עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ז 16:14
מצד אחד, יש מורים שהסכימו להיכנס להוראה בתמורה לשכר מסוים ולתנאים מסוימים, ואי אפשר לגרוע מתנאיהם.
מצד שני, ברור לכל הורה שאינו מורה, שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. לשכירים במדינה יש 12-20 ימי חופשה בשנה, וזה כולל ימי חול המועד וערבי חג.
לעומת זאת התלמידים נמצאים בלי מסגרת כ-80 ימים בשנה, לא כולל שבתות ויו''ט. זה פער עצום ובלתי נתפס.
לכן, לפי תוכנית ''פשוט אני..'', המדינה צריכה להודיע את הדברים הבאים:
*החל משנת הלימודים תשצ''ב (עוד 5 שנים) החופש הגדול בבתי הספר יהיה בחודשים תמוז ואב.
מלבד זה, לא יהיו לימודים בערבי חג ובחול המועד.
כל יום אחר במהלך השנה - יום לימודים מלא ורגיל ללא תנאי וסייג.
*אדם שרוצה להיכנס להוראה עכשיו, יידע מראש שאלה התנאים. מי שלא מתאים לו, שלא יבוא. מי שמתאים לו - לא יוכל להגיד אחר כך ''הרעת תנאים''.
*כל מורה שהיום יש לו ותק של עד 5 שנים - יש לך 5 שנים להפנים את השינוי הזה. אם לא טוב לך, יש לך 5 שנים ללמוד מקצוע חלופי. אחרי פחות מ-5 שנות ותק ממילא עוד לא השתקעת בתפקיד ואתה יכול לעבור לכל תפקיד אחר שהמשק יכול להציע. אם בחרת להישאר, במשך 3 השנים הראשונות לאחר השינוי, תקבל פיצוי בדמות שכר כפול על כל יום עבודה שבעבר היה יום חופש. אחרי 3 שנים - זהו. אלה התנאים.
*כל מורה שהיום יש לו ותק של 6-15 שנים:
יש לך תקופה ארוכה של 8 שנים להחליט אם השינוי מתאים לך. בחמש השנים הראשונות אין כל שינוי, ובשלוש השנים הבאות תוכל לבחור אם ללמד בימים החדשים תמורת תשלום כפול, או להישאר בבית עם שכר רגיל. זאת תקופה עצומה בשביל להתרגל לשינויים ואף להיות מתוגמל עליהם.
מהשנה ה-9 - עבודה כרגיל.
*כל מורה עם ותק של 16 שנים ויותר:
יש לך תקופה ארוכה של 10 שנים להתרגל למצב החדש. למעשה בניכוי המורים עם הוותק הזה שבעוד 10 שנים כבר יהיו בפנסיה, אנחנו מדברים על שכבה יחסית מצומצמת של מורים.
במשך 5 שנים אין שום שינוי, ב-5 השנים הבאות תוכל לבחור אם להישאר בבית בשכר רגיל או לעבוד בשכר כפול.
אחרי 10 שנים תהיה לך בחירה נוספת: או להישאר בבית בשכר רגיל, או לעבוד בכל הימים החדשים עם תוספת של 25% לשכר על אותם הימים.
עובד שיבחר להישאר בבית עם שכר רגיל, לא יוכל ליהנות מהסכמי שכר חדשים או רפורמות חדשות שיהיו בין משרד האוצר לבין המורים, ולמעשה התנאים שלו יתקבעו למה שיהיה בעוד 5 שנים. הרי אי אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו, כלומר לבקש להישאר בבית כי ''אלה התנאים שסוכמו איתי לפני 20 שנה'', ומהצד השני לבקש תוספת שכר מכוח הסכמי שכר חדשים שלא היו לפני 20 שנה.
ההצעה שלי הוגנת כלפי המורים,
הוגנת כלפי ההורים,
התקציב שלה לא יותר יקר מאשר כל הקייטנות של החופש הגדול שהמדינה מממנת, וממילא התקציב מוגבל בזמן רק לשנים הראשונות ולאחר מכן התוכנית הזאת לא תעלה למדינה אפילו שקל אחד.
)