לכל הנוהגים לעלות להר קודשנו * ביום ירושלים כולנו עולים
המטרה היא לפוצץ את ההר (לפוצץ זה לא מילה מתאימה )באנשים
בדרישה לפתוח את ההר כל היום ליהודים .
להפיץ להפיץ להפיץ
יטהרו ובאו ביראה
*אשמח אם לא ינצלש"ו את השרשור לדיון
לכל הנוהגים לעלות להר קודשנו * ביום ירושלים כולנו עולים
המטרה היא לפוצץ את ההר (לפוצץ זה לא מילה מתאימה )באנשים
בדרישה לפתוח את ההר כל היום ליהודים .
להפיץ להפיץ להפיץ
יטהרו ובאו ביראה
*אשמח אם לא ינצלש"ו את השרשור לדיון
כפרעליךך ממתי את עולה להר הבית??
הצעדה ביום העצמאות עם @נערת גבעות כנראה ממש השפיעה עליך![]()
![]()
אני עדיין מסכימה לדבר איתך
קשה אומנם אבל נתמודד![]()
אני משתדלת לעלות..
וכן היא השפיעה..![]()
צדיקההה כפרהעלייך
![]()
לא כתבת את זה טוב
שייך @להר ה
@Slow motion
@המתיקות שבשכחה
@מאיר.
@קאובוי
@מרדכי @הדובדבן שבקצפת @מוריה2 @קול דממה @מוריה2 @אחד אחד @ניגונא @בוערתלארץישראל @תורה מעל הכל! @שרשור היכרות @שונאת ערבים @דרשתי קרבתיך.. @כהנא צדק! @יהדות=דרך חיים @ארץ ישראל!! @תהילה רבקה @יהודי שמח מאוד @נערת גבעות @הדסי שושה @נקמה!! @אחת מהעם הנבחר @נחמיה17 @ירא ורך לבב @ג.פ @עלה למעלה @כבשה @גיבעוננח @אלעזר נאור123 @האש שלי @מתיישב בנשמה @ה' הוא ה-מלך! @אנונימית__ @הכל זה לטובה
@די"מ @הדובדבן שבקצפת @ירא ורך לבב @גאהלהיותיהודיה@סתם אחת @ד
נקי כפים ובר לבב וכו
תכל'ס שיכנע אותי..
לא יפריעוהו.
ודיבור עם האישה כמו שאתה מציג הוא דיבור העלול לגרום לבלבול נפשי.
אמנם, גם בתוך ההלכה יש להזהר אבל העקבות שם הם מינוריות יותר על פני שיחה עם האישה.
נכון, בישיבות נוהגים שלא לומדים מסכת נידה לפני איזור הנישואין (אני מבקש מכל מי שכן לומד ומרגיש קול עם זה שלא יקפוץ ויגיד "כן לומדים" שאויל מחריש חכם יחשב...)
אבל מנהגים שנהגו שרוקות לא טובלות- לא נראה לי כ"כ חיישינן בדברי תורה שאינם מקבלים טומאה....
בס"ד
הפעם אני אפילו יכולה להסביר למה אני לא ממשיכה את הדיון המטומטם הזה-
כי אתה אדוני, לא באת לשמוע ולי זה נמאס.
לקחתי רשימות תיוגים והדבקתי
פוסעת
פוסעת
תהילה רבקה

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול