חפשי ביוטיוב. תיהני. 

סרט מוצלח מאד, עם הרבה הומור ומסר חזק. 

אז @עדןעדן, אם את לא נהנית מהטריילר תפני ל@אריק מהדרום בפרטי שילחץ עלייך לראות את הסרט למרות זאת...

אותי הטריילר כן קנה. 

ובכל אופן שנינו מסכימים שהסרט מצוין. 

יש כאלו שסבורים שלעצב אין מקום בקיום האנושי. וזה גם מה שעולה הרבה פעמים מסרטי ילדים. לא בסרט הזה. ולכן זה לא מאד צפוי. אבל איך שבא לך (בד"כ אנשים שאומרים כאלו דברים טוענים באופן כללי על כל הסל התרבותי שהוא צפוי, וקשה לי כ"כ להבין מה הם מחפשים). 

בס"ד

אבל מתחילת הסרט רואים שלשם הוא מוביל

הביצוע, לענ"ד, פחות.

(מהטריילר ציפיתי שהעלילה במהלך כל הסרט תתנהל גם דרך "הקול בראש", ולא רק של הילדה.)

אבל הוא נהדר נהדר. וחכם ממש. נהניתי מאוד! 

לצערי צפיתי בסרט (די בעל כורחי), לא נהניתי ולא הסכמתי עם המסר שלו בכלל, ואסביר:

נתעלם מהמעטפת של העלילה וההומור שהשאלה אם הם מוצלחים או לא היא עניין של טעם (וגיל).

הסרט בעיקרו נועד להיות המחשה של המערכת הפסיכולוגית ומרכיבי הנפש של האדם ואיך היא עובדת במישור המודע והיומיומי וברמה התת-מודעת המעצבת את אופיו של האדם (נכון שיש בסרט התייחסות להרבה תופעות פסיכולוגיות חשובות כמו עיצוב האופי, טראומה, השתלטות רגשות וכו' - כל זה נכון וחשוב אבל טפל לעיקר).

הגישה שהסרט מציג היא שבעצם האדם מנוהל אך ורק ע"י הרגשות. אין בו שום התייחסות לאפשרות של בחירה או אפילו מה שנקרא 'ניהול הרגשות'. הגישה הזאת (שהיא הרווחת היום למיטב ידיעתי) נובעת מהתפיסה הפסיכו-ביולוגית והנוירו-פסיכולוגית שבעצם האדם, בתור חיה שנוצרה בתהליך אבולוציוני, מורכב מאורגניזמים ומתחים חשמלים בלבד והם ורק הם מניעים אותו. אין נשמה, אין בחירה ואין בורא.

שימו לב שנושא הסרט - הילדה, מוצגת לכל אורך הסרט כסבילה שאין לה שום בחירה איזה רגש יציף אותה וייקח את המושכות על חדר הפיקוד (כמובן שאין בין הרגשות 'הגיון' 'מחשבה' וכדו').

בנוסף - אין שום ביטוי בסרט ליכולת הפקת לקחים, למוסר, לחשיבה לטווח רחוק, רק לרגשות הכי בסיסיים ושטחיים - אופייני לדור שהסרטים האלה מכוונים אליו ומעצבים אותו.

סליחה על הייבוש והאריכות, אבל נראה לי שהמסר התת-מודע שהסרט מעביר הוא שגוי ונובע מהשקפה שהיא נוגדת את התורה ואת תפיסתנו כאנשים המאמינים בבורא ובבחירה והיה חשוב לי להדגיש את זה.

ועדיין אני לא חושב שזה המסר הראשי של הסרט (שאותו פירטתי למעלה כפי שהבנתי משגת), שאיתו אני דווקא מזדהה. 

לגבי העניין של הסבילות - זו שאלה של פרשנות (בסופו של דבר זו שאלה של פרשנות גם ביחס לנתונים שמציגים מדעי המח. וראה באריכות ובצורה הרבה יותר טובה ממה שאני יכול לכתוב בכלל וכאן בפרט בספרו של הרב מיכאל אברהם, "מדעי החופש"). לגיטימי שהסרט יציג את הנתונים ה'יבשים' (הילד בכל מקרה ייחשף אליהם בשלב זה או אחר), כאשר האינטרפרטציה למנגנון המדויק (של השפעה הדדית בין האדם כסובייקט לבין המוח שלו כאובייקט - כן או לא) נתונה ביד ההורים. 

צר לי, אבל לא הצלחת להרוס לי את הסרט  

הצבעתי והתייחסתי על התפיסה שעומדת בבסיס הסרט, נכון שהיום רב העולם מנוהל ע"י הרגשות (גם בגלל התרבות אבל גם בגלל החלחול של השקפה המדעית שפירטתי לעייל לתודעה).

אשמח אם תתייחס עניינית למה שכתבתי, לדעתי יש פה מסר חצי סמוי הנובע מהשקפה שנוגדת את יסודי התורה כנ"ל. מה דעתך?

אמוציות זה רק נקודת מוצא. הדרך משם הלאה מחוייבת בהרבה שכל כדי שדברים יעבדו כמו שצריך.

קודם כל ראו שהמחשבות הם אלה שיוצרים את הרגשות

ודבר שני רואים שהיא בוחרת מה לחשוב וכך לשלוט ברגשות

וגם היא לומדת שלא להלחם בעצמה

תראה שוב את הסרט בשימת לב למה שכתבתי ואם עדיין יישאר לך אותו הרושם אשמח לשמוע.

[אני ראיתי אותו לא מזמן...]

אני נמצאת.

חוץ מזה, כן היו שם זכרונות ומוסר שהיו חלק מההחלטות שלה.

חוץ מזה2, זו ממש שאלה של איך אתה מפרש את הדברים. אני דווקא ראיתי שם שהיא לגמרי לקחה חלק פעיל בכל מה שקרה. הרגשות לא נפרדים ממנה! זו היא בעצמה!

היא ניהלה את הרגשות ולא ההיפך.

היה ברור שהמחשבות (הכדורים הכחולים) הן אלה שיוצרות את הרגשות.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל