חפשי ביוטיוב. תיהני. 

סרט מוצלח מאד, עם הרבה הומור ומסר חזק. 

אז @עדןעדן, אם את לא נהנית מהטריילר תפני ל@אריק מהדרום בפרטי שילחץ עלייך לראות את הסרט למרות זאת...

אותי הטריילר כן קנה. 

ובכל אופן שנינו מסכימים שהסרט מצוין. 

יש כאלו שסבורים שלעצב אין מקום בקיום האנושי. וזה גם מה שעולה הרבה פעמים מסרטי ילדים. לא בסרט הזה. ולכן זה לא מאד צפוי. אבל איך שבא לך (בד"כ אנשים שאומרים כאלו דברים טוענים באופן כללי על כל הסל התרבותי שהוא צפוי, וקשה לי כ"כ להבין מה הם מחפשים). 

בס"ד

אבל מתחילת הסרט רואים שלשם הוא מוביל

הביצוע, לענ"ד, פחות.

(מהטריילר ציפיתי שהעלילה במהלך כל הסרט תתנהל גם דרך "הקול בראש", ולא רק של הילדה.)

אבל הוא נהדר נהדר. וחכם ממש. נהניתי מאוד! 

לצערי צפיתי בסרט (די בעל כורחי), לא נהניתי ולא הסכמתי עם המסר שלו בכלל, ואסביר:

נתעלם מהמעטפת של העלילה וההומור שהשאלה אם הם מוצלחים או לא היא עניין של טעם (וגיל).

הסרט בעיקרו נועד להיות המחשה של המערכת הפסיכולוגית ומרכיבי הנפש של האדם ואיך היא עובדת במישור המודע והיומיומי וברמה התת-מודעת המעצבת את אופיו של האדם (נכון שיש בסרט התייחסות להרבה תופעות פסיכולוגיות חשובות כמו עיצוב האופי, טראומה, השתלטות רגשות וכו' - כל זה נכון וחשוב אבל טפל לעיקר).

הגישה שהסרט מציג היא שבעצם האדם מנוהל אך ורק ע"י הרגשות. אין בו שום התייחסות לאפשרות של בחירה או אפילו מה שנקרא 'ניהול הרגשות'. הגישה הזאת (שהיא הרווחת היום למיטב ידיעתי) נובעת מהתפיסה הפסיכו-ביולוגית והנוירו-פסיכולוגית שבעצם האדם, בתור חיה שנוצרה בתהליך אבולוציוני, מורכב מאורגניזמים ומתחים חשמלים בלבד והם ורק הם מניעים אותו. אין נשמה, אין בחירה ואין בורא.

שימו לב שנושא הסרט - הילדה, מוצגת לכל אורך הסרט כסבילה שאין לה שום בחירה איזה רגש יציף אותה וייקח את המושכות על חדר הפיקוד (כמובן שאין בין הרגשות 'הגיון' 'מחשבה' וכדו').

בנוסף - אין שום ביטוי בסרט ליכולת הפקת לקחים, למוסר, לחשיבה לטווח רחוק, רק לרגשות הכי בסיסיים ושטחיים - אופייני לדור שהסרטים האלה מכוונים אליו ומעצבים אותו.

סליחה על הייבוש והאריכות, אבל נראה לי שהמסר התת-מודע שהסרט מעביר הוא שגוי ונובע מהשקפה שהיא נוגדת את התורה ואת תפיסתנו כאנשים המאמינים בבורא ובבחירה והיה חשוב לי להדגיש את זה.

ועדיין אני לא חושב שזה המסר הראשי של הסרט (שאותו פירטתי למעלה כפי שהבנתי משגת), שאיתו אני דווקא מזדהה. 

לגבי העניין של הסבילות - זו שאלה של פרשנות (בסופו של דבר זו שאלה של פרשנות גם ביחס לנתונים שמציגים מדעי המח. וראה באריכות ובצורה הרבה יותר טובה ממה שאני יכול לכתוב בכלל וכאן בפרט בספרו של הרב מיכאל אברהם, "מדעי החופש"). לגיטימי שהסרט יציג את הנתונים ה'יבשים' (הילד בכל מקרה ייחשף אליהם בשלב זה או אחר), כאשר האינטרפרטציה למנגנון המדויק (של השפעה הדדית בין האדם כסובייקט לבין המוח שלו כאובייקט - כן או לא) נתונה ביד ההורים. 

צר לי, אבל לא הצלחת להרוס לי את הסרט  

הצבעתי והתייחסתי על התפיסה שעומדת בבסיס הסרט, נכון שהיום רב העולם מנוהל ע"י הרגשות (גם בגלל התרבות אבל גם בגלל החלחול של השקפה המדעית שפירטתי לעייל לתודעה).

אשמח אם תתייחס עניינית למה שכתבתי, לדעתי יש פה מסר חצי סמוי הנובע מהשקפה שנוגדת את יסודי התורה כנ"ל. מה דעתך?

אמוציות זה רק נקודת מוצא. הדרך משם הלאה מחוייבת בהרבה שכל כדי שדברים יעבדו כמו שצריך.

קודם כל ראו שהמחשבות הם אלה שיוצרים את הרגשות

ודבר שני רואים שהיא בוחרת מה לחשוב וכך לשלוט ברגשות

וגם היא לומדת שלא להלחם בעצמה

תראה שוב את הסרט בשימת לב למה שכתבתי ואם עדיין יישאר לך אותו הרושם אשמח לשמוע.

[אני ראיתי אותו לא מזמן...]

אני נמצאת.

חוץ מזה, כן היו שם זכרונות ומוסר שהיו חלק מההחלטות שלה.

חוץ מזה2, זו ממש שאלה של איך אתה מפרש את הדברים. אני דווקא ראיתי שם שהיא לגמרי לקחה חלק פעיל בכל מה שקרה. הרגשות לא נפרדים ממנה! זו היא בעצמה!

היא ניהלה את הרגשות ולא ההיפך.

היה ברור שהמחשבות (הכדורים הכחולים) הן אלה שיוצרות את הרגשות.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…