יש דבר כזה להיות טוב מידיי?

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

יש דבר כזה להיות טוב מידיי?chai

קרה לא פעם שנפגעתי מאנשים שנתתי להם את כל תשומת הלב שהםהיו צריכים. תמיד הייתי שם בשבילם ותמיד הגיע יום ש... לא הייתי שווה יותר מידיי מבחינתם
יש דבר כזה לתת יותר מידיי?

בדיוק אתמול משהי הקריאה לי קטע מדהיםהשאלה.

מלא משמעות על המשמעות שלנו בחיים.
ביקשתי ממנה שתשלח לי את זה. ברגע שתראה השאלה שלך תתפוגג

נשמח לראות

צריך עיון

לא נראה לי-שמחה-

עבר עריכה על ידי -שמחה- בתאריך כ"ג בתשרי תשע"ז 07:50

סכה צריך להידבק במידותיו של ה'.

מה זה משנה שבסוף הגיע היום שלא היית שווה יותר מידי מבחינתם?

תעשה את שלך, תוסיף טוב בעולם.
חסרים אנשים כאלה, תיהיה כזה!

בקשר לעניין שזה פוגע, צודק. מכירה מקרוב..תעבוד על עצמך.

תחשוב שאתה את שלך עשית.עשית רצון ה'.הכי חשוב! השאר זה אגו..
ויש עניין גם לשמור על עצמך לא להיפגע וזה ההבדל נראה לי בין לעזור לאנשים לבין להשאב לעולם שלהם..וככה באמת קל להיפגע מהם.

אחרי לא מקרה אחדchai

מרגיש לי קצת שאני דורס את עצמי בשביל האחר. זה באמת רצון ה'?
להיות הברירת מחדל כשאין חלופה אחרת?

לחלוטין לא.לדעתי.-שמחה-

אתה לא אמור להיפגע כדי לעזור למישהו אחר.
השאלה היא ממה אתה נפגע ואם זה משהו שאתה יכול לעבוד על עצמך לא להיפגע

אפשר לשאול-שמחה-

מה זה אומר לא הייתי שווה יותר מידי מבחינתם?

אם כוונתך זה שכשאתה היית צריך תשומת לב הם לא נתנו אותה.אז יש אנשים כאלה בעולם..מה לעשות. קוראים לזה כפויי טובה.

ואנחנו לא צריכים להשתנות ועשות פחות טוב או לעזור פחות בגלל אותם אנשים.
ואם זה פוגע בך.יש לחלוטין ענין לנתק קשר או לפחות לקחת קצת ספייסמאותם ספציפיים.

כן, במקרים קיצוניים.חסדי הים

לדעתי כןפה לקצת

אני כזאת לפעמים
כי אני לא יודעת לומר לא.

יש כאלה שנותנים יותר מידי
גם כשזה בא על חשבונם
ולפעמים גם אחרי שנפגעים, לא מצליחים לעצור

ואני לא מסכימה עם מי שאמר שהעיקר תעשה את רצון ה'
אלוקים לא נראה לי רוצה שנפגע בשביל לקיים את המצוות!
אנחנו צריכים לעשות את המצוות בשמחה ולא להיפגע בגללן.
אז אם יש אנשים שבאופן שיטתי לא מעריכים את העזרה שלי ואפילו פוגעים בי אחריה- אני בהחלט אעזור להם במינימום שהם צריכים, או בכלל לא. תלוי במקרה

עריכה כי קפץ

אין כזה דבר לעשות טוב יותר מידיקוד אבל פתוח

לעשות טובות לאנשים יותר מיד בהחלט כן. השאלה הגדולה היא למה עושים את זה? זה יכול להיות ממגוון סיבות, להרגיש אהוב, פחד מדחייה וכו'

כשעושים טוב למישהו מהסיבות האלה, א לא יודעים לשים את הגבול, ואנשים מנצלים את זה בלי לשים לב.
ב לא מרגישים טוב עם הטובות האלה, והם ממש לא מועילות למטרה.

ואז יש תחושה שזה יותר מדי טובות, אני לא חושב שמדובר בכמות, אלא ביחס ללמה עושים אותם, לא שזה לא לגיטימי לדוגמה, לעשות טובה כדי לקבל טובה מאחרים, אבל ברגע שמודעים לזה לא נותנים לזה יותר מדי אנרגיה אם לא מקבלים חזרה...

כן, בטח שיש כזה דבר.פסידונית

השאלה מאיפה הנתינה מגיעה.

אם זה בא מתוך הרגשת מחוייבות, 'כי לא נעים לי' או מתוך לחץ 'להיות בסדר', אז בסופו של דבר תרגיש שאתה נותן יותר מידי, תרגיש מנוצל וזה לא טוב בכלל.

אם הנתינה באה באמת ממקום של לעזור, ממקום של 'להרים' את הצד השני, אין כזה דבר (כמעט) לתת יותר מידי ואפילו אם יגיע מקרה כזה, אתה תדע לשים את הגבול ולעצור בזמן.

את התשובה שלי קיבלתיchai

תודה לכולכם(:

כן, בהחלט!סביון

אם אתה מרגיש שאתה נותן מעבר לכוחותיך, ומקריב מעצמך כדי לתת לשני, וזה עושה לך רע - כנראה שנתת יותר מדי. נתינה אמיתית עושה טוב לנותן. אז אם נתת וזה עשה לך רע, מה זה אומר? כמה אפשרויות: או שלא היית אמור לתת, או שאתה צריך ללמוד איך לתת. כי הרבה האנשים לא יודעים איך לתת, הם תופסים את הנתינה כהקרבה. ובטח יש עוד אפשרויות שלא חשבתי עליהן.

ויכול להיות שזה עשה לך טוב, אבל נפגעת רק כשהגיעה כפיות הטובה שלהם. לגבי זה, יש שתי שאלות שכדאי שתשאל את עצמך.
כשנתת להם, האם ראית את זה כמובן מאליו? והאם הם ראו את זה כמובן מאליו?
ולפעמים השאלה השניה תלויה בראשונה. אם אתה רואה את הנתינה שלך כמובנת מאליה, גם הצד השני רואה את זה ככה, אא"כ הוא קיבל חינוך טוב.
קראתי פעם, שכשאדם מקבל מתנה הוא צריך לדעת שזו מתנה ולא לקבל את זה כמובן מאליו, וגם הנותן צריך להשתדל שזה יהיה ככה. לא בקטע של פאדיחות ואי נעימות, אלא שידע שזה בונוס שלא בהכרח מגיע לו. אני חושב שבאופו עקרוני זה נכון, למרות שיש קצת מה לשפץ כאן (אשמח אם תעזרו לי...)
ואם אתה ראית את הנתינה כמובנת מאליה, תלמד שזה לא ככה. כל נתינה היא בונוס, ואתה לא צריך להקריב מעצמך שום דבר. אבל זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לתת, ממש לא. פשוט ללמוד איך לתת. הנתינה היא בונוס גם לנותן.

ואחרי כל זה, יש בעולם הזה גם אנשים כפויי טובה. אני לא יודע אם זה המקרה כאן, אז תחשוב אם הם באמת אנשים כאלה (לדוגמה, שאתה לא היחיד שהם עשו לו ככה) ואם תגלה שכן אני חושב שזה יכול להקל עליך מאוד.

ועכשיו ראיתי שכתבת שקיבלת תשובה... טוב נו, אני מקווה שהוספתי משהו.

ייתכן שלא הסברתי נכוןchai

התכוונתי לשאול האם נכון לתת בלי לסנן קודם למי לתת? האם אני אמור לחשוב אם האדם שמולי "ראוי" באמת לתשומת הלב שלי?
מעולם לא הרגשתי רע בנתינה, אחרת הייתי מפסיק.

כתבתי את כל האפשרויות שחשבתי עליהןסביון

(לא בהכרח שהיית מפסיק אם היית מרגיש רע, אבל לא נראה לי שכדאי להיכנס לזה עכשיו...)

בכל אופן, אם הרגשת שהם כפויי טובה, אז כנראה שאתה מצפה מהם למשהו. וזה בסדר גמור, כי אמנם יש עניין של "שומעים חרפתם ואינם משיבים" (לא אותו דבר, אבל בהחלט קשור) אבל זו רק מידת חסידות וזה מסוכן לקפוץ מדרגות. אם אדם מקבל ולא מכיר בנתינה שלך, וזה מפריע לך - אולי לא ראוי שתתן לו. חבל על עגמת הנפש שלך.

