נשים בתשיעי-איך אתם מתכוננות???רק אמונה


וואי מרגשש!!! ש.א הלוי
א. בשעה טובה וביידים מלאות.
ב. להכין אוכל קפוא (במיוחד כזה שכייף לאכול- אם תרצי פירוט בכייף)
ג. לנקות מה שאפשר לפסח
ד. להכין את הבגדים לרך הנולד + טיטולים
ה. להכין קופסאת הנקה לילדה הגדולה יותר (עלה פה כמה פעמים עם רעיונות נהדרים למה לשים בפנים)
ו. להתכונן כזוג למה שהילדה הגדולה תעבור בהתחלה
ז. לנסות למצוא עזרה מראש בלקיחה של הילדה לגן וחזור ועזרה כללית בבית
ח. להכין את הגדולה ללידה ולא לשכוח שהיא בעצמה עדיין פעוטה וצריכה המון צומי. (גם מאבא וגם מאמא)
אה.התכוננות רצינית.מעולה!!תודהההההרק אמונה


אוכל להקפאה, ארוךךך.. (וקצת מבולגן..)ש.א הלוי
כלל ברזל- לא להקפיא תפו"א או בשר ועוף שהופשרו ולא עברו בישול!!!! (תפו"א יוצא גרוע בהקפאה, אם קצת במרק או בקציצות לא נורא, אבל כעצמו הוא מזעזע)

משהו כללי- להפשיר במקרר ערב לפני ולחמם בטוסטר אובן או בסיר כשרוצים לאכול, המיקרוגל נותן טעם לוואי ואיכשהו האוכל מרגיש טרי יותר כשהוא יוצא מטוסטר אובן


1. את מכינה דברים לאחרי הלידה - אז זה לא הולך בכלל להאכל אלא ישר להקפאה, אפשר להשאיר אוכל לאותו היום בלבד.
2. אפשר להקפיא חצי הכנה וזה ממש עוזר:
# שניצל עם ביצה ופירורים ואז רק להפשיר ולטגן/ לאפות (הבעל יכול לטגן, רק להגיד לו שישפיר לגמרי. מניסיון רע , וזה בתנאי שזה חזה עוף טרי שחתכת- שמת ביצה ופירורים ולמקפיא, ולא אחד שהופשר.)
# קציצות בשר/עוף- שוב. רק טרי., לעשות את העיסה, לסדר בקציצות, להקפיא אפשר בין 2 ניירות אפייה או משהו שיהיה קל להפריד, ואז בקופסא אטומה, ואז נשאר רק להפשיר ולשים ברוטב (30-40 דקות בישול)
או - להעביר את הקציצה טיגון קצר ולהקפיא ושוב- נשאר בישול יותר קצר ברוטב(10 דקות ופחות) או בלי בישול כלל
# להחזיק ירקות קפואים של סנספרוט (אפשר גם זול יותר.. טעים באותה מידה) ולהוסיף לארוחות אחרי הלידה, מחזק ומשדרג בקלות - אפשר להוסיף אותם ישר מהמקפיא כמעט לכל תבשיל או לבקפיץ גצת במחבת או במיקרוגל

3. מרקים - אם יש תפו"א, לטחון ולהקפיא - טעים גם בקיץ.
אפשר גם ללמד את הבעל- סה"כ לחתוך את הירקות ולשים עוף. לא יותר מזה.

4. פחמימות - אורז, עדשים- אפשר להקפיא.
זה הזמן ללמד את הבעל להכין פסטה/פתיתים/ קוסקוס משקית - ההוראות פשוטות וזה קל להכנה
פירה גם קל להכנה - בלי בצל מטוגן, רק תפו"א קלופים מבושלים במים ולמעוך עם המועך פירה

5. רטבים וסלטים - להכין רוטב פסטה/פיצה מרסק עגבניות שימורים ולהקפיא בקופסא של 500 גרם (יוצא בערך ½2 קופסאות של 500 מכל רסק..) משדרג בקלות כל ארוחה. (אני שמה כתיבול לעוף. כתיבול כמעט להכל..)
יש עוד רטבים אם רוצים - פסטו וכו' אני פחות משתמשת בהם...
# סלט מטבוחה
#סלט חצילים- לא נסיתי להקפיא, אמור להיות בסדר
#סלט פלפלים קלויים - כנ"ל
#בצל מטוגן - אפשר להקפיא בתבניות של קרח ולזרוק לכל מה שרוצים לבשל..
#עשבי תיבול - לקצוץ כשהם טריים ולהקפיא עם מים/שמן בתבניות של קרח, נשמר מעולה וזה כמו טרי, זורקים קפוא לתבשיל/סלט.

