שהסבו לתשומת לבי שתי נקודות חשובות בנושא בין אדם לחברו כשנתקלים באשה ועגלה (או משו בסגנון)
אשמח להציע פינה שבועית חדשה- בין אדם לחברו
לפעמים אנו לא מודעים לצורך של מישהו.
מעשה קטן וכמעט לא מורגש שלנו יכול כ"כ לעזור לאדם אחר
וזה רק עניין של מודעות. ותרגול. (ורצון
)אז..אשמח להציע שפעם בשבוע נעלה דמות כלשהיא- וכיצד ניתן לסייע לה. וכל אחד יכול להעלות משו, בין אם היה בצד העוזר או בצד הנעזר (או בצד שלא עזרו לו)
פעם בשבוע נשאל- כיצד ניתן לעשות טוב
לנשים עם ילדים קטנים
אנשים מבוגרים
או אנשים 'שקופים' (מנקי רחוב, מאבטחים בחנויות, קופאים וקופאיות, וכו)
(לומר 'בוקר טוב! תודה רבה!' בחיוך רחב ועיניים טובות. היה פעם מנקה שאמרתי לו במשך כמה ימים בוקר טוב ומתעניין בשלומו, והוא ביקש ממני שאמשיך לבוא אליו כל יום ושאתעניין בו [עניין של 17 שניות יומיות מחיי]).
או חיילים (קרבי ועורפי. אפשר להתייחס לשניהם)
(לומר בחיוך 'אחי, תודה שאתה שומר עלינו יא גבר'
אם עולים לאוטובוס והוא נרדם אז לא לשבת לידו אם יש מקום אחר- לתת לו להימרח על המושבים מבלי להעיר אותו בלי כוונה
.לקבוע חברותא אם אפשר (אם עושה יומיות אז פיזית, אם סוגר במשך השבוע אז טלפונית. 5 דקות ביום. נטו לימוד. וואוו כמה שזה יכול לתת).
או בנות שירות. קומונריות, סייעות, בבתי ספר, בבתי חולים. כאלו שגרות בדירת שירות ולא חוזרות הביתה וכו'. (להזמין לסעודה בשבת מי שיכול, לומר מילה טובה כנגד מאה טרוניות שמפנים אליה בתור בת שירות)
מורים (בתחילת דרכם, או בכללי)
מאושפזים במחלקות. עזרה בתור צוות, בתור מתנדב, בתור בן משפחה של מאושפז או בתור מאושפז בבי"ח
(לא מדובר על לקחת אחריות על המצאת תרופה לאיידס. דברים קטנים שעולים)
רווקים ורווקות
(לחשוב על הצעות, לשאול איך מרגיש, לחשוב על הצעות, להתפלל בשבילם, לחשוב על הצעות, לומר לאחרים שיחשבו)
שיעורי א צעירים ומבולבלים בישיבות
(פשוט להיות בני אדם, לחייך, להניח יד על הכתף, לשאול מה קורה, איך מרגיש בישיבה, איך העניסה לישיבה, אם חסר לו משהו, קשה לו משהו, איך בחדר ואיך מסתדר עם מי שאיתו בחדר, האם החימום פועל בחורף בחדר ואם לא, להפנות אותו לצוות שיכול לסייע. רק כדוגמא).
ועוד כהנה וכהנה רעיונות למי ולמה כדאי וטוב שנהיה מודעים.
אשמח להתחיל את הפעם הזו, או יותר נכון להמשיך.
אז..נשים עם ילדים קטנים- כיצד אפשר לעזור?
רעיון שעולה לי- לעזור עם העגלה כשהאמא יורדת מהאוטובוס. גם אם זו לא התחנה שלי, לקפוץ שניה למטה ולעזור לה ולחזור לאוטובוס. זה חוסך לאמא מאמץ ולילד טלטלה מיותרת.
או בכללי במקום שיש מדרגות.
אם שרדתם עד לפה- בכבוד



















