחה שבעלך, אפילו שיהיה לו קשה, יעריך אותך על הכנות.

אבל במקביל את צריכה כמובן לעשות עבודה ענקית עם עצמך, על היצר ועל הדמיון המתעתע!!!
 
את אמיתית??נשואה פלוס
מה לספר לו??????? דבר ראשון תנתקי קשר עם הבחור ומיד!! מה נסגר איתך את נשואה!!! !מסכן בעלך לא מגיע לו את מה שאת עושה לו. או שתנתקי קשר עם האקס תשבי עם בעלך בדחיפות תספרי מה היה ותתנצלי אלף פעם על האסמסים והטלפונים כי זה בגידה!!!!! או שתעזבי את בעלך המסכן תספרי לו שאת סוג של בגדת בו ושחררי אותו לנפשו שימצא אישה שנאמנה לו. כנראה מגיע לו יותר טוב ממך....
איזו תגובה מעודדת...אמא, ברוך ה'

מה נסגר איתך???

את נותנת לה שתי עצות שיפרקו את הנישואין מיד, וזה לא מה שהיא רוצה. היא בתהליך של התנתקות מהבחור הזה ויציאה מהדבר החמור שהיא עושה. תעודדי אותה לעשות את זה, לא להיפך (וכתבתי לה הרבה עצות איך לצאת מהצרה הזו באישי)

יש דברים שלא עושים!!נשואה פלוס
ובגידה זה דבר חמור ביווווווותר!!!! על מה מגיע לה עידוד???? היא יודעת שהיא עושה טעות! היא לא ילדה קטנה. שתיקח אחריות . שום עידוד ושום ליטוף היא צריכה שיצעקו עליה וינערו אותה אולי ככה היא תבין מה היא עושה... מי שצריך עידוד זה בעלה......
נקווה שאף אחד קרוב אליך לא יעבור נסיונותאמא, ברוך ה'

ושאם כן, שתדעי איך להתייחס אליו.

ואני לא נותנת שום, אבל שום, לגיטימציה למה שהיא עושה.

ברגע  שהיא כבר מספר לאמא, לאחיות ולרב, היא בדרך הנכונה והקשה לה כרגע, כי היא בבלבול עמוק של היצר הרע.

את העצבים שלך תוציאי במקום אחר. היא לא בקשה אותם.

אני מקווה שאם חלילה בעלך ידבר כל היום בטלפון עם האקסיתנשואה פלוס
יהיה משהו שינער אותו שיעמיד אותו במקום ויגרום לו לזעזוע .. ולא ילטף ויעודד כמו שאת עושה. כי יעזור זה בטוח לא! כשהבן שלך חלילה ירוץ לכביש את תרוצי ותתפסי אותו חזק אפילו שיכאב לו . את לא תעודדי מרחוק את תרוצי להציל אותו. האישה הזאת שניה מליפול לתהום. וברגע שהיא תיפול היא תהיה אסורה גם לבעלה וגם לבחור הזה..נראה מה העידודים שלך יהיו שווים אז........והשרשור הזה מאוד ראוי שאני יוציא את עצביי כאן.
יש סוגים ורמות שונות של בגידה.הלוי
לא ממהרים לחרוץ את הדין ולפרק את החבילה. אם את חולקת עלי, אז את מוזמנת לשאול רבנים שמתעסקים בגירושין מה הם חושבים בעניין.
צודקת!!!8668
היא עושה מעשה רע מאוד!
הרוסי הזה מזכיר לי רוסי אחר ואני מתנצלת מראש אני בטוחה שיש רוסים שהם לא כאלו!
אבל בכל אופן היה לי חבר ממוצא רוסי ונפרדנו פתאום כשהוא שמע שהתחתנתי הוא שלח לי הודעה בפייסבוק אז חסמתי אותו, אחרי זה אימייל אז סגרתי את המייל והחלפתי שם.
שנתיים הוא היה מטריד ופעם הגיע מחוץ לבית שלנו והזמנו משטרה.
יש להם מנטליות שתלטנית כזאת וקנאית הוא לא אהב אותי הוא קינא בבעלי ובי וברוך השם שטיפלנו בו כראוי המקרה שונה כי כאן היא נהנת מלדבר איתו והיא חייבת ייעוץ לעצמה! אל תחשבי עליו יש סיבה שהוא אקס! הוא לא התאים לך תזכרי מה לא סבלת בו! אולי ראית שהוא בוגדני??