6. עוף/בשר/דגים - להכין ולהקפיא במנות של ארוחת צהריים + שוק או שתיים אקסטרא. (לא חייב)
#אפשר עוף עם שעועית /גזר / קישואים
#שניצלים - לחמם בטוסטר אובן
# קציצות טונה של ניקי- יש בהן תפו"א אבל הן עוברות מקפיא נהדר, אפשר לקנות קופסא של 900 גרם ולהכין את כל הכמות ולהקפיא. (יוצא מתכון כפול וזה מתחסל.) להכין אותן בתנור, ובלי רוטב, אח"כ אפשר להוסיף רוטב.
# עוף - תיבול כלשהו
# קציצות עוף/הודו/בקר- עם רוטב, מחולק למנות של צהריים.
#מוסקה - הרבה הכנה, עוברת מקפיא טוב יחסית.
#חזה עוף מטוגן עם המון בצל וקצת שום (כמו מוקפץ רק שונה)

ירקות:
קציצות ירק עוברות מקפיא נהדר והן אפויות
אחלה שידרוג לכל ארוחה.
פשטידות ירק כנ"ל
מאפינס ירקות - לניקי יש מתכונים מעולים ואפשר לשלוח עם הילד/ה לגן כארוחת בוקר.

שידרוגים ופינוקים:
לחם- יש לי מתכון פשוט וקל, מכינה מקילו בערך 10 לחמניות קטנות ואוכלת כל השבוע בא. בוקר.
מאפינס שוקולד - כשרוצים משהו מתוק (כמעט בכל מתכון אפשר להוריד את הסוכר בחצי וזה עדיין מתוק וטעים).
עוגת שמרים - להכניס לתנור ולאכול מיד כשיוצא חם. (לאפות בחצי תבנית אינגלייישקייק ואז זו כמות קטנה ונחמדה)
עוגות בחושות - כנ"ל
לחמניות ממלואות: בצק של החלות עם מילויים שונים: # בשר ובצל מטוגן
#בצל מטוגן
#טונה + רוטב אדום + זיתים(לא חייב)
#קוביות שוקולד
#חזה עוף מטוגן עם בצל

אני עושה את הבצק דק כך שזה יותר מילוי עטוף בבצק מאשר לחמניה ממש, ואפשר להפשיר ולקחת לנסיעות/ יציאות בחוץ שלא רוצים להתלכלך או שרוצים משהו קליל יותר לאכול..


אתן ממש לא חייבות להכין הכל אלו רק רעיונות כללים..
אני הייתי הולכת על הבשרי ועל האקסטרא ומבקשת מהבן זוג כל כמה ימים להכין תוספת (כמו אורז/מרק/ פסטה/ אחר..) בערב שיהיה להמשך השבוע.
כי עוגות וקציצות יותר מורכב מהשאר..

בהצלחה.
ת-ו-ד-הרק אמונה


תזכרו שאוטוטו פסח אז להכין כמות ולהקפיאאני84
בתקופה הזאת לא רלוונטי ככ למי שתלד עוד שבוע וחצי שבועיים...
פסח עוד חודשאנונימי (3)

וגם בערב פסח צריך לאכול.

אני תמיד מקפיאה לפני פסח אוכל מבושל

כדי שגם ממש בערב פסח יהיה מה לאכול.

אני מפשירה ומחממת במיקרוגל

ואת המיקרוגל מנקה ביום של בדיקת חמץ.

כשאין אוכל טוב אין כח לעבוד

כל הכבוד! יישר כח!אישה ואמא


תגובה יפה ושוביניסטית משו..אנונימי (5)
יותר כמו מודעת לעבודה שהן שאלו על אוכלש.א הלוי
כי הגבר לא מבשל אצלן בבית
אם היה מבשל- לא היו שואלות.
אני באה ממשפחה שהגברים הם המבשלים ובעלי לא
אז הוא לומד לאט לאט
וכיום הוא אחראי על חלק נכבד מהבישולים
וכן, בישול לא בא תוך רגע לכולם
זה עניין של לימוד ולכן אני ממליצה ללמד מעכשיו
כדי לא לחיות על חביתה ולחם כי מה שהבעל יודע להכין ולא רוצים ללמד אותו יותר.
אין בושה בלהגיד - אני מלמדת את בעלי לבשל כי הוא לא יודע
לא ראיתי שהיא שאלה על אוכל..אנונימי (5)
לפחות לא ספציפית.

פשוט ההתייחסות הזו שברור שיש ללמד את הבעל.. גם אני מלמדת את בעלי להכין כל מני דברים אבל אף פעם לא אסיק שבעלים אחרים בטוח לא יודעים.

לא נורא. לא קריטי.. לא נכנס לקטנות זה פשוט צרם לי קצת זה הכל..
תגובה מדהימה!אישה ואמא

ב"ה גם מתקרבת ללידה.

 

מעניין אותי מאד פירוט של אוכל, אם יש לך כח לשלוח

 

והכי הכי מלחיץ עכשיו- איך מתארגנים גם עם לידה וגם עם פסח???

ואני לא מתכוונת רק לניקיונות

פסח זה גם קניות... ביגוד, הנעלה, מוצרים לבית

ובעיקר- אוכל!!! לעמוד שעות בתור בסופר עם תינוק קטן???

איך עושים את זה????????

עונה לך ספציפית לגבי פסחש.א הלוי
בגדים- לא חייב הכל חדש. ואפשר לבקש מסבא/סבתא לקנות משהו לילדים הגדולים אם יש.
ולך- כיסוי ראש או תכשיט, משהו שאפשר לקנות עכשיו ולא להיות תלויים בבטן שתישאר/או שלא אחרי הלידה.

אוכל- לעשות רשימה מדויקת של מה אתם משתמשים בבית ולעשות הזמנה באינטרנט/טלפונית..
או שבעלך ילך לקניות, שלחי אותו מעכשיו לקניה השבועית יחד איתך שילמד לבחור ירקות ומוצרים.


היה פה עצה - לעשות מחברת לכל חג: לכתוב בה קניות, מתכונים, טיפים, איפב התארחנו וכו', וחוויות מהחג ולשמור משנה לשנה, כך אפשר להערך לחג מראש .
בפסח- אפשר לשמור קבלות משנים קודמות (זה הזמן להתחיל) ואז אפשר להערך כלכלית לקניות.. לפחות בערך..


מוסיפה לגבי פסח- אפשר לשמור דברים משנה לשנה
אצלי יש מלח במלחייה (יקר יותר אבל נשמר טוב משנה לשנה כבר 3 פסחים)
נייר אפייה- כנ"ל
לא עולה לי עוד... אבל מן הסתם יש..
תודה ענקיתאישה ואמא

ולגבי הרשימות- באמת אני מסכמת כל שנה בסוף החד מה בדיוק היה

כמה קניתי, מה נשאר ומה היה חסר. שומרת קבלות כדי לדעת כמה עלה וכו'

וכבר יש לי רשימה מוכנה משנה שעברה מה צריך לקנות

 

ספציפית אצלי, בעלי מתחרפן מהקניות האלו אז זה תפקיד שלי. לי זה לא מפריע בכלל.

השנה, את צודקת, הוא יצטרך לעשות את זה ככל הנראה.

 

עדיין יש דברים שרק את יכולה לעשות.

רוב הביגוד כן צריך חדש כי זה חילופי עונות

אפילו אם זה רק ביגוד לחג, זה עדיין התרוצצות בחנויות

 

בקיצור, מלחיץ.

אבל מי שנתן את הברכה הזאת של עוד תינוק דווקא בערב פסח

בטוח ייתן גם את הכח להתמודד עם הכל.

תזמיני עכשיו באינטרנטאמאשוני

מאיבי, נקסט וכד', יחסוך התרוצצויות וגם יותר זול,

יש בגדים מאוד יפים, מבחינת איכות לא רואה הבדל, גם בארץ הבגדים לא הכי איכותיים ובכל מקרה 

זה לא השקעה לטווח ארוך כי הילדים גדלים.

^^^^נקסט! וגם בקניון כבר יש בגדי אביבירושלמית טרייה
ממש לא כדאי לחכות לרגע האחרון, וזה גם בלי לידה באופק..
בנקסט כבר נגמרות המידות בחלק מהבגדים וכבר יש סיבוב שני של סחורה.
זה כל כך חוסך זמן והתרוצצות וכסף.
וזה כיף
איך.... מכינים את הילדים לאושר שבדרך...אנונימי (2)
סגרתי עם מנקה שתנקה את הבית לפסח ... לא מסוגלת לעמוד גם בזה...
בישולים.... לא בלחץ... לא אוהבת להקפיא.... קונים כמה ימים עושים משהו בקטנה ואחרי פסח בעזה הכוחות יחזרו....
גם התכוננות נפשית ורגשית כן?רק אמונה


איפה באמת שמים את הילדים?חוץ מהמשפחה?רק אמונה


שכנים? לדאוג מראש לבייביסיטר?אישה ואמא

אצלי זה ממש בעיה כי בעלי עובד גם בחופשת פסח

ואני מתה מפחד שאני אלד אז

ואז מה עושים עם הילדים יום שלם?????????

אל תעשי את זה!אמאשוני

אני הייתי ככה לפני 3 שנים ואמרתי נסתדר, זה לא שהייתה לי ברירה,

השתחררתי מבית חולים במוצ"ש כשבדיקת חמץ הייתה ביום ראשון,

בעלי עבד בראשון, שני (ערב חג) וחוה"מ, אמנם הייתי אצל אמא שלי אבל לא הייתה לי עזרה (בכל זאת ערב בדקית חמץ..)

הבן שלי היה בחופש מהגן אז-

היה סיוט ברמות!

הוא התחרפן מהשינוי והיה לי קשה בטירוף לרצות אותו ופשוט לא עמדתי בזה, קרסתי..

ביום רביעי (יום ראשון של חוה"מ) הוא התחיל להקיא (בדוק פסיכולוגי)

במקום לנוח שבוע אחרי לידה התחלתי לעשות כביסות אצל אמא שלי כי ההורים שלי רצו לבלות קצת אחרי כל הטרחה לחג...

 

בקיצור, לא יודעת איפה את מתכוונת להיות אבל אין מצב שבשבוע הראשון אחרי לידה את עם ילדים ללא מסגרת יום שלם לבד!! זה פשוט לא אפשרי!

תבררי על קייטנות, או קייטנה פרטי רק לילדים שלך שיקחו אותם החוצה, (בחורה שרוצה להרוויח כמה גרושים)

או שבעלך ייקח חופש (אפשר גם חופשת מחלה)

או שתצאי פתרון אחר,

אבל אל תעשי את זה, יולדת צריכה לנוח!

 

בהצלחה רבה!

ילד חולה אחרי לידה זה כבר בנוהל אצליאנונימי (4)
בכל לידה האח שמעל התינוק פיתח מחלה כלשהי בשבוע שאחרי הלידה.
ומעכשיו אהיה אנונימית ב ...קודם שכחתי למספראנונימי (4)
שכניםש.א הלוי
מוצאים קייטנה לחופשת פסח אין אין מסגרת בשבוע שלפני
מבקשים עזרה, זה קשה ולא קל אבל אנשים ישמחו לעזור
כמובן- לתת אופציה לסרב ולנסות לראות בין השורות אם אנשים עושים זאת מכל הלב או רק כי לא נעים להם לסרב

משפחה
שבן הזוג ייקח כמה ימי חופש/מחלה
בייביסיטר בתשלום איתך בבית שתתן לרך הנולד בקבוק, תעסיק את הגדולה ותוכלי לישון קצת..
תודה. התכוונתי בלידה.אם באמצע הלילה?אנחנו חדשים קצתרק אמונה


המממ מישהו מהמשפחה שתוכלו להזעיק?ש.א הלוי
אחות/בת דודה שיהיו איתכם בימים שאת אמורה ללדת?

או ללכת לבד לבי"ח.. (אם יש דולה שתפגוש אותך בבי"ח או מישהו שילווה אותך משערת שזה יהיה יותר קל..)
רעיון לא חשבתי.רק אמונה

מפחדת להשאיר אותה וללכת אל הלא נודע.זה הפחד פה

עצוב

לכן כדאי לעשות לה הכנה כלשהיש.א הלוי
היא בטח שמה לב לבטן ולהריון
לספר לה במילים שלה.
זה לא קל בגיל הזה כי הם עוד קטנים..

בלי יותר מידי תיאורים גרפים, אבל כן תיאור כלשהו כי פגשתי ילד שחשב שהבטן של אמא שלו הולכת להתפוצץ בלידה וחשש לביטוחנה ושהיא לא תחזור.

לתת לה בובה שהיא תטפל בה כמו שאמא מטפלת בתינוק הקטן
לתת לה להרגיש בעיטות וכו'.
להתכונן לתקופה לא קלה אחרי הלידה.
אההרק אמונה

עושים את זה

השורה האחרונה-איך?

אין לי מושג.. אולי..ש.א הלוי
לדבר עם אימהות לילדים צפופים
לרשום טיפים שעזרו להם

לרשום לך איפשהו בגדול בבית משפטים מחזקים ולהאזר בהמון סבלנות
למצוא חברה שתחזק אותך בתקופה הזו שתתן לך לפרוק ותזכיר לך שאת אישה ואמא נהדרת ושיש לך את הכוחות.

ולהתפלל! המון תפילות מעכשיו.

שבעז"ה התקופה תעבור בקלות ומהר ובלי שתרגישי הם יהיו החברים הכי טובים שיש.


אגב, אם מתוכננת ברית הייתי מתארגנת מראש לפחות בראש/רשימה ומבררת כבר מוהל ומקום וסעודת מצווה וכו'.
רק בכללי. לא לסגור דברים כי אם תלדי בשבת זה אחרת לגמרי.
המעצבן הוא ש(ופונה גם לחכמת הנשים כאן שילדו צפוף)רק אמונה

רואים שאני לחוצה אז רובם אומרים לי זה הכי טוב צפוף

היא כבר גדולה

יהיה בסדר

קצת קשה ועובר

אף אחד לא מציע טיפים או עזרה.

 

והכי הכי מעצבן-שרוב רוב האנשים שאני מכירה-

לא ילדו כזה צפוף-היה להם מינימום ילד בן שנתיים ואז ילדו.

רק אני ככה?

הרגשה דפוקה

לא להשוות את עצמך לאף אחד/ אחתאמא ל6 מקסימים
צרם לי מאוד המשפט שכתבת: "רק אני ככה? הרגשה דפוקה"
רק את חיה את החיים שלך. זה נכון לכל דבר בחיים בכלל, ובפרט למשפחה, לבעל, לילדים וכו' .
אל תסתכלי אף פעם על מה אחרים עשו, מה יש להם וכו' ... כל אחד חי את חייו כפי שהוא רוצה, או כפי שה' סידר לו, לפי היכולות שלו, לפי הכוחות שלו וכו'.
בקשר לטיפים: אני חושבת שאת תגלי עם הזמן מה טוב לעשות מתי ואיך
זה צורם גם לירק אמונה

אבל באמת זה שפוי 2 תינוקות ביחד?

