וגם על נשים ששותות בפורים.
ואם מגעיל ואם טוב ואם בכלל מותר.
פעם שמעתי שהרעיון העמוק של פורים הוא להניח את השכל בצד.
בחיים האלו שלנו יש הרבה יותר מדי צריך ומותר ונכון ואסור.
יש יותר מדי יראה, יותר מדי חיבור לרובד חיצוני של עבודת השם
לרובד של התוצאות.
פורים הוא חג של רובד פנימי. פורים הוא חג של לב.
חג בו אנחנו לומדים להרגיש
להרגיש את האהבה העצומה של הקב"ה אלינו, את הקירבה המדהימה שלו
חג בו אנחנו מצליחים לראות אותו בתוך הכאילו שגרה
בתוך ההסתר של המגילה הוא קיים, בתוך ההסתר של חיינו.
פורים הוא חג בו אנחנו רוצים להבין כי כן
למרות שבשכל רע הוא רע וטוב הוא טוב,
במציאות הפנימית של הדברים רע יכול להיות טוב וטוב יכול להיות רע.
המן יכול להיות ברוך, אם המציאות שלו מקרבת אותנו לקדוש ברוך הוא.
אם הצרות גורמות לנו לקרוא אל אבא ולהצליח למצוא אותו בתוכנו,
אז כן, רע הוא טוב.
וטוב הוא רע, ומרדכי הוא ארור, אם זה מצליח להשכיח מאיתנו את היד האוהבת.
וזה בעצם היין
היין הוא קולפן מסיכות מקצועי
היין גורם לאנשים להתחבר סוף סוף פנימה
אל הרגשות החבויים בתוכם.
ולכן נשים פחות זקוקות ליין
כי אנחנו, יש לנו איזו מתנה מופלאה, איזו יכולת שלא ניתנה לגברים.
היכולת להתחבר הרבה יותר בקלות ובטבעיות פנימה.
(פעם אמר לי איזה מישהו שהכרתי, שהוא חושב שהם הגברים קצת אוטיסטים ביחס לנשים.
מרגישים לא פחות, אבל אין להם את הכלים להביע את הרגשות שלהם או להיות מחוברים אליהם.)
תראי אותנו. לא זקוקות ליין כדי לבכות.
אז אפשר לשתות יין. זה לא אסור ולא רע.
אבל אם אפשר לעשות את העבודה של פורים מתוך מצב של מודעות, מה טוב מזה.
אם מצליחים להתחבר פנימה, לדבר עם השם על מה שחשוב באמת, להרגיש אותו ככה קרוב שאין יותר מזה
אז לא צריך יין בכלל. כי יין הוא לא הנושא.
אנחנו בעצמנו, זה הנושא.
האם אנחנו יודעות להתמקד פנימה ולא רק לשוטט החוצה
להתמקד פנימה ולמצוא שם את האור של השם יתברך
ממלא כל סדק באהבה עצומה.
האם אני בפנים יודעת שרק הקדוש ברוך הוא זה טוב?
שאני טובה, שמה שקורה זה טוב, שבסוף יהיה טוב?
השבוע אמרה לי מישהי חכמה, שבסוף הטוב ינצח.
אמרתי לה, "שטויות, תמיד אומרים לי, יהיה בסדר, אל תדאגי יהיה בסדר. זו אמירה מטופשת שלא עומדת במבחן הזמן"
היא צחקה.
"זה שונה לגמרי, מה זה בסדר ומה זה יהיה.
עכשיו בסדר.
כי הטוב הוא הקב"ה, הטוב כי לא כלו רחמיך.
ומה נראה לך, שמי ינצח בסוף, בכל המשחק הזה - למי יש הכי הרבה כח? לכוחות הרעים ומקטינים והאפלים, או לו?"
"לו", אמרתי לה. "רק לו".
"אז נו", היא אמרה לי, "הטוב ינצח!"
שתקתי. מה יש לומר מול אמת טהורה אם לא לשתוק.
אז תדעו לכם.
הטוב מנצח. בכל רגע ורגע מנצח.
הנה פורים בא, תביטו עמוק פנימה ותרגישו איזה יופי, איזה אור
הטוב מנצח.