היא חייבת להבין שהוא גבר נואף ורשע! היא צמימה וחושבת שזה רגש כלפיה הוא רק רוצה להשמיד את הקדושה שלה!
היא אשת איש! אסור לה לדבר איתו.
היא חייבת לעזוב את המקום מגורים ולשכוח אותו.
תזהרי שלא ליפול בניאוף אפילו במחשבה!
תזכרי שיש לו אישה בבית ובטח עוד כמה כמוך ברחוב!!! את זמנית בחיים שלו.. הוא רוצה לבזות את גופך!
גועל נפש של בנאדם! הוא רשע ונואף!
תזהרי ותשמרי על טהרת הנפש שלך!
אני איתה...sha
הבחור משחק פה תפקיד יותר בעייתי, כי זה נשמע שהוא משחק בך. הוא הסכים איתך שאתם צריכים להפסיק לדבר. למה הוא לא מפסיק? כנראה באמת יושב לו בראש דברים ממש ממש אסורים. דרך אגב, אם יש נפילה, הוא לא חייב הלכתית לפרק את הבית שלו. את כן. כזה פשוט להבין מי מסבך את מי פה.
תרגעי ומהר חמודהברקת

לכול מטבע יש 2 צדדים את לא יכולה להאשים רק את הגבר גם פה יש אישה שבוגדת בבעלה בטלפון,הבעיה בתגובה שלך שאת מטילה את האשמה רק עליו,בואו לא נהיה תמימות יש כאן מקרה מצער של בגידה וצריך לטפל בו.

מזל שייש עוד נורמליות לרגע חששתימנחם10


את צודקת במקרים כאלה לא צריך להתיפיף אלה לגרום לה להבין ולהזנסיכים שלי

וליהזדעז כדי שבאמת תבין את חומרת העניין ותשנה את המצב.

את צודקת לגמרי ("נשואה פלוס").ד.


מה נסגר איתה?!...ד.

השאלה מה נסגר עם תגובתך אליה.

 

אין גבולות?..

 

היא לא "בתהליך של התנתקות" אלא מסתמסת כל היממה.

 

לפני כל עידוד, זה העמדה על חומרת הענין.  הרי מדובר במעשים שנעשים כעת, בבחירה. ר"ל.

 

מה זה ש"תוציא את העצבים שלה במקום אחר"... גם אם מישהו היה כותב שהוא מכה את אשתו כל יום כל היממה כי "קשה לו" - היית אומרת אותו דבר?!

 

זה לא פחות.

 

ואם יש סיכוי שמשהו יציל אותה - זה דברים כאלה. כמובן, אם בעלה יסכים. ואם בכלל הסיפור הזה אכן קרה/קורה.

 

 

שיתוף הבעל חשוב מאוד!!בת 30

בראש ובראשונה כי מדובר פה על משהו לא פשוט שעובר עלייך, ובתור השותף שלך לחיים ראוי שהוא ידע מזה וכך יוכל לעבור איתך תהליך ולתמוך בך! ברגע שזו התמודדות של שניכם- הרבה מהעומס הרגשי ירד ממך.

מכיוון שמדובר בנושא שעלול אולי לאיים עליו, או לפגוע בו- כדאי שתשקלי היטב מתי, איך ומה את אומרת. במיוחד לאור העובדה שאתם נשואים רק חצי שנה.

נניח- להגיד לו שאת רוצה לדבר איתו על משהו מאוד חשוב שיושב עלייך בזמן האחרון ושקשה לך לדבר עליו.

לקבוע מראש זמן, ולחשוב איך את מציגה את הדברים. בצורה פשוטה ועניינית אבל גם מבהירה את מצבך הרגשי עכשיו. את לא צריכה לספר לו שאת מסמסת איתו כל הזמן. בעיני זה יכול לפגוע בו מאוד מאוד, הרבה מעבר למה שאת רוצה או חושבת.

לשאול אותו לדעתו- איך הוא יכול לעזור לך.

 

 

במקביל- כמובן- להודיע לבחור השני שאין יותר SMS, אפס קשר ביניכם- לטובתך ולטובתו. תמחקי את המספר שלו ואת כל ההודעות שלו, ואל תעיזי לענות אם הוא מתקשר או שולח הודעה- זה משחק באש שעלול להרוס שתי משפחות!!

 

ועוד הערה- עם כל הכבוד לבחור מהעבר- זה גם חוסר אחריות מצידו לאפשר בכלל את הקשר הזה. כלומר- לא רק את "אשמה" פה. גם הוא. והוא עושה מעשה שלא יעשה- ליצור קשר עם אשת איש בלי ידיעת אשתו. אולי אם תסתכלי על זה ככה זה יעזור לך לראות אותו באור קצת אחר.

 

ועוד הערה קטנה- ההשואה הזו שאת עושה בינו לבין בעלך- הרסנית לגמרי. בכלל, כל השוואה היא הרסנית. כאילו היצר הרע נותן לך איזו סיבה מוצדקת להיתלות בה. כאילו בעלך לא "גבר". הרי ההחלטה שהוא ילמד תורה היא מן הסתם גם שלך, לא? וחוצמזה- גם לימוד תורה מגן על עם ישראל...

 

תקשיביאמא ועוד...

בס''ד

 

את נמצאת עכשיו בנקודה גורלית. תתמקדי עכשיו בשאלה אחת בלבד : מה את רוצה להיות ? גיבורה ולצאת מזה לחיים של תשובה ושל בניין עדי עד ? או להמשיך בהרס הזה ? מה את רוצה מהחיים שלך ? מעצמך ? איך את רוצה לראות את עצמך במראה בגיל 120 כשתסתכלי על סרט החיים שלך ? מערכת היחסים שאת מנהלת עם הבחור הזה חמורה מאד אבל זה עדיין הזמן לצאת מזה. אל תחכי. תהיי גיבורה. תבחרי בטוב. תבחרי בחיים. תבחרי בגבורה. תבחרי בתשובה. תנקי את עצמך לתמיד.

 

את אומרת בעצמך שאין לך ספק לגבי הבחירה בבעלך. אז תבחרי בטוב ותקומי מזה מיד. 

 

לגבי מה לומר לבעלך בדיוק וכמה, אני משאירה לאנשים יותר חכמים ממני לענות. כן נראה לי שצריך לשתף אותו ברמה כזאת או אחרת. יכול להיות עד הסוף. באמת לא יודעת. מה שכן - תעברו *מיד* למקום אחר. תחליפי מספר טלפון. תמחקי מהמייל, מהמגירות, מההודעות כל דבר שקשור לאקס. אין מקום לזה בנישואין.

 

תשתדלי וה' יעזור לך. ממקום מאד קשה בנישואין, אפשר לקום ולבנות בניין עדי עד. בדוק.

 

ונקודה אחרונה -  זה מצויין לפנות לעזרה. אבל בשורה התחתונה את זאת שצריכה לנער את עצמך ולבחור בטוב. אף אחד אחר לא יכול לקחת אותך ביד ולמנוע ממך להמשיך את זה. רק את. הייתי מפסיקה להרגיש תלויה באמא או באחות ולהרגיש שאלולי הן, הייתי נופלת. זה תלוי בך. את ילדה גדולה ורק את תצטרכי לתת דין וחשבון. לעצמך. לבעלך. לאשתו של האקס. לעולם הסובב אתכם. לרבונו של עולם. רק את. קחי אחראיות.

 

מאמינה בך. נוצרת בצלם אלוקים. את מסוגלת. חיבוק גדול.

לדעתי אתם חייבים לעזוב את הישובצוף שלי
וכדאי להחליף גם מספר פלאפון ומייל. כל זאת בנוסף לצעדים ההכרחיים של שיתוף בעלך בקושי לגור ליד האקס, ולהבדיל, דיבור ברור וחד עם האקס שאת מתנתקת ממנו לגמרי ולתמיד. תעברו למקום אחר, תתחילי מחדש. שולחת לך גם עצה בפרטי. את יכולה לעמוד בנסיון הזה, ה' נותן וייתן לך כוחות.
בעייתי מאוד.מציאותית

יש כמה בעיות שצצות לי בסיפור.. האחת, מפתיע אותי שהבחור מהעבר מעולם לא יצר איתך קשר ופגשת אותו במקרה רק בתקופה זו של חייך, אבל זו הבעיה הקטנה ביותר.

השניה היא ההשוואות הבלתי פוסקות, איתו יצאת חצי שנה ועם השני שמונה חודשים. אחד הוא גברי ואחד אברך חלשלוש (אם הבנתי את ההשוואה..) הבעיה השלישית היא בכך שאת לא מרגישה בנוח לדבר על כך עם בעלך. אני חושבת שזה מאוד חיובי שסיפרת למשפחה שיכולה לחזק אותך, אבל בכך שבעלך לא יודע, כנראה שיש עוד רובד בקשר ביניכם שנכון לפתח.

אולי יהיה נכון לפנות ליועצת זוגית. לאו דווקא בגלל הבעיה שאת מציגה, אלא גם בשל הקשר שלך עם בעלך. כחלק מהייעוץ תוכלי גם לפתוח בפניו, למול מטפל, באופן נכון את הסיפור הנ"ל.

בהצלחה רבה.

איזה עזרה את צריכה?sha
שמישהו פה יצדיק אותך?
את יודעת שזה לא בסדר וכנראה מסרבת לנתק איתו קשר.
אם באמת היה אכפת לך, לא היית כותבת פה לאנשים שאת לא מכירה אלא לוקחת את הטלפון, חוסמת אותו בוואטסאפ ובשיחות ומבקשת מהחברה שגם בהודעות, בתור שלב ראשון ונמנעת מלהסתכל עליו ברחוב.
כנראה הבחור מנסה לפתות אותך אם הוא גם יוזם את זה...
זה לא יעזור להתפלל בלי לעשות מעשה.
אחרי שתצאי מהפיתוי הזה דברי עם בעלך ברוגע, על זה שקשה לך לגור ליד מי שיצאת איתו פעם. הוא בטח יבין כבר...
זה אמיתי?!ד.

בגידה מכוערת.  כך הוא "חזר בתשובה"?...  נראה סיפור תמוה מאד.

 

אני לא מאמין שזה סיפור אמיתי - אבל אם כן, מה הקשר "מסתמסים כל היום"?.. את נורמלית?!  יש בחירה אם "להתסמס" או לא. זה לא כמו "מחשבות" שאפשר לומר שאין לך שליטה מיידית. הוא בוגד באשתו ואת בבעלך - וזה "חזר בתשובה"...

 

וזה שאת חושבת - אם באמת זה לא סיפור ש"הקריצה" איזו אולפניסטית משועממת.. - ש"הוא גבר ומגן על המדינה".. ממש מחשבות אידיאליסטיות... התנהלות כזו מחריבה את המדינה, "ולא תקיא אתכם הארץ".