פלוס בעל שגם צריך אותי

איך עושים את זה?

משום מה מה שכל הזמן בראש שלי זה איך מסתדרים?אני הולכת להיות כלואה בבית?

דבר ראשון: כן! זה שפוי לגמרי! !אמא ל6 מקסימים
זה מה שהקב"ה סידר לך. ויש לך כוחות להתמודד עם זה!!
וכן, בהתחלה כששניהם קטנים זה קשה, ואת פחות חופשיה לצאת ולבוא מתי שבא לך. אבל זו תקופה זמנית, נכון- היא קצת ארוכה, אבל היא עדיין זמנית. אצלי פתאום בשנה שנתיים האחרונות הגדולים שלי נהיו מספיק גדולים כדי לעזור לי, לקחת אחריות כשאני לא בבית, וכו' ואני פתאום מרגישה הרבה יותר משוחררת, יכולה לצאת בערב גם אם בעלי עוד לא חזר וכד' . אני אומרת לכל אלה שבמצב שלך, עם ילדים קטנים: נכון זה קשה, וגם לי היה, אבל זה עובר, והזמן עובר מהר. ...
אז יהיה בית קצת מבולגן בתקופה הקרובה (זה יכול להיות שבועות, חודשים או שנים, כל אחת וההגדרות שלה) ותפסידי כמה אירועים חשובים (חתונות של בני דודים וכד' ) ועוד כמה "מחירים" קטנים וגדולים שכל אחת מאיתנו משלמת, אבל יהיו לך ילדים בריאים ושמחים, ומשפחה טובה, וזה העיקר בתקופה זו של החיים. אם אנחנו פטורות מכל המצוות עשה שהגברים לא פטורים מהן, סימן שאנחנו באמת עושות כרגע את הדבר הכי חשוב שיכול להיות. אז ניקח לעצמינו פטור מעוד כמה דברים בשביל הילדים והבית.
את שואלת אם תהיי כלואה בבית, אז את תהיי כנראה פחות ניידת, אבל יש פתרונות, כמו עגלת תאומים/ אחים, טרמפיסט, מנשא.
תמצאי לך את הפתרון שמתאים לך.
אני לא אומרת להפסיק לחיות, אבל להבין שעכשיו זה העיקר של החיים שלי, ובעז"ה הילדים יגדלו ויהיו פחות תלויים בי, ואז אוכל להיות יותר חופשיה לעשות עוד דברים...
החכמתני.יש לך צפופים?רק אמונה


אענה לך בפרטיאמא ל6 מקסימים
לא רוצה שיזהו אותי
בת כמה הבכורה?אין מקום לשאלה
מעניין אותי... כי אני עכשיו בשישי ואז אחד הגדולה תהיה בת שנה ו8..
לא רואה אותה מבינה ומבינה לפני.
אני בונה על זה שהיא תבוא לבקר הרבה בביח. או שהשתחרר מוקדם כדי שלגדולה תהיה אמא..
בחודש האחרון לדעתי כדאי לדבראנונימי (4)
אפשר לספר סיפורים על אח קטן
הם מבינים מעט אבל לדעתי גם בגיל גדול יותר ההבנה היא חלקית.
כי השינוי והטלטלה בחיים משמעותי.

וגם אם ההבנה חלקית כדאי להסביר ולספר.
להבדיל-כמו שלפני חתונה מסבירים על זוגיות .. אז עד שאתה לא שם א"א להבין באמת אבל כדאי להתכונן בכ"ז.

עוד נקודה שלדעתי להסביר זה גם סוג של לכבד את הילד ואת המקום שלו מחד ולשתף אותו בהתרגשות מאידך.
אצלנו בהריונות יש שיח תמידי על התינוקי בבטן

וילדתי פעמיים ברווח של שנה ושמונה. (ועוד רווחים קרובים )
אני אנונימית (ב )אנונימי (4)
מענייןאין מקום לשאלה
כנראה הילדים שלך ממש מפותחים.. היא עוד תינוקת שלא מדברת וההבנה מאוד פשווטה.
אני יכולה לספר לה כמו שאני מספרת לה שמנקים לפסח ויבואו אלינו אורחים.. זה סתם דיבורים, היא לא מבינה מזה כלום.
היא ממש עוד תינוקת קטנה.
והיא משחקת עם בובה?אנונימי (4)
עם עגלה?
עוד לא ממש..אין מקום לשאלה
יש לה בובה מידי פעם לוקחת אותה שמה בעגלה..
אבל אני חא רואה שהיא "מדברת אליה" או מתנהגת אליה כמו תינוקת..
בעייתי? מצופה מגיל כזה?
לא בעייתי בכללאנונימי (4)אחרונה
שאלתי כי אם כן נראה לי יותר קל להסביר ולהדגים.

גם מאוד יכול להיות שעד הלידה היא כן תתעניין יותר. הם עושים קפיצות מאוד משמעותיות בגילאים הלחו
בת שנהב וחצירק אמונה


איך הכנתי? (ב )אנונימי (4)
אז קודם כל לספר שהתינוקי גדל וגדל בבטן ויום אחד כבר לא יהיה לו מקום אז הוא "יעשה לאמא תוק תוק תוק מבפנים" ואמא תשמע את הדפיקות ותתן/תעזור לו לצאת.

לגבי הצפופים- יש לי רווחים של שנה ושמונה (שנייים ) שנה ועשר ושנתיים.
שנתיים זה הרווח הכי גדול שלי והוא הגיע בילד החמישי. האחרון נולד כשהגדול היה בן 7 וחודשיים.
איך מגדלים צפופים? נושמים נשימה עמוקה. מוצאים פתרונות נקודתיים לקשיים. נותנים זמן להתרגל למציאות חדשה. נהנים מהם - זה נותן כוח.

בחודשים הראשונים אני הרבה אומרת לאחים -תראה איך תינוקי אוהב אותך. הוא מחייך אליך. רוצה שתלטף אותו וכו וכדו. אפשר לשתף אותם בטיפול בקטן.

ולהזכר מדי פעם שאנחנו מגדלות את בניו של הקב"ה. שזכינו להיות צינור לשפע הזה ושה' אוהב אותנו ומאמין בנו שהצליח הזה.
אני לא מתחברת לזה....אנונימי (2)
ה מזמן לנו הרבה דברים. ואז... אין השתדלות... אני יבע באדום ויגיד ה יעשה מה שטוב לי. יקרה מה שטוב לי...
לא לכל אחת מתאים לגדל ילדים צפופים... הפותחת צריכה לחשוב עם בעלה על יתרונות וחסרונות ולהחליט עם דעת רב מה נכון לעשות.
האם מתאים להרות שהתינוק בן 4 חודשים... יונק... תלותי ככ באמא....
שהגוך עוד לא התחזק וחא התאושש מהלידה הנוכחית??
לעומת זאת.... משפחה גדולה זה מהנה וכיף...
לגדל אותם ביחד יש כאלה שנהנות מזה...

אני בעד ילודה ובעד משפחה גדולה אהל שיש להורים כח לגדל ולתת...
אני כותבת האחת שעזרה ועוזאת המון לחברה שחשבה כך וילדה 4 צפופים... והגיע לכריסה משמעותית....
את בטוחה שאת בשרשור הנכון?ש.א הלוי
רק אמונה כבר בחודש 9... מניעה היא לא כ"כ אפשרות כרגע
יקרה שלי (ב )אנונימי (4)
לא ביקשתי שתגדלי ילדים צפופים.
זה מה שמתאים ונכון לי.
לא מתאים לך-ב"ה שחלק מחכמתו לבנ"א ויש אפשרויות מניעה.
ההחלטה אם כן או לא ללדת ילדים צפופים (עד כמה שזה בידים שלנו, ויעידו "ילדי הנרות") צריכה לבוא משיקול דעת אישי וזוגי, ולחשב מסלול כל פעם מחדש בהתאם ליכולות.
ורק אמונה ביקשה עיצה לגידול שלהם. .אז נתתי מעט... לא אמרתי שכולם צריכות ללדת כמוני.
בהצלחה לך
וואו איך את מעודדת, זה לא המקום!ניקיתוש
נכון שהגבת למישהי אחרת, אבל יש פה פותחת שירשור שחוששת ושואלת ורוצה להיבנות ולא להישבר.
ורק אמונה, אני מאחלת לך הרבה אושר.
נכון זה לא קל אבל זאת תקופה,
ועכשיו לפני הלידה הכל מעורפל ומלחיץ וכל המחשבות עולות.
אז תחשבי טוב והרבה כחות.
זה קצת תלוי בהסתכלותאישה ואמא

מבחינתי ילדים זה אושר

לא קל, אבל זכות גדולה.

 

מי שאצלה ילדים זה עול- באמת עדיף שתמנע עד שיהיה לה כח לעול הזה.

 

ולגבי רק אמונה- 

לא מכחישה שיהיה קשה בהתחלה

אבל תזכרי שזו תקופה מאד מאד זמנית

ותנסי לקבל עזרה מכל מי שאת רק יכולה

אבל בסופו של דבר את תראי כמה שזה שווה

וכמה שזה טוב.

זה תלוי בהמון פרמטריםפלא ההורות
איפה אתם גרים ביחס להורים/ אחים נשואים, האם הם ניידים? האם זה מתאים בכוחות ובאופי להזעיק אותם באמצע הלילה? / האם הם איכשהו בדרך לבית חולים או בית חולים בחצי הדרך אליהם ואז אפשר לקחת את הילדה אליהם או שהם יפגשו אתכם באמצע הדרך ויקחו אותה??
האם אתם גרים בתוך קהילה ששייך לבקש עזרה?? האם יש חברים שאפשר לתאם איתם מראש שיהיו זמינים ויהיה אפשר להעזר בהם בעת הצורך? בחורה שמוכנה לעשות את זה בתשלום כמו בייביסיטר (הזעקה באמצע הלילה)...
ועוד כיד הדמיון.. תחשבו על כל האופציות הכי אפשריות ועד הכי דחוקןת שקיימות לכם, ותנסו למפות מה הכי מתאים לכם..
ובנוסף- אפשר להתפלל גם על זה!! אני ממש התפללתי שהלידה תתחיל לא באמצע הלילה, וב״ה השם סייע בידינו גם בזאת פעמיים.
בהצלחה!!
ככהרק אמונה

אין לנו רכב ויש לנו גיסה בחורה שאולי תזרום.

לא גרים בקהילה אבל שכונה נחמדה.

חדשים בבנין

יש שכנים חברים קרובים ממול 

יש אנשים קרובים בעיר סמוכה.

לא נעים לי מאף אחד-זה הבת שלי מרגיש לי לזרוק אותה 

אני הזויה אבל קשה כ"כ סתם ככה כשלא אני מטפלת בה

וככה להיעלם לכזה הרבה זמן בלי להיות שם

קשה.

תודה על התגובה

 

לא הזויה. מחשבה לגמרי לגיטימית.ש.א הלוי
אבל כשאין ברירה אין ברירה..
אא"כ את מרגישה שתוכלי להיות את לבד בבי"ח בלי בעלך והוא יהיה עם הילדה..

המון בהצלחה
החלטות לא קלות לפנייך
ואל תשכחיש.א הלוי
את לא לבד
יש לך בן זוג שהוא גם שותף בבית ובגידול הילדים
וממנו בטח שמותר לבקש יותר השקעה אחרי הלידה ושיתמוך בך וייתן לך כתף.

ותפילות..


אגב, רוב הנשים פשוט לא זוכרות במדויק עד כמה קשה היה להן
הן פשוט השתדלו לעבור את התקופה הזו איכשהו בחצי שינה חצי ערות (אני משערת)
את זוכרת את הלילות חסרי השינה של הילדה הגדולה בהתחלה? את זוכרת את הכאב של הלידה במדויק?
אני אישית לא כ"כ..
המוח שלנו מדחיק את זה ומרגיש כאילו כל הזמן הם ישנו לילה יחסית רציף..
וכבר לא זוכרים את הצירים ואת העייפות האינסופית שנראית שלעולם לא נישן עוד..
וב"ה הם גדלים
והולכים
והופכים לא/נשים של ממש.
והעיקר- הבריאות
מותר שיהיה בית מבולגן ולאכול בחד"פ ולייבש במייבש
ולקנות שניצל של מאמא עוף + אילתור כלשהו..
אין מילים על תוספת ההרגעהרק אמונה


בעלי רוצה רעיונות- אלו משחקים יוכל להביא לילדה-רק אמונה

לשחק בהם ושיעסיקו אותה בתקופה זו, [שתוכל גם לשחק ולהעסיק עצמה

 

לבד...]

 

מה נראה לכם? קפלה- או דברים אחרים עם הרבה חלקים?

 

או רעיונות אחרים?

 

היא בת שנה וחצי.

בגיל הזה הם לא תמיד מעסיקים את עצמםש.א הלוי
שלי מעסיק את עצמו כשאנחנו באזור (לא חייב איתו, אבל באזור,, מספיק שאשב לידו)
ולא כל היום,, לפעמים הוא רוצה שנשחק איתו..

מה שהוא אוהב אצלנו:
לגו
כדורים של ברכת כדורים וכדורים רגילים
לוח מחיק (שמנו מגנט חזק ושמנו על הדלת והוא מצייר ומוחק עליו, במקס סטוק זה זול יחסית)
בובות
מכוניות
פאזלים של עץ כזה (שצריך להתאים צורה למקום- פירות, צורות, חיות וכו')
ספרים - מבד/קשיח
צינורות
קופסא מלאה בדברים שלא עובדים: מקלדת, פלאפון, טלפון ישן עם כפתורים, חוטים, כבלים, קופסאות שונות, כפות עץ, וכו'
כלי עבודה/מטבח מפלסטיק
להדביק מדבקות
לצבוע בטושים/צבעים
בלונים
צעצועים מנגנים או מאירים או גם וגם
קוביות
מגדל טבעות
כיסא פלסטיק של כתר שהוא גורר לכאן ולשם ומטפס עליו
קופסאות קרטון מהמעבר דירה- עשה לו שם בית, ואוהב לשבת בהן ולשחק איתן
בועות סבון
קופסאות תמ"ל עם חורי השחלה
חזורים גדולים להשחיל בחוט/מקל
לרקוד ולשיר

קפלה היא בעיקר תשפוך בהתחלה אבל אפשר לתת והיא לאט לאט תלמד..


לצאת לגן משחקים או לעצור שם בדרך מהגן, לקחת איתכם אוכל ואפשר לתת לה שם ארוחת ערב ואז בבית זה רק מקלחת ולישון.
באמבטיה אפשר לתת משחקי אמבטיה אם רוצים..

לא את כל המשחקים להוציא כל יום.
אצלנו כל יום זה 2-3 משחקים. (מהבוקר עד שהולך לישון)
תודה על הפירוטרק אמונה

הוא באמת עושה הכל?

השחלה?צינורות?

יאפ..ש.א הלוי
בעיקר שופך ואז אוסף מחדש ושוב שופך
אבל גם משחק בהם..
מוסיפהיראת גאולה
בובות, עגלה
בובות קטנות "אנשים" כאלה
בימבה
יישר כחרק אמונה


זה ממש נכון. באמת פשוט לא זוכרים את הקושי.מתואמת

במיוחד כשבאים אח"כ קשיים אחרים, שמאזנים את הכול...

(אצלנו זה זוג תאומים אחרי שני הילדים ה"צפופים").

אני מרגישה בדיוק כמוךירושלמית טרייה
בכלל לא בהריון והבת כבר בת שנתיים ועדיין כשאני כן חושבת על עוד הריון ולידה אני ממש ממש לא יודעת מה עושים כשאני בבית חולים או החלמה. ולגמרי מרגיש כמו לזרוק..
הלוואי והסבא והסבתא היו בכושר לשמור עליה כי אז לא הייתי מרגישה כך, אבל הם מבוגרים מדי ולא בריאים לצערי הרב.
זה נכון שיש בעל אבל בבית החולים אין מצב לבוא בלעדיו. בכל מקרה אסור לבוא לבד, אבל אני גם לא מדמיינת לידה בלעדיו.
וגם כשהוא כבר לא צריך להיות בבית החולים, גם הוא צריך להתאושש קצת ואחר כך הוא צריך ללכת לעבודה במינון כלשהוא..
סתם שאלה: מה זאת אומרת "אסור לבוא לבד (ללידה)"?מתואמת

לא כדאי ולא מומלץ, או שמבחינת מדיניות בית החולים אסור לאישה להגיע ללדת בלי מלווה?

התכוונתי לא כדאי ולא מומלץ, לא יודעת לגבי מדיניותירושלמית טרייה
זה גם אחד מהפחדים שליאנונימי (6)
אין לי מלווה חוץ מבעלי
ופתרון לילד.. לא יודעת..
נראה כשנגיע לשם.
בנתיים מתפללים..
בלידה אחת (ב )אנונימי (4)
שכנה באה לישון אצלי (אמא לילדים ).
ובבוקר היא חקחה את הילדה לבית שלהם.
בעלי אסף אותה משם בבוקר.

בהריון שלה -התחלנו ואני באתי לישון אצלה.

בלידה אחרת גרנו ליד ישיבה וביקשנו מאחד הבחורים לבוא לשמור על הילדים (בתשלום ).
תודה לך אנונימיתרק אמונה


תודה ירושלמיתרק אמונה

ממש ממש עזרת

נשיקה

הקפאתי אוכל אבל ממש בקטנהשמש צהובה
ובע"ה בסמוך לפסח אולי נזמין כמות קטנה של קטריינג הבית בעיקרון מסודר ונקי פשוט צריך לדאוג שישאר כך.. למרות שאנחנו בפסח אצל ההורים שלי..
התאריך עוד שבועיים בע"ה!!!
שאלה טובה!מטילדה
לידה ראשונה אז אין לי מושג...
אפילו תיק ללידה עוד לא ממש הכנתי..
פשוט מחכה שכבר יגיע
עוד שבוע וחצי תל"מ
ועוד משהו שלא ראיתי אם כתבואנונימי (6)
את תמיד יכולה לפרוק ולהתייעץ פה..
יש פה נשים נהדרות!!
עוד שאלה-הכנת הפירנאוםרק אמונה

איך אתם מתכוננות אם בכלל?

מישהי שמעה על קרם של "וולדה"-הוא טוב?

שמן שקדים?

שמן שקדיםאנונימי (6)
אבל אין הוכחה חד משמעית שזה עוזר
למרות שהבנתי מהמיילדת שזה מקטין סיכוי לקרעים וחתכים משמעותית
התכוננות- לקחתי כוס חרסינהרק אמונה

שכתוב עליה הבוקר הולך להתחיל מוקדם יותר...

עם תמונות של תינוקות ניו בורן(קיבלתי באירוע להריוניות)

הכנסתי בזה את המברשות שיניים

ואני רואה את זה בוקר וערב  וככה מתכוננת 

אולי אעלה תמונה.

זה ממש מתוק

 

 

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך