קורה, לכולנו. ובכלל לא אשמתך שהשעון לא פעל.
וזה קורה וזה לא מעיד עלייך -כלום-!!

אופ

זה לא משנה את העובדה שזה קרה.

ואני צריכה לקחת אחריות על דברים שאני עושה גם אם זה בטעות.

אם את לא תחשבי על עצמך דברים טובים מי יחשוב?

אני יודעת.

ואתה לא במיוחד עוזר לי.

כי למסקנות האלו הגעתי כבר מזמן.

אבל תזכיר לי, טוב?

אין לי מושג מה קרה, אבל המילים האלו שכתבת נקראות
"לחישות הנחש"
הן אותן מילים שגם אם הרסנו משהו בטעות מהקטן ועד הגדול מפילות אותנו ושוברות אותנו לטווח הארוך.

האשמה עצמית (שמתחילה אפילו מזה שנשברה לי צלחת ו- הופ, ישר, איזו דפוקה אני ואיזה עצבים) ועד לדברים הגדולים יותר שהרסנו אפילו במודע
היא אוכלת את כולנות - ההאשמה.
היא משפיעה באופן ישיר על כל המציאות שלנו.
ההפך שלה זה השלמה וקבלה.
אני בסדר, יש לי מה לשפר ומה לעשות בחיים האלו אבל הכל בסדר ולא הכל תלוי בי. מה שעשינו זה גם מושגח ומכוון. ובמיוחד בלי כוונה, שאין בכלל מקום להאשמה הזו להזדחל אל תוך המציאות שלנו...
באמת שנזכה כולנו. את מקסימה ואלופה. אל תאכלי את עצמך.

תודה אהובה

@תמקה

אבל כבר דיברנו על זה!
ובכלל אין לי כוח עכשיו להתחיל לשכנע אותך בכלמיני דברים, את לגמרי אגוז קשוח!

היום בבגרות בהיסטוריה היתה שאלה על הרצל, והייתי צריכה לכתוב משהו שאני מעריכה אותו והייתי רוצה לקחת לחיים. אז כתבתי שהוא היה נחוש ועקשן להקים מדינה למרות שכל הזמן ניסו להניא אותו מזה, ושהייתי רוצה את העקשנות הזו.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)