 

זה לא "גדול עלייך" לנתק מגע ולא לבגוד בבעלך. הדיבור הזה איתו הוא בגידה. בהגדרות האלה, "גדול עלי", את ממש יכולה להיות עו"ד של ההאשמות על "הרב מהצפון". תגידי את זה לנשים המתלוננות..

 

הסיפור לא נראה לי אמיתי. ואם היה חלילה - אז ברור שצריך לנתק כל קשר על המקום. אולי גם לעבור ישוב. כמובן, אם הבעל בכלל יסכים להמשיך אחרי זה.

 

 

 

 

 

חסר לך משהו בחיים?הלוי מא
באופן אישי?
באופן זוגי?

תנסי לברר מה כביכול או לא כביכול את משלימה בנפש שלך עם הקשר האסור והבעייתי הזה.
רק לאחר בירור תוכלי להטען בכוחות על מנת לנתק את הקשר האסור
רק לי זה נשמע כמו איזה קטע מסרט?אמא אוהבת+
לא נשמע הגיוני...איפה בעלך בכל הסיפור הוא כבר מזמן היה צריך לעלות על זה שמשהו לא שלם אצלך..סמסים כל היום זה מופרח לגמרי..
ואם הסיפור הזה אמיתי את חייבת או להתוודות בפני בעליך ומהר
או להתנתק קודם כל להפסיק את הקשר הסמסי
או לחשוב על איך ועם מי את רוצה להמשיך את החיים שלך..כי בכל התנאים הנל אתם ככה קרובים לבגידה פיזית..ואז תהיי אסורה על בעליך ועליו..

תתעוררי על החיים שלך ומהר!!
מוסיף משהו חשוב ממתין לעגבניותהלוי מא
אני מקווה שאת לא בהריון כי קשר כזה ורגשות שליליים כאלו כלפי בעלך בשלב כה מוקדם בנישואין זה ממש לא תקין לדעתי האישית את לא ממש אחודה עם בעלך וזה יוצר לך בלגן בנפש שקלי טוב טוב אפשרות של הפסקת הנישואין וחיפוש נפש משלימה לאו דווקא הבחור הרוסי יתכן שאת באמת רק פנטזיה בשבילו אבל הוא לא מעניין אותנו את במרכז כרגע ויתכן שהנישואאין הללו לא ממלאים לך את הנפש מספיק
ממתין לעגבניות אבל לא איכפת לי אם אסייע פה

אני מתריע בפנייך כשאת ללא ילדים כך אני מקווה שיתכן שאת בדרך להיות נשואה עם ילדים כשתחושת פיספוס אדירה בחייך לגבי הגבר שלך עשי חושבים אם את סתם טיפוס בוגדני או שבאמת התחתנת עם גבר שלא ממלא את נפשך במזון המתאים לה
"לחפש את האבידה מתחת לפנס"ד.

וזה לא יסייע לה, אלא יזיק בלבד.

 

חבל להמציא בעיה, כאילו "בעלה לא מספיק לה"..  אלא מקרה קלאסי של קשר אסור וגרוע לפני נישואין - 

 

שאח"כ מתעורר בצורה רעה, בלא עבודה נכונה להכחדתו.

 

הפיתרון אינו ב"הבנת הרצון" שנולד בחטא, והוא הגורם לכל הדבר הרע הזה.  עם עצות כאלה, מובטח לה שגם עם מישהו אחר היה קורה אותו דבר אם היתה נפגשת עם "ההוא". ההתגברות על הרוע שבדברים כאלה, אינו ע"י אשליה שזה רק "כי לא מצאה" מישהו טוב דיו...

 

ולא היא "במרכז" כעת, אלא בעלה שהיא נוהגת כלפיו בבוגדנות, בפעל, ע"י שיחות וס.מ.סים לאורך כל היממה, כדבריה. 

 

אלא שכבר אמרתי - מסופקני אם זה באמת סיפור אמיתי. אבל על דעת שכן.

כבר סוכם שאתה יודע הכל לא? קריצההלוי מא
ממש תשובה ענינית..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ט בתמוז תשע"ה 20:22

[אבל לפחות אני רואה שהוספת כעת, בהודעה שעליה הגבתי, גם אופציה שתחשוב אם היא סתם "טיפוס בוגדני"...

 

ובאופן פשוט, אשה שהעידה על עצמה שיש לה "בעלה הצדיק", ומה שהיה לה עם ה"קשר" האסור בזמנו, ושמזה באו ההרגשות הללו - אין צורך "להמציא" שזה כי הנוכחי לא מספיק.. אלא כמו שכתבה בפשטות, בגלל מה שיש בה מהעבר. מוטב שלא תשלה עצמה שעם מישהו אחר זה ייפתר. קודם כל, לעבוד על נאמנות למי שנשואים- ולא "לבדוק במקביל" שמא עם אחר לא תבגוד...

 

וכבר אמרתי - מסופקני אל אותנטיות הסיפור]

לא להאמיןברקת

את הולכת ומתכתבת עם בחור שיצאת איתו,שניכם נשואים גרים באותו רחוב?זה מתכון בטוח לבגידות.

אני עוד רוצה להגיד לך משהו למרות שאני צעירה ממך יש לך השקפה בעייתית-מה זה השטויות האלה שהבחור הולך ומגן על המדינה והוא ביחידה קרבית?מזה את מתרגשת?אני בצבא וכן אני דתייה לכול המתפלאים(אפשר להחזיר את הלסת התחתונה למעלה),מה את ילדה בת 16?

בעלך אברך שהולך להתגייס לצבא,הולך לשמור על הכשרות או על תכנים רוחניים או כל דבר אחר של הרבנות הצבאית ואת מתרגשת מזה שהבחור שיצאת איתו בעבר הולך עם נשק?תסלחי לי מאוד אבל בתור אחת בצבא את ממש צריכה להתבגר בנושא הזה,צבא העם וכולם תורמים מהמש"ק ממטרות עד הלוחם שייטת.

את חייבת לנתק איתו קשר למען הנישואים שלך אני מאוד מקווה שכרגע זה רק בהודעות,אהבה זה דבר מסחרר ואת לא חיה בטלנובלה,בהצלחה

רוסי בלי ציצית ורוסי עם ציצית זה אותו דברמנחם10


אתה עוד מעיז לדבר על טרולים?ברקת

אתה מוציא אדם ממוצא רוסי אם הוא הולך עם ציצית או בלי שזה אותו דבר?אתה חתיכת גזען שכמו לצערי הרבה הולך ע"פ סטיגמות

איזה יפה זה יהיה אם בסוף יתברר שזה טרולמנחם10


אני מתחילה להאמין שזה טרול8668
מה גורם לך להאמין שזה טרול?ברקת

סיפורים כאלה תמיד יש

האמת היאברקת
אני מתחילה להאמין שאתה טרול
תלמדי את פרשת סוטהמושיקו
תנסי לדמיין את זה איך זה בפועל

ואם את רוצה להיות כזו...


ובנוסף תחשבי כל יום כמה מעלות על בעלך ואיך את יכולה לבלות ולהנות איתו
תרדו מהקטע של הרוסי זה ממש גזענות!ggg

אין שום קשר למוצא, מכירה הרבה עולים מרוסיה -אנשים טובים וישרים, חלקם גם יראי שמיים.

תהיו עניניים.

^^^ ממש הוצאת שם רע על ציבורaima

וזה גם ממש לא נכון.

תנתקי מיד כל קשר עם הבחורהדרכה
לא טרמפים לא בוקר טוב ולא נעליים.
ותוציאי לך אותו מהראש!
אם את לא מצליחה אין מנוס מלעבור לישוב אחר
קשה מאד מאד לקרוא את הדברים.נקודה

 

בס"ד

 

מעשית כמו שכתבו לך פה לפני- לנתק כל ערוץ תקשורת, החל מהחלפת מספר,
וכלה במעבר גירה מהיישוב- דחוף! ועד אז- מצידי תיסעי במוניות רק שלא תראי אותו בטרמפיאדה!

 

 

לגבי החשיבה עליו- מחשבות זה אמנם יותר קשה לשלוט ממעשים,

אבל אפשרי. כל פעם שאת תופסת את עצמך חושבת עליו תסיחי דעתך על משהו אחר.

אפשר אולי לשנן משנה בע"פ או משהו כזה, שיהיה לך קטע קודש זמין לחשוב באותו רגע.
לחשוב על "מלא כל הארץ כבודו", "שוותי ה' לנגדי תמיד", "דע לפני מי אתה עומד",

וכ'.

 

ושיהיה לך הכי ברור שבעולם-

הוא לא אוהב אותך. 

את לא אוהבת אותו.

כל מה שקיים בניכם זה רע גמור, רגש שיונק את כל כוחותיו מהסטרא אחרא.

גם אמנון חשב שאהב את תמר, עד שאנס וזרק אותה.

ליצר הרע יש את היכולת להפעיל מניפולציות על לב האדם ולגרום לו להרגיש "אהבה" שקרית,

אבל זה סתם דמיון!

 

עצם הקשר הלא טוב שהתחלת, וכל מבט, כל חיוך, כל ס.מ.ס, בונים קיר בינך לבין בעלך.

גם לאחר שתעיפי את האידיוט ההוא (שמתחיל עם אישה נשואה בעודו נשוי...) מהחיים שלך,

תצטרכי להתמודד עם המשקעים שיצרת כאן.

לנתק כל ערוץ תקשורת זה המינימום כדי למזער נזקים.

 

ו.. לא נותנים לאדם ניסיון, שהוא לא יכול לעמוד בו, כנראה שיש בך כוח עצום להתמודד עם הניסיון הזה.

נצלי אותו כדי להתרומם, ולא חלילה ליפול לתהום שהוא מזמן לך.

 

המון המון כוח, בע"ה, איזהו גיבור הכובש את יצרו-

זו גבורה אמתית, והיא וודאי קיימת בך.

שנשמע ממך בשורות טובות.

 

אני קוראת ואני לא מאמינהברקת

מישהי באה לפה ומספרת איך היא בוגדת בבעלה וירטואלית ואתם מנחמים אותה שזו אשמתו של הבחור,חברים יקרים שני אלה אשמים ואני ממש לא רוצה לחשוב לאיפה זה יגיע בהמשך,ליברטי את בוגדת בבעלך אין מילים אחרות לזה ואל תנסו לנחם אותה או להגיד לה כמה האהבה מסחררת- כי זה לא תירוץ זה מרתיח אותי שיש פה כאלה שרואים בה את הקורבן,לכול מטבע יש 2 צדדים והאמת אני חושבת בכלל שאת יותר אשמה,מי שמנהלת רומן אסור עם גבר סימן שאת בעלך את לא אוהבת,ויותר מזה את רק מחזקת אצלי את התחושה שאת גיל הנעורים לא עברת.

כנראה שפשוט בגלל שלא קראת הכל באמת...יעל...

עברתי על כל התגובות,

חוץ ממעט שטענו כך, כמעט כולם הזדעזעו הביעו חוסר אמון בסיפור ואם הוא אמיתי-

הציעו במיידית לנתק קשר.

 

אז מה את לא מאמינה? איפה ראית שכולם ניחמו אותה?

התייחסתי למעט שטענו כךברקתאחרונה
לפעמים לאט זה מהר ⌚נגמרו לי השמות

* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם.

לפעמים לאט זה מהר.

ולפעמים מהר זה לאט.

ויש פעמים שהתנועה שלנו דווקא כלפי פנים, פנימה, היא הדרך היותר מהירה ובטוחה

מאשר תנועה רק קדימה.

ויש פעמים כאלה, שלאט לאט זה בעצם מהר מהר

ומהר מהר זה בעצם לאט לאט

ודווקא העצירה

או הקצב האיטי

או ההתבוננות

או העומק

או ההעמקה פנימה

או הכיוונון למעלה

הם הדרך הנכונה לנו ביותר.

ולא רק קדימה כל הזמן

ולא רק מהר ובריצה ובלי אוויר כל הזמן

כי לפעמים יש שם בלאט בעצם הכל

"ואני אתנהלה לאיטי" אמר יעקב אבינו לעשיו.

ודווקא שהות שם, בלאט הזה, יכולה להיות מפתח להרבה מאוד דברים.

ואולי השלווה בראש ובראשונה.

השלווה הפנימית.

לדעת מי אני, מה הערך שלי, מה המשמעות שלי

להקשיב גם לראש וגם ללב וגם לגוף.

להקשיב לקצב הפנימי שלנו שיכול להשתנות עם הזמן.

להקשיב לו כאשר הוא מבקש להאט.

לאט לאט

אל תדאגי יקרה

לאט זה בעצם מהר.

דווקא כך.

את תגיעי.

את תגיעי

תקשיבי לך

לקול הפנימי הזה שבך, קול הנשמה שבך, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות שבתוכך!

הוא יודע.

את יודעת.

ויש בו בלאט הזה כ"כ הרבה רוך

וחמלה

ועומקים

ודיוקים

וכיוונון

ונשימה

ולקחת אותו, את הלאט, לא אומר שהפסדת או שתפסידי במירוץ הזה שנקרא החיים

כי מי בעצם החליט שהם חייבים להיקרא ולהיות דווקא מירוץ?

אולי מירוץ זה לא מה שנכון וטוב ומתאים לך כרגע? או בכלל?

כך או כך את לא מפסידה. את מרוויחה.

את מרוויחה גם הספקים, כן כן דווקא בלאט מצויים דברים שלא נוכל להספיק או להגיע או אפילו לשים לב במהר.

אבל בעיקר את מרוויחה את עצמך.

ואת השלווה ואת הנשימה שלך.

ושתגיעי ל120 בבריאות ובשמחה

מה תרצי לראות שם במבט לאחור?

אילו תחנות בחיים? אילו תמונות?

מה הכי חשוב לך שבטוח יהיה בתמונה הזו?

ומה לא כזה חשוב בעצם שיהיה שם?

ואם אני מבינה שבעצם נקודת המוצא שלנו כבני אדם היא שנדרשת השקעת אנרגיה אקטיבית כדי לחיות בעולם הזה, וכדי להשיג טוב.

גם במשפחה, גם בגוף בריא ונפש בריאה, גם בזוגיות, בילדים, בלימודים, בעבודה, בספורט, בקשר עם ההורים, האחים החברים.

בעצם כל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים

אז ממילא באנו לעולם הזה כדי לעבוד, להשקיע

ובעצם רק כך יהיו לנו חיים בכלל ואיכות חיים בפרט.

אז במה אני *בוחרת* להשקיע?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם בלאט?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם ביותר לעומק?

ואיפה אני מוצאת בחיים שלי ובבחירות שלי שדווקא הלאט יכול להיות מהר?

אז לאט לאט

לבחור להתבונן

להאט

ולהגיע למה שהלב שלנו מבקש ❤️

כי לפעמים לאט זה מהר.

קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אז לאנקדימון

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

ורק אני חושבת שעצם הסתירה היא התשובה.?לאחדשה

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

מצב מוכר.. אפשר להתפלל שנזכה להרגיש כאב על העבירותמבקש אמונהאחרונה

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

אולי יעניין אותך