בכל מקרה הייתי ממליץ אחרי הצבא ללכת לישיבה לפרק זמן כלשהו כדי לקבל כלים להיות בן תורה רציני.

לדעתי הסדר זה קצת חיסרון כי הרבה מתעייפים מהישיבה בסוף, בגלל שזה נהיה עול.

העיקר שתרגיש שלם עם המקום שאתה נמצא בו

יש כל הסוגים וכל המינים.

ישיבה שמותאמת לרמתך ולסגנונך - אחרת זה לא ילך.

לעבור אפשר תמיד.

אחרי שאתה מברר טוב טוב עליהם.

וככה תתכוונן יותר.

חשבתי ככה

בלא הסגנון שלי

אבלזו לא סיבה להמר

הכל הפיך.

בקצרה: ישיבה. ואם לא מתחבר -מכינה.

בהצלחה.

לפחות ככה הרבה שדיברתי איתם

לזרום?! חס וכרפס

ולא בטוח שיהיה לו ראש נקי ללימוד תורה.

ודאי שאדם צריך לקחת בחשבון את כל הגורמים בישיבה.

כל הישיבות קדושות, אבל צריך למצוא את מה שנכוך *לך*.

והעניין בהקשר לשידוך הוא שאם הנפש שלך ח"ו מעוכה אז יהיה לך קשה להתחתן ככה

והמון צרות נולדות מזה

חושבים חושבים חושבים אח"כ כבר שואלים את הלב אח"כ כבר אין שאלות כי זה נפתר מעצמו

וחוצמזה, אם אתה יודע מה לעשות. אז בקשת הייעוץ מתייתרת.

בהצלחה.

זה לא בשביל לחיות חיי תורה

זה בשביל לרכוש את הכלים

עולם אמוני יציב

שאוכל ללמוד גם לבד

שאוכל לשאול שאלות ולענות או לפחות שיהיה לי דמות מוסמכת שתענה לי עליהם

תנסה לתמצת בנקודות קצרות איפה אתה עומד.

תצצמצם ל3 אפשרויות. לפי פרמטרים טכניים. ותלך להתרשמות של חצי יום בכל אחת.

מי שנראית לך הכי - לך לשבו"ש. בהצלחה.

בוא אספר לך סוד בכולן לומדים תורה..

כל השאר זה הרבה תוספות אנושיות לכל הסיפור.

אנשים מעוד הרבה ישיבות. בכולן יש שאיפה לעבודת המידות וכו'.

ובכולן האנשים מעולים לגמרי!

נכון, יש אחוז לא מבוטל של ישיבות מהסוג שאתה מזכיר, אבל אני לא מכיר אותן.

קח בחשבון שע"פ הפנימיות, אנחנו נתקלים באנשים שמלמדים אותנו על מה אנחנו צריכים לעשות תשובה...

זה לא פגע לי בעבודת ה' השבח לו.

לענ"ד זאת לא שיטה שבריאה לאנשים חושבים, אבל זה כיף למי שסתם נהנה להשתעשע שכלית.

ויש מיעוט דמיעוט שמצדדים בזה, אז אי אפשר לאסור בצורה גורפת.

מה שכן, אני ממליץ לכל תלמיד ישיבה באשר הוא לוודא שבישיבה לומדים הלכה!!

אחרת להזהר כי זה בד"כ מעיד א' על נטיה לפלפול וב' לנטיה לא לדעת מה בפועל עושים.

כלומר לכל הפחות לשים לב שבישיבה לא יפריעו לו ללמוד הלכה אם הוא ירצה.

וההלכה כעיקר.

יש ישיבות שממש הפכו את היוצרות ומה שפעם לא היה נחשב בכלל לימוד תורה הפך לגדול וחשוב מההלכה עד-כדי-כך שלפעמים אלה שלומדים הלכה נחשבים בשוליים.

אם בישיבה מתפלפלים כי זאת הדרך למשוך תלמידים אבל לכל הפחות תומכים בלימוד הלכה, אז זאת ישיבה טובה בעיניי. במציאות של ההווה לפחות.

וכאלה יש לא מעט

לא הלכתי שהוא לא רק כשר אלא לימוד תורה מעליא.

בפשטות מדובר על פן האגדה של הגמרא. למשל לימוד עין יעקב.

אתה רוצה לשלול גם את זה? אני לא.

אני מדבר על פלפולי סרק שאנשים שלא יודעים פשט גמרא כראוי ולא יודעים את כללי התלמוד עושים.

בכל אופן, לגופה של ישיבה, גם אם יש שם את פלפולי הסרק הנ"ל, כל עוד לא מקטינים את שאר לימוד התורה, זה בסדר לכל אדם לפי מי שהוא.

אם אפשר ללמוד בישיבה שמלמדת גם פשט גמרא כראוי, ודאי שזה טוב.

אבל אל תשכח גם שבישיבות שמלמדים גמרא עם הפשט כראוי וגם הלכה בד"כ טוחנים את התלמידים לעייפה, וזה דבר שלא שייך לכל אחד.

בקיצור שורתי התחתונה היא שלכל הפחות יש ללמוד בישיבה שמאפשר לימוד גם אם הוא לא כדרכה כשהיא - הדרך - עקומה.

למד אף פעם את כללי התלמוד, שהם בסופם כללי ההוראה הראשונים, בוודאי וודאי שלא יודע ללמוד דף גמרא כמו שצריך!

יש הרבה יותר עמי ארצות שלמדו פלפולים ולא יודעים דף גמרא מאשר אליבא דהילכת-נים שלא יודעים דף גמרא (גם כי האליבא דהלכתא נדירים יותר).

בסופו של דבר, יש עיון ויש עיון.

מי שלומד בעיון, אליבא דהלכתא - המשובח שמכולם.

מי שלומד בעיון, שלא אליבא דהלכתא אבל לא בפלפולי סרק עקרים ומנותקים מהפשט, דבר טוב ופשוט שזה תורה.

אבל מי שלומד בפלפולי סרק בלי שום חיבור לסוגיה ושוכח בכלל מאיפה הוא התחיל ועוד מעז פנים לקרוא לזה בריסק, אחר המחילה, זה עם הארץ גמור.

עדיף דף יומי מלימוד של פלפולי סרק.

אל תשכח שחזק אמרו ליגמר ולהדר ליסבר.

ועוד לא נגענו בכלל במה זה לימוד פשט (ליגמר) לפני העיון, שלענ"ד כל מי שלומד בעיון בלי ללמוד פשט גמרא עושה מעצמו צחוק.

גם אדם שלמד את כל הש"ס (תרשו לי להגזים קצת) וכבר התחיל עיון, עדיין צריך ללמוד בגירסא.

מזה ומזה אל תנח ידך.

וכל אחד שאוחז רק בחלק אחד של הגמרא, נשאר קרח מכאן ומכאן.

ושם לומדים פשט, עיון וב"י בסדר.

פשוט לי ולכל ישראל (הברי דעת), שהדרך הנכונה היא לפי מה שחז"ל אמרו. כי הם כתבו את הגמרא וכו'.

מי שלא מתחיל בלימוד פשט, כראוי, וקופץ לא משנה אם זה לעיון או לאליבא דהלכתא, לא בהכרח יצליח.

אבל אודה ואומר שעשיתי את זה בישיבה שלי, בלי שזה יהיה חלק מהמסגרת, ועל דעת עצמי עם חבורה, וב"ה אני יודע ללמוד גמרא.

זה עניין מאוד פרטני, וגם מי שמתחיל עיון לפני הפשט, לא בהכרח יכשל בהמשך.

ודאי שצריך סדר, אבל לטעום לפני מנקודת הסיום של הגמרא זה לא מזיק בהכרח (יש מי שיתבלגן מזה לנצח, ויש מי שירוויח).

כראוי עם הפשט לפני.

אוסיף ואומר גם, שגם אלה שלא יודעים כרגע, זה לא פוסל אותם לנצח.

עם הזמן הם ילמדו כמו שצריך בסוף (כמובן בהנחה שהם ממשיכים ללמוד).

כולנו למדנו גמרא בלי "לדעת ללמוד" בהתחלה. לא?

הם לומדים פשט עיון ויש להם מסלולי הלכה. לא שכל אחד חייב לעבור במסלול הזה (בניגוד לבכיסא רחמים למשל).

התלמיד. ככה שמעתי מחברים שלמדו שם.

זאת לא ישיבה לכל אחד... (regardless לכישרון).

כמדומני-

א. שהוא החשיב מאוד את הישיבות, ונטל חלק בהקמתן.

ב. שדרך הלימוד של הישיבות איננה דרך הלימוד של החזו"א, והייתה לו ביקורת כלפיה. כנראה שלא הייתה לו באמת יכולת לשנות דרכי לימוד שמקורן בישיבות ליטא, שמהן צמחו ראשי הישיבות בארץ.

ג. שלא מדובר כאן על פרשנות חדשנית בדבריו, אלא דבר ידוע בחוגי תלמידיו שהוא החשיב דרך לימוד אחרת.

ד. שהחזון אי"ש החשיב מאוד את העיון והמאמץ השכלי בתורה, אבל מאמץ שמכוון לבירור ההלכה.

ה. ישנה דרך לימוד, שמתעסקת פחות במאמץ ההבנתי ובעיון השכלי, ומגיעה ישר לשיטות ההלכתיות. ייתכן שזה ה'אליבא דהלכתא' שאתה מדבר עליו. נראה לי זה רחוק מאוד מדרך הלימוד של החזון אי"ש. 

ייתכן שלפחות חלק מאלה שמלמדים אליבא דהלכתא בדרך זו, מודעים לחסרונות שלה, אבל סוברים שבלי ה'קיצורי דרך' האלה, התלמידים יצאו מהישיבה כאשר ידע בסיסי וחשוב חסר להם.

[אם אתה מעוניין במקור למשהו ממה שכתבתי, תציין למה ואשתדל לבדוק].

בפסיקת הלכה אלא בעיון שהוא צמוד לפשט עצמו

אבל לא ממש מכיר מוסדות כאלה וגם אין זמן

מתלמידים שם שזאת ישיבה עם לחץ גבוה מבחינת לימוד.

לא מכיר מספיק את השיטה של שאר טוניס, אבל הבנתי שבאמת יש קצת הבדל בלימוד.

הייתי מציע לך לחפש פשוט ישיבות שיש להן "עיון ספרדי", נראה לי שזה מה שאתה מחפש. ואת זה ב"ה יש בלא מעט מקומות

מישהו סיפר לי על זה
ואין כבר זמן לכל הבדיקות

ולומר לך שלעניותי יהיה אסון בשבילך לעבור לכיסא רחמים מסיבה פשוטה שהם חרדים- שלא חיים את עבודת השם העמוקה של ארץ ישראל שעינינה חיבור אל כלל ישראל ולימוד תורה מתוך חוויה עמוקה זו ששורה על בתי המדרש הדתיים לאומיים, אחי אני מדבר מנסיון כי אני בעצמי למדתי בישל"ץ ושם התחזקתי מאוד וברוב טיפשותי עברתי לישיבה חרדית ושם חוויתי צימצום לא נורמלי בכל אורח החיים שלהם ממש כל יום צעקו למול עיני דברי הגמרא:"במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל", ואם כ"כ חפץ אתה בעיון ספרדי שאתה מכנהו "אליבא דהילכתא" יש כמותו הרבה יותר בישיבות הדתיות הלאומיות כגון "הר ברכה" ו"ישיבת ההסדר קרני שומרון" "תורת החיים" ועוד.                                             מאחל לך הצלחה גדולה מכל הלב 

לא מרובה תלמידים כמו קרנ"ש, אז תנסה שם אם אתה מחפש גוון אליבא דהלכתא!

