בגדול, אני לא מסתבכת עם ההילוכים והנהיגה זורמת לי אבל כשאני מגיעה לטסט אני נלחצת ואז אני לא נוהגת כמו שצריך.

ויש כאלה דברים שלוקחים לפני הטסט כדי להיות רגועים,

תבררי עלזה שמעתי שזה ממש מועיל. כמו רגיעון או רסקיו ניראלי

ולא הרגשתי שזה עזר (נראה לי שזה פסיכולוגי).

התייעצתי עם המורה שלי והוא אמר שכדאי לי לעשות שיעור ניסיון על אוטומט ואחר כך להחליט אם אני נשארת אצלו או עוברת לאוטומט. 

אגב, גם אני טיפוס שלא מוותר מהר בהרבה דברים בחיים לאו דווקא בנהיגה ולכן קשה לי לעבור לאוטומט ובמיוחד קשה לי לעזוב את המורה שלי אחרי שהתרגלתי אליו. (המורה שלי סבלני, עדין, מתחשב ולא מורח).

והחלטתי שאני נשארת בהילוכים (למרות שבמשפחה ניסו לשכנע אותי לעבור לאוטומט כדי שבטסט לא יהיה לי את הלחץ של העברת הילוכים) ואני אשתדל לעבוד על הלחץ ובעז"ה אעבור בטסט הבא  

אל תעברי לאוטומט

אם ניגשת לטסט- זה משום שהמורה סומך עליך שאת יודעת לנהוג.

הלחץ ישפיע עליך גם אם תעברי לאוטומט.

תנסי לפרק את הלחץ שלך להבין מאיפה זה מגיע,

מה בדיוק מלחיץ אותך?

תנסי לקחת מורה אחר לשיעור אחד שיתן לך חוות דעת על הנהיגה שלך.

לי באופן אישי- הלחץ שלי בעיקר היה מהרצון לעבור את זה כבר..

האמת שאני נלחצת מכל סוג של בחינה..

הייתי צריכה כ"כ לשחרר מעצמי ולהגיד שלא נורא ומקסימום אעבור בטסט הבא..

ורציתי מאוד לעבור אותו. ידעתי גם שאם אכשל בטסט, אני אצטרך לחכות לטסט הבא לפחות חודשיים. 

יש אפשרות לבקש מהמורה שיביא מורה מחליף לשיעור אחד או חלק מהשיעור? 

האמת שאני ביקשתי מהמורה ומשום מה היא תמיד אמרה איכשהו שזה לא מסתדר..

פשוט הרמתי טלפון למורה נהיגה אחר- שאחי המליץ לי (ולא אמרתי למורת נהיגה שלי)

נפגשתי איתו פעמיים

ז"א עשיתי אצלו 3 שיעורים בערך.

(אומנם ללא עברתי באותו טסט.. אבל כל דבר בזמנו)

זה כל כך מתסכל להמתין בין טסט לטסט..

המלצה שלי

אל תספרי לאף אחד שאת נגשת לטסט!

זה מפעיל לחץ פי כמה!

האמת שברוב הטסטים שניגשתי סיפרתי רק להורים שלי כי הם מממנים לי את הנהיגה וגם כי אני לא אצא לטסט בלי ברכת הדרך שלהם. 

איך עוברים את הטסט בקלות?

שנו טוב בלילה שלפני הטסט ואיכלו ארוחת בוקר דשנה בבוקר.

חשבו חיובית. הכינו את עצמכם למעבר קל בטסט, אבל אל תשתפו חברים כדי לא להכניס לעצמכם לחץ מכשלון מול חבריכם המצפים (נו?.. עברת?...)

בקשו מהמורה לנהיגה להיות נוכח ברכב בזמן הטסט.

בזמן שהטסטר נכנס לרכב, הביטו בו וברכו בבוקר טוב.

קחו נשימה ודמיינו לרגע שהטסטר הוא המורה נהיגה שלכם.

מותר ואף רצוי לחייך בטסט, אך בלי שיחות, בדיחות ושאלות מיותרות בבקשה.

הפגינו בטחון אך לא בטחון עצמי מופרז.

שמרו את שתי הידיים על ההגה כל הזמן.

בטסט עצמו, הביטו במורה שלכם במראה וחייכו להפגת המתח.

הביטו במראות מדי פעם והראו שאתם בוחנים את המצב בכביש ומודעים לו.

אם אתם לחוצים מאד - קחו משהו להרגעה. רסקיו רמדי יעשה פלאים.

אם טעיתם, המשיכו בנהיגה כאילו לא קרה דבר והישארו רגועים כדי לא לעשות עוד טעויות.

מנוע שנכבה אינו מחייב כשלון בטסט. הירגעו, הניעה והמשיכו כאילו לא קרה דבר..

אל תתווכחו עם הטסטר בשום מצב, גם אם טעה לדעתכם.

אם הטסטר בלם ואינכם מבינים מדוע, שאלו אותו ובקשו הסבר. זה יראה על רצון ללמידה ולשיפור.

העתקתי מאתר סטיפס

הנה לך הקישור:

http://www.stips.co.il/tip/30099/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A1%D7%98-%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%AA

ועוד משהו בקישור המצורף- מומלץ!

יש מקומות שלעבור בהם טסט הוא לא פשוט (כמו ירושלים)

אז כדאי לשקול לעבור ללמוד במקום אחר (כמו ב: אריאל, אשדוד).

שיהיה בהצלחה!

ובקלות!!!

אני עדיין לא יודע אם עברתי אבל כנראה שלא כי הוא שם לי בלם

אז המלצה: הטסטרים מאוד מפחדים ולכן לעשות הכל יותר לאט ועוד יותר לאט מזה (אני מתכוון במקומות כאלה שצריך לתת זכות וכו'). קיצור הוא בלם כי הייתה מכונית שבאה משמאל והוא פחד שאני מתכוון להמשיך אז הוא בלם לפני שהספקתי לעשות אתזה..

קיצור בהצלחה, והכי טוב ללמוד מטעויות של אנשים שלא עברו טסט

לנסוע לאט ולהסתכל כל הזמן, לא בכביש פתוח בלי בעיות..

נגיד כשאתה בצומת לא מרומזר ויש לך משולש או תמרור עצור.

אמ.. וכמו שחשבתי לא עברתי..

ממליצה לעבור לאוטומט, כמובן אחרי שתעשי שיעור ניסיון ותראי איך זה.

לי לא היה ברור שאני צריכה לעבור לאוטומא, והמורה שלי שכנע אותי, וזה עשה לי יותר טוב.

בהצלחה!

כי אני נוהגת טוב בהילוכים וגם מה שנכשלתי עליו בטסט לא היה קשור כלל להילוכים.

בנוסף, חבל לי לעבור לאוטומט רק בגלל שאני נלחצת בטסט. 

אגב, כשעדכנתי את המורה שלי שאני נשארת ללמוד אצלו (בהילוכים), אז הוא אמר לי שגם לדעתו חבל היה לי לעבור לאוטומט כי אני נוהגת טוב בהילוכים (אין לי בעיה בהעברת הילוכים ואני לא מסתבכת עם זינוק בעלייה).

היה לי טסט פשוט מושלם! לא הייתי לחוצה, הרגליים שלי לא רעדו והנהיגה הייתה מושלמת!

אני מאוד שמחה שהתעקשתי להישאר בהילוכים, היה שווה את כל המאמץ וההשקעה למרות כל הקשיים, העליות והירידות שהיו בדרך. 

תודה רבה לכולם על כל העזרה, ההמלצות והתמיכה!

מזל טוב

איזה כיף שעידכנת!

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.