איזה משחק?

בשיעורים ביסדי היינו מעבירות דף בינינו, וההינו כותבות שורה מסיפור, ומקפלות את הדף מעל השורה, ובשורה אחכ כותבות מילה אחת, והבאה בתור צריכה להמשיך את השורה בלי לראות מה כתוב בפנים, ואז יענו יוצא סיפור מצחיק, או עצוב או מוזר.
אין לי מושג איך נזכרתי הזה, אבל נזכרתי.
אז אממ תתחילי? בתוך ההודעה שורה ובנושא מילה אחת

אבל אולי בצורה שונה נעשה את זה, שנוכל באמת לקבל הפתעה בסוף..
אז ככה- את כותבת הודעה ובכותרת את כותבת את המילה- משפט. ואז בפנים את המשפט אבל בלי המילה האחרונה.. ואז את פותחת עוד הודעה עם רק כותרת ובו המילה. כדי שככה כשפותחים את ההודעה להגיב לא נראה את המשפט..
אני אתחיל שתביני את הכוונה שלי:

בחופש הגדול ישבה לה ילדה בחדרה משועממת

הרבה אנשים אנשים טובים ומיוחדים, שגרמו לה לשנות משהו מסויים ומשמעותי בחיים

היה מעצבן מאוד, והיא הלכה איתו מכות.

טען, שללא רצון היכולת לשנות דברים במציאות- קשה מאד

דרך אגב, אם הגבת למשפט אז ראית אותו כאילו?

העולם הפך להיות עשוי מגבינות צהובות וכחולות.

הלכו לחפש אחר האמת שלהן. רק שהן לא הבינו, שבשביל ללכת לחפש אמת,לא צריך ללכת רחוק, האמת נמצאת כאן, רק צריך לפקוח

על הכביש! עיניים על הכביש!' צרחה לו בעלה באוזן.

הן הקשיבו לקול הפנימי שזעק אליהן ,והתחנן, שיפסיקו לרדוף אחר עצמן. הן צריכות לעצור, להתבונן. ולהבין שהכל נמצא כאן.

הים נרגע, הגלים הפסיקו להילחם אחד בשני והיה רוגע.

בו-ם.
הכל התנפץ להן בפרצוף.
כל ההגנות שהן הקימו סביבן, כל מה שלימדו אותו מגיל קטן.
הכל התפוצץ.
הן גילו שהכל שקר אחד

('גדול) ! איזה מגניב!' הוא צעק בהתלהבות.

איך חייו יקרסו לפתע.
לא יהיה דבר שיעצור בעדם. ללא האמת, ללא מה שגדל עליו, אין לו מה להמשיך לחיות את

זבל ובואו ננצח,

הוא החליט בכל זאת לחפש שוב את האמת.
לא נתן לעצמו להישבר, הרי הוא יודע שיש

ושקר, אלו שני הפכים.

באו איתו למסע החיפושים אחר האמת- שהתגלתה כשקר.
הם חיפשו ולאחר זמן

קרה לצב הזקן בן 492 שנים?

החליט שפה זה נגמר.
נמאסה עליו עבודת החיפושים המייגעת הזו, שלא נראה שהסוף שלה מגיע

היא הבינה שהיא הולכת לשבת על הירח תוך כדי אכילת ציפ'ס לעולם ועד.

ואז בסוף נסכם את זה לסיפור מסוכם ונפרסם את זה בעולם

לאן חוה נעלמהה??

כתבתי שטויות

חוה.
את יודעת שאני מתביישת מאד מאד?
אני..
ממש רוצה לראות כבר את הסיפור המלא
|בורח לפני שיעשה את המעשה הנורא הזה|

שלי לבד נוראייםם

ואת לא כתבת לי את הבנות שאת מכירה עדיין! אני מחכה! 

לעשות אותו?
אני אומרת אני עוד אחד ואז או שא תגמרי או שאת עוד אחד ואנ אגמור. מה אומרת?

ואז אחרי שקוראים מסכמים את הכל להודעה אחת השרשור אחד להפצה בעולם הנסיופים!!

חחח איזה בושות טאטעע
חחח חוה זה סיפור למה בפח, זה

יאו
ישלי רעיון להעסיק אותנו |מתלחשש|

התוצר שלנו!!

סיפור מרשים ויוצא דופן! אנא קראו:

 

בחופש הגדול ישבה לה ילדה בחדרה משועממת, עם הרבה אנשים. אנשים טובים ומיוחדים, שגרמו לה לשנות משהו מסויים ומשמעותי בחיים שלה היו מעצבנים מאוד, והיא הלכה איתם מכות. הוא טען, שללא רצון היכולת לשנות דברים במציאות- קשה מאד. ולכן העולם הפך להיות עשוי מגבינות צהובות וכחולות. והן הלכו לחפש אחר האמת שלהן. רק שהן לא הבינו, שבשביל ללכת לחפש אמת,לא צריך ללכת רחוק, האמת נמצאת כאן, רק צריך לפקוח עיניים על הכביש! עיניים על הכביש!' צרחה לו בעלה באוזן. ובאמת הן הקשיבו לקול הפנימי שזעק אליהן ,והתחנן, שיפסיקו לרדוף אחר עצמן. הן צריכות לעצור, להתבונן. ולהבין שהכל נמצא כאן. ולאט לאט הים נרגע, הגלים הפסיקו להילחם אחד בשני והיה רוגע. 

ופתאום! בו-ם. 
הכל התנפץ להן בפרצוף. 
כל ההגנות שהן הקימו סביבן, כל מה שלימדו אותו מגיל קטן. 
הכל התפוצץ.
הן גילו שהכל שקר אחד גדול! איזה מגניב!' הוא צעק בהתלהבות. איך חייו יקרסו לפתע. לא יהיה דבר שיעצור בעדם. ללא האמת, ללא מה שגדל עליו, אין לו מה להמשיך לחיות את החיים זבל ובואו ננצח, אז הוא החליט בכל זאת לחפש שוב את האמת. לא נתן לעצמו להישבר, הרי הוא יודע שיש אמת ושקר, אלו שני הפכים.

והם באו איתו למסע החיפושים אחר האמת- שהתגלתה כשקר. 

הם חיפשו ולאחר זמן(,) מה קרה לצב הזקן בן 492 שנים? הוא החליט שפה זה נגמר. נמאסה עליו עבודת החיפושים המייגעת הזו, שלא נראה שהסוף שלה מגיע מתישהו(.) היא הבינה שהיא הולכת לשבת על הירח תוך כדי אכילת ציפ'ס לעולם ועד.

 

ה-סוף!

מסוג המשחקים הבודדים שאני מחבבת

רוצה עכשיו?
(אני אאלץ לקחת הפסקה קטנה כי אמא מכריחה אותי להתקלח)

"והמרחק מגעגוע הוא המרחק משיגעוןןן".. זה מה שחשבתי כל הזמן שקראתי.. 

 

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)