ותומכים מאוד בהתיישבות.

עם זאת אציין שאני לא רואה שום קשר בין הדברים...

זה עדיין לא אותו דבר כמו ישיבות ציוניות

אלא אם הוא משתכנז כבד וגם אז נדירים אלה שמעזים לזלזל.

וגם אם הם לא תלמידים מובהקים של הרב קוק, אז מה? אין עוד שיטות של אמת בתורה?

לא מבין את הגישה הצרה הזאת.

אתם נשמעים בדיוק כמו אלה שאתם מנגחים פה.

לא כתבתי שהם לא מעריכים את הרב, אני לא מתנגח בהם בכלל ולא כתבתי שהם לא אמת.

אבל זאת עדיין שיטה אחרת ויש לזה הרבה השלכות,

ואנחנו בתור תלמידי הרב חושבים שהדרך שלנו יותר נכונה,

וזה הכי טבעי ונכון ככה.

אבל זה לא אומר שאני ילך ללמוד בישיבה שלא לפי הדרך של רבותי.

אבל יש לי הרגשה שגם הוא התחנך בדרכו של הרב זצל

וזה סגנון הישיבה שהוא מחפש.

אבל צריך להציג לו את כל האפשרויות בלי להניח הנחות.

הוא לא הציע שום רמז לגבי זה, ודווקא התבטא ההפך לגבי שיטת הלימוד.

לא מכיר ישיבה דתית לאומית עם מסורת טוניס

שיש הבדל בין ישיבת כיסא רחמים לישיבות ציוניות באידיאולוגיה, וזה מה שכתבתי.

וגם איתך שהספרדים אפשר לומר שהחינוך שלהם עם יותר אהבה לא"י לעומת האשכנזים- אבל גם כשהיו בגלות בתוניס או בגרבא הם אהבו את א"י ולדידם אין שום חידוש בעבודת השם בתקופת הגדולה שעלינו לא"י ותורתם תורת הגלות היא (מקור לדברים ראה בשו"ת של הרב מזוז (לא בית נאמן החדש ברח לי השם שלו) ששם כותב מפורש שעם כל ההערכה שלו לקדושת הרב קוק הוא לא חושב שהתחילה הגאולה והוא לא מחדש את עבודת השם לעומת מה שהיה בעבר). וכמובן אח יקר שאנו מלאי הערכה אליהם וביחוד אל הרב מזוז שמעריך מאוד את הציבור הדתי לאומי ורבניו ושאף ביחד עם הרב טאו להקים מפלגת אחדות  ירבו כמותו בישראל.

לילה טוב אחי 

אין כמו השמחה והאור בישיבות של הדתיים לאומיים  אחי אני רואה את החרדים אצלנו כמה מסכנים 

אם מדברים על שיטת הלימוד שהמהר"ל הדריך אליה, כדאי לראות פעם את דרך הלימוד בחידושיו של המהר"ל עצמו (מתוך אוצר החכמה, אפשר לראות באתר של עמודים ראשונים מכל כרך, גם בלי להיות מנוי) -

https://otzar.org/wotzar/getimg.aspx?183410-17-700-0-4-512

קרוב לבן תורה

שממה שאני שומע ממך אני חושב שאתה צריך ללכת לישיבה "גבוהה הסדר" שיש בה גם מסלול הסדר וגם גבוהה ושם תחליט אם אתה חפץ בהסדר או במסלול גבוהה

ישיבת הר ברכה ואם תרצה אני אגיד לך עוד שמות, דרך אגב ישיבת רעננה התכוונת לישיבת אורות שאול בראשות הרב יובל שרלו?

תגיד נו איך היה באלון מורא התחברת? אני יגיד לך רמת גן זה סיגנון שונה לגמרי מאלון מורה שווה לך לבדוק אותה!

