השיער שלה פזור, שחור,
מכסה את הפנים.
היא לא דואגת מכלום,
בטח שלא מבנים.
אתה עזבת אותה,
לבד לבד.
השיער שלה פזור שחור,
וריק לה בפנים.
לא השארת מכתב,
או מילה,
או משהו לתפוס בו.
לא אמרת תודה,
או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שהשיר
ייגע בך אי פעם.
הגב שלה שוכב, כפוף,
השיער עוד שחור.
הלכת בלי לומר מילה,
לא נתת לה לבחור.
אתה עזבת אותה,
לבד לבד,
אתה זרקת אותה,
לאיזשהו חור.
לא השארת מכתב,
או מילה,
או משהו לתפוס בו.
לא אמרת תודה,
או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שאני
אכתוב לך אי פעם.
ואימא שלי בוכה,
על משהו שכבר אין פה.
לא אמרת תודה או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שאני
אזרוק אותך אי פעם.
אז אל תטלפן, ואל תכתוב,
אל תזרוק מילה.
כי כל מה שכן, כל מה שלא-
אני כבר לא ילדה.
ואם אתה נטשת
את מי
שאהבה אותך בעוצמות של אש,
אז אתה
ואני
ואתה
ואני
כבר לא.