אבל אבל אבל אבל - לפני שמחליטים שהוא לא ראוי לנתינה, כדאי לבדוק את זה. לשאול אותו לגבי הדברים שהוא עשה. לא פירטת למה הרגשת שאתה לא שווה יותר מדי מבחינתם, אבל לפעמים זה עניין של ניואנסים קטנים ובירור קטן מועיל בזה מאוד. מניסיון.

הפעם הבנתי אותך נכון?

זאת באמת שאלה..רחפת..

האם לתת לאדם שלא יודע להעריך?

אני בד''כ גורמת לאנשים כאלו לבקש..

^^^סביון

כן.רב מג של מילים

הלוואי שהיתה לי תשובה, גם אני תקוע בהתלבטות הזאתצריך עיון

קשר צריך להיות הדדי.מקרוני בשמנת

קשר חד צדדי הוא לא בריא.
נכון שיש ערך לנתינה ללא תמורה אבל זה במצב של קשר מסוג אחר, כשבאים אליו מראש מתוך הבחנה מי הנותן ומי הזקוק כמו קשר בהתנדבויות שונות.
אם את נותנת מעצמך כדי להיות חברה טובה וזה חד צדדי, אז יש משהו לא מאוזן בקשר שלך איתם.

לא..~א.לאחרונה

מה שאחרים מחליטים לעשות, או האופן בו הם מתייחסים לטוב הזה,

הוא עניינם בלבד ולא נוגע אליך

ולמה התמונה הזאת בפרשה?קעלעברימבאר

אתה ממש פנסיונר שגילה את נפלאות הAI.אריק מהדרוםאחרונה

למה התמונה רומזת בחוקת?קעלעברימבאר

וזו?קעלעברימבאר

ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד

שתיצור הפגנה של קוניקים במצעד, עם שלט "לא תעבור b"

חחחחחח. אבל זה היה על "במסילה נעלה"קעלעברימבאר

יפה, לא חשבתי על הפרט הזהשלג דאשתקד

תמונה בפרשת שלחקעלעברימבאר

תמונה 9 בפרשהקעלעברימבאר

תמונה בפרשה 10קעלעברימבאר

למה התמונה רומזת בפרשה?קעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת בפרשת קורח?קעלעברימבאר

ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש... 250 מחתותפ.א.

מחתה לפי דעתי זו מחבת... 🥘 לא חבית...🛢️פ.א.

ריקועי פחים ציפוי למזבח!קעלעברימבאר

קרח בן יצהרקעלעברימבאר

למה תמונה זו רומזת?קעלעברימבאר

יותר טוב:קעלעברימבאר

ועוד יותר טובקעלעברימבאר

איזה רמז זה הציור רומז לפרשה?קעלעברימבאר

ועוד אחד?קעלעברימבאר

ומהפרשה שעברה?קעלעברימבאר

י - יהושע בן נון, לידו כלב בן יפונהפ.א.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.

לא בקרית ארבע.

הענק "ארבע"קעלעברימבאר

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

אתה מערבב פרשות אחרות … שאלת על פרשה מסוימתפ.א.

בבראשית - ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.

אם הם ראו אתקעלעברימבאר

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מזה שאין פאנצ עם אחימן ששי ותלמיקעלעברימבאר

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

ואת ששי 6קעלעברימבאר

הבאת לי רעיוןקעלעברימבאר

און בן פלת - אבל מה עושה כאן הכפייה האדומה?פ.א.

ביקשתי שיצייר מתג עם כפיה, מהקעלעברימבאר

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

יפה!קעלעברימבאר

אתה צודק שהלכו עם כובעים ולא כאפיותקעלעברימבאר

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

אממממקעלעברימבאר

@משה אולי תרצה להשתמש בזה

ולמה רומז בהציור:קעלעברימבאר

הסרוג המגזריקעלעברימבאר

@חגי הוברמן, נצפה בקבוצת וואטסאפ של עיתונאי הסרוגים המגזריים.

בין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"

So what?זמירות

בוואט אחתקעלעברימבאר

עדיין לא הבנתי מה הפואנטה בפוסט…זמירות

לא משנהקעלעברימבאר

😁זיויק