בכל מקרה הייתי ממליץ אחרי הצבא ללכת לישיבה לפרק זמן כלשהו כדי לקבל כלים להיות בן תורה רציני.

לדעתי הסדר זה קצת חיסרון כי הרבה מתעייפים מהישיבה בסוף, בגלל שזה נהיה עול.

העיקר שתרגיש שלם עם המקום שאתה נמצא בו

יש כל הסוגים וכל המינים.

ישיבה שמותאמת לרמתך ולסגנונך - אחרת זה לא ילך.

לעבור אפשר תמיד.

אחרי שאתה מברר טוב טוב עליהם.

וככה תתכוונן יותר.

חשבתי ככה

בלא הסגנון שלי

אבלזו לא סיבה להמר

הכל הפיך.

בקצרה: ישיבה. ואם לא מתחבר -מכינה.

בהצלחה.

לפחות ככה הרבה שדיברתי איתם

לזרום?! חס וכרפס

ולא בטוח שיהיה לו ראש נקי ללימוד תורה.

ודאי שאדם צריך לקחת בחשבון את כל הגורמים בישיבה.

כל הישיבות קדושות, אבל צריך למצוא את מה שנכוך *לך*.

והעניין בהקשר לשידוך הוא שאם הנפש שלך ח"ו מעוכה אז יהיה לך קשה להתחתן ככה

והמון צרות נולדות מזה

חושבים חושבים חושבים אח"כ כבר שואלים את הלב אח"כ כבר אין שאלות כי זה נפתר מעצמו

וחוצמזה, אם אתה יודע מה לעשות. אז בקשת הייעוץ מתייתרת.

בהצלחה.

זה לא בשביל לחיות חיי תורה

זה בשביל לרכוש את הכלים

עולם אמוני יציב

שאוכל ללמוד גם לבד

שאוכל לשאול שאלות ולענות או לפחות שיהיה לי דמות מוסמכת שתענה לי עליהם

תנסה לתמצת בנקודות קצרות איפה אתה עומד.

תצצמצם ל3 אפשרויות. לפי פרמטרים טכניים. ותלך להתרשמות של חצי יום בכל אחת.

מי שנראית לך הכי - לך לשבו"ש. בהצלחה.

בוא אספר לך סוד בכולן לומדים תורה..

כל השאר זה הרבה תוספות אנושיות לכל הסיפור.

אנשים מעוד הרבה ישיבות. בכולן יש שאיפה לעבודת המידות וכו'.

ובכולן האנשים מעולים לגמרי!

נכון, יש אחוז לא מבוטל של ישיבות מהסוג שאתה מזכיר, אבל אני לא מכיר אותן.

קח בחשבון שע"פ הפנימיות, אנחנו נתקלים באנשים שמלמדים אותנו על מה אנחנו צריכים לעשות תשובה...

זה לא פגע לי בעבודת ה' השבח לו.

לענ"ד זאת לא שיטה שבריאה לאנשים חושבים, אבל זה כיף למי שסתם נהנה להשתעשע שכלית.

ויש מיעוט דמיעוט שמצדדים בזה, אז אי אפשר לאסור בצורה גורפת.

מה שכן, אני ממליץ לכל תלמיד ישיבה באשר הוא לוודא שבישיבה לומדים הלכה!!

אחרת להזהר כי זה בד"כ מעיד א' על נטיה לפלפול וב' לנטיה לא לדעת מה בפועל עושים.

כלומר לכל הפחות לשים לב שבישיבה לא יפריעו לו ללמוד הלכה אם הוא ירצה.

וההלכה כעיקר.

יש ישיבות שממש הפכו את היוצרות ומה שפעם לא היה נחשב בכלל לימוד תורה הפך לגדול וחשוב מההלכה עד-כדי-כך שלפעמים אלה שלומדים הלכה נחשבים בשוליים.

אם בישיבה מתפלפלים כי זאת הדרך למשוך תלמידים אבל לכל הפחות תומכים בלימוד הלכה, אז זאת ישיבה טובה בעיניי. במציאות של ההווה לפחות.

וכאלה יש לא מעט

לא הלכתי שהוא לא רק כשר אלא לימוד תורה מעליא.

בפשטות מדובר על פן האגדה של הגמרא. למשל לימוד עין יעקב.

אתה רוצה לשלול גם את זה? אני לא.

אני מדבר על פלפולי סרק שאנשים שלא יודעים פשט גמרא כראוי ולא יודעים את כללי התלמוד עושים.

בכל אופן, לגופה של ישיבה, גם אם יש שם את פלפולי הסרק הנ"ל, כל עוד לא מקטינים את שאר לימוד התורה, זה בסדר לכל אדם לפי מי שהוא.

אם אפשר ללמוד בישיבה שמלמדת גם פשט גמרא כראוי, ודאי שזה טוב.

אבל אל תשכח גם שבישיבות שמלמדים גמרא עם הפשט כראוי וגם הלכה בד"כ טוחנים את התלמידים לעייפה, וזה דבר שלא שייך לכל אחד.

בקיצור שורתי התחתונה היא שלכל הפחות יש ללמוד בישיבה שמאפשר לימוד גם אם הוא לא כדרכה כשהיא - הדרך - עקומה.

למד אף פעם את כללי התלמוד, שהם בסופם כללי ההוראה הראשונים, בוודאי וודאי שלא יודע ללמוד דף גמרא כמו שצריך!

יש הרבה יותר עמי ארצות שלמדו פלפולים ולא יודעים דף גמרא מאשר אליבא דהילכת-נים שלא יודעים דף גמרא (גם כי האליבא דהלכתא נדירים יותר).

בסופו של דבר, יש עיון ויש עיון.

מי שלומד בעיון, אליבא דהלכתא - המשובח שמכולם.

מי שלומד בעיון, שלא אליבא דהלכתא אבל לא בפלפולי סרק עקרים ומנותקים מהפשט, דבר טוב ופשוט שזה תורה.

אבל מי שלומד בפלפולי סרק בלי שום חיבור לסוגיה ושוכח בכלל מאיפה הוא התחיל ועוד מעז פנים לקרוא לזה בריסק, אחר המחילה, זה עם הארץ גמור.

עדיף דף יומי מלימוד של פלפולי סרק.

אל תשכח שחזק אמרו ליגמר ולהדר ליסבר.

ועוד לא נגענו בכלל במה זה לימוד פשט (ליגמר) לפני העיון, שלענ"ד כל מי שלומד בעיון בלי ללמוד פשט גמרא עושה מעצמו צחוק.

גם אדם שלמד את כל הש"ס (תרשו לי להגזים קצת) וכבר התחיל עיון, עדיין צריך ללמוד בגירסא.

מזה ומזה אל תנח ידך.

וכל אחד שאוחז רק בחלק אחד של הגמרא, נשאר קרח מכאן ומכאן.

ושם לומדים פשט, עיון וב"י בסדר.

פשוט לי ולכל ישראל (הברי דעת), שהדרך הנכונה היא לפי מה שחז"ל אמרו. כי הם כתבו את הגמרא וכו'.

מי שלא מתחיל בלימוד פשט, כראוי, וקופץ לא משנה אם זה לעיון או לאליבא דהלכתא, לא בהכרח יצליח.

אבל אודה ואומר שעשיתי את זה בישיבה שלי, בלי שזה יהיה חלק מהמסגרת, ועל דעת עצמי עם חבורה, וב"ה אני יודע ללמוד גמרא.

זה עניין מאוד פרטני, וגם מי שמתחיל עיון לפני הפשט, לא בהכרח יכשל בהמשך.

ודאי שצריך סדר, אבל לטעום לפני מנקודת הסיום של הגמרא זה לא מזיק בהכרח (יש מי שיתבלגן מזה לנצח, ויש מי שירוויח).

כראוי עם הפשט לפני.

אוסיף ואומר גם, שגם אלה שלא יודעים כרגע, זה לא פוסל אותם לנצח.

עם הזמן הם ילמדו כמו שצריך בסוף (כמובן בהנחה שהם ממשיכים ללמוד).

כולנו למדנו גמרא בלי "לדעת ללמוד" בהתחלה. לא?

הם לומדים פשט עיון ויש להם מסלולי הלכה. לא שכל אחד חייב לעבור במסלול הזה (בניגוד לבכיסא רחמים למשל).

התלמיד. ככה שמעתי מחברים שלמדו שם.

זאת לא ישיבה לכל אחד... (regardless לכישרון).

כמדומני-

א. שהוא החשיב מאוד את הישיבות, ונטל חלק בהקמתן.

ב. שדרך הלימוד של הישיבות איננה דרך הלימוד של החזו"א, והייתה לו ביקורת כלפיה. כנראה שלא הייתה לו באמת יכולת לשנות דרכי לימוד שמקורן בישיבות ליטא, שמהן צמחו ראשי הישיבות בארץ.

ג. שלא מדובר כאן על פרשנות חדשנית בדבריו, אלא דבר ידוע בחוגי תלמידיו שהוא החשיב דרך לימוד אחרת.

ד. שהחזון אי"ש החשיב מאוד את העיון והמאמץ השכלי בתורה, אבל מאמץ שמכוון לבירור ההלכה.

ה. ישנה דרך לימוד, שמתעסקת פחות במאמץ ההבנתי ובעיון השכלי, ומגיעה ישר לשיטות ההלכתיות. ייתכן שזה ה'אליבא דהלכתא' שאתה מדבר עליו. נראה לי זה רחוק מאוד מדרך הלימוד של החזון אי"ש. 

ייתכן שלפחות חלק מאלה שמלמדים אליבא דהלכתא בדרך זו, מודעים לחסרונות שלה, אבל סוברים שבלי ה'קיצורי דרך' האלה, התלמידים יצאו מהישיבה כאשר ידע בסיסי וחשוב חסר להם.

[אם אתה מעוניין במקור למשהו ממה שכתבתי, תציין למה ואשתדל לבדוק].

בפסיקת הלכה אלא בעיון שהוא צמוד לפשט עצמו

אבל לא ממש מכיר מוסדות כאלה וגם אין זמן

מתלמידים שם שזאת ישיבה עם לחץ גבוה מבחינת לימוד.

לא מכיר מספיק את השיטה של שאר טוניס, אבל הבנתי שבאמת יש קצת הבדל בלימוד.

הייתי מציע לך לחפש פשוט ישיבות שיש להן "עיון ספרדי", נראה לי שזה מה שאתה מחפש. ואת זה ב"ה יש בלא מעט מקומות

מישהו סיפר לי על זה
ואין כבר זמן לכל הבדיקות

ולומר לך שלעניותי יהיה אסון בשבילך לעבור לכיסא רחמים מסיבה פשוטה שהם חרדים- שלא חיים את עבודת השם העמוקה של ארץ ישראל שעינינה חיבור אל כלל ישראל ולימוד תורה מתוך חוויה עמוקה זו ששורה על בתי המדרש הדתיים לאומיים, אחי אני מדבר מנסיון כי אני בעצמי למדתי בישל"ץ ושם התחזקתי מאוד וברוב טיפשותי עברתי לישיבה חרדית ושם חוויתי צימצום לא נורמלי בכל אורח החיים שלהם ממש כל יום צעקו למול עיני דברי הגמרא:"במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל", ואם כ"כ חפץ אתה בעיון ספרדי שאתה מכנהו "אליבא דהילכתא" יש כמותו הרבה יותר בישיבות הדתיות הלאומיות כגון "הר ברכה" ו"ישיבת ההסדר קרני שומרון" "תורת החיים" ועוד.                                             מאחל לך הצלחה גדולה מכל הלב 

לא מרובה תלמידים כמו קרנ"ש, אז תנסה שם אם אתה מחפש גוון אליבא דהלכתא!

ותומכים מאוד בהתיישבות.

עם זאת אציין שאני לא רואה שום קשר בין הדברים...

זה עדיין לא אותו דבר כמו ישיבות ציוניות

אלא אם הוא משתכנז כבד וגם אז נדירים אלה שמעזים לזלזל.

וגם אם הם לא תלמידים מובהקים של הרב קוק, אז מה? אין עוד שיטות של אמת בתורה?

לא מבין את הגישה הצרה הזאת.

אתם נשמעים בדיוק כמו אלה שאתם מנגחים פה.

לא כתבתי שהם לא מעריכים את הרב, אני לא מתנגח בהם בכלל ולא כתבתי שהם לא אמת.

אבל זאת עדיין שיטה אחרת ויש לזה הרבה השלכות,

ואנחנו בתור תלמידי הרב חושבים שהדרך שלנו יותר נכונה,

וזה הכי טבעי ונכון ככה.

אבל זה לא אומר שאני ילך ללמוד בישיבה שלא לפי הדרך של רבותי.

אבל יש לי הרגשה שגם הוא התחנך בדרכו של הרב זצל

וזה סגנון הישיבה שהוא מחפש.

אבל צריך להציג לו את כל האפשרויות בלי להניח הנחות.

הוא לא הציע שום רמז לגבי זה, ודווקא התבטא ההפך לגבי שיטת הלימוד.

לא מכיר ישיבה דתית לאומית עם מסורת טוניס

שיש הבדל בין ישיבת כיסא רחמים לישיבות ציוניות באידיאולוגיה, וזה מה שכתבתי.

וגם איתך שהספרדים אפשר לומר שהחינוך שלהם עם יותר אהבה לא"י לעומת האשכנזים- אבל גם כשהיו בגלות בתוניס או בגרבא הם אהבו את א"י ולדידם אין שום חידוש בעבודת השם בתקופת הגדולה שעלינו לא"י ותורתם תורת הגלות היא (מקור לדברים ראה בשו"ת של הרב מזוז (לא בית נאמן החדש ברח לי השם שלו) ששם כותב מפורש שעם כל ההערכה שלו לקדושת הרב קוק הוא לא חושב שהתחילה הגאולה והוא לא מחדש את עבודת השם לעומת מה שהיה בעבר). וכמובן אח יקר שאנו מלאי הערכה אליהם וביחוד אל הרב מזוז שמעריך מאוד את הציבור הדתי לאומי ורבניו ושאף ביחד עם הרב טאו להקים מפלגת אחדות  ירבו כמותו בישראל.

לילה טוב אחי 

אין כמו השמחה והאור בישיבות של הדתיים לאומיים  אחי אני רואה את החרדים אצלנו כמה מסכנים 

אם מדברים על שיטת הלימוד שהמהר"ל הדריך אליה, כדאי לראות פעם את דרך הלימוד בחידושיו של המהר"ל עצמו (מתוך אוצר החכמה, אפשר לראות באתר של עמודים ראשונים מכל כרך, גם בלי להיות מנוי) -

https://otzar.org/wotzar/getimg.aspx?183410-17-700-0-4-512

קרוב לבן תורה

שממה שאני שומע ממך אני חושב שאתה צריך ללכת לישיבה "גבוהה הסדר" שיש בה גם מסלול הסדר וגם גבוהה ושם תחליט אם אתה חפץ בהסדר או במסלול גבוהה

ישיבת הר ברכה ואם תרצה אני אגיד לך עוד שמות, דרך אגב ישיבת רעננה התכוונת לישיבת אורות שאול בראשות הרב יובל שרלו?

תגיד נו איך היה באלון מורא התחברת? אני יגיד לך רמת גן זה סיגנון שונה לגמרי מאלון מורה שווה לך לבדוק אותה!

אם כן אני יכול להמליץ לך לבדוק את הר ברכה נראה לי שהם דומים, אבל בכל זאת אחי אל תפספס לבדוק גם את רמת גן

...וזה היה המנהג שנהגו לקבוע ישיבות לפלפל בהם סוגיות ודבורים קשים אף על גב שנראה כאבוד זמן אחר שאין מוציאין ממנו לא דין ולא משפט מפני הענין שאמרנו כדי ללמוד להישיר השכל כדי שידע להעמיק הענינים כאשר יבואו לידו כדי שיוציא לאור משפטו... (מספר סדר היום (לרבי משה בן מכיר, חי בארץ לפני כ400 שנה), סדר הלימוד).

אם זה, בשיטת לימוד כזו חשוב לענ"ד-

א. לשמור על זה שהלימוד יהיה גם ישר ולא רק חריף.

ב. לזכור את המטרה להגיע לבירור אמיתי של ההלכה, ולהתקדם לכיוונה.

הכוונה לשבת אך ורק עם בית יוסף אלא ליישר את העיון לפשט ולא לפלפל באוויר.

בדומה למה ש@אדם כל שהוא כתב.

כי איך לומדים אגדה בעיון אם זה רק אליבא דהלכתא כפשוטו של המושג?

"היכולת הלמדנית" כשהיא מתוך תיקון המידות היא היא מאירה את אור מוסריות התורה על האדם!!                    תפסיק לחשוב שאתה מבין יותר מכל גדולי ישראל בכל הדורות ומכל המגזרים די!!!  די!!!

 סלח לי אם דיברתי קשה כי זה מעצבן אותי

מכל המגזרים ובראשם מרן הרב קוק אור ישראל וקדשו        אתה מבין אותי נשמה שלי! תאמין לי אני שומע את הכנות שלך מבין השירות ואני מלא אהבה אליך אבל אני ממש לא מבין למה אתה מתעקש כנגד כל גדולי ישראל מכל המגזרים ומכל הזמנים שיש עינין בעצם הבנת התורה גם בלא ירידה להלכה למעשה   אתה מבין אותי אני אשמח שתענה לי ענינית מה מכריח אותך לחלוק על כל גדולי ישראל ולומר שאין עינין בעצם הלמדנות כשהיא מתוך ירא"ש וכמובן שהאדם לומד משנ"ב או בא"ח על מנת לדעת את ההלכה הסופית על מנת לא לקים את ההלכה !!? 

תודה שהגבת עינינת תראה חוששני שאנו לא מדברים על אותו הדבר גם אני מסכים שעיון בצורה לא ישרה הוא בעייתי אבל כאשר האדם מעיין בישרות ושואל שאלות נכונות ועונה תשובות במלא היושר והאמת על זה הסכימו לענ"ד כל גדולי ישראל מכל המגזרים והזמנים שעצם ההבנה גם בלא לרדת להלכה היא היא מצוות לימוד תורה כמובן חז"ל אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ואמרו עוד "כל שאין מעשיו מרובים מחכמתו אין חכמתו מתקיימת" על זה אמרתי שזה בתנאי שהאדם יודע את מסקנות ההלכה מקפיד ומדקדק בהם  האם עכשיו דעותינו שוות? ובכך הרווחנו שרוב ככל גדולי ישראל מתאימים לדרכך! מה אתה אומר 

מסכים איתך שזה אידיאל לדעת את שורשי הפסק דרך הטוש"ע והראשונים עד הגמרות שזה בעצם יכולת לפסוק בעצמך- אבל רק אחרי שתבנה בקרבך שכל של תורה מה שנקרא "למדנות" מתוך ירא"ש דללא זה אתה תהיה כמדקלם ההלכות העולות מתושבע"פ אבל כמעט ולא תהיה קשור באור התורה שהוא העושה את האדם מוסרי ועדין המתוקן במידותיו. בעזרת השם 

אני בן שלא אוהב נשיקות מזרים

תמימות וכו'

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!