אם כן אני יכול להמליץ לך לבדוק את הר ברכה נראה לי שהם דומים, אבל בכל זאת אחי אל תפספס לבדוק גם את רמת גן

...וזה היה המנהג שנהגו לקבוע ישיבות לפלפל בהם סוגיות ודבורים קשים אף על גב שנראה כאבוד זמן אחר שאין מוציאין ממנו לא דין ולא משפט מפני הענין שאמרנו כדי ללמוד להישיר השכל כדי שידע להעמיק הענינים כאשר יבואו לידו כדי שיוציא לאור משפטו... (מספר סדר היום (לרבי משה בן מכיר, חי בארץ לפני כ400 שנה), סדר הלימוד).

אם זה, בשיטת לימוד כזו חשוב לענ"ד-

א. לשמור על זה שהלימוד יהיה גם ישר ולא רק חריף.

ב. לזכור את המטרה להגיע לבירור אמיתי של ההלכה, ולהתקדם לכיוונה.

הכוונה לשבת אך ורק עם בית יוסף אלא ליישר את העיון לפשט ולא לפלפל באוויר.

בדומה למה ש@אדם כל שהוא כתב.

כי איך לומדים אגדה בעיון אם זה רק אליבא דהלכתא כפשוטו של המושג?

"היכולת הלמדנית" כשהיא מתוך תיקון המידות היא היא מאירה את אור מוסריות התורה על האדם!!                    תפסיק לחשוב שאתה מבין יותר מכל גדולי ישראל בכל הדורות ומכל המגזרים די!!!  די!!!

 סלח לי אם דיברתי קשה כי זה מעצבן אותי

מכל המגזרים ובראשם מרן הרב קוק אור ישראל וקדשו        אתה מבין אותי נשמה שלי! תאמין לי אני שומע את הכנות שלך מבין השירות ואני מלא אהבה אליך אבל אני ממש לא מבין למה אתה מתעקש כנגד כל גדולי ישראל מכל המגזרים ומכל הזמנים שיש עינין בעצם הבנת התורה גם בלא ירידה להלכה למעשה   אתה מבין אותי אני אשמח שתענה לי ענינית מה מכריח אותך לחלוק על כל גדולי ישראל ולומר שאין עינין בעצם הלמדנות כשהיא מתוך ירא"ש וכמובן שהאדם לומד משנ"ב או בא"ח על מנת לדעת את ההלכה הסופית על מנת לא לקים את ההלכה !!? 

תודה שהגבת עינינת תראה חוששני שאנו לא מדברים על אותו הדבר גם אני מסכים שעיון בצורה לא ישרה הוא בעייתי אבל כאשר האדם מעיין בישרות ושואל שאלות נכונות ועונה תשובות במלא היושר והאמת על זה הסכימו לענ"ד כל גדולי ישראל מכל המגזרים והזמנים שעצם ההבנה גם בלא לרדת להלכה היא היא מצוות לימוד תורה כמובן חז"ל אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ואמרו עוד "כל שאין מעשיו מרובים מחכמתו אין חכמתו מתקיימת" על זה אמרתי שזה בתנאי שהאדם יודע את מסקנות ההלכה מקפיד ומדקדק בהם  האם עכשיו דעותינו שוות? ובכך הרווחנו שרוב ככל גדולי ישראל מתאימים לדרכך! מה אתה אומר 

מסכים איתך שזה אידיאל לדעת את שורשי הפסק דרך הטוש"ע והראשונים עד הגמרות שזה בעצם יכולת לפסוק בעצמך- אבל רק אחרי שתבנה בקרבך שכל של תורה מה שנקרא "למדנות" מתוך ירא"ש דללא זה אתה תהיה כמדקלם ההלכות העולות מתושבע"פ אבל כמעט ולא תהיה קשור באור התורה שהוא העושה את האדם מוסרי ועדין המתוקן במידותיו. בעזרת השם 

אני בן שלא אוהב נשיקות מזרים

תמימות וכו'

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....