רק אמרתי "להיזהר"... כי לא תמיד חוות הדעת שלה אחר/ת על מישהו/י, זה גם מה שהיה נראה לעיני מי שמתענין. כמה שאפשר להבחין בין "עובדות" לבין חוות-דעת סובייקטיבית וכד'.

בלי סיבה. סתם חוסר סבלנות

פעלנו בגלל מניע לא מודע אחר, ותרצנו את זה בסיבה אחרת.

אז אולי זה לא סתם?

יש עדיין כאב בלב שאת חושבת עליו?

לא 24/7 אבל פעם ב....

כי הוא דיבר איתי על פיזיקה בטלפון שלפני ולא הבין איך יכולתי לומר שאני לא אוהבת פיזיקה.

ובדיוק היתה הצעה אחרת שנשמע הרבה יותר טוב, אבל כבר קבענו אז היינו חייבים להיפגש.

בפועל במציאות השיחה ממש זרמה אבל אני כבר הייתי סגורה בגלל ההצעה השנייה בעיקר... :/

(וכמובן אחרי שאמרתי לו לא הבחור השני כבר היה תפוס)

בכל אפון אין לי מה להתחרט, אבל זו היתה החלטה לא נקייה בכלל....

מבינה שלא כל אחד יכול להתחבר למתמטיקה ומה שמלמדים בבי"ס זה לא פיסיקה מעניינת.

אבל מבחינת התיאוריות וההבנה של העולם שבו אנחנו חיים

זה היה שלא הייתי דתי... התחלתי עם דתיה לאומית אחת.   נראתה טוב חבל"ז,  יצאנו הכל היה ממש כיף.

אבל באחת הפגישות היא באה עם.....  סנדלי שורש.. 

ואני חושב לעצמי... לאאא זה לא קורה לי.. 

איך התבאסתי עליה... אךך שברה לי את הלב.

בקיצור, מאז ירד לי ממנה לגמרי...

אבל אין מה להתחרט עכשיו... היה נגמר.

מסכנה, באמת היא ניסתה להבין למה פתאום אני לא מתלהב ממנה.  ולגרום לי לחזור..

מה נעשה.. 

איך את קובעת את זה?

שקפקפים

עם דגש.

וביחיד: קַבְקַב.

שאני צודק ואת לא

ציטוט מויקיפדיה:

"...מסבירים דוברי האקדמיה כי אין היא מתיימרת לקבוע את צורתה של הלשון באופן מחייב,

אלא רק להציע תקן למעוניינים בכך...

...יצוין כי אם בעבר הייתה נטייה בקרב לשונאים

לדבר על צורות "נכונות" ו"בלתי נכונות" בעברית,

כיום התפיסה הרווחת היא שאין מונח שאינו נכון,

אלא רק שאינו תקני ברובד מסוים של הלשון;

שינוי תפיסה זו משתקף גם ביחסה המשתנה של האקדמיה במהלך השנים לתחדישיה והחלטותיה,

שכיום נתפסות פחות מחייבות ויותר בגדר המלצות וקביעת תקן"

ולחקור את האופן שמתשמשים בעברית. לא לקבוע כללים ונכון ולא נכון

בהמון מקומות רש"י עוסק בדקדוק בפירושו.

יש ספרים שעסקו בהגותו הבלשנית של רש"י,

ומחלוקתו עם מנחם היא בהחלט ראיה חזקה לכך.

כן כן אני יודע שאני שנון

פשוט הבנתי שהיא אוהבת להסתובב עם זה... פיכסה

אם זה היה הבעיה, תאמיני לי הייתי קונה לה בכיף כמה זוגות.  (אהמ אהמ... @עדןעדן)

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה