הרגשתי שמה שאני צריכה לעשות זה קודם כל חיבוק
להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך
להגיד לך כמה את חשובה לי.
רציתי לחבק אותך חזק חזק!
להגיד לך שאת גיבורה! שאת יכולה לעבור הכל!
להגיד לך שאת לא אשמה! בכלום!
ואת מה שהיה.. אפשר לנסות לתקן

אבל לא יכלתי
כי לפני זה
רק כה דקות לפני
אמרתי לך את מה שאמרתי
דיברתי אליך לא כמו שהייתי צריכה
הרחקת אותך ממני. הרחקתי

ואז.. כשקלטתי
להגיד-לא היה לי מה.
וכל מה שכן אמרתי, היה נשמע לא טוב.
גם לחיבוק לא היה מקום. וזה לא שלא ניסיתי..
אז יצאנו לבחוץ
וטיילנו
ולא דיברנו כמעט

וכשהלכת
רצתי לבית שלי
רצתי לחדר
שם בכיתי
לא ידעתי מה אני אמורה לעשות
איך לעזור
התחרטתי על מה שעשיתי..
מאוד..

חשבתי עליך המון בשבת.

במוצ"ש שלחתי לך ס. מ. ס.
את אמרת שאת לא עושה את זה
אמרתי שלפחות תעשי את הצעד הקטן הזה.
ואת הסכמת..
ב"ה

ילדה
אני אוהבת אותך המון
את לא מבינה אפילו כמה..
ואני אעזור לך במה שרק אוכל אם אוכל.
ואני יודעת
את גיבורה
את תעברי את זה
ובחוזקה
ואפילו שאני לא באמת יודעת מה היה, אני מאמינה שאת תצליחי לתקן
ולהתגבר
ולעבור הכל
כי יש לך כח!!!!
והכל בסוף יסתדר על הצד הכי טוב. אני מבטיחה!


ואופ.
הלוואי שיכולתי להראות לך את מה שכתבתי כאן
שתיהיה לך שנה טובה אהובה.