אני הולכת לשיר את זה לעצמי "את יודעת את החומר"

זה לא הכי צנוע...אבל זה חמוד!

יש גם אחד מדובב בעברית. אבל לא איכותי כמו בינדר של השנה אז לא אשקיע יותר מידי בלחפש אותו

ולו רק בגלל השם המקורי

מפתה, אבל מוקדם מידי לדעת מה קורה ולהתחייב..

רציתי להגיד כמה דברים על המפגש ועל חשיבותו, 

מעבר לכך שזו השקעה גדולה ושווה. 

זאת באמת הזדמנות לעשות משהו גדול ומשותף. 

אני רוצה לספר קצת על "צעירים במרכז" - המקום שמאפשר לקיים את הערב

צעירים במרכז, זהו מיזם ירושלמי, שמאמין בצעירים ובכוח החזק שיש להם לקחת אחריות, לקדם ולשנות.  

החזון של המיזם רואה בירושלים עיר אטרקטיבית שמאפשרת מקום של יצירה וביטוי תוך שמירה על ייחודיותה של העיר. 

והצעירים הם ה - כוח המניע בתהליך הזה. 

אתם יכולים להיכנס לקישור אתר צעירים במרכז 

אז למה חשוב להגיע: 

1. כדי להכיר באמת! לצאת מהעולם הוירטואלי שכולנו טובעים בו אל העולם האמיתי. 

2. כדי להכריז שיש גם צעירים דתיים תורניים ויש לנו הרבה כוח ליזום, לקדם ולשנות. 

3. כי זה פתח להמשך של עשייה גדולה ונרחבת בהרבה תחומים. 

4. כי זו הזדמנות להכיר חברים/ות חדשים ומעניינים. 

5. כי זו הזדמנות להשתתף בערב איכותי עם תוכנית מעניינת ובאווירה טובה. 

6. כי...פשוט תשאלו את מי שכבר היה  

אז תזדרזו להירשם....(אצלי במ"א) 

בעבר חשבתי לארגן מפגש.. (אם היה הולך או לא רק ה' יודע..) 

אבל מה שבטוח הייתי עושה באיזה מסעדה חלבית / בשרית וזהו.. 

לא מקדיש לזה יותר מידי ... 

אז לראות אותך ככה מקדישה זמן , מחשבה , תוכניות באמת ראוי לשבח.. 

זה נשמע כמו ציונים לתעודה  

אבל באמת אני מרגישה שממש חשוב שזה יהיה ערב עם איכות. 

אני למסעדה מעדיפה ללכת עם אנשים שקרובים אליי בלב וגם בנפש 

ולא עם אנשים שאני לא מכירה. 

אבל אחרי שעושים הכרות במפגש פורום אז גם ללכת למסעדה זו אפשרות. 

שיש תמונות לא צנועות באתר, 

אני מתנצלת. 

מי שזה מפריע לו, שיעשה כראות עיניו... 

כן

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.